רפאל קלצ'קין

רפאל קלצ'קין

רפאל קלצ'קין בסוף שנות השלושים
לידה	15 בדצמבר 1907 וולקוביסק, בלארוס
פטירה	27 במאי 1987 (בגיל 79) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה
תקופת הפעילות	1920–1987 (כ־67 שנים)
בן או בת זוג	הדסה קלצ'קין
פרופיל ב-IMDb

פרוטומה של קלצ'קין המוצגת באכסדרת אולם תיאטרון "הבימה" (פסל זהה מוצג במוזיאון ארץ ישראל, באכסדרת האולם ע"ש קלצ'קין)

דמות רפאל קלצ'קין על שטיח מאת יוסל ברגנר באודיטוריום קלצ'קין שבמוזיאון ארץ ישראל

לוחית זיכרון על ביתם של אהרן מסקין ורפאל קלצ'קין ברח' פרוג 33 בתל אביב

רפאל קלצ'קין (15 בדצמבר 1907 – 27 במאי 1987) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ופזמונאי ישראלי. מהשחקנים הגדולים של תיאטרון הבימה.

ביוגרפיה

קלצ'קין נולד בוולקוביסק ב-1907 ועלה לארץ ישראל בשנת 1921, בגיל 13. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה העברית, גילה כישרון משחק והתחבר לקבוצות התיאטרון שפעלו אז בארץ, ביניהן: התיאטרון הארץ ישראלי והתיאטרון הסאטירי קצר הימים "הקומקום".

לאחר עליית תיאטרון "הבימה" לארץ, הצטרף אל התיאטרון, בשנת 1928, ושיחק בו עד ליום מותו.

קלצ'קין היה שחקן מוכר בציבור הישראלי, ושיחק בכמאתיים הצגות, על-פי רוב בתפקידים קומיים. זכור במיוחד בשל תפקידו הראשי כסקיני המתורגמן, בהצגה "בית התה של ירח אוגוסט", בו הוא אומר את המשפט האלמותי: "פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה!" (תפקיד מקביל ששיחק מרלון ברנדו בסרט).

תפקיד בלתי נשכח נוסף שלו, הוא הנחש המפתה את חווה במחזהו של אהרן מגד "בראשית", שהוצג ב"הבימה" ב-1962, בו הוא מפתה את חווה (בגילומה של ליא קניג) לאכול את התפוח.

רפאל קלצ'קין שיחק בין היתר בסרטו של חנוך לוין "פנטסיה על נושא רומנטי", ובמיוחד הוא זכור בביצועו את השיר "ציפור המכנסיים הקטנה". בשנות ה-30 שיחק בסרטים "צבר" ו"זאת היא הארץ". ב-1953 שיחק בסרט "דני ועליזה", ב-1956 שיחק בסרט "מעשה במונית" וב-1964 שיחק בסרט "הבו בנות לאילת".

בשנת 1966 שיחק בתפקיד רב קלמן השדכן בסרטו של ישראל בקר, ובכיכובו של מייק בורשטיין, "שני קוני למל".

בשנת 1976 שיחק בסרטו הראשון של זאב רווח כבמאי "רק היום", באותה השנה שיחק לצד יהודה ברקן בסרטו של בועז דוידזון "לופו בניו יורק".

בשנת 1977 שיחק בסרטו של ג'ורג' עובדיה, "בדרנית בחצות", שיחק בסרטו של זאב רווח "הגונב מגנב פטור" ובסרט "בוא נפוצץ מיליון".

בשנת 1978 שיחק בסרטו של זאב רווח, "שרגא קטן", ובתפקיד אורח בסרטו הראשון של אבי נשר, "הלהקה".

בשנת 1979 שיחק בתפקיד אורח בסרטו של זאב רווח, "לא לעלות יותר"

בשנת 1984 שיחק בסרטו של עקיבא טבת, "עתליה" לצד מיכל בת אדם ויוסי פולק.

בשנת 1987 שיחק בסרטיו של זאב רווח "המובטל בטיטו" ו"בובה". הופעותיו בסרטים אלה היו מתפקידיו האחרונים, מספר חודשים לפני מותו.

מתחילת שנות השמונים קלצ׳קין החל להופיע בתשדירי שירות של משרד התחבורה, בין היתר על חציית מעבר חציה ברמזור, ונסיעה באופניים ברחבי העיר.

קלצ'קין חיבר גם מספר פזמונים ידועים. שניים מהם שכתב בזמן מלחמת העצמאות: "האמיני יום יבוא" (לפי מנגינה של מנשה בהרב) ו"בערבות הנגב" (ללחן של פיוטר מאמאיצ'וק), הפכו מסמלי מלחמה זו כשהתפרסמו בביצועה של יפה ירקוני.

פזמון "שובבי" ידוע שלו הוא "בפתח-תקווה הייתי", שבנוי בצורה של בתים במתכונת של חמשיר.

בסוף ימיו פרסם קלצ'קין יוגורט, ובחרו בו בגלל החיוניות שהקרין גם בגיל מבוגר, וזה בין היתר הודות לפעילותו הגופנית אותה עשה על שפת הים, גם בעיצומו של החורף התל אביבי, עד יומו האחרון.

בשנת 1956 זכה בפרס "הבימה" לאמנות התיאטרון ע"ש נחום צמח. בשנת 1977 הוכתר כיקיר העיר תל אביב-יפו. בשנת תשל"ט-1978 זכה בפרס ישראל לתיאטרון.

מותו והנצחתו

קלצ'קין נפטר ב-1987, בגיל 79. נקבר בבית העלמין בקרית שאול בתל אביב.

לאחר מותו ייסדה אשתו, הדסה, את הפרס ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין.

פילמוגרפיה

• צבר (1933)
• זאת היא הארץ (1935)
• בית אבי (1947)
• מעשה במונית (1956)
• האתמול של מחר (1963)
• שבת המלכה (1965)
• הבו בנות לאילת (1965)
• שני קוני למל (1966)
• כנרת כנרת (1974)
• לופו בניו יורק (1976)
• רק היום (1976)
• הגונב מגנב פטור (1977)
• פנטסיה על נושא רומנטי (1977)
• בדרנית בחצות (1977)
• בוא נפוצץ מיליון (1977)
• הלהקה (1978)
• שרגא קטן (1978)
• בלפר (1978)
• לא לעלות יותר (1979)
• עתליה (1984)
• המובטל בטיטו (1987)
• בובה (1987)

לקריאה נוספת

• רפאל קלצ'קין, 'התיאטראות שלי... (לקט זכרונות)', גזית לג (ט–יב)–לד (א–יב) (1980–1982), 141–143.
• ישראל גור, 'קלצ'קין (פנקס תיאטרוני)', במה (רבעון לדרמה) 86 (1981), 8–9.
• שלמה בר-שביט, עשיתי את זה בכל חום לבי ריאיון עם רפאל קלצ'קין), במה (רבעון לדרמה) 109–110 (1987), 49–55.
• מיכאל אוהד, רפאל קלצ'קין, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989.
• רפאל קלצ'קין, שירים ופזמונים; הביא לבית הדפוס: שלמה שבא, [תל אביב: חמו"ל], 1992. (במלאת חמש שנים למותו)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רפאל קלצ'קין בוויקישיתוף

• רפאל קלצ'קין, באתר זמרשת
• רפאל קלצ'קין, באתר שירונט
• רפאל קלצ'קין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• רפאל קלצ'קין, באתר בית לזמר העברי
• רפאל קלצ'קין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• רפאל קלצ'קין, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• רפאל קלצ'קין, באתר הבימה
• עפרה אליגון, האמן מאחורי הקלעים: נעוּרי שחקן עברי: שיחה עם רפאל קלצקין, דבר, 30 בספטמבר 1949
• רפאל בשן, "אני אוהב תפקידים עם נימה טראגית", מעריב, 16 באוקטובר 1964
• השחקנים הולכים וקלצ'קין מתעופף, דבר, 18 בפברואר 1977
• פרס-ישראל לתיאטרון לאורנה פורת ור. קלצ'קין, דבר, 8 באוקטובר 1978
• פרס ישראל לתיאטרון – לאורנה פורת וקלצ'קין, מעריב, 8 באוקטובר 1978
• יעקב בר-און, בבית ומאחורי הקלעים: תגובותיהם והישגיהם של הזוכים בפרס ישראל לאמנות התיאטרון, מעריב, 9 באוקטובר 1978
• לפי עצתה של אמא, מעריב, 13 באוקטובר 1978
• איה אורנשטיין, "איני מתכוון לנוח על זרי הדפנה", מעריב, 26 באוקטובר 1978, המשך
• א. ש. אמנון, קלצ'קין התאמן בחתולים, מעריב, 31 באוקטובר 1978
• שטח פרטי: רפאל קלצ'קין, שחקן, מעריב, 3 בינואר 1986
• נירית אנדרמן, עכבר העיר אונליין, קפה "כסית": הפייסבוק של תקופתו, באתר הארץ, 26 במאי 2010
• בית השחקן רפאל קלצ'קין
• דוד תדהר (עורך), "רפאל קלצ'קין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1900

מפרי עטו:

• שיר השריון שכתב קלצ'קין, באתר יד לשריון