אסגארד
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לא מבדיל בין המקורות הנורדים, בונה נרטיב בצורה מלאכותית, ולא מצטט מחקר מודרני. | |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לא מבדיל בין המקורות הנורדים, בונה נרטיב בצורה מלאכותית, ולא מצטט מחקר מודרני. | |
במיתולוגיה הנורדית, אסגארד (בנורדית עתיקה: Ásgarðr) הוא מקום מושבה של קבוצת האלים הידועה כאסיר, ומנובא שהוא יושמד במהלך הראגנארוק. אסגארד הוא כנראה אחד מתשעת העולמות ונמצא במקום הגבוה ביותר ביקום הנורדי. במקור היה אסגארד שמה של הטירה החשובה ביותר בעולם זה, ואילו העולם עצמו נקרא גודהיים (Godheim)[1], גודהיים הוא שם נרדף עתיק לאסגארד הנזכר במקורות.
המקום נשמר על ידי האל היימדאל [2]ועל ידי טירה מרכזית מוקפת בחומות אימתניות. במרכז העולם נמצא מישור אידוול (נקרא גם מישור אידה), שבו נפגשים האלים במטרה לדון בענייניהם[3]. האלים נאספים באולם גלאדסהיים ואילו האלות באולם וינגולף. פגישות נערכות גם ליד הבאר של אורד. בטירה המרכזית נמצא בין היתר גם אולם ולהאלה אליו זכאים להיכנס רק גיבורי מלחמה מתים, שם ישבו עם אודין וימתינו לראגנארוק בו יילחמו לצד האלים. כדי להגיע לאסגארד מעולם בני האדם ( מידגארד) חייב הלוחם לחצות את ביפרוסט, גשר הקשת בענן המחבר את שני העולמות.
המילה "אסגארד" (בנורדית עתיקה: Ásgarðr) היא מילה מורכבת מהמילים áss ("אל") ו-garðr ("חצר מוקפת" או "מגרש גדור"), ומשמעותה המילולית היא "מגרשם הגדור של האסיר". בין הצורות הלועזיות הנוספות של השם מצויות Ásgarthr, Ásegard ו-Asgardr.
ההופעות במקורות הספרותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסגארד מוזכרת במפורש פעמיים בלבד בשירה האדית עצמה: בשיר Hymiskviða, בעת שת'ור וטיר יוצאים מאסגארד אל היכלו של הימיר להשיג קלחת ענקית למשתה האלים, ובשיר Þrymskviða, כשלוקי מנסה לשכנע את ת'ור להתחפש לפריה ומזהיר כי בהיעדר מיולניר עלולים היוטנים להשתלט על אסגארד עצמה. רוב המידע על אסגארד מגיע למעשה בעקיפין משירים נוספים, כגון Grímnismál, המתאר משכנות אלים שונים (ביניהם אלפהיים וולהאלה) שחוקרים זיהו כשוכנים בתוך אסגארד, אף שהשם עצמו אינו נזכר בשיר זה. שיר Völuspá מזכיר את מישור אידוול (Iðavöllr), אחד ממקומות המפגש המרכזיים של האסיר, אשר בגילפגינינג (Gylfaginning), סנורי ( Snorri), ממוקם במרכזה של אסגארד.
סיפור בריאת אסגארד
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי גילפגינינג שבאדה הפרוזאית, לאחר שיצרו האלים את הארץ והקיפוה בים, ולאחר שבנו את כיפת השמיים מגולגולתו של הענק ימיר ויישבו את היוטנים לאורך חופי העולם, הקימו האלים במרכז העולם עיר שכונתה אסגארד. בה נמצא היכל בשם הליצ'יאלב (Hliðskjálf), שבו ישב אודין על כסאו הגבוה והשקיף על כל העולמות וצפה במעשי כל אדם. בהמשך לכך הקימו האלים במישור אידוול, שבמרכז העיר המוקפת חומה, מקדש בשם גלאדסהיים, ובו כס גבוה לאודין ושנים-עשר כיסאות לשאר האלים; הוא תואר כעשוי זהב, הבניין הטוב ביותר בעולם כולו. כן הוקם וינגולף, היכל לאלות, וכן בית מלאכה שבו יצרו האלים חפצים מזהב.
בניית החומה של אסגארד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מלחמה בין שתי קבוצות האלים, האסיר והוואניר, נהרסה חומת הטירה והיה צריך לבנות חומה חדשה. האלים, למרות מיומנותם בבנית היכלות מפוארים, לא ששו לבצע מלאכה זו. זר, שהגיע דרך גשר ביפרוסט, הציע לבנות מחדש את החומה תוך שנה וחצי ודרש בתמורה את ידה של פריה, אלת הפריון, את השמש והירח. אודין לא הסכים לתנאים אלה ולוקי הציע פשרה לפיה המלאכה תסתיים תוך שישה חודשים. הזר הסכים בתנאי שסוסו הקסום הקרוי סוודילפרי יוכל לעזור לו והאלים נעתרו לדרישתו. העבודה התקדמה בקצב מהיר, שכן הסוס היה מסוגל להעביר מעמסות גדולים וכבדים מאוד. האלים חששו כי המלאכה תסתיים בזמן והם יהיו חייבים בתשלום שהבטיחו. כדי להיחלץ ממצב זה, שינה לוקי את צורתו לצורת סוסה ופיתה את הסוס הרחק ממקום העבודה. במשך הלילה, רדף הסוס אחר לוקי ובעליו רדף אחריו. הזר, אשר לא עמד בלוח הזמנים, זעם והתגלה כענק כפור והאל ת'ור הרגו. סוסו של הענק סוודילפרי הצליח לבסוף להשיג את לוקי וכך נולד סלייפניר, סוסו בעל שמונה הרגלים של אודין.
ישנו חוסר ודאות לגבי שמו של הענק. יש הטוענים כי שמו היה הרימתורס (Hrimthurs). אולם אחרים מציינים כי השם הרימתורס מציין רק את השתייכותו השבטית לענקי הכפור (זאת משמעות השם - שילוב של h]rim] כפור ו-thurs ענק) ואילו שמו האמיתי לא ידוע.
אסגארד בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרבות הפופולרית מוכרת אסגארד בעיקר דרך חברת מארוול קומיקס. מארוול הוציאה ספרי קומיקס המבוססים על המיתולוגיה הנורדית עוד בשנות ה-60 וה-70, עם דמויותיהם של ת'ור (אל הרעם), לוקי (האל הערמומי), אביהם אודין (האל הבכיר במיתולוגיה) וכן דמויות משניות כמו היימדאל (אחד מאלי האייסיר) המתגוררות באסגארד[4]. עלילותיהם זכו לפרסום נרחב ומחודש החל מהעשור השני של המאה ה-21, במסגרת סרטי היקום הקולנועי של מארוול. אסגארד והדמויות הפועלות בה הוצגו לראשונה בסרט "ת'ור" משנת 2011, ואחר כך הוצגה אסגארד או הוזכרה גם בסרטים האחרים בהם השתתף ת'ור: "הנוקמים" (2012), "ת'ור: העולם האפל" (2013), "הנוקמים: עידן אולטרון" (2015), "ת'ור: ראגנארוק" (2017), המספר את סיפור ראגנארוק מהמיתולוגיה הנורדית ומסתיים בהשמדת אסגארד, "הנוקמים: מלחמת האינסוף" (2018), "הנוקמים: סוף המשחק" (2019), ו"ת'ור: אהבה ורעם" (2022). בעלילות היקום הקולנועי, ת'ור התגורר באסגארד כל חייו עד שנהרסה באירועי ראגנרוק, ואחריהן עבר להתגורר ב"אסגארד החדשה" על "מידגארד" (כדור הארץ, שבו "אסגארד החדשה" אינה אלא הכפר טונסברג שבנורווגיה).
בנוסף למאורול ב-2015 הוציא ריק ריירדן את טרילוגית הפנטזיה מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד שמבוססת על המיתולוגיה הנורדית, בסדרה שלושה ספרים להב הקיץ פטיש הרעם וספינת המתים.
מעבר לקומיקס וליקום הקולנועי של מארוול, אסגארד מככבת גם ביצירות נוספות בתרבות הפופולרית: בסרט הקומדיה אריק הוויקינג (1989) היא מתוארת כשממה קפואה הנשלטת מהיכלות ולהאלה על רמה גבוהה, והאסיר מוצגים כילדים מפונקים. במשחק הווידאו God of War Ragnarök (2022), המשך למשחק God of War משנת 2018 העוסק במיתולוגיה הנורדית, ניתן לחקור את אסגארד כעולם פתוח; ובמשחק Assassin's Creed Valhalla (2020) מככבת אסגארד כחלק מ"מסע חזוני" (vision quest) בעלילת המשחק.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Rudolf Simek, A Dictionary of Northern Mythology, trans. Angela Hall, Cambridge: D. S. Brewer, 2008 (מהדורה ראשונה: 1993), הערך "Ásgarðr"/"Goðheimr".
- ↑ John Lindow, Norse Mythology: A Guide to the Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs, Oxford: Oxford University Press, 2002, עמ' 172–173.
- ↑ Jesse L. Byock, לונדון: Penguin Classics, 2005, פרק 14.
- ↑ "Thor (Thor Odinson) In Comics", אתר Marvel.com, אוחזר ב-2026; וכן ראו את הערך האנגלי Asgard (comics).
