צי ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הצי האמריקאי)
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
צי ארצות הברית
United States Navy
סמל הצי האמריקני
סמל הצי האמריקני
פרטים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
סוג חיל ים
בסיס האם הפנטגון עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 13 באוקטובר 1775 עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העצמאות של ארצות הברית, הפלישה האמריקאית לפנמה, מבצע קניון אל דוראדו, מבצע זעם דחוף, מבצע טופר העיט, מלחמת המפרץ, Operation Deliberate Force, מלחמת האזרחים בסומליה, מלחמת אפגניסטן, מבצע כוח מאוחד, מלחמת עיראק, מלחמת וייטנאם, מלחמת העולם השנייה, מלחמת 1812, Barbary Wars, המלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת, מלחמת קוריאה, מלחמת ארצות הברית-מקסיקו, מלחמת ארצות הברית-ספרד, מלחמת האזרחים האמריקנית, מלחמת העולם הראשונה, Operation Odyssey Dawn עריכת הנתון בוויקינתונים
פיקוד
יחידת אם הכוחות המזוינים של ארצות הברית
דרגת המפקד אדמירל (צי ארצות הברית) אדמירל (אדמירל צי (צי ארצות הברית) אדמירל צי, בזמן מלחמה)
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הכוחות המזוינים של ארצות הברית
USS Constitution 1997.jpg
זרועות
Seal of the US Air Force.svg
חיל האוויר של ארצות הברית
USMC logo.svg
חיל הנחתים של ארצות הברית
Emblem of the U.S. Department of the Army.svg
צבא ארצות הברית
Seal of the United States Department of the Navy.svg
צי ארצות הברית
USCG S W.svg
משמר החופים של ארצות הברית
Seal of the United States Space Force.svg
כוח החלל של ארצות הברית
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי הכוחות המזוינים של ארצות הברית
דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של ארצות הברית
היסטוריה של ארצות הברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דגל הצי האמריקני
תחומי האחריות של ציי חיל הים האמריקאי

צי ארצות הברית (אנגלית: United States Navy‏, USN) הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. זהו הצי הגדול בעולם ובעל העוצמה הגדולה ביותר מבין כלל ציי המלחמה בעולם: ההדחק הכולל המוערך של כל אוניות המלחמה בצי ארצות הברית, לא כולל אוניות שירות וסיוע, גדול מההדחק הכולל של 13 ציי המלחמה הבאים אחריו בגודלם גם יחד. צי ארצות הברית מפעיל 11 נושאות מטוסים, שתיים נוספות נמצאות בתהליכי בנייה וחמש נוספות בתכנון; לעומת 17 נושאות מטוסים בכל שאר ציי המלחמה. ההדחק הכולל של נושאות המטוסים בצי ארצות הברית (המכונות "נושאות על") גדול ביותר מ־145% מההדחק הכולל של כלל נושאות המטוסים בציי העולם האחרים. נכון לספטמבר 2020 הצי כולל 293 ספינות ומעל 3,700 מטוסים. משרתים בו 335,469 חיילים סדירים (מתוכם 55,485 קצינים), 101,583 חיילי מילואים ובנוסף עוד 274,854 אזרחים.[1]

ראשיתו של צי ארצות הברית בצי הקונטיננטלי שהוקם במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית (17751783). זמן קצר לאחר סיום המלחמה פורק הצי הקונטיננטלי. בעשור שלאחר המלחמה סבלו אוניות סוחר אמריקאיות מידיהם של שודדי ים ברברים, וכדי להגן עליהן הועבר בקונגרס ב־1794 חוק ההתחמשות הימית, שאישר בניית שש פריגטות כבדות, שהיו למעשה האוניות הראשונות של צי ארצות הברית. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית (18611865) מילא הצי תפקיד מרכזי בהטלת הסגר ימי על קונפדרציית המדינות של אמריקה והשתלטות על הנהרות החשובים שעברו בה. במלחמת העולם השנייה היה צי ארצות הברית המרכיב העיקרי במלחמה נגד הקיסרות היפנית, ועם סיום המלחמה היה צי ארצות הברית הצי החזק בעולם. בעשור השני של המאה ה־21 יש לצי נוכחות גלובלית גדולה, ויחידות הצי פרוסות בהיקפים משמעותיים במערב האוקיינוס השקט, הים התיכון והאוקיינוס ההודי. צי ארצות הברית הוא צי "מים כחולים", כלומר בעל יכולות לפעול בכל העולם (להבדיל מ"צי מים חומים", הפועל במימי נהרות, ו"צי מים ירוקים", הפועל סמוך לחופים) כולל מרחבי האוקיינוסים הגדולים, אך גם בעל יכולות לפעול במימי חופים. יחידות הצי פועלות בפריסות קדמיות של ארצות הברית בימי שלום והן בעלות יכולת להגיב במהירות למשברים באזורים שונים בעולם. בכך מהווה הצי שחקן פעיל לעיתים קרובות במדיניות החוץ של ארצות הברית ובמדיניותה הצבאית.

הצי הקונטיננטלי היה כפוף למחלקת המלחמה של ארצות הברית עד להקמת מחלקת הצי ב־1798. משנת 1947 כפופה מחלקת הצי למחלקת ההגנה. לצד הצי משתייך גם חיל הנחתים של ארצות הברית, זרוע האחות של הצי, למחלקת הצי. מחלקת הצי, כאמור, היא חלק ממחלקת ההגנה, שבראשה עומד מזכיר ההגנה של ארצות הברית. הקצין הבכיר ביותר במחלקת הצי הוא ראש המבצעים הימיים (Chief of Naval Operations,‏ CNO), קצין בדרגת אדמירל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש עשרה המושבות ומלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיו של הצי בתושבי שלוש עשרה המושבות, שהיו יורדי ים בעלי מסורת ארוכה והצמיחו מתוכם קהילה גדולה של ספנים, קברניטים ובוני אוניות. ניצנים ראשונים לצי היו כבר בשלביה המוקדמים של מלחמת העצמאות של ארצות הברית, כאשר המושבה מסצ'וסטס הפעילה מיליציה ימית משלה. הקונגרס הקונטיננטלי השני התלבט בשאלת בניית הצי; תומכי הצי הצביעו על הצורך להגן על חופי המושבות ועל אוניות הסוחר, וגם על החשיבות בקיום הצי כדי להקל על יצירת קשר עם מדינות זרות. המתנגדים טענו שקראית תגר על הצי המלכותי הבריטי, שהיה באותה עת הכוח הימי הגדול והעוצמתי ביותר בעולם המערבי, היא מעשה חסר הגיון וחסר סיכוי. ג'ורג' וושינגטון, מפקד הצבא הקונטיננטלי, הכריע את הוויכוח כאשר רכש את הסקונר האנה, שמשימתה הייתה למנוע את הסחר הימי הבריטי, ודיווח לקונגרס על אוניות הסוחר הבריטיות שנלכדו.

ב־13 באוקטובר 1775 אישר הקונגרס הקונטיננטלי רכישת שני כלי שיט חמושים, לפעולה נגד אוניות סוחר בריטיות. החלטה זו יצרה למעשה את הצי הקונטיננטלי ונחשבת להקמה הראשונה של הצי. במהלך המלחמה הפעיל הצי כחמישים ספינות, מתוכן עשרים ספינות מלחמה עיקריות. הישגי הצי היו מעורבים; אוניותיו השיגו מספר הצלחות בקרבות נגד אוניות מלחמה בריטיות, ולכדו מספר רב של אוניות סוחר בריטיות, אך איבד 24 כלי שיט במהלך המלחמה ובשלב מסוים במלחמה נותרו בצי רק שני כלי שיט פעילים.

מההקמה מחדש עד מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום מלחמת העצמאות נמכרו כל כלי השיט שהיו ברשות הצי הקונטינטלי, ובמשך כעשר שנים לא היה לארצות הברית כוח ימי, למעט הספינות של שירות ספינות המכס של ארצות הברית. במהלך אותן שנים היו אוניות הסוחר של ארצות הברית חשופות לתקיפותיהם של שודדי הים הברברים, שמולן לא היו ספינות שירות המכס יעילות. כדי להתמודד עם שודדי הים חוקק הקונגרס את חוק ההתחמשות הימית ב־1794, שאישר את בנייתן של שש פריגטות חדשות. עד אוקטובר 1797 נכנסו כבר שלוש מהן לשירות: קונסטליישן (USS Constellation), יונייטד סטייטס (USS United States) וקונסטיטושן (USS Constitution). ג'ון אדמס, שהיה סגן נשיא ארצות הברית באותה עת היה הדמות המובילה בבניית הפריגטות, ולעיתים קרובות מכונה "אבי הצי האמריקאי". בשנים 17981799 לקח הצי חלק במלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת, ובשנים 18011805 השתתף במלחמה הברברית הראשונה, במהלכה הגן הצי על אוניות סוחר אמריקאיות משודדי הים הברברים, הטיל הסגר על נמליהם ותקף את אוניותיהם.

במלחמת 1812 נטל הצי חלק משמעותי. אוניות צי ארצות הברית ניצחו ב־11 דו־קרבות מול אוניות של הצי המלכותי הבריטי, והביסו שייטת בריטית בקרב על ימת אירי וכך הבטיחו את פעולות צבא ארצות הברית באותה זירה. כתוצאה מניצחונו של הצי החל צבא ארצות הברית בפלישה לקנדה, שהסתיימה בניצחון אמריקאי בקרב על התמז ב־5 באוקטובר 1813, שבמהלכו נהרג טקומסה, מנהיג השבטי הילידים האמריקאיים. מותו הביא למעשה לסיומה של הברית בין האינדיאנים הצפון האמריקאים לבריטים באזור דטרויט, והשליטה האמריקאית בימת אירי ניתקה את נתיבי האספקה שדרכם הזרימו הבריטים ציוד ותחמושת לבעלי בריתם, הילידים האמריקאים, ובכך הסתיימה למעשה מעורבותם של האחרונים במלחמה. ארצות הברית שלטה על כל האזור עד תום המלחמה. למרות הניצחון בימת אירי, צי ארצות הברית לא הצליח למנוע מהבריטים להטיל הסגר ימי על נמלי ארצות הברית ולא הצליח למנוע מהבריטים להנחית כוחות.

ב־1815, לאחר סיום המלחמה, התרכז הצי בהגנת אוניות הסוחר ונתיבי הים. שייטות של הצי נשלחו לים הקריבי, דרום אמריקה, אפריקה ולאוקיינוס השקט. בים התיכון השתתפה שייטת של הצי במלחמה הברברית השנייה שהסתיימה בניצחון ארצות הברית ומדינות אירופה ובחיסול תופעת הפירטיות מחופי צפון אפריקה. מ־1819 ועד לפרוץ מלחמת האזרחים עסקה שייטת אפריקה של הצי בדיכוי סחר העבדים. במהלך פעילות זו לכדו אוניות הצי 36 ספינות עבדים, אם כי תרומתן של הספינות האמריקאיות הייתה קטנה בהרבה מזו של אוניות הצי המלכותי הבריטי הגדול בהרבה.

במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו (18461848) הטיל צי ארצות הברית הסגר ימי על נמלי מקסיקו, לכד או שרף את אוניות הצי המקסיקני במפרץ קליפורניה, ולכד את כל הערים הגדולות בחצי האי באחה קליפורניה. שייטת האוקיינוס השקט סייעה בכיבוש קליפורניה בשורה של מבצעים משולבים עם כוחות קרקעיים של מיליציות מקומיות. בחוף המזרחי ביצע הצי לראשונה מבצע נחיתה אמפיבית נרחב ראשון בתולדותיו לכיבוש וראקרוס: אוניות הצי הנחיתו 12,000 חיילים, על ציודם, ביום אחד. מתנדבים משורות הצי הנחיתו תותחי אוניות כבדים והפעילו אותם בהרעשת העיר עד לכידתה. מבצע הנחיתה המוצלח וכיבוש וראקרוס פתחו את הדרך לכיבוש מקסיקו סיטי ולסיום המלחמה בניצחון אמריקאי.

ב־1854 תפס הצי את מקומו כשחקן מוביל בתחום יחסי החוץ של ארצות הברית, כאשר קומודור מת'יו פרי הצליח להכריח את שוגונות טוקוגאווה, שליטי יפן, לחתום על הסכם קנגאווה שפתח את שעריה של יפן וביסס קשרים דיפלומטיים עם ארצות הברית.

במלחמת האזרחים של ארצות הברית היה לכוח הימי תפקיד חשוב. צי האיחוד הטיל הסגר ימי על נמלי מדינות הדרום, שהלך והתהדק לאורך המלחמה וגרם למעשה לקריסת כלכלת מדינות הקונפדרציה. ספינות מהירות של הדרום הצליחו לחדור מדי פעם דרך ההסגר, בתדירות יורדת והולכת, והיוו קשר חיים דק עם העולם. יחידות מים חומים (יחידות צי הפועלות בנהרות) השתלטו לאורך שנות המלחמה על נתיבי המים העיקריים של הקונפדרציה (בעיקר נהר המיסיסיפי, מנעו תנועה של הדרומיים והקלו על תנועת כוחות צפוניים. ההשתלטות על נהר המיסיסיפי נעשתה בשורת מבצעים משולבים של הצי וצבא הצפון, וחצו את הקונפדרציה לשתיים. במהלך המלחמה התנהל הקרב הימי הראשון בהיסטוריה, קרב המפטון רודס, בין אוניות מחופות שריון מונעות בקיטור. הקרב התנהל בין אוניית צי ארצות הברית "מוניטור" ואוניית הקונפדרציה "וירג'יניה", והסתיים ללא הכרעה.

בתחילת מלחמת האזרחים מנה הצי 42 כלי שיט בלבד, אך בשיאה שירתו בצי 671 אוניות וספינות, מהן כמה עשרות מחופות שריון. למרות הגידול הרב במספרים וביכולות הוזנח הצי לאחר מלחמה. מספר האוניות הכשירות לקרב הלך וירד, והטכנולוגיות אותן הפעיל הצי היו מיושנות. בשנות ה־80 של המאה ה־19 היה הצי במצב שבו לא יכול היה להילחם מול שום כוח אירופי, ואף לא מול צי מלחמה מדרום אמריקה.

המאה ה־20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה־80 של המאה ה־19 הוחל בתוכנית חידוש ומודרניזציה של הצי. בניית אוניות מחופות שריון עבור הצי הניעו את תעשיית הפלדה של ארצות הברית, והולידו את "צי הפלדה החדש". ב־1898 הנחיל הצי תבוסה מוחצת לצי הספרדי במהללך מלחמת ארצות הברית–ספרד ורכש הערכה מחודשת לרמתו הטכנולוגית וליכולתו המבצעית. בנייה מהירה של אוניות מערכה, תחילת פרה־דרדנוט ולאחר מכן דרדנוטים הביאו את הצי לשורה הראשונה של ציי המלחמה בעולם, כולל הצי המלכותי הבריטי והצי הקיסרי הגרמני. ב־1907 יצאו רוב אוניות המערכה של הצי האמריקני, יחד עם כמה אוניות סיוע, למסע סביב העולם. הצי שיצא למסע נקרא "הצי הלבן הגדול", ומטרתו - כפי שהוגדרה על ידי נשיא ארצות הברית, תיאודור רוזוולט, הייתה להפגין את יכולתו של הצי לפעול גם בזירה העולמית. המסע נמשך 14 חודשים, ובמהלכו הקיף הצי את כדור הארץ. ב־1911 כבר היה הצי בעיצומן של בניית אוניות מערכה מסוג סופר דרדנוט בקצב גבוה, שהיה עתיד להגיע בתוך כמה שנים לתחרות ישירה עם הצי הבריטי, אז הצי הגדול והעוצמתי ביותר בעולם. באותה שנה, 1911, רכש הצי את המטוס הראשון, מהלך שהוביל להקמת הגיס האווירי של צי ארצות הברית, אם כי מטרתו הייתה הגנת בסיסים יבשתיים. רק ב־1921 החל הצי להפעיל זרוע אווירית במשמעותה האמיתית.

מלחמת העולם הראשונה והשנים שבין מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם הראשונה התמקד צי ארצות הברית במספר משימות. עם כניסת ארצות הברית למלחמה החל הצי לסייע בהגנה על האוניות שהעבירו מאות אלפי חיילים ונחתים מעבר לים, כחלק מחיל המשלוח של ארצות הברית. העברת חיל המשלוח מארצות הברית לצרפת, דרך האוקיינוס האטלנטי, בשיאה של לוחמת הצוללות הבלתי מוגבלת שהתנהלה באותה עת חייבה את ארגון האוניות בשיירות וליווין על ידי אוניות מלחמה. כחלק מהמערכה נגד הצוללות השתתף צי ארצות הברית בהנחת מחסום המוקשים הצפוני. פיקוד הצי היסס בשאלת משלוח אוניות מערכה לבריטניה, ורק לקראת סוף 1917 נשלחה לבריטניה פלגת אוניות המערכה התשיעית, שמנתה ארבע אוניות (מאוחר יותר צורפה אוניית מערכה חמישית). הפלגה נקלטה בצי הגדול כאסקדרון המערכה השישי, ואפשרה לבריטים להוציא משירות אוניות מערכה מיושנות ולחלק את צוותיהן לאוניות אחרות. משחתות וכלי טיס של צי ארצות הברית השתתפו במבצעי לוחמה נגד צוללות. כוחו של צי ארצות הברית המשיך לגדול מתוקף תוכנית שאפתנית לבניית אוניות, שנשענה גם על חוק שהועבר בקונגרס ב־1916.

בוועידה הימית בוושינגטון, שהתקיימה לאחר המלחמה וושינגטון בין 12 בנובמבר 1921 ל־6 בפברואר 1922, הוסכם על הטלת הגבלות על בניית אוניות מלחמה, בעיקר אוניות מערכה. שתי נושאות המטוסים הראשונות של הצי, סרטוגה (CV-3) ולקסינגטון נבנו על בסיס סיירות מערכה שבנייתן הופסקה על פי אמנת וושינגטון, שנחתמה בסיום הוועידה. בשנים הבאות עשה ממשל רוזוולט שימוש בתקציב המינהל לעבודות ציבוריות, שהוקם כחלק מהניו דיל, לבניית אוניות עבור הצי. בין האוניות שנבנו בדרך זו היו יורקטאון (CV-5) ואנטרפרייז (CV-6). ב־1936, עם השלמת נושאת המטוסים וואספ (CV-7) היה ההדחק הכולל של נושאות המטוסים של ארצות הברית 165,000 טון, אם כי הנתון הרשמי היה 135,000 טון, כדי לא לחרוג מההגבלות הרשמיות של אמנת וושינגטון.

אחד מהתומכים העיקריים בצי באותה תקופה היה פרנקלין רוזוולט, שהיה סגן שר הצי במלחמת העולם הראשונה. הוא העריך את הצי ונתן לו סיוע משמעותי. המפקדים הבכירים בצי היו להוטים לחדש וניסו מגוון טכנולוגיות חדשות, בהן טורפדו מגנטי, ופיתחו תוכנית מלחמה שנקראה תוכנית מלחמה "כתום" למלחמה היפותטית עם יפן באוקיינוס השקט, מלחמה שהפכה למציאות בתוך כמה שנים.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה הפך צי ארצות הברית לכוח ימי משמעותי, לאחר ששב לתוכנית של בניית אוניות מערכה החל מ־1937. הצי הקיסרי היפני ניסה להשמיד איום זה כאשר תקף בהפתעה את בסיס הצי בפרל הארבור ב־7 בדצמבר 1941. בהתקפה הוטבעו חמש אוניות מערכה ושתיים ניזוקו, אך היעדרן של אוניות המערכה הביא לריכוז קבוצות הקרב של הצי סביב נושאות המטוסים, שלא נפגעו בהתקפה, והן הפכו לאוניות הראשה של הצי. במהלך המלחמה גדל הצי מאד, בשל הצורך להילחם בשתי חזיתות: באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט. באוקיינוס השקט התבססה האסטרטגיה של כוחות בעלות הברית, "דילוג איים", על יכולותיו של הצי. צי ארצות הברית לחם בשורת קרבות מכריעים, ובהם קרב ים האלמוגים, קרב מידוויי, המערכה באיי שלמה, קרב ים הפיליפינים, קרב מפרץ לייטה, אחד הקרבות הגדולים בהיסטוריה הימית וקרב אוקינאווה. עד 1943 כבר היה גודלו של צי ארצות הברית כגודלם של כלל ציי המלחמה האחרים בעולם גם יחד. עד סוף המלחמה נוספו לצי מאות אוניות מלחמה, ובהן 18 נושאות המטוסים מסדרת אסקס, 8 אוניות מערכה, ויותר מ־70% מכלל אוניות המלחמה בעולם, שההדחק שלהן עולה על 1,000 טון. ביום הניצחון על יפן פעלו במסגרת הצי 6,768 אוניות.

המלחמה הקרה ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוטנציאל לעימות צבאי במהלך המלחמה הקרה דרבן את צי ארצות הברית להמשיך בפיתוח הטכנולוגי של מערכות נשק, אוניות וכלי טיס. האסטרטגיה הצבאית של ארצות הברית השתנתה ושמה כעת דגש על פריסה קדמית, לסיוע לבעלות בריתה. גרעין הפריסה האמורה הייתה אמורה להיות קבוצת קרב שגרעינה נושאת מטוסים.

הצי היה אחראי על הטלת ההסגר הימי על קובה במהלך משבר הטילים באוקטובר 1962 ונטל חלק חשוב במלחמת וייטנאם. צוללות הטילים הבליסטיים שנכנסו לשירות בצי החל משנות ה־50 של המאה ה־20 היוו מרכיב מרכזי במדיניות ההתרעה של ארצות הברית. באוקטובר 1983 השתתפו כוחות של הצי במבצע זעם דחוף - פלישת ארצות הברית לגרנדה, וב־1987 וב־1988 נטל הצי חלק במבצעים נגד איראן, העיקרי שבהם - מבצע גמל שלמה. הצי השתתף במלחמת המפרץ (אוגוסט 1990 - פברואר 1991), במבצע משמר דרומי נגד עיראק (קיץ 1992 - אביב 2003), במבצע כוח מחושב נגד רפובליקה סרפסקה (ספטמבר 1995), במבצע שועל המדבר נגד עיראק (דצמבר 1998), ובמבצע כוח מאוחד נגד הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה (מרץ - יוני 1999).

המאה ה־21[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בעשורים הראשונים של המאה ה־21 ממשיך הצי למלא תפקיד מרכזי בתמיכה באינטרסים של ארצות הברית ברחבי העולם. הצי עבר מהאסטרטגיה של המלחמה הקרה, במסגרתה נערך למלחמה בהיקף גדול מול ברית המועצות, לאסטרטגיה של הפעלת כוחות מיוחדים ותקיפות נקודתיות באזורי עימות ברחבי העולם. הצי נטל חלק במלחמת אפגניסטן (20012014) ובמלחמת עיראק (20032011), וממשיך ליטול חלק מרכזי במלחמה העולמית בטרור. פיתוח כלי שיט ומערכות נשק חדשות נמשך, ובמסגרתו מתחילות להיכנס לשירות נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד ואוניית מלחמה חופית. בשל גודלו של הצי, הטכנולוגיה המתקדמת שברשותו ויכולתו להפעיל כוח צבאי הרחק מחופיה של ארצות הברית, ממשיך הצי להוות נכס אסטרטגי ומהווה את אמצעי עיקרי דרכו ממשיכה ארצות הברית את מאבקה בטרור, על ידי שמירה על הסחר הבינלאומי והגנה על מדינות בעלות ברית.

ב־2007 הצטרף הצי לחיל הנחתים ולמשמר החופים באימוץ אסטרטגיה ימית חדשה שנקראה "אסטרטגיה משותפת לכוח הימי במאה ה־21". הרעיון המרכזי של אסטרטגיה זו הוא בהתמקדות במניעת המלחמה, בצד המיקוד המקובל בניהולה בפועל. תפיסה זו הוצגה על ידי ראש המבצעים הימיים, מפקד חיל הנחתים ומפקד משמר החופים במהלך סימפוזיון בינלאומי על כוח ימי, שנערך בניופורט, רוד איילנד, ב־17 באוקטובר 2007. האסטרטגיה שגובשה מכירה בקשרים הכלכליים הגלובליים, בפגיעות אפשרית של קשרים אלה ממשברים אזוריים, מעשה ידי אדם או טבעיים, ועל ההשפעה האפשרית על כלכלת ארצות הברית. האסטרטגיה שגובשה מתווה קווים לפעילות משותפת של הצי, חיל הנחתים ומשמר החופים, יחד עם שותפים בינלאומיים, כדי למנוע משברים אלה או כדי להגיב אליהם במהירות.

ב־2010 ציין ראש המבצעים הימיים דאז, אדמירל גארי ראפהד, שהדרישות מהצי הולכות וגדלות, ואילו הצי עצמו מתכווץ לנוכח תקציבים עתידיים, ההולכים וקטנים, צריך הצי להישען יותר ויותר על שיתופי פעולה בינלאומיים. ב־2013 נלחם הצי על החזקתן של אחת עשרה נושאות העל שברשותו, במסגרת התקציב שאושר, על חשבון קיצוץ אוניות קטנות יותר ועיכוב בתוכנית החלפתן של צוללות הטילים הבליסטיים. בשנה שלאחר מכן עמד הצי מול קיצוץ אפשרי גם של נושאת על אחת. ראש המבצעים הימיים, אדמירל ג'ונתן גרינרט אמר שעשר נושאות על לא יוכלו לתת מענה מתאים לצרכים הצבאיים של ארצות הברית. לורד הים הראשון הבריטי, לורד ג'ורג' זאמבלאס, ציין שצי ארצות הברית עובר מתכנון מוכוון תוצאה לתכנון מוכוון משאבים, כהגדרתו.

שינוי מרכזי במדיניות הצי החל בעשור השני של המאה ה־21, עם העברת מוקד התכנון וההיערכות למזרח אסיה. מזכיר הצי, ריי מייבוס, הצהיר כי עד 2020 ייפרש 60% מצי ארצות הברית באוקיינוס השקט. תוכנית בניית האוניות ל־30 שנה של הצי העדכנית מגדירה צי שבו 350 כלי שיט, שנועד להתמודד עם סביבה עולמית תחרותית יותר ויותר.

מבנה הצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצי מנוהל על ידי מחלקת הצי (Department of the Navy), שכפופה למשרד ההגנה. בראש מחלקת הצי עומד מזכיר הצי. ראש המבצעים הימיים, שכפוף למזכיר הצי, הוא אדמירל ארבעה כוכבים (מקביל לגנרל). מזכיר הצי וראש המבצעים הימיים הם המפקדים של הצי.

יחידות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקודים המרכזיים של הצי הם:

יחידות המשנה העיקריות:

מפקדות קרקעיות עיקריות מוצבות בקוריאה וביפן.

אגפי המטה העיקריים: אספקה, רפואה, הנדסה ופרקליטות (JAG).

כוחות מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיקוד הלוחמה המיוחדת של צי ארצות הברית

יחידת העילית "אריות הים" (Navy Seals) היא היחידה המיוחדת העיקרית של הצי, זוהי יחידת קומנדו ימי שמתמחה גם בלוחמה בטרור. בנוסף, הצי מפעיל יחידות מיוחדות נוספות. יחידה זו התפרסמה לאחר שחיסלה את הטרוריסט אוסאמה בן לאדן.

בסיסים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, נכון לספטמבר 2020 מפעיל צי ארצות הברית למעלה מ־460 כלי שיט. מספר זה כולל את כלי השיט המופעלים על ידי פיקוד התובלה הימית הצבאית (Military Sealift Command‏, MSC), שצוותיהן מורכבים מאזרחים וצוות צבאי מצומצם. הצי מפעיל כ־3,700 כלי טיס וכ־50,000 כלי רכב לא קרביים. ברשות הצי 72,500 מבנים, בשטח כולל של כ־13,000 קמ"ר.

כלי שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל להקדים לשמות אוניות הצי הנמצאות בשירות פעיל את הקידומת USS, ראשי תיבות של "United States Ship", אוניית ארצות הברית. לשמותיהן אוניות שאינן בשירות פעיל, או כאלה המאוישות על ידי צוות אזרחי, ניתנת הקידומת USNS, אוניית צי ארצות הברית. שמות האוניות עצמם נבחרים על ידי מזכיר הצי, על פי כללים קבועים. כך, למשל, נקראות נושאות מטוסים על שם נשיאי ארצות הברית, וצוללות טילים בליסטיים נקראות על שם מדינות. עם זאת, גם לכללים אלה יש יוצאים מן הכלל, כמו נושאת המטוסים נימיץ, הקרויה על שם אדמירל הצי צ'סטר נימיץ, או הצוללת הנרי מ. ג'קסון ssbn-730), הקרויה על שמו של הסנטור הנרי ג'קסון, מתומכיו הגדולים של הצי.

בנוסף לשמה של האונייה, ניתן לה מספר ומספר אותיות, המסמלות את סוג האונייה, למשל DD, שהוא הסימול למשחתת, ו־DDG למשחתת הנושאת טילים. האות T המופיעה לפני סימול הסוג (למשל T-AGOS) מסמלת שהאונייה מופעלת על ידי פיקוד התובלה הימית הצבאית (Military Sealift Command). כל כלי השיט של הצי רשומים במרשם כלי השיט של הצי, ובו מתועד מהלך חייה של כל אונייה, מכניסתה לשירות ועד ליציאתה ממנו. על אוניות שיוצאות משירות לקראת גריטה נאמר שהן "נמחקו מהמרשם". בנוסף, מחזיק הצי אוניות שיצאו משירות אך נמצאות ברמת אחזקה בסיסית, כך שניתן יהיה להחזירן לשירות פעיל במקרה הצורך.

צי ארצות הברית היה אחד מהכוחות הימיים הראשונים בעולם שעשו שימוש בכור גרעיני להנעת כלי שיט. כיום, כל נושאות המטוסים והצוללות הפעילות בצי מונעות בכוח גרעיני. כל אחת מנושאות המטוסים מסדרת נימיץ מונעות בשני כורים גרעיניים המקנות לאוניות טווח כמעט בלתי מוגבל ואנרגיה חשמלית שהייתה יכולה להספיק לעיר בת 100,000 תושבים. בעבר הפעיל הצי גם סיירות מונעות בכוח גרעיני, אך כולן יצאו משירות.

בתחילת העשור השני של המאה ה־21 זיהה הצי צורך ב־313 אוניות מלחמה, אך על פי התוכניות והאילוצים התקציביים ניתן היה להפעיל רק בין 232 ל־243 כלי שיט. במהלך העשור נע מספר כלי השיט שברשות הצי בין 270 ל־300, כולל אוניות סיוע כמו שולות מוקשים וגוררות, וכן אוניות הנמצאות באחסנה. נכון ל־24 באוקטובר 2021 היו ברשומות הצי 294 אוניות מלחמה.[2] על פי הגדרות הצי, 249 אוניות מתוכן משויכות לצי הקרבי (Battle force ships), כלומר הן אוניות בשירות פעיל שיש להן יכולת לתרום למבצעים קרביים.[3]

אוניות הצי הקרבי
סוג סדרה סימול גוף מספר האוניות אוניות בשירות בפועל הערות
USS Nimitz (CVN-68).jpg
נושאות מטוסים נימיץ CVN 10 10
ג'רלד פורד 1 1 CVN-79 בשלבי כניסה לשירות. אונייה שלישית בבנייה, שתיים נוספות הוזמנו
USS America (LHA-6) performs flight operations while underway to RIMPAC 2016 (7).jpg אוניות סער אמפיביות אמריקה LHA 2 2 אונייה נוספת בבנייה
וואספ LHD 7 7
סן אנטוניו LPD 11 11
וידביי איילנד LSD 7 7
הרפרז פרי LSD 4 4
USS OHIO (SSBN-726) in Hood Canal..JPEG צוללות אוהיו SSBN 14 14 צוללות טילים בליסטיים
SSGN 4 4 צוללות טילי שיוט
סי וולף SSN 3 3 צוללות תקיפה
לוס אנג'לס SSN 28 28
וירג'יניה SSN 19 19
USS Halsey (DDG 97) is underway with the Ticonderoga-class guided-missile cruiser USS Bunker Hill (CG 52) ExMalabar 2012.jpg סיירות טיקונדרוגה CG 22 22
משחתות ארלי בורק DDG 69 68 אוניות נוספות בשלבי בנייה ותכנון
זומוואלט DDG 1 1
USS Independence (LCS-2) and USS Coronado (LCS-4) underway in April 2014.JPG אוניות ללוחמת חופים אינדפנדנס LCS 12 11 אוניות נוספות בשלבי בנייה ותכנון
פרידום LCS 10 9 אוניות נוספות בשלבי בנייה ותכנון
ScoutMCM8.jpg אוניית אמצעי נגד מיקוש אוונג'ר MCM 8 8
USNS Robert E Peary T-AKE-5.jpg
אוניות סיוע לוגיסטי קרבי לואיס אנד קלארק AKE 12 0 אוניות לתספוקת בתנועה
הנרי קייזר AO 15 0 מיכליות לתדלוק בתנועה
סאפליי AOE 2 0 אוניות סיוע קרבי מהירות
USNS Alan Shepard (from MSC).jpg
אוניות עזר ויקטוריוס T-AGOS 4 4 אוניית מחקר
אימפקבל T-AGOS 1 1 אוניית מחקר
פאוווהאטאן T-ATF 3 3 גוררת
לואיס וקלארק T-AKE 2 0 אוניות לתספוקת מטען יבש
סייפגארד T-ARS 2 0 גוררות למשימות חילוץ
אמורי ס. לאנד AS 2 0 אוניות סיוע לצוללות
ספירהד T-EPF 12 0 אוניות תובלה מהירה
לואי ב. פולר ESB 3 3 בסיס צף לחיל משלוח
מונטפורד פוינט T-ESD 2 0 פלטפורמת נחיתה צפה לחיל משלוח
בלו ריג' LCC 2 2 אוניית פיקוד על מבצעים אמפיביים
אוניות בשירות פעיל שאינן חלק מהצי הקרבי
סוג סדרה סימול גוף מספר האוניות הערות
USS Hurricane (PC-3), USS Typhoon (PC-5) and USS Chinook (PC-9) underway in March 2015.JPG
אוניות לסיור חופי אוניות הסיור החופי מסדרת סייקלון PC 10
שם
USS Constitution 1997.jpg
קונסטיטושן פריגטת מפרשים תלת תרנית, בעלת 44 תותחים. הושקה בשנת 1797. לאחר יצאתה משירות שומרה והפכה לאחד מסמליו של הצי. אוניית המלחמה הישנה ביותר בעולם שעדיין שטה ונמצאת בשירות פעיל
USS Pueblo (4634638484).jpg
פואבלו אוניית מחקר של צי ארצות הברית שהוסבה לאוניית ביון (סימול גוף: AGER-2). נלכדה על ידי הצי של קוריאה הצפונית ב-23 בינואר 1968 ומאז לא הושבה לידי צי ארצות הברית. האונייה נותרה בשירות פעיל

כלי טיס פעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצי האמריקני מפעיל גם כלי טיס הפועלים מבסיסים יבשתיים ומנושאות מטוסים (נומ"ט).

מטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי קרב
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
F/A-18 Hornet
דגמים A,B,C,D
("הורנט")
FA-18-NAVY-Blue-Diamond.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1983 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס קרב F/A-18A - 74
F/A-18B - 26
F/A-18C - 286
F/A-18D - 47
מלחמת עיראק
F/A-18E/F Super Hornet
דגמים E,F
("סופר הורנט")
FA-18 Hornet VFA-41.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1999 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס קרב 488 מלחמת עיראק
F-35 Lightning II
דגם C
("ברק")
F-35B Lightning II lands aboard HMS Queen Elizabeth (R08) on 17 October 2019 (191017-N-QI061-1159).jpg
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 2015 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס קרב F-35C - 21
מטוסי תובלה ואחרים
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
C-2 Greyhound
דגם A
("גרייהאונד")
C-2 Landeanflug.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1966 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס תובלה C-2A - 34
C-9 Skytrain II
דגם B
("רכבת אווירית")
C-9 Skytrain.gif ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1968 מטוס תובלה C-9B - 15
Gulfstream C-20
דגמים A,D,G
C-20 Gulfstream.png ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1985 מטוס תובלה C-20A - 1
C-20D - 2
C-20G - 5
Gulfstream C-37
דגמים A,B
C-37B (Gulf Stream 550).jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1998 מטוס תובלה C-37A - 1
C-37B - 3
C-40 Clipper
דגם A
("קליפר")
USN C-40A Clipper.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 2001 מטוס תובלה C-40A - 11
C-130 Hercules
דגם T
("הרקולס")
C-130T Hercules Blue Angels.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1957 מטוס תובלה C-130T - 19
CT-39 Sabreliner
דגם G
("סייברליינר")
T39 mainlarge cnatra navy.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1962 מטוס תובלה CT-39G - 1
מטוסי אימונים והדרכה
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
F-5F/N Tiger II
דגמים F,N
("טיגריס II")
F-5N of VFC-111 at NAS Key West in November 2014.JPG ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1962 מטוס אימון F-5F - 3
F-5N - 41
T-6 Texan II
דגמים A,B
("טקסן II")
T-6A Texan II.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 2001 מטוס אימון T-6A - 49
T-6B - 12
Beech T-44
דגם A
T 44 4LR.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1964 מטוס אימון T-44A - 52
T-45 Goshawk
דגם C
("גוסהוק")
T-45A Goshawk 03.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1991 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס אימון T-45C - 218
מטוסי לוחמה אלקטרונית
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
E-6 Mercury
דגם B
("מרקורי")
E-6B TACAMO Climb.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1989 לוחמה אלקטרונית E-6B - 16
EA-6B Prowler
דגם B
("משוטט")
Usnavy.ea6b.prowler.750pix.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1971 לוחמה אלקטרונית EA-6B - 170
EA-18G Growler
דגם G
("רוטן")
EA-18G at Whidbey April 2007.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 2007 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, לוחמה אלקטרונית EA-18G - 96
EP-3 ARIES II
דגם E
("טלה II")
EP-3E DN-SD-07-09322.JPEG ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1963 לוחמה אלקטרונית EP-3E - 11
אחרים
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
E-2 Hawkeye
דגם C
("עיניי נץ")
E-2C Hawkeye Bear Aces.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1964 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס שליטה ובקרה E-2C - 81
P-3 אוריון
דגם C
("אוריון")
US Navy 030129-N-0226M-002 P-3C Orion.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1962 מטוס סיור ימי P-3C - 67
בואינג P-8 פוסידון
דגם A
("פוסידון")
P 8A touches down at Pax River.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 2013 מטוס לוחמה נגד צוללות P-8A - 69
Cessna UC-35
דגם D
Cessna uc-35a citation 560 ultra v arp.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1987 מטוס נוסעים UC-35D - 1
F-16 Fighting Falcon

דגם N

ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1988 מטוס ביום אויב F-16N - 26

מסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוקים
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
HH-60 Rescue Hawk
דגם H
("נץ הצלה")
SH-60 Seahawk.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1984 מסוק חיפוש והצלה HH-60H - 49
MH-53 Sea Dragon
דגם E
("דרקון ים")
US Navy 070416-N-6501M-006 An MH-53E Sea Dragon assigned to Helicopter Mine Counter Measure Squadron (HM) 15 conducts a mine sweeping exercise.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1981 מסוק רב משימתי MH-53E - 36
MH-60 Seahawk
דגמים R,S
("נץ ימי")
MH-60R.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1984 מסוק רב משימתי, מסוק לוחמה נגד צוללות MH-60R - 166
MH-60S - 234
SH-60 Seahawk
דגמים B,F
("נץ ימי")
SH-60B Seahawk.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1984 מסוק לוחמה נגד צוללות SH-60B - 129
SH-60F - 60
TH-57 Sea Ranger
דגמים B,C
("סי רנג'ר")
TH57C boat ops.jpg ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית משנת 1967 מסוק אימון TH-57B - 44
TH-57C - 85

דרגות הצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית

בוגרים מפורסמים של הצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קארול אלדן ואלן וסטקוט, ראשית הצי האמריקאני, 'חיל הים', פברואר 1949, עמ' 28–29.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]