עורב (כלי נשק ימי)
עורב (בלטינית: corvus, ביוונית: κοράκι) היה מתקן תקיפה ימי רומי. הוא הורכב ממעין גשר, אשר לכד את ספינת היריב כאשר זו הייתה קרובה, ואיפשר לחיל הרגלים הרומי לעלות ולהשתלט על הספינה.
תיאור ה"עורב"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב מילאי (260 לפנה"ס)
פוליביוס מיטיב לתאר את מתקן ה"עורב" בספרי ההיסטוריה וכותב כך[1]:
כיוון שאוניותיהם היו רעועות במבנן ואיטיות, העמידו עליהן מכונות-עזר לקרב. אשר נקראה אחר-כך "עורב" ואשר הייתה בנויה כך: בחרטום-האוניה עמד עמוד עגול, שגובהו כשבעה מטר וקוטר בסיסו- כעשרים ושניים סנטימטרים. על ראשו הייתה גלגלת, ומסביב לו הושמה גמלה עשויה קרשים שתי וערב שחוברו במסמרים, רוחבה היה כ-1.10 מטר ואורכה- כ-10.5 מטר. היה בה חור מאורך שבו נקבע העמוד, מרוחק כ-3.5 מטר מהקצה הפנימי של הגמלה. בשני צדי הגמלה הארוכים היה מעקה בגובה של ברך אדם. בקצה הגמלה החיצוני נקבע מכשיר ברזל הדומה לעלי מחודד שבראשו טבעת, הכלי היה דומה למכשיר לכתישת דגן. לטבעת זו נקשר חבל, אשר באמצעותו בזמן הסתערות האנייה הרימו את ה"עורב" בעזרת הגלגלת שעל העמוד והורידו אותו על סיפון אוניית האויב בחרטומה, או סובבו אותו נגד התקפות מהצדדים.
השימוש ב"עורב"
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה השלישית לפנה"ס, רומא לא הייתה מעצמה ימית, וכמעט ולא היה לה ניסיון בלוחמה הימית. לפני המלחמה הפונית הראשונה בשמת 264 לפנה"ס, לרפובליקה הרומית לא הייתה מערכה צבאית מחוץ לחצי האי האפניני (באיטלקית: Penisola italiana). כוחו של צבא הרפובליקה הרומית היה בלוחמה יבשתית, ונכסיו העיקריים היו המשמעת והאומץ של החיילים הרומאים.
עם כניסתה של הרפובליקה הרומית למלחמה הפונית הראשונה כנגד קרתגו נוצר צורך בצי גדול ומודרני, אשר יצליח לעמוד כנגד הצי הקרתגי ויכולת התמרון שלו. את מלאכת הבנייה הרומאים נתנו לבעלות בריתם וזאת בגלל חוסר הניסיון של הרומאים בבניית ספינות מלחמה. החידוש שהרומאים הכניסו לספינות המלחמה שלהם במטרה לנצח את הצי הקרתגי הוא ה"העורב".
השימוש בו החל לראשונה כשהרומאים היו במלחמה עם קרתגו במלחמה הפונית הראשונה, ולא היה להם צי ימי משוכלל וחדשני דיו כדי להתמודד עם ספינות הצי הקרתגי החזקות והמהירות. הרעיון המרכזי מאחורי המתקן היה ההבנה שהצי הקרתגי מהיר ובעל יכולת תמרון טובה הרבה יותר וניסיון רב יותר מאשר הצי הרומי הרעוע והאיטי, אבל לרומא היה יתרון, יתרונה של רומא היה חיל הרגלים שלה. לכן על ידי השימוש ב"עורב", הצי הרומי יכול היה לנטרל את יכולת הניווט של הספינות הקרתגניות ובכך לאפשר לחיל הרגלים הרומאי לעלות ולהשתלט על ספינות האויב. בזכות ה"עורב" הרומאים ניצחו במספר קרבות כמו מילאי, טינדאריס ואקנומוס.[2]
חסרונות ה"עורב"
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות כל יתרונותיו, ל"עורב" היה חיסרון משמעותי: לא היה ניתן להשתמש בו בים סוער מאחר שצריך ששתי הספינות יהיו יציבות יחסית אחרת הגשר היה מתנתק או אפילו קורס. לכן, כאשר הופעל העורב בתנאים קשים, הוא הפך לחסר תועלת כנשק טקטי. בנוסף, משקל נוסף על חרטום הספינה עלול גם לסכן את יכולות הניווט של הספינה; חסרונות אלו גרמו לרומא לאבד כמעט שני ציים שלמים במהלך סערות בשנת 255 ו-249 לפני הספירה. הפסדים אלו עשויים להיות תשובה לשאלה מדוע רומא נטשה את עיצוב ה"עורב" והפסיקה להכליל אותו בעיצוב הספינה לאורך השנים. אולם ניתוח שונה מעלה כי המשקל המוסף לא איים על יציבות הספינה. ג'.ו. בונבאקר, לשעבר פרופסור לאדריכלות ימית באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה (באנגלית: Delft University of Technology) העריך כי משקל ה"עורב" לא עלה על יותר מטון אחד וכי זהו משקל שהדו-חתריות הרומאיות יותר מיכולות להתמודד איתו כשהגשר הורם.
סיום השימוש ב"עורב"
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא משנה מהן הסיבות, נראה שרומא הפסיקה את השימוש ב"עורב" בסוף המלחמה הפונית הראשונה. כשצוותי הספינות הרומאיות נעשו יותר ויותר מנוסים, טקטיקות הלחימה הימיות של רומא גם כן השתפרו; ובהתאם לכך שכיחות השימוש ב"עורב" פחתה. ה"עורב" אינו מוזכר במקורות של התקופה לאחר קרב אקנומוס, וכנראה קרב אייגוסה שסיים את המלחמה בשנת 241 לפנה"ס נוצח בלעדיו. עד שנת 36 לפנה"ס בקרב נאולוכוס הצי הרומי השתמש בסוג אחר של מכשיר כדי להקל על התקפות הכוללות העלאת חיילים לספינות אויב, מערכת צלצל וכננת המכונה הרפקס (ביוונית: ἅρπαξ).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פוליביוס, היסטוריה, כרך ראשון - ספרים א-ו. תרגם וכתב מבואות בנימין שימרון. ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"א (1991)
- I.E.S Edwards, C.J. Gadd and N.G.L Hammond (editors). Cambridge Ancient History. vol 7: The Rise of Rome to 220 BC. Cambridge, Cambridge University Press, 2005 (3rd edition).
- Wallinga, Herman Tammo (1956). The boarding-bridge of the Romans. Groningen and Djakarta, J.B. Wolters.
- Goldsworthy, Adrian (2004). The Fall of Carthage. London, Cassel Publications. ISBN 0-304-36642-0.
- Gonick, Larry (1994). The Cartoon History of the Universe II. Doubleday. ISBN 0-385-26520-4.
- Workman-Davies, Bradley (2006). Corvus - A review of the design and use of the Roman boarding bridge etc.. Self-published book by Lulu.com. ISBN 978-1-84728-882-0.
