משתמשת:Ranayassin/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
רפלקסים מולדים (Primitive Reflexes) הם תגובות אוטומטיות או "טבועות מראש" המתעוררות עקב גירויים מסוימים. מצמוץ העין כאשר מקרבים אליה דבר מה-דוגמה לרפלקס הקיים בנו מאז הלידה. [1] תינוקות נולדים עם מגוון של שבעים רפלקסים (המכונים "תגובות ראשוניות"). חלקם מופיעים ממש עם הלידה [2], ונעלמים ככל שהילד גדל ומשתלבים בתנועות רצוניות מורכבות יותר [1], ואחרים מופיעים בגיל מאוחר יותר. חוקרי ההתפתחות עסוקים יותר ברפלקסים של הישרדות הקיימים בלידה ונעלמים כשהתינוק רוכש מיומנויות מתקדמות יותר.[3] חוקרים טוענים כי הרפלקסים נשלטים על ידי מרכזי המוח הנמוכים וככל שהתינוק גדל עוברת השליטה למרכזי המוח הגבוהים וההתנהגות הרפלקסיבית מפסיקה. המעבר הזה של שליטה ממרכזי המוח הנמוכים לגבוהים מתאפשרת הודות להתפתחות הנוירונים בקליפת המוח ולהיווצרות מעטפת המיאלין סביב הסיבים והתרבות הקשרים בינהם. העובדה שמספר רפלקסים נעלמים או משתנים בגיל שלושה-ארבעה חודשים תומכת ברעיון שיש להם קשר לבשילת המוח.[3]
חשיבות הרפלקסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רפלקסים מאפשרים לתינוקות להגיב לסביבתם בדרכים מאורגנות יותר ואפילו מסתגלות עוד לפני שהספיקו ללמוד. למשל תינוק מוצץ אוטומטית כאשר שמים חפץ בתוך פיו-רפלקס המאפשר לקבל מזון עוד לפני שלמדו לקשר בין הפטמה לאוכל. ישנם רפלקסים ראשוניים מאוד כמו רפלקס הלפיתה ורפלקס ההליכה –תגובות ראשוניות מאוד שבהמשך תשתכללנה עם הלמידה. רפלקס מורו - תגובתו של היילוד למצב שבו מניחים לראשו להישמט לאחור. הזרועות מונפות לצדדים וחוזרות לקו האמצע של הגוף, וכפות הידיים נקמצות כמו ללפות דבר מה. ייתכן שרפלקס מורו הוא תגובה של בעל חיים המנסה ללפות את אימו או את הענף של העץ כדי שלא ליפול? אם כך, נראה כי רפלקס מורו הוא רפלקס חיוני להישרדותם של אבותינו הקדומים. רפלקס הלפיתה - תגובת היילוד לגירוי בכף ידו - קמיצת האצבעות פנימה באופן אוטומטי. הלפיתה תהיה חזקה כל כך עד שהמבוגר אף יכול להרים את היילוד באוויר. משום שזהו רפלקס היילוד אינו יכול להרפות מרצונו רק אם יתעייף ולכן על המבוגר בעדינות להרפות את עצבעותיו של היילוד מהאחיזה החזקה. [1]
- הרפלקסים מהווים תגובה מוטורית לגירויים חושיים ובעצם קיומם מאפשרים לתינוק שרק נולד לחוות לימוד של תנועה. [4] התינוק חווה גירוי שמפעיל אצלו רפלקס וכך הוא לומד איך להתנהל מבחינה תנועתית בעולם.
- רפלקסים שעובדים כמו שצריך מצביעים על מערכת עצבים תקינה וחלקם אף נבדקים עם הלידה בבית החולים. [4]
- קיימים רפלקסים הישרדותיים שעוזרים להתמודד עם סכנות המאיימות על הגוף כמו הנטייה למצמץ אל מול אור חזק או מול רוח, רפלקס המציצה המבטיח קבלת מזון, רפלקס ההקאה המונע חנק. רפלקסים אלה נשארים במשך כל חייו של האדם. [3]
תהליך ההתפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתמקדות בתהליך ההתפתחות מתייחסת לשני הדגשים מרכזיים: א. התפקידים המשלימים של הגנטיקה וההתנסות. ב. הקשר בין מיומנויות טבועות מלידה לבין מיומנויות המתפתחות מאוחר יותר.
א. התפקידים המשלימים של הגנטיקה וההתנסות.
על התפקידים המשלימים של הגנטיקה וההתנסות אפשר ללמוד מהתפתחות המוח ובמיוחד מהתפתחות קליפת המוח: קליפת המוח (cerebral cortex) השכבה הדקה החיצונית של המוח שבה מתרחשים רוב התהליכים השכליים ברמה הגבוהה ביותר. קליפת המוח היא החלק במוח שמתפתח אחרון ולכן נקראת גם ניאו-קורטקס (neocortex). זהו מרכז הבקרה העיקרי של יכולות רבות: התנועה הרצונית, בתפיסה, התקשורת, פתרון בעיות חשיבה.
- בעת הלידה קיימים במוחו של התינוק כמעט כל הניירונים (neurous)- תאי העצב שיהיו לו אי פעם אך נוירונים רבים בקליפת המוח עדיין אינם מתפקדים ביעילות.
אחרי הלידה מתפתחת קליפת המוח בכמה דרכים:
- חלה עליה קטנה במספר התאים בה ועליה מהירה בגודל התאים ובמספר הקשרים בינהם.
- סביב סיבי התאים מתחילה להתהוות מעטפת מיאלין בתהליך שנקרא (myelination). מעטפת המיאלין השומנית מסייעת בזירוז העברת המסרים במוח.
- התפתחות קליפת המוח בחודשים הראשונים אחרי הלידה והתרבות הקשרים בין הניירונים היא חלק מההסבר לשינויים הרבים החלים ביכולות של התינוק.
מערכת העצבים המתפתחת מטפחת ומגבילה את יכולותיו של התינוק אך היא עצמה מטופחת ומוגבלת על ידי ההתנסויות.
ב. הקשר בין מיומנויות טבועות מלידה לבין מיומנויות המתפתחות מאוחר יותר בשנה הראשונה.
מערכות ההתנהגות ומיומנויות הלמידה שעמן באים יילודים לעולם הן מוגבלות אך מאפשרות לתינוק התנסויות שונות שבסופו של דבר מקדמות אותו בפיתוח מיומנויות מורכבות יותר. כך לדוגמא מערכת השמיעה מאוד לא בשלה ביילודים אך נמצא כי היא מכווננת במיוחד לשמיעת קולות אנושיים וזהו הגורם המרכזי בפיתוח מיומנויות שפה.
דוגמא נוספת היא יכולת הראייה: אצל ילודים יכולות הראייה המוגבלת מביאה אותם להתבונן בעיקר בחלקים גדולים של אובייקטים קרובים כמו קווי המתאר של פנים אנושיות ולהתעלם מפרטים שלא יכולים להבינם.
הכשרים המאפשרים לתינוקות לקיים יחסי גומלין עם העולם והשיג מידע על סביבתם:
- מצבי שינה וערות המהווים את המסגרת שבה התינוק חווה את העולם.
- הרפלקסים הקיימים המשמשים כאבני בניין להתנהגויות מורכבות יותר.
- מיומנויות מוטוריות של התינוק.
- כשרים החושיים המוקדמים (בעיקר ראיה ושמיעה) ויכולות התפיסה. [3]
התפתחות מוטורית של תינוקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיומנות המוטורית של התינוק מתפתחת בהקשר של צמיחה גופנית מהירה. בשנת החיים הראשונה, תינוקות ממוצעים משלשים את משקלם ומתארכים בכ25 סנטמיטרים. העצמות שבשעת הלידה היו רכות וגמישות, נעשות קשות ונוקשות יותר, השרירים הולכים ומתחזקים ככל שגדל נפחם. הממדים היחסיים של הגוף משתנים. בסוף השנה הראשונה, הראש עדיין נראה גדול לעומת שאר הגוף אך פחות מכפי שהיה בלידה. הגוף ארוך ביחס ל זרועות ול רגליים. חלקים שונים של הגוף גדלים בזמנים שונים ובמהירויות שונות.
החוקרים חקרו באיזה גיל תינוקות מסוגלים "לעקוב" אחר אובייקט נע בעזרת תנועת מעקב של העין. אלה תנועות חלקות ומתמשכות של העיניים המשמעות אחר חפץ או אדם הנמצאים בתנועה. תנועת עין חדות לעומת זאת, הן תנועות עיניים מהירות וקופצניות המשמשות להעברת המבט במהירות למשהו חדש. כאשר אובייקט מתחיל פתאום לנוע, העיניים נעות בחדות כדי להדביקו ואז הן עוקבות אחר האובייקט בתנועות מעקב חלקות ומתמשכות. אם מציגים בפני היילוד אובייקט נע, עיניו נוטות לנוע בכיוון הנכון, אך בתנועה לא מדויקת ולא חלקה. כעבור חודשיים, תנועות מעקב חלקות הן תופעה שכיחה. זו כנראה הסיבה לנטייתם של מבוגרים להניע את ראשם באיטיות מצד אל צד כאשר הם מדברים אל תינוקות קטנים מאוד: תינוקות אלה פשוט אינם מסוגלים לעקוב אחר תנועות מהירות מצד אל צד או מעלה ומטה. היכולת לעקוב אחר אובייקטים הנעים מהר יותר מתפתחת בתקופה שבין גיל חודשיים לארבעה חודשים. [1]
סוגי הרפלקסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפלקס מורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זה שגורם לתינוק להתעורר בבהלה ברגע שאתם מנחים אותו במיטה. [5]
זהו הרפלקס הבולט ביותר והוא מכונה רפלקס הבהלה. הרפלקס הזה מתבטא בכך שהתינוק פורש ידיים ורגליים ומתכווץ כולו כתגובה לבהלה, לרעשים פתאומיים, לכאב פתאומי, לתחושת נפילה ועוד. הוא מופיע בלידה ולרוב נעלם בסביבות גיל שלושה-ארבעה חודשים, אך שרידים של הרפלקס יימצאו גם בגיל שמונה חודשים (וגם אצל מבוגרים, למשל בתחושת נפילה שמופיעה לפעמים בזמן שינה או הירדמות). תגובת הרפלקס מתרחשת בעיקר כאשר התינוק שכוב על הגב, פתוח אל העולם וחשוף לכל גירוי. הרבה פעמים תלווה הבהלה בבכי רם בעיקר בתחילת הדרך. [2] כמה פעמים הרדמתם את התינוק שלכם (כן, עלי הידיים) וברגע שהנחתם אותו במיטה הוא התעורר מבוהל, מושיט ידיים קדימה שקוראות לעזרה. לרפלקס הזה יש היסטוריה ארוכה: ככל הנראה, שריד לתקופה של הישרדות פוטנציאלית, של היצמדות או היאחזות באם או במטפל. זהו ככל הנראה הפחד היחיד שאינו נלמד וקיים אצל תינוקות אדם מזמן לידתם. את השם שלו, אגב, הוא קיבל על שמו של רופא אוסטרי, ד"ר ארנסט מורו, [6] שהיה הראשון לתאר אותו. [5] בערך עם ראשית תקופת הזחילה, רפלקס מורו מתחלף ברפלקס ה"צנחן", ומתבטא בכך שכשתינוק מרגיש שהוא נופל, הוא פורש ידיים קדימה כדי לעצור את עצמו מנפילה. זהו רפלקס חשוב מאד שמשרת את התינוק ומגן עליו, בעיקר בזמן שלקראת התיישבות, עמידה והליכה. התפתחות הרפלקס מאפשרת לתינוק להגן על הפנים בעת נפילה, ויש לו חשיבות רבה. [2]
חשיבות רפואית: הרפלקס יכול ללמד על תפקוד מערכת העצבים המרכזית, שכן הוא מורכב מארבעה חלקים ברורים: בהלה, פרישת הזרועות, קיפול הזרועות ובכי. בנוסף, הוא מצביע על תקינות השמיעה של התינוק. [5]
מתי צריך לשים לב: כאשר נעדר אחד המרכיבים (פרט לבכי) או כאשר ישנה אסימטריה בתנועות. בנוסף, המשך קיומו של אצל תינוקות בוגרים יותר או אצל ילדים צריך להדליק נורה אדומה ולקבל ייעוץ רפואי. [5]
ערך מורחב – רפלקס מורו
רפלקס הגישוש אחר הפטמה (Rooting Reflex)
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשמלטפים את לחיו של היילוד או נוגעים בזווית הפה שלו הוא מגיב בהפניית הראש לצד שנגעו בו כמו בניסיון למצוא משהו למצוץ. [3]
מתי: מתחיל מהלידה עד גיל שלושה חודשים לערך.
חשיבות רפואית: באופן לא מפתיע, הרפלקס נועד לסייע לתינוק לשרוד באמצעות הכוונה לפטמת האם.
טיפ: אין טיפ, התינוק יודע הכל לבד. אבל תדעו שהחיפוש על הלחי הוא רק קצה הקרחון. בימים הראשונים לחייו, התינוק אפילו יזחל לעבר הפטמה אם יונח בטן לבטן על אמו, מונע על ידי אותו רפלקס חיפוש היסטורי. [5]
רפלקס היניקה/ המציצה (Sucking Reflex)
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד תפקידים חוץ מאוכל אולי לא חשבתם על זה ככה עד עכשיו, אבל תחשבו כמה פעולות עושה התינוק כשהוא יונק: הוא צריך למצוץ, לבלוע ולנשום ולהצליח לסנכרן בין כל הפעולות החדשות האלה. ואת עוד אלת את עצמך למה כל כך קשה להניק: מסתבר שגם לינוק זה לא עניין פשוט. [5]
מתי: רפלקס המציצה קיים מרגע הלידה ונמשך בערך עד לגיל 4 חודשים. המציצה הופכת לפעולה רצונית יותר ויותר. [5]
חשיבות רפואית: חוץ מחשיבות המציצה לתזונה, הרפלקס נחשב לחלק ממנגנון בן שלושה שלבים: מציצה-בליעה- נשימה. הסנכרון בין שלושת אלה הוא דפוס ההתפתחות הראשון הדורש תזמון ורצף של תנועות. מחקרים מצאו כי הוא קריטי להתפתחות הסנסורית-מוטורית, להתפתחות הקוגניטיבית, להתפתחות הדיבור והשפה, לשליטה בתנוחה, לאכילה ולהאכלה ולהתפתחות האישיות. [5]
המציצה האוטומטית של התינוק בכל פעם שנכנס משהו לפיו. זהו רפלקס שממשיך כי המציצה ממשיכה להיות תגובה לכל חפץ שמוכנס לפה. אולם בין חודשיים לארבעה חל שינוי התפתחותי ושני הרפלקסים (גישוש אחר הפטמה, ורפלקס המציצה) נעלמים ומפנים עצמם להתנהגויות אכילה רצויות. כדי שתינוק יוכל אוכל מוצק רפלקס היניקה חייב להיעלם. אם התינוקות היו ממשיכים למצוץ אוטומטית בכל פעם שאוכל נכנס לפיהם לעולם לא היו לומדים ללעוס. [3]
רפלקס הלפיתה (Grasping Reflex)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"תראי, הוא מחזיק לי את האצבע" היד הקטנה הזו נלפתת סביב האצבע שלכם, ולמרות שאתם יודעים שזה אינסטינקט לא רצוני, זה עדיין גורם לכם להרגיש שהתינוק שלכם ממש מחזיר לכם אהבה. כרגע, זה תוצאה מרפלקס הלפיתה, שמטרתה לגרום לתינוק תחושת ביטחון. [5] כאשר מבוגר מגרה באצבעו את ידו של היילוד, התינוק לופת את אצבעו בכוח רב כל כך שהמבוגר יכול להרימו ממש באוויר. מאחר והלפיתה היא רפלקסיבית אין הוא יכול להרפות את אחיזתו מרצונו. כשהוא מתעייף עוצמת הלפיתה שלו נחלשת. [3]
מתי: גירוי בכף היד של התינוק יגרום לו ללפיתה אוטומטית (קמיצה אוטומטית של האצבעות פנימה). בסוף החודש השלישי רפלקס הלפיתה נעלם ומפנה מקומו ליכולת רצונית של התינוק ללפות חפץ שהוא רואה או שומע בחשיכה. [3]
חשיבות רפואית: קיומו של הרפלקס מעיד על תפקוד של העצבים וטונוס השרירים בגוף התינוק. אגדה אורבאנית מספרת על תושבי ספרטה, הידועים בחינוך הנוקשה שדגלו בו, שהיו עורכים לכל תינוק שנולד את מבחן רפלקס הלפיתה: אם התינוק לא היה אוחז את האצבע בחוזקה, הוא היה מסיים את חייו באותו הרגע שכן הדבר מעיד על פגם. [5]
טיפ: הביטחון שמעניק רפלקס הלפיתה יכול לשמש אתכם יופי גם באמבטיה: תנו לו לתפוס יד אחד, הוא יירגע יחוש יותר בטוח ולעיתים ימנע בכי מיותר. [5]
רפלקס ההקאה (Gag Reflex)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדובר ברפלקס החל מגיל חודש וחצי או חודשיים תינוקות מתחילים להכניס את הידיים אל הפה. בדרך זו הם מגלים את העולם, ולרוב כשהם מכניסים את הידיים לעומק הפה, מתעוררת אצלם תגובת הקאה. אצל תינוקות רפלקס ההקאה מופעל באזור הקדמי והמרכזי של הלשון ואצל מבוגרים הוא מתרחק לכיוון הענבל והלוע.
הרפלקס מופיע כדי למנוע כניסה של חפצים שיכולים לגרום לחנק, שכן התינוקות עדיין לא שולטים בבליעה. השינוי קורה על-ידי הכנסת ידיים לפה, אשר "מזיזה" את תגובת הרפלקס מהאזור הקדמי של הפה לעבר הלוע.
חשוב לעודד את התינוק להכניס את הידיים לפה, ולא להיבהל ממה שנראה כמו תגובת הקאה, אלא להבין את חשיבות ההתפתחות של הכנסת הידיים לפה. ככל שהמיקום של הרפלקס משתנה, כך התינוק יוכל לאכול בגיל מאוחר יותר בלי להקיא. חשוב לציין שלעתים, בעת הארוחות הראשונות של התינוק, נמצא רפלקס הקאה בתגובותיו. זה לא קורה משום שהאוכל עורר בו רצון להקיא, אלא כי ההתפתחות של הרפלקס עדיין לא הסתיימה, והיא תסתיים עוד מעט. [2]
רפלקס ההליכה (Stepping Reflex)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרבה, הרבה לפני שתקחו את הפעוט לקנות את הנעליים הראשונות, הוא כבר "יודע ללכת". אם מחזיקים אותו בפלג הגוף העליון ומעמידים אותו על משטח ישר, התינוק יעשה "צעדים" באוויר. רגע לפני שתכתבו בספר התינוק שהילד התחיל ללכת בגיל יומיים, כדאי שכולם יבינו שזה רפלקס. [5]
תנועת פסיעה קצבית הדומה להליכה ומתעוררת כאשר מחזיקים את התינוק זקוף ומנמיכים אותו עד שכפות רגליו נוגעות במשטח כלשהו. גם רפלקס ההליכה נעלם בגיל שלושה חודשים בערך. כשהתינוק לומד ללכת התנועות חוזרות ומופיעות אלא שהפעם הן נתונות לבקרה רצונית. [3]
חשיבות רפואית: קיומו של הרפלקס מעיד על תפקודה של מערכת העצבים ושיווי המשקל. אם ממשיכים לגרות את הרפלקס אפשר לשמר אותו עד גיל 10-11 חודשים. פעם סברו ששימור הרפלקס מזרז את תחילת ההליכה, כיום יודעים שזה לא כך.
טיפ: אל תגזימו עם הצעידות, הסתפקו בשוויץ קצר לדודים ודי. מפרקי הירך העדינים של התינוק עוד לא ממש בנויים לעומס המשקל. [5]
רפלקס בבקין (Babkin Reflex)
[עריכת קוד מקור | עריכה]רֶפְלֶקְס בֶּבְּקִין מתאר תופעה נוירולוגית השכיחה אצל תינוקות, שבה לחיצה קלה בכפות ידיהם גורמת למספר תנועות ידועות בגופם, כמו פתיחת הפה, עצימת עיניים, והטיית הראש וכיפופו כלפי פנים כאשר הם במצב פרקדן (שכיבה על הגב). לפעמים רק אחד מהסימנים מופיע (בדרך כלל פתיחת הפה), ולפעמים כל אלה מופיעים. [7]
רפלקס בבקין, בדומה לרפלקסים רבים אחרים אצל תינוקות, הינו רפלקס פיזיולוגי מולד, שנעלם בחודשים הראשונים לחייו של התינוק, בדרך כלל עד שלושה או ארבעה חודשים (כ-12 שבועות). [7]
רפלקס בבקין קרוי על שמו של ד"ר בוריס בבקין (Boris Petrovitch Babkin), [8] חוקר נוירו-פיזיולוג רוסי, בן סוף המאה התשע עשרה (1877-1950), שחקר תופעה זו ותיאר אותה. [7]
- ערך מורחב – רפלקס בבקין
רפלקס הסייף (Asymetrical Tonic Neck Reflex)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ATNR מופיע כשבוע לאחר הלידה, ומחלק את הגוף לימין ושמאל. כשהראש מופנה ימינה התינוק יפשוט את ידו ורגלו הימניות, ויכפוף את השמאליות, ולהפך. [9] תינוק בריא הוא לא תקוע ברפלקס למרות שהתגובה מאוד ברורה. [10]
העדפה של סיבוב ראש אסימטרי מובילה להבדל בשפעול עצבי (אוטומטי, רפלקסיבי) של הזרועות. אסימטריה במנח הצווארי של היילוד עלולה להוביל לאסימטריה גם בשאר עמוד השדרה, וכן אסימטריה בביצוע אבני הדרך ההתפתחותיות. לכן הקפידו לגרות את התינוק גם לשהות בקו אמצע וגם לכך שיסובב עצמאית את ראשו גם ימינה וגם שמאלה. [10]
הרפלקס קיים מלפני הלידה ומוטמע בהדרגה סביב גיל ארבעה חודשים. במצב של המשכיות רפלקס הסייף מעל 6 חודשים חשוב להתייעץ באיש מקצועי רפואי בעל הכשרה מתאימה כי זה מעיד על בעיה בהתפתחות המוח ובהבשלת מערכת העצבים של התינוק.
בשנת החיים הראשונה אנו מצפים לראות סימטריה בין שני צידי הגוף. אם התינוק נציג הבדלי צד חשוב לבצע "אפליה מתקנת" לצד הנגדי. [10]
רפלקס בבינסקי Plantar Reflex) Babinski Sign)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפלקס בבינסקי הוא מצב שבו גירוי כף הרגל הקדמי של התינוק מעורר רפלקס של יישור האצבעות כלפי מעלה. האצבע העיקרית שבה נצפת התגובה היא האגודל. הרפלקס מהווה תופעה תקינה אצל תינוקות יילודים. אצל אנשים מבוגרים גירוי כף הרגל אמור לעורר תגובה הפוכה של כיפוף אצבעות (תנות האצבעות כלפי מטה/כלפי פנים הרגל).
הרפלקס נקרא על שם גוז'ף בבינסקי [11] הנוירולוג הצרפתי שמצא אותו.
חוסר דיכוי של רפלקס בבינסקי מהווה סימפטום להפרעה נוירולוגית אורגנית ועלול לפגוע בהתפתחות המוטורית של התינוק [12]
- ערך מורחב – רפלקס בבינסקי
רפלקס השחייה (Swimming Reflex)
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר מביאים תינוק לתנוחה של שכיבת אפיים על המים יתעורר בו רפלקס השחייה שיגרום לו לבצע ברגליו תנועות של בעיטה במים. רפלקס זה יגבר אם נכניס את התינוק מתחת למים. באימון נכון ושיטתי ניתן להפוך את התנועות הרפלקסיביות לתנועות של שחייה רצונית. מגיל 4 חודשים ועד שהתינוק לומד ללכת הולך רפלקס זה ונחלש, הופך לבלתי סדיר עד שהוא נעלם לגמרי. [13]
אלו הם דוגמאות לרפלקסים מולדים. יש עוד הרבה רפלקסים שמסייעים להתפתחות התינוק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרפלקסים של היילוד
- רפלקסים-REFLEXES
- המדריך להתפתחות התינוק שלי
- הסתגלות ראשונית של היילוד
- רפלקסים מולדים אצל תינוקות
- אינסטינקט בסיסי: 5 רפלקסים אצל תינוקות
- רפלקסים Infomind
- תנועה התפתחותית: רפלקס הסייף בתינוק
- רפלקס בבינסקי בתינוקות
- רפלקסים אצל תינוקות והשפעתם על השחייה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Arthur H. Parmelee Jr. M.D. (May 5, 1963). "The Hand-Mouth Reflex of Babkin in Premature Infants"
- The Babinski sign--a reappraisal, Kumar SP, Ramasubramanian D (אנגלית)
- Primitive Reflexes wikipedia, the free encyclopedia
- Moro Reflex
- Asymmetrical tonic neck reflex
- Plantar Reflex
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התפתחות
- התפתחות קוגניטיבית
- התפתחות גופנית בינקות
- רפלקס בבקין
- רפלקס מורו
- רפלקס בבינסקי
- בדיקה נוירולוגית (ראה הערכת רפלקסים פתולוגיים)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 הרפלקסים של היילוד מאמרים בנושא חינוך
- ^ 1 2 3 4 המדריך להתפתחות התינוק שלי דיאדה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 הסתגלות ראשונית של התינוק הרצאה מקורס פסיכולוגיה התפתחותית מלידה עד גיל שלוש
- ^ 1 2 רפלקסים מולדים אצל תינוקות מאמרים רשת הפצת מאמרים מקצועיים לשימוש חופשי
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 אינסטינקט בסיסי: 5 רפלקסים אצל תינוקות רוני שגב זכריה באתר מאקו
- ^ ד"ר ארנסט מורו חוקר רפלקס מורו
- ^ 1 2 3 רפלקס בבקין ויקיפדיה העברית
- ^ בוריס בבקין Boris Babkin חוקר תופעת רפלקס בבקין
- ^ רפלקסים באתר Infomind
- ^ 1 2 3 תנועה התפתחותית: רפלקס הסייף בתינוק ריבקס ספקטורמן
- ^ גוז'ף בבינסקי חוקר רפלקס בבינסקי
- ^ רפלקס בבינסקי באתר טודלרס
- ^ רפלקסים אצל תינוקות והשפעתם על השחייה באתר מאמי