סקאד'י (ירח)
 | |
| הגילוי של סקאד'י (במעגל) | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | סקאד'י |
| מידע כללי | |
| סוג | ירח |
| ירח של | שבתאי |
| תאריך גילוי | 23 בספטמבר 2000 |
| מגלה |
ברית גלדמן ג'ון קייבלרס |
| על שם |
סקאד'י  |
| מאפיינים מסלוליים | |
| ציר חצי-ראשי | 15,641,000 קילומטר |
| אקסצנטריות | 0.270 |
| זמן הקפה | 725 ימים |
| נטיית מסלול | 152.6 מעלה |
| מאפיינים פיזיים | |
| ממדים | 8 קילומטר |
| מסה | 310 petagram |
| אלבדו |
0.06 |
  | |
סקאד'י (Skathi), הנקרא גם שבתאי XXVII, הוא ירח של כוכב הלכת שבתאי. סקאד'י הוא אחד מהירחים הבלתי סדירים של שבתאי, בקבוצת הלוויינים הנורדית שלו. הוא התגלה ב-23 בספטמבר 2000 על ידי צוות של אסטרונומים בראשות ברט גלדמן. הצוות הכריז על הגילוים ב-7 בדצמבר 2000, יחד עם שבעה לוויינים נוספים של שבתאי.[1] הירח נקרא על שם סקאד'י, דמות במיתולוגיה הנורדית, כחלק ממאמץ לגוון את השמות של עצמים אסטרונומיים שברובם נקראים בשמות מהמיתולוגיה היוונית והרומית.
לסקאד'י לוקח קצת מעל 725 ימים להשלים מסלול סביב שבתאי וההערכה היא שהוא לוקח בסביבות 11.1±0.02 שעות להסתובב על צירו. הוא מקיף במרחק יותר רחוק משבתאי מאשר הלוויינים הרבים האחרים של שבתאי, עם נטיית מסלול ואקסצנטריות גדולה. הוא גם נע בכיוון הפוך לעומת הרוטציה של שבתאי. לא הרבה ידוע על סקאד'י, כי זה אובייקט עמום. מלבד תצפיות מבוססות כדור הארץ, הוא נצפה רק על ידי הגשושית קאסיני, ואפילו המדידות הללו נלקחו במרחק של כמעט 9.7 מיליון קילומטרים.
מוצאו של סקאד'י נותר שאלה פתוחה. אפשרות אחת היא שבמקור זה היה אסטרואיד שנוצר במקום אחר, ונלכד על ידי כוח המשיכה של שבתאי כשהוא טס ליד כוכב הלכת. אפשרות נוספת היא שבמקור זה היה חלק מאחד מירחי שבתאי, כמו פיבי, שהתפצל במהלך התנגשות והפך ללוויין עצמאי. ההרכב הפיזי שלו לא נקבע, אבל ידוע שהוא כ-8 קילומטר לרוחב, ובעל צורה לא סדירה.
הגילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקאד'י התגלה ב-23 בספטמבר 2000 על ידי ברט ג'יי גלדמן, ג'ון ג'יי קאוולארס, ז'אן-מארק פטיט, הנס שול, מתיו ג'יי הולמן, בריאן ג'י מרסדן, פיל ניקולסון וג'וזף א. ברנס.[2] הצוות השתמש בתמונות שצולמו על ידי טלסקופ קנדה-צרפת-הוואי במצפה הכוכבים מאונה קיה.[2] הם הכריזו על הגילוים של סקאד'י ב-7 בדצמבר 2000, יחד עם שבעה לוויינים נוספים של שבתאי שהוכרזו באותו יום: סיארנק, טארבוס, איג'יראק, ת'רימר, מונדילפארי, אריאפוס וסוטונגר.[1]
בתחילה, קיבל סקאד'י את השם הזמני "S/2000 S 8". ה"S" הראשונה מציינת שסקאטי הוא לוויין (בניגוד, למשל לטבעת פלנטרית). "2000" מציין שהוא התגלה בשנת 2000, ה"S" השנייה הוקצתה מכייון שהוא מקיף את כוכב הלכת שבתאי. הספרה 8 אומרת שזה היה העצם השמיני מסוג זה שהתגלה באותה שנה.[1]
שמו של סקאד'י נבחר במיוחד כדי לגוון את מקורות השמות שניתנו לאובייקטים אסטרונומיים. רוב השמות האנגליים לכוכבי לכת נגזרים מהשמות הרומיים לכוכבי לכת, ומדענים שציינו שמות לוויינים נטו לעקוב אחר דפוס זה. [3] [4] בהתחשב בהקשר זה, ההיסטוריון יורגן בלאנק כתב כי ג'ון קאוולארס "ניסה לעזור למינוח האסטרונומי למצוא את דרכו החוצה מהתלם הרנסאנס היווני-רומאי שלו".[1]
עבור סקאד'י, ברט בחר שם מהמיתולוגיה הנורדית, שבו סקאד'י היא ענקית שנסעה לאסגארד כדי לנקום את מות אביה.[2] הלוויינים האחרים של שבתאי (איג'יראק, קיוויוק, פאליאק, סיארנק וטארקק) קיבלו שמות מהמיתולוגיה האינואיטית.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 Blunck, Jürgen (2009). Solar System Moons: Discovery and Mythology. Berlin: Springer Science & Business Media. p. 59. ISBN 978-3-540-68853-2.
- ^ 1 2 3 "Skathi In Depth". NASA. 19 בדצמבר 2019. נבדק ב-17 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dear Science: How did the planets get their names?". The Washington Post. 17 באוקטובר 2016. נבדק ב-17 באפריל 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ International Astronomical Union. "Naming of astronomical objects". International Astronomical Union. נבדק ב-25 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה)