נחום היימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחום היימן
נורית הירש
נחום היימן מנחה את זמר עברי בסינמטק תל אביב, 2009
מידע כללי
תאריך לידה 6 במאי 1934
מקום לידה ריגה, לטביה
מוקד פעילות ישראלישראל  ישראל
תאריך פטירה 17 באוגוסט 2016 (בגיל 82)
מקום פטירה כפר סבא, ישראל
סוגה זמר עברי
עיסוק מלחין
כלי נגינה פסנתר, אקורדיון, מפוחית

נחום (נַחצֶ'ה) היימן (6 במאי 193417 באוגוסט 2016) היה מלחין ומוזיקאי ישראלי, הנחשב לאחד מגדולי המלחינים בזמר העברי. חתן פרס ישראל לזמר עברי לשנת 2009.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היימן נולד בעיר ריגה שבלטביה, לפנינה וחיים היימן. בשנת 1939, כשהיה בן חמש, עלה לארץ ישראל עם משפחתו. בילדותו החל לנגן בפסנתר, אך לאחר שחלה בגיל תשע בשיתוק ילדים (פוליו) עבר לנגן באקורדיון ובמפוחית. במשך כשלוש וחצי שנים שכב בבית חולים מחובר לריאת ברזל, עד שהתגבר על מחלתו. בגיל 14, בעקבות גירושי הוריו, עבר להתגורר כילד חוץ בקיבוץ נען וזכה להדרכה מוזיקלית מחברי הקיבוץ יהודה אורן והמלחין דוד זהבי.

לאחר נישואיה השניים של אמו, עבר להתגורר עמה ברחובות. שם הוא הלחין כבר בגיל 17 את שירו הראשון, "ניצנים נראו בארץ", לפי מילים מ"שיר השירים". מאחר שלא הסתדר עם אביו החורג עבר לכפר המכבי, שם פגש את מתתיהו שלם מהקיבוץ הסמוך, רמת יוחנן. היימן עבד אתו ברעיית צאן וקיבל ממנו ומחבריו הדרכה מוזיקלית. בשלב מאוחר יותר בחייו הפך לאקורדיוניסט בחוגים לריקודי עם בהשפעת גורית קדמן, מחלוצות ריקודי העם בישראל.

במסגרת שירותו בצה"ל שימש היימן אקורדיוניסט מחליף למלחין דובי זלצר בלהקת הנח"ל בגרסתה הראשונה. בתקופת שירותו הצבאי נישא לדליה קולטון ועבר איתה לקיבוץ בית אלפא. בשירות המילואים עבר לשרת כלוחם בפלס"ר שריון. הוא נפצע ברגלו מהתפוצצות מוקש במלחמת סיני, נפגע מקליע במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים נפצע באורח קשה מהפצצה אווירית, אושפז במשך כחצי שנה ועבר סדרה ארוכה של ניתוחים.

היימן נישא והתגרש שלוש פעמים בחייו. הוא אביהן של בילי ושל הזמרת והמוזיקאית סי היימן.

בתוכנית הראיונות לגעת ברוח ששודרה בערוץ הראשון בשנת 2002, נשאל היימן על ידי יואב גינאי "מה אתה רוצה שיכתב על המצבה שלך?", השיב היימן : "נולד חי והלך לעולמו כמו צמח בר".

נפטר ב-17 באוגוסט 2016, בגיל 82, לאחר קריסת מערכות בעקבות חיידק אלים.[1] למחרת נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה בכפר סבא.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היימן נשלח מטעם קיבוץ בית אלפא ללימודים במדרשה למורים למוזיקה ולמד אצל המלחין פאול בן חיים. בתום ההשתלמות הקים את חמישיית גלבוע,[2] חמישייה כלית שאף נמנה עם חבריה כנגן אקורדיון. ב-1961 החל לעבוד עם הגבעטרון, ויזם את הוצאת תקליטיו הראשונים.[3] הלהקה כללה ברפרטואר שלה חלק משיריו, כשהמפורסם שביניהם השיר "לאן נושבת הרוח" על שני לחניו.

היימן החל לארגן ערבי שירה בציבור והחל משנת 1965 הוא ארגן פסטיבל שנתי של מוזיקה וכוריאוגרפיה של בני קיבוצים בשם פסטיבל "ענות".[4]

באותה תקופה הלחין היימן את שירי המחזמר "זרעים של מסטיק" שכתבה לאה נאור. בנוסף לעבודתו כמלחין טיפח היימן זמרים רבים בראשית דרכם, ביניהם אסנת פז,[5] חוה אלברשטיין[6] (לה גם הלחין בין היתר את השירים "עוד חוזר הניגון", "החול יזכור" ואת "כמו צמח בר"), צמד הפרברים (להם הלחין את שיריהם הראשונים, בהם "את אני והרוח", "אילו כל האוהבים", "רק הד קולך", "ריח תפוח אודם שני" ואת הנעימה "פוגה קטנה"), עליזה עזיקרי, הצמד אורנה ומשה דץ (להם הלחין בין היתר את השירים "אנשי הגשם", "שיר למענך"), יזהר כהן (לו הלחין בין היתר את השיר "כמו ציפור מטורפת" למילותיו של איציק איינהורן) וחני ליבנה (לה הלחין בין היתר את השיר "שירים עד כאן" למילותיו של נתן יונתן).

שיתוף פעולה פורה במיוחד היה עם המשורר נתן יונתן, שהוליד עשרות שירים שהיו לקלאסיקה בזמר העברי, ביניהם "חופים", "שיר אהבה ישן" (המוכר בשם "אניטה וחואן") ו"החול יזכור".

היימן הלחין גם פסקולים רבים לסרטי קולנוע. הראשון שבהם היה סרטו של מיכה שגריר "המלחמה לאחר המלחמה" לו הוא הלחין את השיר "מרדף" שכתב ירון לונדון, וביצעה חוה אלברשטיין. לסרט "אדמה משוגעת" כתב היימן את שיר הנושא, "אני ממשיך לשיר". זהו אחד השירים הבודדים שהיימן כתב את מילותיהם. הנעימה לחליל צד הנסיעה לירושלים הולחנה לסרט "אין שמות על הדלתות" (1996) (מושמעת בפתיחת שידורי הבוקר של רשת ב').

ב-1967 נסע לצרפת, וזכה להצלחה בינלאומית כשגדולי הזמרים שרו משיריו, בהם ננה מושקורי ומארי לאפורה, וגם ישראלים שהשתקעו בצרפת – בהם מייק בראנט וריקה זראי. ב-1972 עבר ללונדון בה למד במגמת מוזיקה בבית הספר לקולנוע והקים וניהל חברה להקלטות, שהכינה מוזיקה לסרטים, פרסומות ותקליטים.[7]

היימן שב לישראל ב-1984, והפיק את המופע "חופים" עם האמנים מאיר בנאי, משה דץ, חני ליבנה וליזה לנג, שהיו בראשית דרכם. כן היה המנהל האמנותי של חגיגות הזמר העברי בערד.[8]

בשנת 2002 הקים את העמותה למורשת הזמר העברי.

הגיש תוכנית זמר עברי יחד עם גבי ינון ברשת ג' ("נחצ'ה בגימל").

במשך השנים הרוויח היימן כספים רבים, אולם מספר פעמים נכנס לקשיים כלכליים והתחיל מחדש.[9] בעקבות כתבה טלוויזיונית מיולי 2013 על מצוקה כלכלית בה היה שרוי, נפגשו עמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התרבות לימור לבנת והוחלט שישמש כיועץ בפרויקט שיכלול בין השאר הנגשה ותיעוד דיגיטלי של שירים עבריים. בתמורה תשלם לו המדינה כ-50 אלף ש"ח כל שנה.[10] היישוב בית אריה-עופרים התנדב לספק לו מגורים ללא תמורה, ואף קרא לאחת הכיכרות ביישוב על שמו. לאחר שהתגורר ביישוב, שב להתגורר בפתח תקווה.

מהספרים שהיה שותף ליצירתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זרעים של מסטיק: פזמונים ומנגינות, כתבה: לאה נאור, הלחין: נחום היימן, צייר: יורם קליינר, מוציא לאור: מרחביה, ספרית הפועלים (מהדורה שלישית), סדרה: אנקורים (שירי ילדים-מנוקד), תשל"ז, 1976 (מהדורה מתוקנת ומחודשת בהוצאת ספרית הפועלים, תל אביב, 1989, איור: אלונה פרנקל).

מחזמר שהלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שוכני האלון כולם: אגדה ב-5 מערכות, מחבר/יוצר: בנימין הלוי, הלחנה: נחום היימן. מוציא לאור: תל אביב, מחלקת החינוך הבינקיבוצית. (מחזה לגיל בר-מצווה), אחוד הקבוצות והקיבוצים, הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד, מדור הבמאות, מדור החגים, תשמ"א (1981), הוועדה הבין קיבוצית לחינוך, הוועדה הבין קיבוצית לתרבות. המחזה נכתב בשנות החמישים עבור מסיבת הבר-מצווה של ילדי כתה ח' בקיבוץ בית-זרע. בנימין הלוי, חבר הקיבוץ, היה מחנך הכתה.
    • השירים: שיר הבלבל -- שיר בוקר של הצפרים -- שיר הצרצר -- שיר הנקר -- שיר הדבורים -- כדורי הכחול -- רקוד הבונים -- מחול הדבורים -- מוטיב הלילית -- שיר הלכוד של שוכני האלון -- שיר הסיום -- שיר הסיום למחזה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריו בעברית שתורגמו ללועזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מישהו בי רן: משירי נחום היימן, ליקוט ועריכה: שרה שרון, עמוס פורת, עיצוב ואיור: עמוס פורת.
    • השירים: חופים הם לפעמים -- אלו כל האוהבים -- מרדף -- ימינה שמאלה והלאה -- שיר אהבה ישן -- זאת ירושלים -- ביתי -- נבל מזהב -- גומות חן -- מה שיש לי לאמר לך -- מתי -- שיר בארבעה בתים -- עוד חוזר הניגון -- שדרות בגשם -- ערב שבת כנפי יונה -- שיר בחמישה אקורדים -- תיבת הזמרה נפרדת -- שדות ירקים -- רק הד קולך -- נחל התנינים -- כפל -- פגישה על החוף -- כמו צמח בר -- אתמול היום מחר -- שיר לי שיר חדש -- עלם חן -- את ואני והרוח -- ריח תפוח ואודם שני -- מגדים -- פם פרם פם פם -- הגביע -- שמלת כלולות.
  • היימן נחום, לכבודו, מוציא לאור: עמק הירדן, המחלקה לתרבות מועצה אזורית עמק הירדן, קיבוצי עמק הירדן והתנועה הקיבוצית, מועדון הזמר עמק הירדן, ט"ו באייר תשמ"א, 19.5.1981 (סדרה: מועדון זמר עמק הירדן; 41; שירוני מועדון הזמר עמק הירדן).

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוף אחר: משירי נחום היימן, פסטיבל ערד 1991, מחבר / יוצר: נחום היימן (מלחין), בהשתתפות: חגי לבנה, חבורת הזמר משגב, צליל בירן (פסנתר), אורן עזר (פסנתר), מנחה: נחום היימן. מוציא לאור לא ידוע, 1991.
    • השירים: חוף אחר -- כולו שבת -- החול יזכור -- תאורת חצר -- ריח תפוח אודם שני -- שירים עד כאן -- לו ידעת -- קסם כלנית לעד -- סוס מעץ -- הירקון 292 -- שבת בעמק -- על גבול הים האחרון -- כמעט בלי להכאיב -- לגעת במים לגעת ברוח -- חסדים ירוקים -- זמר עם -- היו הדברים -- שדרות בגשם -- הביתה -- כמו צמח בר -- חופים -- מרדף -- שיר אהבה ישן -- תיבת הזמרה נפרדת -- נחל התנינים -- אנשי הגשם -- שם זמני -- גבעת האקליפטוס -- ארץ שבעת המינים -- אפילוג -- כמו ציפור מטורפת -- כבר כבה האור.
  • חמישים שנות זמר וסיפור מיטב שיריו של נחום היימן (חמישים שנות זמר וספור [תווים]), עורך: יוסף צוקר, עריכה ספרותית: נילי כרמל יונתן, מלחין: נחום היימן. מוציא לאור: כפר-סבא, הוצאת המוזיקה אור תו, 1998 (1 כרך תווים, 240 עמודים).
    • השירים:
      • שער ראשון: שירים על נחלים וים": חופים -- החול יזכור -- נחל התנינים -- תפילת דייג -- שתיקת הים -- על גבול הים האחרון -- שוב החורף חורש את הים -- ועמוק הים -- אלגיה -- שיר ערש לים.
      • "שער שני: נפש האדם": שירים עד כאן -- בוא נפגש -- מרדף -- כפל -- נבל מזהב -- תאורת חצר -- אבל בחלומי -- אפילוג -- פנס הזכרונות -- זמר עם -- אתמול היום מחר.
      • שער שלישי: במקצב ים תיכוני": ארץ שבעת המינים -- ריח תפוח אודם שני -- שמלת כלולות -- שיר דרכים -- ערב איציק מנגר -- מחר אקום עם שחרית -- אנאקריאון איציק מנגר -- אורן מול הים -- עופי עופי יונה חיוורת.
      • שער רביעי: שירי אהבה": כמו צמח בר -- שיר אהבה ישן (אניטה וחואן) -- שיר בארבעה בתים -- המשולח -- סוס מעץ -- ימינה שמאלה והלאה -- שלשה לילות תמימים -- השנים עוברות -- רק הד קולך -- כמו ציפור מטורפת -- אילו כל האוהבים -- מה שיש לי לומר לך -- כמעט בלי להכאיב -- שיר למענך -- את שומעת -- לו ידעת -- היו הדברים מעולם -- התיקח את ידי -- אותו הים -- שיר אהבה עתיק -- כל כך דומים -- עכשיו בעצם טוב -- הגביע -- זה לא הצבע -- הערב הפורץ כנער -- פוגה קטנה -- סתיו מואר -- אני הולכת אלי -- שירי היונה והשושן.
      • שער חמישי: עונות השנה": אנשי הגשם -- לאן נושבת הרוח -- את ואני והרוח -- שדרות בגשם -- חורף חורף לך מפה -- סופו של קיץ -- שיר אהבה חרפי -- סתיו -- אולי זה הרוח -- טיפה של סתיו -- נכתב בסתיו.
      • שער שישי: חגים, שדות ופרחים": שדות ירוקים -- קסם כלנית לעד -- ערב חג -- טיול במגדיר הצמחים -- חסדים ירוקים -- בשתי ידיך.
      • שער שביעי: בשבילי ארץ ישראל": תיבת הזמרה נפרדת -- חמדת העמק -- את רואה צוענית -- שקיעה דרומית -- לגעת במים לגעת ברוח -- עוד חוזר הניגון -- היינו נערים -- ביתי -- אותיות גדולות -- הביתה -- צבעי הזמן -- חולמים עלייך.
      • שער שמיני: ירושלים ושיר השירים": זאת ירושלים -- עיר האור -- שובי בת ירושלים -- ליד קדרון המים -- כותל בירושלים -- ירושלים של מטה ומעלה -- הללויה שבת שלום -- ניצנים נראו בארץ -- מגדים -- אם לא תדעי לך -- אחותי כלה.
      • שער תשיעי: שבת של כולנו": ירדה שבת -- שבת בעמק -- תלם אחרון -- ערב שבת -- סבתא שבת -- שבת של חסדים -- גבעת האקליפטוס -- כל געגועי -- תפור של יום שבת -- כולו שבת -- שבת שלום ירושלים.
  • לחיות בתוך השיר משיריו של נחום (נחצ'ה) היימן, הלחין: נחום היימן, עריכה והנחיה: נחומי הרציון, כתבה ואחראית לביצוע: אילנה האי (דביר). מועדון הזמר האזורי (בני שמעון), מוציא לאור: בני שמעון: מועצה אזורית בני שמעון - מחלקת התרבות, שבט תשנ"ב, ינואר 1992, הפקה: ועדת תרבות בני שמעון, מועדון הזמר האזורי בני שמעון, מספר 56, (מילות השירים ללא תווים), (40 עמודים).
    • השירים: מה שיש לי לומר לך -- שיר בארבעה בתים (בשדה ירק) -- את ואני והרוח -- הגביע -- נבל מזהב -- רק הד קולך (שיר היונה) -- מרדף -- פוגה קטנה -- צבעי הזמן -- ביתי -- שיר אהבה ישן (אניטה וחואן) -- נצנים נראו בארץ -- כמו צמח בר -- חוף אחר -- כלו שבת -- אלו כל האוהבים -- שירים עד כאן -- תבת הזמרה נפרדת (על העיר עפות יונים) -- נחל התנינים -- אדון חרדון המפזר -- זרעים של מסטיק -- ארץ שבעת המינים -- חופים -- החול יזכר -- אלי (השנים פרכסו את פני) -- כפל (מישהו בוכה בי) -- זאת ירושלים (גגות של בנינים) -- אנשי הגשם -- שמלת כלולות -- ריח תפוח אדם שני.
  • נוסטלגיה עברית שירים מסדרת התקליטורים בהפקת הליקון וישראפון בעריכת נחום נחצ'ה היימן, מחבר/יוצר: עריכה והנחיה: נחומי הרציון, ארגון: אילנה האי, מושי האי, מלחין: נחום היימן, מוציא לאור : בני שמעון, מועצה אזורית בני שמעון, - מחלקת תרבות, ועדת תרבות בני שמעון, מועדון הזמר האזורי בני שמעון, תשס"ב, 2001.
    • השירים: אין כמו יפו -- אילו צפרים -- סופו של קיץ -- סתו -- בא ואשק לך -- אותך -- יוסי יונה -- החפש בבית הבראה -- איה -- איפה הבחורות ההן -- שב אני אליך -- לכל אדם כוכב -- שחרחרת -- אם נדע לאהב -- הכל בגלל האהבה -- קנקן תירוש -- קפה שחור -- שירי לי כי טוב -- בלדה על נערי שגדל -- בא בחור חדש -- יוסף ג'ון רבקה ג'ון -- הכסף משגע -- סוראביה ג'וני -- הלילה הזה -- סואן בדמי הליל -- אברמל'ה מלמד -- לו הייתי דג -- טיפוסים בתל אביב -- זה לא נורא -- ספירת מלאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצבה על קברו של נחום היימן בבית הקברות מנוחה נכונה בכפר סבא

בעקבות מותו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]