התפתחות גופנית בינקות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תינוק בן תשעה חודשים בתנוחת זחילה

התפתחות גופנית היא תהליך הקורה מרגע היוולדות התינוק ועד שהוא מסוגל לפעול מבחינה פיזית אדם עצמאי, מבחינת יכולת תנועה ותפקוד פיזי. כאשר התינוק יוצא לאוויר העולם הוא נטול יכולת תנועה ממקום למקום באופן עצמאי, וכן טווח הראייה שלו מצומצם. כדי לרכוש מיומנויות אלו ורבות אחרות נדרש לו זמן ארוך ביחס לגורי בעלי חיים, אך בסופו הוא מגיע לרמת שליטה גבוהה ביותר בגופו. קצב התפתחות התינוק האנושי שונה מאוד מתינוק לתינוק, ותלוי ביכולותיו המולדות וכן בתנאים סביבתיים המתאימים להתפתחות זו.

התפתחויות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפעוט האוסף תפוזים בפרדס נדרשת יכולת תיאום עין-יד.

תחילה מגיעה השליטה באזורי הראש ורק מאוחר יותר נלמדת השליטה בזרועות וברגליים, באזורים האחוריים של עמוד השדרה ובצדדים.

אפילו יילודים שולטים בתנועות עיניהם. הם מעדיפים להתמקד בפרצופו של אדם באזור המבדיל בין המצח לבין השיערות, שם קיים ניגוד חריף. הם אף יכולים ליצור קשר עין ממושך, אף החל מרגע הלידה. בהמשך חל שיפור ממושך ביכולת הנעת העיניים, ובגילאי חודשיים עד ארבעה חודשים כבר מתחילות תנועות מעקב חלקות אחרי עצמים, לכל הפחות עצמים הנעים לאט.

פעוטות בגילאי 5-4 חודשים מסוגלים להושיט יד לעצמים, אף אם אינם רואים אותם ובהסתמך על שמיעה או על מישוש. הם מסוגלים לשער מרחק של חפץ ולהחליט האם להושיט יד אליו, ובאיזו צורה.

רק בגיל שנה מסוגלים התינוקות לעשות שימוש מיומן באגודל ובאצבע כדי לאחוז בחפץ, אולם רפלקס הלפיתה הגס עדיין חלש.

תנועה ומעבר ממקום למקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעדים ראשונים, ציור משנת 1893

זחילה נלמדת אחרי גיל חצי שנה. לזחילה יש חשיבות בפיתוח אזורי מוח מסוימים, וכיום מקובל לחשוב שאין זה רצוי שילד יפסח על שלב הזחילה. בגילאי 13-7 חודשים מתחילה הליכה בעזרת חפצים ועד גיל שנה וחצי לכל המאוחר אמורים ילדים להתחיל ללכת באופן חופשי. פיגור גדול בהתפתחות זו יכול לרמז על בעיה. ילדי תסמונת דאון, למשל, מתחילים ללכת רק בגיל שנתיים. עם זאת, באופן כללי לא נמצא קשר בין התפתחות מנת המשכל בעתיד לבין גילי ההליכה והזחילה.

תרגול יכול לקדם בכמה שבועות את הופעת ההליכה, בפרט תרגול של רפלקס ההליכה הקיים בתינוק מהולדתו ונעלם בחצי השנה הראשונה לחיים. עם זאת לא נראה שלתרגול כזה יש חשיבות התפתחותית מרובה, ואף נראה כי אין רצוי לפגוע בקצב התפתחות העצמית והטבעית של הפעוט.

חושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדה חוקרת צמח על ידי חוש המישוש, הראייה והריח
  • ראייה - תינוק נולד עם יכולת ראייה לטווח מצומצם, אולם ראייתו מתפתחת במהירות. שיטת הבדיקה עושה שימוש בכרטיסים בעלי ניגודים ובוחנת האם תינוק מסתכל עליהם זמן ארוך יותר, וכן האם במוחו הפעילות החשמלית עולה. נראה שצמצום הראייה של התינוקות אינו נמצא ביכולות ההתמקדות של העין אלא במרכזי ראייה גבוהים יותר.

אחד המחקרים הראה שתינוקות שהמוצץ שלהם חובר כך שקושר לבהירות של מקרן, מצצו מהר יותר כדי לשמור על חדות התמונה. מחקר מפורסם ביותר בנושא התפתחות הראיה בוצע דווקא על חתולים. התברר כי חתולים שגודלו בחושך לא היו מסוגלים לראות בבגרותם. תאי העצב במוח שקשורים לראיה התנוונו אצלם. הדבר מראה שאף מרכיבי התפתחותם הביולוגיים מטבעם פגיעים לחסכים סביבתיים, אם הם חמורים. נראה כי תינוקות יכולים לראות ראיית צבעים כבר בגיל חודשיים.

תינוקות מסוגלים להשתמש ברמזים לראיית עומק בגיל מוקדם, אך מחקר הראה[דרוש מקור] שפחד מתהום נוצר אצלם רק אחרי גיל חצי שנה. ילדים פוזלים קשות שלא ינותחו בשנה הראשונה לחייהם יפתחו ליקוי ראיה בלתי הפיך בשל פגיעה מוחית. מנגד, ילדים הפגועים מוחית יפתחו פזילה. נראה כי רמזי עומק חד עיניים נקלטים אצל ילדים מאוחר יותר.

פעוטות מעדיפים תמונות של אימם על פני תמונות של זרים. אחד הממצאים המרעישים ביותר הוא כי הם מעדיפים תמונות של בני אדם יפים על תמונותיהם של יפים פחות.

מושגים של קביעות צורה (אף שצורה מתקרבת נראית גדולה יותר, למעשה היא באותו גודל) כנראה מולדים אצל תינוקות, אם כי מגיעים להבשלה מלאה רק בגיל כמה חודשים.

  • שמיעה - בניגוד לראיה, שמיעתו של התינוק מפותחת ביותר. עד כדי כך שמחקר שנוי במחלוקת טען כי שמיעת מוזיקה קלאסית יכולה לתרום להתפתחותו האינטלקטואלית בעתיד ("אפקט מוצרט"). הילד מגלה העדפה ברורה לקולות אמהיים אחרי הלידה, גם אם לא הרבה לשמוע את האמא מרגע צאתו לאוויר העולם. גם קולות של פעימת לב, שהיו דומיננטיים בעת שהיה ברחם, חביבים עליו.

תינוקות יודעים להבחין בין תדרי צליל ובמיוחד בין קולות דיבור. שמיעתם היא מכוונת שפה, והם יודעים לתפוס גירויים כדומים לצלילי אותיות מסוימות.

בגיל תשעה חודשים יודעים כבר שהתרחקותו של מקור קול פירושה היחלשות עוצמת הצליל והתקרבות פירושה הגברתו.

  • טעם וריח - תינוקות רגישים לטעם ולריח. מעדיפים טעם מתוק, אולי בשם מתיקותו של חלב האם, ומעווים את פניהם למראה ריח דוחה.

שלבי ההתפתחות לפי סדר כרונולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תינוקות בשלבי התפתחות ראשוניים
ילדה מטפסת על מדרגות
  • זקיפת הראש בשכיבה על הבטן
  • הבאת הידיים למרכז הגוף בשכיבה על הגב ובהמשך העברת יד מעבר לקו האמצע
  • התהפכויות מהגב אל הבטן ומהבטן אל הגב דרך שני הצדדים
  • הבאת הרגליים אל הפה בעת שכיבה על הגב
  • זחילת גחון, יד ורגל נגדית תוך רוטציות (לא אצל כל התינוקות)
  • זחילת 6, יד ורגל נגדית תוך רוטציות
  • התיישבות עצמאית (במקביל או אחרי תחילת הזחילה)
  • עמידה
  • הליכה סביב חפצים
  • עמידה והליכה ללא תמיכה
  • טיפוס על מדרגות, סולם
  • ריצה, קפיצה

תרומת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של ילדה משנת 1882. המשחק מעודד תרגול של מיומנויות גופניות ומאפשר פיתוח של שליטה מוטורית וקואורדינציה.

למשחק ישנה תרומה משמעותית להתפתחות הגופנית. המשחק מעודד את הילד לאמן ולתרגל מיומנויות גופניות. בכך הוא מאפשר לו לפתח שליטה מוטורית טובה יותר באברי הגוף וקואורדינציה[1]. ניתן לשפר תיאום עין-יד במשחקים בעלי דרישה מוטורית עדינה ותיאום עין-רגל במשחקי כדור חברתיים הדורשים שליטה מוטורית גסה[1].

המשחק מאפשר גם למידה מוטורית על ידי חיקוי תנועות ומעשים של המבוגרים[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיפת חלב ברשת - אתר תוכן בנושא הריון, לידה, טיפת חלב, התפתחות תינוקות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]