נסיוב
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| שיוך |
דם  |
|---|---|
| תיאור ב |
המילון האנציקלופדי של גרנאט |
| מזהים | |
| FMA |
63083 |
| קוד MeSH |
A12.207.152.846 |
| מזהה MeSH |
D044967 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0229671 |
  | |
נַסְיוּב או סרום (Serum) הוא מרכיב של הדם, המופרד ממשקע המרכיבים התאיים (תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות) באמצעות סרכוז, ללא פיברינוגן וחומרים אחרים שמשתתפים בתהליך קרישת דם. זהו נוזל צלול צהבהב, שההבדל בינו לבין הפלזמה הוא שאין בו נוכחות גורמי הקרישה. הנסיוב כולל את כל החלבונים שאינם משמשים לקרישה, בהם נוגדנים, אנטיגנים והורמונים, אלקטרוליטים, וגם חומרים ממקור חיצוני, כמו למשל תרופות ומיקרואורגניזמים. הצבע הצהבהב של הנסיוב מוענק לו על ידי הבילירובין. מחקר הנסיוב נקרא סרולוגיה ויש לו תחומי השקה עם הפרוטאומיקה.
הנסיוב משמש למבחנים אבחנתיים רבים, וכן בסיווג הדם. הוא נבדק בבדיקות מעבדה (אנליזה של הדם) לצורך גילוי זיהומים, הערכת יעילות חיסונים (רמת נוגדנים) ובאנליזה כימית של הדם. מנסיובים מייצרים מוצרי נסיוב למניעה וטיפול (סרותרפיה) במחלות זיהומיות, כמו טטנוס, דיפתריה ושפעת ובטיפול נגד הרעלות זיהומיות, כמו בוטוליזם, או נסיוב נגד ארס נחשים. למטרות טיפול ומניעה אלה השימוש בנסיובים עדיף על הפלזמה, מפני שהוספת חומרים אחרים אינה גורמת לקרישה.
הדם הקרוש כולל את הנסיוב ללא פיברינוגן, אך כמה גורמי קרישה עדיין נשארים בו.
אצל האדם אוסמולריות הנסיוב היא 281–297 mOsmol/L. הרכב הנסיוב באדם הוא:
- מים – 91%
- חלבונים – 7%, מתוכם:
- אלבומין – 63%
- גלובולינים שונים:
- גלובולין α1 (מוביל שומנים) – 3%
- גלובולין α2 (מוביל ברזל ונחושת) – 7%
- גלובולין β – (מוביל ברזל ושומנים) – 9%
- גלובולין γ – (על פי רוב, נוגדנים) – 17%
- אלקטרוליטים, חומרי מזון, מטבוליטים (למשל שתנן), הורמונים וכו' – 2%.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נסיוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)