הצגת המקור של הדף "נחמה רונן"

{{מנהיג
| שם = נחמה רונן
| תאריך לידה = [[15 בספטמבר]] [[1961]]
| מקום לידה = [[אביחיל]], [[ישראל]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| מקום קבורה =
| השכלה = [[אוניברסיטת תל אביב]], [[אוניברסיטת חיפה]]
| סיעה = [[מפלגת המרכז]], [[הליכוד]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת|חברת הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[8 במרץ]] [[2001]]
|סיום כהונה=[[17 בפברואר]] [[2003]]
|כנסות=[[הכנסת החמש עשרה|15]]
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים בולטים
|פירוט=* [[נשיאות הכנסת|סגנית יושב ראש הכנסת]]
}}
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]]
|למניין=4
|התחלת כהונה=[[1996]]
|סיום כהונה=[[1999]]
|מנהיג דת בתקופה=
|מונרך בתקופה=
|הקודם בתפקיד=[[אהרון ורדי]]
|הבא בתפקיד=[[רוני קומר]]
|אירועים בתקופתו=
}}
}}
'''נחמה רונן''' (נולדה ב-[[15 בספטמבר]] [[1961]]) היא אשת ציבור [[ישראלים|ישראלית]]. כיהנה כמנכ"ל [[המשרד להגנת הסביבה]] והייתה [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] ב[[הכנסת החמש עשרה|כנסת ה-15]] מטעם [[מפלגת המרכז]]. כיום מכהנת כיו"ר קבוצת ממן, המאגדת 10 חברות בתחום הלוגיסטיקה והתעופה. כמו כן, מכהנת כדירקטורית בחברות דן, תמר פטרולויום, טרנדליינס-חממה בתחום האגריטק ומדטק ובחברות נוספות

== ביוגרפיה ==
רונן נולדה ב-1961 במושב [[אביחיל]] שבשרון, לאב עובד אחזקה ב[[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] ולאם מורה. בעלת [[תואר ראשון]] ב[[חינוך]] ו[[היסטוריה]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]], ו[[תואר שני]] ב[[מינהל ציבורי]] מ[[אוניברסיטת חיפה]].
===קריירה פוליטית===
החל משנת [[1984]], במשך שבע עשרה שנים, שימשה כעוזרת לחבר הכנסת והשר [[רפאל איתן]] בתפקידים שונים{{הערה|{{גלובס|שלומית לן|מבחן נהיגה / נחמה רונן|1000135095|20 בספטמבר 2006}}}}. היא החלה את דרכה כעוזרת פרלמנטרית וכמרכזת סיעת "[[מפלגת צומת|צומת]]" בכנסת{{הערה|{{חדשות|רונאל פישר|רפאל איתן - איתי לא תהיה בעיה של תיקים|19920626|100}}}}. לאחר שרפאל איתן מונה לשר החקלאות ביוני [[1990]], הוא מינה אותה לתפקיד יועצת פוליטית ועוזרת שר לקשרים עם הכנסת והממשלה{{הערה|{{חדשות|חנה קים|כמו כולם - השר המתפטר רפאל איתן יוצר רושם שנכנס לחיים הציבורית כדי לתקן ולהנהיג נורמות חדשות ולתת דוגמה אישית, זה רק רושם|19911227|104}}}}. בנוסף מונתה לדירקטוריון [[רשות שדות התעופה]] כנציגת הממשלה. לאחר ה[[הבחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות]] ל[[הכנסת ה-13|כנסת ה-13]], ביוני 1992, מפלגת צומת לא הצטרפה לממשלתו של [[יצחק רבין]], והיא נאלצה לפרוש מתפקידה{{הערה|{{חדשות|שרון שדה|מינויים של שני דירקטורים ברשות שדות התשנה לא חוק׳|19930802|92}}}}.

בשנים [[1994]]–[[1996]] הייתה אחראית על תיאום פעולות המהנדסים והאדריכלים הזרים שעסקו בתכנון טרמינל 3 של [[נמל התעופה בן-גוריון]] ובבנייתו{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|דוד חיון|מרדכי מינה את חברת מפלגתו נחמה רונן ליו"ר דירקטוריון ממ"ן|183040|23 בדצמבר 1999}}}}.

בשנים [[1996]]–[[1999]] כיהנה תחת רפאל איתן בתפקיד מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]]. בכך, הייתה לאישה הראשונה בישראל שמונתה לתפקיד מנכ"לית של משרד ממשלתי (יחד עם [[נילי ארד]] שמונתה באותה עת למנכ"לית משרד המשפטים). במסגרת תפקידה התנגדה באופן מפתיע להחלת [[חוק הפיקדון על מכלי משקה]]{{הערה|שם=שדה|{{TheMarker|שוקי שדה|פעם חברת כנסת, היום דירקטורית, תמיד פוליטיקאית - מפת הקשרים של נחמה רונן|1.576633|27 במאי 2010}}}}. אך פעלה לסגירת [[פארק אריאל שרון|מזבלת חיריה]]{{הערה|{{גלובס|מאת זהבה דברת|רונן: נפנה לערכאות משפטיות - אם חיריה לא ייסגר עד סוף החודש|146768|3 בדצמבר 1997}}}}, ונגד פרויקט [[המרינה בבת גלים]] ב[[חיפה]]{{הערה|{{גלובס|דוד חיון|נחמה רונן: אלחם נגד הגירסה התכנונית החדשה של פרוייקט המרינה בחיפה|92256|23 בנובמבר 1998}}}}.

בינואר 1999, לפני תום כהונתה כמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, יזמה יחד עם [[אלון טל]] ופעילי סביבה נוספים את הקמת מפלגת "קול הסביבה". בעת הקמת המפלגה אמרה כי מטרתה להתמנות לאחר הבחירות לשרה להגנת הסביבה. והבטיחה, כי תפעל להרחבת סמכויות המשרד לתחומי אנרגיה ומים{{הערה|{{גלובס|מאת אורה קורן|נחמה רונן תרוץ לכנסת בראש "קול הסביבה"; "קשר שתיקה בין פוליטיקאים וראשי רשויות"|92254|18 בינואר 1999}}}}. היא תכננה לרוץ בראשות המפלגה לכנסת, אך לבסוף הצטרפה למפלגת המרכז והתכוונה לקדם את רעיונותיה משם{{הערה|{{גלובס||דליה רבין ונחמה רונן בדרך למפלגת המרכז|76624|11 בפברואר 1999}}{{ש}}{{גלובס|אורה קורן|לא המצע רלוונטי|86639|28 במרץ 1999}}}}.

על פעילותה בעת הקמת "קול הסביבה" התקיימה חקירה כנגדה, בחשד לקבלת [[שוחד]] מאיש העסקים ופעיל הליכוד [[דוד אפל]]. בעקבות תרומה בסך כ-50 אלף שקלים שהועברה מחברת "צביון", שבשליטת אפל, ל"עמותה לקידום איכות הסביבה והשלטון בישראל", שהייתה קשורה לרונן ומפלגת "קול הסביבה". במשך חקירתה במשטרה הוצגו לפני רונן תמלילי שיחות בין אפל לבין כמה מידידיו, בהם [[אריה דרעי]], שמהם עלה לכאורה, שאפל סבר כי רונן תפעל לפי רצונו, ושהוא עושה לכאורה שימוש בשמה כמי שתעזור לו לקדם את ענייניו וענייני מקורביו{{הערה|{{הארץ|מאת חנה קים|זו היתה טעות פטלית|1.772266|14 בפברואר 2002}}}}. בספטמבר 2003 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד אפל, על מתן שוחד בארבע פרשות שונות, כולל השוחד לרונן{{הערה|{{הארץ|ברוך קרא|אפל מואשם ששיחד ראשי מועצות, נחמה רונן ופקיד מינהל|1.909996|12 בספטמבר 2003}}}}. החקירה נגד רונן נסגרה בנובמבר [[2004]] ללא אשמה פלילית על ידי [[פרקליט המדינה]] [[ערן שנדר]]{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|נסגר התיק נגד נחמה רונן בפרשת דודי אפל|851703|7 בנובמבר 2004}}{{ש}}{{TheMarker|אמיר הלמר|הפרקליטות החליטה לסגור את התיק נגד נחמה רונן בגין לקיחת שוחד מדוד אפל|1.243410|7 בנובמבר 2004}}}}, שכתב: "קבלת כספים בעת שהייתה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בייחוד מאדם שהייתה עמו בקשרים במהלך תפקידה, מהווה מהלך פסול, ואף שבנסיבות אלה לא עלה לכדי עבירה פלילית יש בו כדי להוות חשד לעבירת משמעת"{{הערה|{{TheMarker|שרון שפורר|הקשרים של נחמה רונן עם אביגדור קלנר, שמואל דכנר ואהוד אולמרט|1.576733|19 באפריל 2010}}}}. אם כי אפל הורשע לבסוף בפרשות האחרות{{הערה|{{TheMarker|עמית בן-ארויה|דודי אפל - מקורבו של אריאל שרון - הורשע בשלוש עבירות שוחד|1.563187|15 באפריל 2010}}}}.

ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|בחירות לכנסת החמש עשרה]], במאי 1999, לא נבחרה לכנסת. לאחר שהוצבה במקום השביעי ברשימת מפלגת המרכז{{הערה|{{גלובס|אורה קורן|ראשי מפלגת המרכז מציגים הרשימה לכנסת|98655|17 במרץ 1999}}}}, שזכתה רק לשישה מנדטים. ראש המפלגה [[יצחק מרדכי]], שמונה לשר התחבורה, הגיש את מועמדתה לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה{{הערה|{{גלובס|צבי לביא|נחמה רונן מועמדת למנכ"ל רשות שדות התעופה|160411|29 ביוני 1999}}}}, אך לבסוף מינה אותה, בדצמבר 1999, לתפקיד יו"ר חברת [[ממן - מסופי מטען וניטול]], שהייתה אז [[חברה ממשלתית]] ש[[הפרטה בישראל|הופרטה]] חלקית ונמצאת בשליטת [[קבוצת תעבורה]]{{הערה|שם=גלובס|}}.

במרץ [[2001]], בעקבות [[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001|הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה]] בהם ניצח [[אריאל שרון]], פרשו מהכנסת חברי מפלגת המרכז [[אורי סביר]] ו[[אמנון ליפקין-שחק]] ורונן ו[[דוד מגן]] נכנסו לכנסת במקומם{{הערה|{{הארץ|גדעון אלון|רונן, מגן וכבל נכנסו לכנסת במקום ליפקין שחק, סביר וברק|1.685881|12 במרץ 2001}}}}. רונן הייתה חברה ב[[ועדת הכלכלה|וועדת הכלכלה]] ופעלה נגד הטבות החינם לעובדים בחברות הממשלתיות. בפרט עובדי רשות שדות התעופה וחברת אל-על, המאפשרות לעובדיהן ובני משפחותיהם לטוס בחינם פעם שנה{{הערה|{{TheMarker|עינב בן יהודה|ח"כ נחמה רונן: "לא ייתכן כי רשות שדות התעופה ואל-על מאפשרות לעובדיהן לטוס לחו"ל על חשבון משלם המסים"|1.110007|16 באוקטובר 2002}}}}. בנובמבר 2001 נבחרה לתפקיד יו"ר סיעת המרכז בכנסת, במקומו של רוני מילוא שהתמנה לשר לשיתוף פעולה אזורי{{הערה|{{הארץ|יוסי ורטר|נחמה רונן - יו"ר סיעת המרכז בכנסת במקום רוני מילוא|1.750367|20 בנובמבר 2001}}}}. בנובמבר [[2002]] פרשה ביחד עם חבר הכנסת [[דן מרידור]] מסיעת המרכז ועברה אל [[הליכוד]]{{הערה|{{הארץ||שרון פועל להחזיר את מרידור לליכוד|1.837822|6 בנובמבר 2002}}}}.

בדצמבר [[2002]], שני קבלני קולות ב[[מרכז הליכוד]] נעצרו על ידי חוקרי [[היחידה הארצית לחקירות הונאה]], בחשד שביקשו ממנה כסף תמורת גיוס מצביעים בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד ל{{ה|בחירות לכנסת השש עשרה}}{{הערה|{{הארץ|ברוך קרא|שני עצורים בחשד לשוחד לח"כ רונן|1.849161|24 בדצמבר 2002}}{{ש}}{{הארץ|צבי הראל, [[ברוך קרא]]|צפויים מעצרי קבלני קולות בעקבות עדות ח"כ רונן|1.848182|21 בדצמבר 2002}}}}. בבחירות המקדימות לא הצליחה לבסוף רונן להתברג במקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת{{הערה|{{הארץ|[[ברוך קרא]], [[יוסי ורטר]]|חשש בליכוד: חקירת המשטרה תבריח קולות של מצביעי מרכז|1.846404|12 בדצמבר 2002}}}}.

באוקטובר [[2003]] אחד עשר חברי הליכוד, ביניהם חברי הכנסת [[גלעד ארדן]] ו[[גילה גמליאל]], עתרו לבית הדין העליון של התנועה, בבקשה להדיח את רונן מהמפלגה, בגלל מעורבותה ב"[[יוזמת ז'נבה]]", יוזמת שלום שלטענתם מנוגדת לחלוטין למצע תנועת הליכוד{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|חברי ליכוד: להדיח את נחמה רונן מהתנועה|2793115|15 באוקטובר 2003}}}}.
===קריירה עסקית===
עם תום כהונתה בכנסת, במרץ 2003, מונתה לתפקיד יו"ר בשכר של חברת "לוגיסטיקר" הנמצאת בבעלות קבוצת ממ"ן, בנוסף מונתה למנהלת הפעילות הבינלאומית של קבוצת ממ"ן{{הערה|{{TheMarker|TheMarker digital|הח"כ לשעבר נחמה רונן מונתה ליו"ר חברת לוגיסטיקר|1.167108|3 במרץ 2003}}}}. ביוני 2004 חזרה שוב לתפקיד יו"ר קבוצת ממ"ן{{הערה|{{הארץ|עינב בן יהודה|נחמה רונן חוזרת לממן: מונתה לתפקיד יו"ר החברה|1.974305|15 ביוני 2004}}}}, המאגדת 10 חברות בתחום הלוגיסטיקה והתעופה. בסוף 2004 התמנתה רונן גם ליו"ר [[תאגיד המיחזור אל"ה]]{{הערה|{{גלובס|דליה טל|נחמה רונן מועמדת לתפקיד מנכ"ל תאגיד המחזור אל"ה|852083|8 בנובמבר 2004}}}}.

בינואר 2006, תאגיד אל"ה בחר בחברת ממ"ן כמפעל שימיין את מכלי המשקה הריקים, אותה הוא אחראי לאסוף ולמחזר. רונן הייתה יושבת ראש של שתי החברות באותה עת. לטענתה היא לא נטלה חלק בישיבת דירקטוריון תאגיד אל"ה שאישר את ההתקשרות עם ממן, וכי ההתקשרות אושרה על-ידי ועדת הביקורת של התאגיד{{הערה|{{גלובס|דליה טל|ממ"ן זכתה במכרז אל"ה; בראש שתיהן: נחמה רונן|1000046505|3 בינואר 2006}}}}.

במאי [[2006]] קיבלה רונן קנס מנהלי מהמחלקה המשפטית של [[משרד החקלאות]], לאחר שאישרה ל-33 גורי כלבים שהובאו לישראל מ[[אוזבקיסטן]], ללא היתרים מתאימים, לעזוב את מסוף המטענים של ממן. זאת בניגוד מוחלט לדרישת [[השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה|השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות]], תוך הפרת תנאי ההסגר שנועדו לגורים{{הערה|{{הארץ|יובל אזולאי|נחמה רונן נקנסה ב-2,500 ש' בגלל פרשת הכלבים האוזבקיים|1.1103581|8 במאי 2006}}}}. חודש אחר כך בוטל הקנס בשל "נסיבותיו המיוחדות של המקרה", לאחר שכמה מהם מתו במסוף המטענים, בשל התנאים במקום{{הערה|{{הארץ|יובל אזולאי|משרד החקלאות ביטל הקנסות בפרשת גורי הכלבים|1.1547905|28 ביוני 2006}}}}.

ביולי [[2007]] מונתה לדירקטורית בחברת [[בתי זיקוק לנפט]]{{הערה|{{גלובס|ליאור ברון|מתנת הפרידה לדירקטורים מטעם המדינה בבז"ן חיפה: יקבלו בונוס של 48 אלף שקל|1000229947|9 ביולי 2007}}}}. על מינויה לדירקטורית נמתחה ביקורת מאחר שקודם הייתה מנכל"ית המשרד להגנת הסביבה, המפקח על הזיהום של בתי הזיקוק{{הערה|{{העין השביעית|ליאורה אמיתי|המשרד לסידור עבודה|275390|7 בינואר 2018}}}}.

בינואר [[2010]], מונתה לדירקטורית ב[[בנק הפועלים]]{{הערה|{{הארץ|אתי אפללו|נחמה רונן מונתה לדירקטורית בבנק הפועלים|1.1187618|6 בפברואר 2010}}}}, אך בדצמבר 2015, על רקע מגבלות [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק הריכוזיות]], הקובע בין היתר שדירקטור בתאגיד פיננסי לא יכול לשמש גם כדירקטור בתאגיד ריאלי, נאלצה להתפטר מדירקטוריון בנק הפועלים{{הערה|{{גלובס|אביב לוי|יו"ר חברת ממן נחמה רונן התפטרה מדירקטוריון בנק הפועלים|1001087973|13 בדצמבר 2015}}}}.

במהלך [[2010]] נחקרה מעורבותה ב[[פרשת הולילנד]] וב[[פארק אריאל שרון#סירוב חברת "הזרע" לפנות את חוות שלם|פרשת חברת הזרע]], עליהן נידון [[אהוד אולמרט]], [[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר ל-6 שנות [[מאסר בפועל]]. בפרשת הולילנד נחשף כי מפלגת "קול הסביבה" שהקימה והעמותה הקשורה אליה, קיבלו תרומה מ[[שמואל דכנר]], שנשכר כ[[מאכער]] לצורך קידום פרויקט הבנייה של שכונת [[הולילנד]]. את הכספים העביר דרך [[עידו דיסנצ'יק]] (לשעבר עורך העיתון "מעריב") שנשכר כאיש יחסי הציבור של הפרויקט{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|עידו דיסנצ'יק: "הייתי דלת מקשרת לאולמרט בהולילנד"|1000658869|3 ביולי 2011}}}}. דיסנצ'יק ורונן נוקו מכל חשד לאחר שלא נמצאו ראיות שנתבקשה טובת הנאה עבור התרומה{{הערה|{{TheMarker|שני מזרחי|נחמה רונן והצ'קים של עידו דיסנצ'יק|1.665203|6 ביולי 2011}}}}. בפרשת חברת הזרע נחשף כי ב-2004 נשכרה רונן על ידי חברת הזרע, אז חברה בת של קבוצת [[פולאר השקעות]] שבשליטתו של [[אביגדור קלנר]], כדי לסייע בתוכניות בנייה שניסתה חברת הזרע לקדם באדמות שליד מזבלת חירייה. רונן קיבלה 107 אלף שקל תמורת ייעוץ. החברה חכרה במקור את הקרקע מ[[מינהל מקרקעי ישראל]] לשימוש חקלאי, אך קיבלה אישור לתכנן בה בנייה למגורים, מהלך שנחקר במסגרת הפרשה. בדצמבר 2010 רונן הגיעה למשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה כדי לתת עדות. לא הוגש נגדה כתב אישום, אך מעורבותה עוררה ביקורת על העובדה שרונן, שבמשך השנים ידעה למתג את עצמה כבעלת אג'נדה ירוקה, נשכרה על ידי יזמי נדל"ן לטובת בניית דירות על חשבון [[פארק אריאל שרון]], שתוכנן באותה עת במקום{{הערה|שם=שדה}}.

במרץ [[2019]] פרשה מתפקידה כיו"ר תאגיד המחזור אל"ה, לאחר חמש עשרה שנים בתפקיד{{הערה|{{גלובס|שירי דובר|נחמה רונן נפרדת ומעלה זכרונות מסוגים שונים|1001279075|21 במרץ 2019}}}}.

== חיים אישיים ==
רונן נשואה ואם לשלושה.

==קישורים חיצוניים==
* {{קישורי ח"כ|711|פתוחה=ותיק}}
* {{TheMarker|נתן שבע|עלות שכרה של ח"כ לשעבר נחמה רונן בממן ב-2008 - 775 אלף שקל במשרה חלקית|1.533479|6 במרץ 2009}}
* {{TheMarker|שוקי שדה|פעם חברת כנסת, היום דירקטורית, תמיד פוליטיקאית - מפת הקשרים של נחמה רונן|1.576633|27 במאי 2010}}
* {{גלובס|אביב לוי|על הקשקש: המענק ליו"רית ממן, נחמה רונן, אושר בזכות שבריר אחוז|1000838870|24 באפריל 2013}}
* {{גלובס|טליה לוין|"אני לא מחפשת יס-מנים, לא יכולה לסבול את זה"|1001213658|10 בדצמבר 2017}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מנכ"לי המשרד להגנת הסביבה}}

{{מיון רגיל:רונן, נחמה}}
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם מפלגת המרכז]]
[[קטגוריה:חברות הכנסת מטעם הליכוד]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם הליכוד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי המשרד להגנת הסביבה]]
[[קטגוריה:חברות הכנסת החמש עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת החמש עשרה]]
[[קטגוריה:בוגרות אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:אביחיל: אישים]]
[[קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת החמש עשרה]]
[[קטגוריה:מנכ"ליות משרדי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1961]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1961]]