לדלג לתוכן

נומבט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנומבט
נומבט
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
תת־מחלקה: חיות כיס
על־סדרה: חיות כיס אוסטרליות
סדרה: טורפי כיס
משפחה: נומבטיים
סוג: נומבט
מין: נומבט
שם מדעי
Myrmecobius fasciatus
וטרהאוס, 1836
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נומבט

נוּמְבָּט (שם מדעי: Myrmecobius fasciatus) הוא חיית כיס החיה באוסטרליה המערבית[2]. הנומבט הוא מין יחיד בסוגו השייך למשפחת הנומבטיים (Myrmecobiidae). הנומבט ניזון כמעט אך ורק מטרמיטים. בעבר היה הנומבט נפוץ בדרום אוסטרליה, אולם כיום הוא חי רק במספר מושבות ומוגדר כמין בסכנת הכחדה. הנומבט הוא סמל של אוסטרליה המערבית ונעשים מאמצי שימור כדי למנוע את הכחדתו.

הנומבט מכונה גם ולפורטי (Walpurti) או אוכל נמלים מפוספס (Banded Anteater). הוא התגלה לראשונה לאירופאים ב-1831, כאשר משלחת בראשותו של רוברט דייל (Robert Dale) חקרה את עמק אייבון. המין מוין לראשונה על ידי ג'ורג' רוברט וטרהאוס שתיאר את המין בשנת 1836, ואת המשפחה ב-1841.

הסוג נומבט (Myrmecobius) הוא המין היחיד במשפחת הנומבטיים (Myrmecobiidae); אחת משלוש המשפחות בסדרת טורפי הכיס.

הנומבט הוא חיה קטנה וצבעונית, שאורכה 35 עד 45 ס"מ. לנומבט אף מחודד בקצהו וזנב בולט ועבה שאורכו כאורך גופו. צבע פרוותו של הנומבט משתנה ועשוי לנוע מאפור לחום-אדמדם, ולו קו שחור בולט הנמתח מקצה החרטום, דרך העיניים ועד לבסיס אוזניו הקטנות והעגולות. בגבו שישה או שבעה פסים לבנים. על בטנו פרווה בצבע קרם או אפור בהיר. משקלו נע בין 280 ל-550 גרם.

בדומה לחיות אחרות הניזונות מנמלים וטרמיטים לנומבט לסת מנוונת, ללא תפקוד של השיניים והוא איננו מסוגל ללעוס. למרות זאת לנומבט נוסחת שיניים דומה לזו של חיות כיס אחרות. לנומבט לשון דביקה וארוכה היכולה להגיע למרחק של 100 מ"מ מפיו.

בשונה ממרבית חיות הכיס הנומבט פעיל במהלך היום. הנומבט ניזון כמעט אך ורק מטרמיטים, ונומבט בוגר ניזון מעד 20,000 טרמיטים ביום[3].

הנקבות נכנסות לתקופת ייחום קצרה בינואר. משך ההיריון כ-14 יום, ובסופו מומלטים ארבעה עד שישה גורים. הגורים נשארים צמודים לפטמת אמם עד יולי, אז משאירה אותם האם במאורה, ושבה אליהם מדי לילה כדי להניקם. לקראת תחילת ספטמבר מתחילים הגורים לצאת ממאורתם לתקופות קצרות מדי יום. הם יוצאים בהדרגה מהמאורה, נגמלים מיניקה באוקטובר ומתחילים לאכול טרמיטים בעצמם. בדצמבר הם נפרדים מהאם כדי להקים טריטוריה משל עצמם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נומבט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]