לדלג לתוכן

עתליה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עתליה
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי עקיבא טבת
הופק בידי עומרי מרון
תסריט צביקה קרצנר
שחקנים ראשיים מיכל בת-אדם
רפאל קלצ'קין
יאיר רובין
יוסי פולק
דן תורן
יפתח קצור
רות גלר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה נחום היימן
צילום נורית אביב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1984
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עתליה הוא סרט דרמה ישראלי משנת 1984 בבימויו של עקיבא טבת. הסרט מבוסס ברובו על סיפור מאת יצחק בן-נר, אשר התפרסם בקובץ הסיפורים "אחרי הגשם" (1979).

הסרט פתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה הראשון ב-1983, אחר-כך הוקרן בפסטיבלי הקולנוע הישראלי בניו יורק ובלוס אנג'לס. הוקרן באופן מסחרי בלוס אנג'לס וזכה בארצות הברית להפצת וידאו מחברת ארגו מדיה. הוקרן מספר פעמים בערוץ 1 ובכבלים, ובשנת 2009 הופץ ב-DVD. מיכל בת-אדם זכתה על תפקידה בסרט בפרס הקולנוע הישראלי (היום פרס אופיר) לאותה שנה.

מתי, נער בן 19, וחברו עופר מתנדבים לצנחנים, אך מתי משוחרר בגלל בעיות בלב. עתליה היא אלמנה יפהפייה בת 40 שאיבדה את בעלה במלחמת סיני וחיה בקיבוץ חופים עם בתה המתבגרת, נטע. היא מנהלת רומנים עם גברי הקיבוץ, לקנאתן של הנשים במקום.

אביה של עתליה, ממייסדי הקיבוץ, סובל מסניליות, ואילו בתה מתנכרת לה. עקב תחושת בדידותה היא נסחפת לרומן אסור עם מתי.

לאחר שמערכת היחסים ביניהם נודעה בקיבוץ, החליטו חברי הקיבוץ לנדות אותה.

מלחמת יום הכיפורים פורצת, עופר נופל בקרבות ומתי מחליט להתגייס, צעד לו עתליה מתנגדת. בשיא ייאושה, עתליה מחליטה להעלות באש את המתבן בו נהגה לשכב עם הגברים, והקיבוץ מחליט לגרשה. בסוף הסרט מתי ועתליה עוברים לגור יחד.

שם דמות
מיכל בת-אדם עתליה
יפתח קצור מתי
גלי בן-נר נטע
דן תורן עופר
יוסי פולק נחמן
יאיר רובין עזרי
רפאל קלצ'קין אבא של עתליה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עתליה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.