לדלג לתוכן

נוראגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מראה פנימי של הנוראגה בארוביו
הנוראגה בלוסה
נוראגה לצד קפלה נוצרית בסילנוס

נוראגה (סרדו יחיד Nuraghe או Nuraxi; רבים Nuraghes או Nuraxis בהתאמה) הוא סוג של מבנה מגליתי פרהיסטורי עגול הנפוץ באי סרדיניה שבאיטליה.

לא ברור מתי בדיוק הוקמו הנוראגים הראשונים, כנראה בסביבות שנת 1800 לפנה"ס. שיאם של הנוראגים היה בתקופת הברונזה, בין 1500 ל-1100 לפנה"ס. בתקופת הברזל, החל משנת 900 לפנה"ס לערך, לא הוקמו נוראגים חדשים, אך אלה הקיימים המשיכו להיות בשימוש עד הכיבוש הרומי במאה ה-2 לפנה"ס ואף אחריו.

הנוראגים הוקמו בדרך כלל בנקודות שולטות, על גבעה, בקצה רמה או בפתחו של עמק. המבנה המרכזי, ולעיתים היחיד, הוא מגדל עגול, שמגביה בצורה חרוטית ומגיע לגובה של עד 20 מטר. המגדל נבנה מגושי אבן או בזלת ללא חומר חיבור, ושמר על יציבותו מכוח משקלן של האבנים בלבד. לבניית הקומות הגבוהות במגדלים נעשה לעיתים שימוש באבן חול או בחוואר כדי להקטין את משקלו של המבנה. החומה שסביב הנוראגים הגיעה לעובי של 4 או 5 מטר, והיקפם של האתרים נע בין 20 ל-50 מטר.

ברחבי סרדיניה פזורים כיום בין 7,000 ל-8,000 נוראגים, ובעבר הגיע מספרם ליותר מ-20,000 וייתכן שאף קרוב ל-30,000. תפקידם של הנוראגים אינו ידוע בוודאות. חוקרים סבורים כי נוראגים שניצבו בראשי הגבעות וכללו מגדל בלבד היו חלק מרשת של מוצבים שקיימו ביניהם קשר עין. הנוראגים הגדולים, שכללו מערכת של מגדלים וביצורים, שימשו ככל הנראה כמרכזים חברתיים של התרבות הנוראגית שפרחה בסרדיניה והתפשטה גם לקורסיקה. ייעודים אפשריים נוספים כוללים מקדש לפולחן דתי, מקום מגורים, מקום אספה, בסיס צבאי, או מקום מגורים לשליט הכפר.

הנוראגה הידוע והגדול ביותר בסרדיניה הוא סו נוראז'י די ברומיני (Su Nuraxi di Barumini - הנוראגה של ברומיני), שהוכרז בשנת 1997 כאתר מורשת עולמית. הנוראגים נותרו סימן ההיכר הידוע ביותר הן של התרבות הנוראגית הקדומה והן של סרדיניה המודרנית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נוראגה בוויקישיתוף