לדלג לתוכן

סימן לז'נדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סימן לז'נדר (על שם המתמטיקאי הצרפתי אדריאן-מארי לז'נדר) הוא מושג בתורת המספרים. מופיע בהקשר של פירוק לגורמים ושארית ריבועית.

סימן יעקובי וסימן קרונקר הם הרחבות של סימן לז'נדר.

יהי מספר ראשוני אי־זוגי ויהי מספר שלם. סימן לז'נדר מוגדר על ידי:

  • מתחלק ב־ ללא שארית.
  • זר ל־ והוא שארית ריבועית מודולו .
  • זר ל־ ואינו שארית ריבועית מודולו .

הגדרתו המקורית של לז'נדר הייתה באמצעות הנוסחה המפורשת:

תכונות סימן לז'נדר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהיו ראשוניים אי־זוגיים ו־ שלמים, אזי:

  1. (משפט ההדדיות הריבועית)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]