נסיוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נסיוב
שיוך דם עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב המילון האנציקלופדי של גרנאט עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
FMA 63083 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A12.207.152.846 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D044967 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0229671 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דם שעבר הפרדת סרום מתאי הדם, התאים (רובם תאי דם אדומים) יוצרים קריש ושוקעים בעוד הסרום צץ בשכבה העליונה. הסרום מופרד מן הקריש על ידי גמיש
הכנת נסיובים

נַסְיוּב או סרום (Serum) הוא מרכיב של הדם, המופרד ממשקע המרכיבים התאיים (תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות) באמצעות סרכוז, ללא פיברינוגן וחומרים אחרים שמשתתפים בתהליך קרישת דם. זהו נוזל צלול צהבהב, שההבדל בינו לבין הפלזמה הוא שאין בו נוכחות גורמי הקרישה. הנסיוב כולל את כל החלבונים שאינם משמשים לקרישה, בהם נוגדנים, אנטיגנים והורמונים, אלקטרוליטים, וגם חומרים ממקור חיצוני, כמו למשל תרופות ומיקרואורגניזמים. הצבע הצהבהב של הנסיוב מוענק לו על ידי הבילירובין. מחקר הנסיוב נקרא סרולוגיה ויש לו תחומי השקה עם הפרוטאומיקה.

הנסיוב משמש למבחנים אבחנתיים רבים, וכן בסיווג הדם. הוא נבדק בבדיקות מעבדה (אנליזה של הדם) לצורך גילוי זיהומים, הערכת יעילות חיסונים (רמת נוגדנים) ובאנליזה כימית של הדם. מנסיובים מייצרים מוצרי נסיוב למניעה וטיפול (סרותרפיה) במחלות זיהומיות, כמו טטנוס, דיפתריה ושפעת ובטיפול נגד הרעלות זיהומיות, כמו בוטוליזם, או נסיוב נגד ארס נחשים. למטרות טיפול ומניעה אלה השימוש בנסיובים עדיף על הפלזמה, מפני שהוספת חומרים אחרים אינה גורמת לקרישה.

הדם הקרוש כולל את הנסיוב ללא פיברינוגן, אך כמה גורמי קרישה עדיין נשארים בו.

אצל האדם אוסמולריות הנסיוב היא 281–297 mOsmol/L. הרכב הנסיוב באדם הוא:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]