מתלול ווטסון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
תומאס ווטסון  |
| גובה |
3,550 מ' |
| מיקום | אזור הברית האנטארקטית, |
| רכס הרים |
הרי המלכה מוד |
| אורך הרכס |
180 ק"מ |
| קואורדינטות | 86°S 145°W / 86°S 145°W |
|
(למפת אנטארקטיקה רגילה) | |
  | |
מתלול ווטסון (באנגלית: Watson Escarpment) הוא מדרון (מתלול) גדול ותלול בהרי המלכה מוד, הנוטה צפונה לאורך השוליים המזרחיים של קרחון סקוט, ואחר מזרחה אל קרחון רידי, שם הוא פונה דרומה לאורך צדו המערבי של הקרחון.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורך המתלול, המקושת במידת-מה, הוא כמעט 180 ק"מ; הוא מתנשא לגובה 3,550 מ' מעל פני הים, ובין 1,000 ל-1,500 מ' מעל הקרקע הסמוכה. חלקו הצפוני-מרכזי של המתלול נצפה מנקודה גבוהה על הר קבוצת הסיוע ומופה בחלקו בדצמבר 1929 על ידי הקבוצה הגאולוגית של המשלחת הראשונה של ריצ'רד בירד לאנטארקטיקה, בראשות לורנס גולד. מנקודה קרובה יותר צפתה במתלול הקבוצה הגאולוגית של משלחת בירד לאנטארקטיקה בשנת 1934, בראשות קווין בלקברן, ובירד קרא אותו על שם תומאס ווטסון, איש עסקים אמריקאי, מממני המשלחת. המתלול מופה בפרוטרוט על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית (USGS) ממדידות וצילומי אוויר של הצי האמריקאי, בשנים 1964-1960.