חצי האי האפניני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חצי האי האפניני - "המגף"

חצי האי האפניני (איטלקית: Penisola italiana) הידוע גם בשם "חצי האי האיטלקי" וגם "המגף האיטלקי", הוא אחד מחצאי האיים הגדולים באירופה. אורכו כ-1,000 קילומטרים מהרי האלפים בצפון ועד קצהו הדרומי. בחצי האי שוכנת מדינה גדולה אחת - איטליה (שמשתרעת על 99.95% מהאי) ושתיים קטנות - סן מרינו וקריית הוותיקן. האי מכוסה בהרים בעלי גובה בינוני, הרי האפנינים, אשר נתנו לחצי האי את שמו. חצי האי גובל בים הטירני ובים הליגורי ממערב, בים האדריאתי ממזרח ובים היוני בדרום. דרומית לחצי האי נמצא האי סיציליה השייך לאיטליה. רבים מכנים את חצי האי "המגף" האיטלקי עקב הדמיון בין צורתו למגף. שטחו של חצי האי הוא כ-131,000 קמ"ר, וגרים בו כ-26 מיליון בני אדם בצפיפות של כמעט 200 איש לקמ"ר.

הרי האפנינים מחולקים ל-3 חלקים: האפנינים הדרומיים, האפנינים המרכזיים והאפנינים הצפוניים. אקלימו של חצי האי הוא ים תיכוני.

השם ההיסטורי איטליה לחצי האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור הגאוגרפי של חצי האי, היה קרוי היסטורית בשם איטליה. שם זה מצוי כבר בכתבי הרודוטוס (המאה חמישית לפנה"ס), כמונח גאוגרפי. בתחילה ציין השם איטליה את האזור הדרומי ביותר של חצי האי האפניני אולם עד המאה השנייה לפנה"ס כלל את כול הארץ שמדרום להרי האלפים[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חצי האי האפניני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן (2001), עמ' 9.
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.