פוקר (תעופה)

פוקר
נתונים כלליים
מייסדים	אנתוני פוקר
תקופת הפעילות	22 בפברואר 1912 – 15 במרץ 1996 (84 שנים)
מיקום המטה	אמסטרדם, הולנד
ענפי תעשייה	תעשייה אווירית ומוצרי חלל
	www.fokkerservices.com

פוקר (Fokker) הייתה חברה הולנדית לייצור כלי טיס ומוצרי חלל, שנקראה על שם מייסדה אנתוני פוקר.

תחילתה של החברה בגרמניה בשנת 1912, והיא עברה להולנד ב-1919. שיא פריחתה היה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, שבהן שלטה בשוק התעופה האזרחית. פוקר פשטה את הרגל בשנת 1996.

תחילת דרכה של החברה הייתה כאשר אנתוני פוקר בן ה-20 ייצר את המטוס ההולנדי הראשון שטס בארצו, בשם ספִּין (spin - עכביש). פוקר עבר לברלין, ובה ייסד את חברת Fokker Aeroplanbau. מאוחר יותר עבר לשוורין בחבל פומרניה, שבה ייסד ב-22 בפברואר 1912 חברה בשם Fokker Aviatik GmbH.

במלחמת העולם הראשונה

פוקר החל לצבור הון כאשר מכרה מספר מטוסי "ספין" לממשלת גרמניה. עד מהרה הוקם מפעל על אדמת גרמניה, שהחל בייצור מטוסים עבור חיל האוויר הגרמני. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עשתה גרמניה שימוש רב במטוסי הפוקר, וביולי 1915 הגיע לחיל האוויר הגרמני מטוס ה"פוקר איינדקר", שעשה שמות בחילות האוויר של הממלכה המאוחדת וצרפת.

ייחודו של מטוס זה היה בשילוב של מקלע שפנדאו כמכונת ירייה של המטוס, שבה ירה הטייס בין להבי המדחף הקדמי. עקרון ההמצאה היה צרפתי, אך הוא היה מגושם ולא יעיל, וכשנפל מטוס צרפתי עם מנגנון זה בשטח גרמניה, למד פוקר את שיטת הפעלתו ושכלל אותה, כך שהירי יהיה מסונכרן עם סיבובי המדחף ולא יגרום לו נזק. פוקר התגאה באוטוביוגרפיה שלו, שמטוסו היה מטוס הקרב המודרני הראשון, בכך שמערכת הירי שלו הייתה משולבת אינטגרטיבית עם שאר מערכות המטוס.

הבריטים התקשו להתמודד עם כלי יירוט מסוכן זה, ורק יותר משנה לאחר מכן הצליחו להכניס לזירה מטוסים בעלי יכולת ירי שיכלה להתמודד עם זו של הפוקר. דגמים חדשים של פוקר יצאו בהמשך הדרך, אך חלקם נחשבו לאכזבות והופנו לזירה הרוסית, המאתגרת פחות. לקראת תום המלחמה כבר פינה הפוקר את מקומו במרכז הזירה לטובת מטוסים מתוצרת יצרנים אחרים.

בין שתי מלחמות העולם

לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר מפעלו של פוקר להולנד, וחילות אוויר נוספים רכשו את מטוסיו. בין השאר יוצר הפוקר DC.I, שנרכש על ידי חיל האוויר של הולנד. למטוס היו שתי מכונות ירייה שנשלטו על ידי הטייס, בנוסף לשני רובים שנשלטו על ידי איש צוות נוסף.

מטוס שנחשב לטוב במיוחד היה ה-C.V.‎, שבו הוחלפו הכנפיים והמנועים, קלות הטיפול בו שופרה לאין ערוך, וטייסים אהבו לטוס בו עקב נוחות התפעול שלו. מטוס זה שירת ביותר מעשרה חילות אוויר שונים.

בחיל האוויר הישראלי

בתחילת דרכו, בחן חיל האוויר הישראלי את מטוסי הפוקר S-11 אינסטרוקטור כמטוסי אימון. המטוס היה בשימוש בשנים 1952–1953, במקביל למטוסי הסטירמן. המטוס נדחה לבסוף עקב מורכבות מערך המכשירים שלו, מנועו הייחודי ובעיקר כן הנסע שלו שהיה שביר ונטה להתפרק לעיתים קרובות. ב-1953 עברו המטוסים לטייסת הקלה, וב-1954 נמכרו עשרת המטוסים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פוקר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של פוקר (באנגלית)
ענר גוברין, פוקר זה לא משחק, בטאון חיל האוויר