הצגת המקור של הדף "פטר הנדקה"

{{סופר
|שם=פטר הנדקה
|תמונה=[[קובץ:Peter-handke.jpg|מרכז|250px]]
|מקום לידה=
|עיסוק=סופר
|לאום=אוסטריה
|שפות היצירה=גרמנית
|תחום כתיבה=פרוזה, מחזות
|סוגה=
|נושאי כתיבה=
|יצירות בולטות=
|מושפעים=
}}
'''פטר הנדקה''' (ב[[גרמנית]]: '''Peter Handke'''; נולד ב-[[6 בדצמבר]] [[1942]] בגריפן) הוא [[סופר]], [[מחזאי]], [[תסריטאי]], ו[[במאי קולנוע]] [[אוסטרי]]. כתיבתו מהווה חלק מהגל החדש בספרות הכתובה בשפה הגרמנית ב[[אוסטריה]]. ספריו תורגמו ליותר מעשרים שפות וזיכו אותו בפרסים ספרותיים רבים. בשנת [[2006]] בוטלה מועמדותו לקבלת [[פרס היינריך היינה]] המוענק על ידי העיר [[דיסלדורף]], בשל תמיכתו ב[[רודנות|רודן]] ה[[סרבי]] [[סלובודן מילושביץ']]. הנדקה הוכרז כזוכה ב[[פרס נובל לספרות]] בשנת [[2019]], בנימוקי השופטים צוין כי הפרס ניתן לו בשל {{ציטוטון|עבודה מעוררת השראה ושפה חכמה שבעזרתה חקר את החוויה האנושית}}{{הערה|{{הארץ|"הארץ"|זוכי פרס נובל לספרות: אולגה טוקרצ'וק ופטר הנדקה|1.7963580|10 באוקטובר 2019}}}}.

==חייו==
===לידה ושנות מלחמה===
פטר הנדקה נולד בביתו של סבו בגריפן שבחבל [[קרינתיה]], אז ב[[גרמניה הנאצית]], היום ב[[אוסטריה]]. אמו, מריה סיווץ, הייתה [[סלובנים|סלובנית]] ילידת [[קרינתיה]] והיא פגשה את אביו שהיה עובד בנק גרמני שהוצב כ[[חייל]] באזור. זמן קצר לאחר מכן, נכנסה מריה להיריון, אך עוד לפני לידתו של בנה, נטשה את בן זוגה ונישאה לאדולף ברונו הנדקה, אביו החורג של פטר הנדקה, שהיה כרטיסן ב[[טראם]] של [[ברלין]] וחייל ב[[וורמאכט]]. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] היו בני המיעוט ה[[סלובניה|סלובני]] בקרינתיה שנכלאו ב[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]]  אך עד שנת [[1945]] משפחת הנדקה כמעט ולא חשה במאורעות המלחמה.

===ברלין וחזרה לגריפן===
בשנת [[1945]], עברה משפחת הנדקה להתגורר בברלין בפרוור [[פנקו (שכונה)|פנקו]] שחלקו נהרס במלחמה, והיה ב[[שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה|שליטה סובייטית]]. שנתיים לאחר מכן ב-7 באוגוסט [[1947]], נולדה מוניקה, אחותו של פטר הנדקה. לאביו החורג לא הייתה עבודה קבועה והתנאים הפוליטיים באותה עת לא הפיחו במשפחה תקוות רבות לשיפור מצבם הכלכלי. מספר ימים לפני שהחל [[המצור על ברלין]] ב-24 ביולי [[1948]], חצתה המשפחה את הגבול במשאית בדרכה חזרה לגריפן באוסטריה. עבור פטר הנדקה, הייתה זו חוויית ילדות שנחרטה בזיכרונו ותועדה בחיבור שכתב בבית ספרו בשנת [[1957]].

===חיי כפר ותחילת לימודים===
חזרתו של הנדקה בן ה-6 לגריפן, לוותה בקשיים. המבטא הברלינאי שדבק בו, הקשה עליו ליצור קשרים עם בני גילו, והמצב הכלכלי של הוריו היה בכי רע. אביו היה מובטל והמשפחה התקיימה בדוחק מ[[דמי אבטלה]]. בנוסף, התמכרותו של האב לטיפה המרה, הובילה לוויכוחים קולניים עם אשתו שתרמו לאווירה קשה בבית. בסופו של דבר מצא האב תעסוקה אצל אחיו גיאורג, אך המשפחה נותרה ענייה. באותה עת, חווה הנדקה את חיי הכפר המלווים בביקורים בכנסייה, בטיולים בחיק הטבע ובפסטיבלים המקומיים. רבים מהרשמים הללו עובדו מאוחר יותר בספריו, ומצאו מקום לראשונה ברומן הביכורים שלו 'הצרעות' (Die Hornissen) שיצא לאור בשנת [[1966]]. בין השנים 1948 - 1952, למד בבית ספר יסודי, ולאחר מכן למד שנתיים בבית הספר המרכזי לבנים ולבנות.

===פנימייה קתולית בטזנברג===
בשנת [[1954]] נשלח על ידי הוריו ללמוד ב[[פנימייה]] [[קתולי]]ת בטנזנברג, שייעודה העיקרי היה בהכשרת סטודנטים לכמורה. במקום זה למד הנדקה [[לטינית]], [[יוונית]], [[אנגלית]], [[איטלקית]] ו[[קצרנות]]. פרופסור רינהרד מוסר, שהקים את בית הספר זיהה את כישרונו של הנער ועודד אותו לכתוב. ואכן לא חלף זמן רב והנדקה פרסם בעיתון בית הספר טקסט בן 16 עמודים, שכותרתו הייתה "החיים שלי".

===לימודים בקלגנפורט===
בשנת [[1959]], החליט הנדקה לעזוב את הפנימייה באמצע שנת הלימודים, כתוצאה מהשינויים שחלו במקום. טקסי הבוקר הדתיים שהיה עליו לקחת בהם חלק, היו לו לזרא והוא מאס באיסורים שהחלו להוות חלק מהותי משגרת המקום, כדוגמת איסור קריאתם של ספריו של [[גרהם גרין]]. הוא חזר לבית הוריו ונרשם לבית ספר תיכון בקלגנפורט המרוחק 35 קילומטר מבית הוריו, שאליו היה נוסע מדי יום באוטובוס.

===תחילת פרסומיו===
כישרונו הספרותי זכה שוב להכרה בתחרות ספרותית שנערכה בקרב התלמידים בקלגנפורט. שני טקסטים שכתב: 'חסר השם' ב-13 ביוני 1959 ו'בבינתיים' ב-14 בנובמבר 1959 זכו בפרס והתפרסמו בעיתון המקומי. בשנת [[1961]] סיים את לימודיו בהצטיינות והחל ללמוד [[משפטים]] ב[[גראץ]]. במהלך לימודיו, התגורר בחדר קטן ששכר במחוז גראץ-וולטנדורף. התשלום עבור המחיה והלימודים מומן בחלקו על ידי הוריו, ובחלקו על ידי [[מלגה (חינוך)|מלגה]] שקבל ובאמצעות השכר שהרוויח מהוראת [[יוונית]] ומעבודה נוספת כפקיד בהזמנת מוצרים בדיוור ישיר. הוא החל לסבול מכאבים בעיניו בגלל אור ה[[ניאון]] שהיה דלוק דרך קבע במקום עבודתו וקיבל את המלצתו של [[רופא עיניים]] שיעץ לו להשתמש במשקפיים עם עדשות כהות. במהלך הזמן הפכו העדשות הכהות לסימן ההיכר של הסופר הצעיר בהופעותיו הפומביות.

במהלך לימודיו, נהג הנדקה לבקר מדי יום בבתי קולנוע ולצפות בסרטים. מאוחר יותר תורגמה אהבתו ל[[קולנוע|מדיה]] בכתיבת תסריטים, בבימוי, וכחבר בוועדת שופטים ב[[פסטיבל הקולנוע בקאן|פסטיבלי הסרטים של קאן]] ושל [[פסטיבל הסרטים של ונציה|ונציה]]. באותה עת למד להוקיר את [[מוזיקת רוק|מוזיקת הרוק]] והיה מעריץ נלהב של [[הביטלס]], [[הרולינג סטונז]] ו[[מוזיקאי]]ם צעירים בני דורו. ביטוי לכך ניתן לראות מאוחר יותר בספריו, שבהם מוטמעים חלק ממילות השירים האהובים עליו. במקביל ללימודיו ולתחביביו, היה נוהג גם לשבת בבתי קפה ולכתוב הגיגים.

בשנת [[1963]], החל הנדקה לעבוד במחלקה הספרותית של רדיו גרץ. הוא כתב עבור הרדיו בנושאים שונים: רוק, כדורגל, שחקני קולנוע, סרטי אנימציה, ביקורות על ספרים ועוד ושם בא לידי ביטוי סגנון כתיבתו המיוחד. באותה עת הצטרף לקבוצת סופרים שכינתה את עצמה בשם 'פורום שטדטפארק' (Forum Stadtpark) והתוודע לאלפרד קולריץ' (Kolleritsch Alfred) עורך כתב העת הספרותי 'מניוסקריפט' (manuscripts), שפתח את שערי המגזין בפני חברי הקבוצה.

בחודשים יולי אוגוסט [[1964]], שהה הנדקה עם חבר שהכיר מתקופת לימודיו בתיכון, באי ה[[יוגוסלביה|יוגוסלבי]] [[קרק]] והחל לכתוב שם חלקים גדולים מהגרסה הראשונה של [[רומן]] הביכורים שלו 'הצרעות'. בשנת [[1965]] כתב גרסה משופרת ועם סיומה שלח את כתב היד להוצאת ספרים, שדחתה אותו. בקיץ 1965 התקבל כתב היד על ידי הוצאת הספרים Suhrkamp. מעט מאוחר יותר, נטש הנדקה את לימודיו כדי להתמסר לחלוטין לעבודתו כסופר.

באביב [[1966]], אימץ הנדקה את התספורת וסגנון הלבוש של הביטלס וזכה בשל הופעתו לתשומת לב רבה, עת נכח במפגש הספרותי של [[קבוצת 47]] שנערך ב[[אוניברסיטת פרינסטון]]. במפגש זה, הנדקה בן ה-23 לא חשש להעביר ביקורת חריפה על סופרים בעלי שם כגון [[גינטר גראס]], [[פטר וייס]] ו[[זיגפריד לנץ]] ועל "הספרות הטיפשית והאימפוטנטית" לדבריו, שקנתה אחיזה בקרב הסופרים בגרמנית. אירוע זה הביא לו תשומת לב בינלאומית<ref>[https://www.the-tls.co.uk/articles/public/peter-handkes-wilful-controversies/ Peter Handke’s wilful controversies]</ref>

בשנת [[1966]] יצא לאור [[מחזה]]ו העלבת הקהל "Publikumsbeschimpfung" שזכה להצלחה רבה, חרף היותו ניסיוני. המחזה הועלה לראשונה ביוני באותה שנה בתיאטרון "Theatre am Turm" ב[[פרנקפורט]], [[גרמניה]] כחלק מפסטיבל התיאטרון הניסויי.

בשנת [[1967]] יצא לאור [[מחזה]]ו '''קספר'''  המבוסס על סיפורו האמיתי של [[קספר האוזר]]. המחזה הועלה לראשונה בשנת [[1968]] והיה המחזה הראשון באורך מלא של הנדקה.

בחודש נובמבר [[1971]], אמו של הנדקה שמה קץ לחייה בגיל 51. במכתב הקצר שהותירה אחריה, כתבה כי "בלתי מתקבל על הדעת להמשיך לחיות".

בשנת [[1972]], בעקבות מות אמו, כתב את הספר '''אומללות שמחה בחלקה'''.

==תיאטרון וקולנוע==

משנת [[1973]] ואילך פנה בעיקר לתסריטאות ומחזאות. בשנת [[1973]] כתב את המחזה '''הם מתים''' שהועלה לראשונה בשנת [[1974]].

בשנת [[1975]] כתב את התסריט לסרט [[תנועה מוטעית]] בשיתוף עם הבמאי המצליח [[וים ונדרס]].

בשנת [[1984]] כתב את המחזה '''הרכיבה על פני הבודנזה'''.

בשנת [[1987]] כתב את התסריט לסרט [[מלאכים בשמי ברלין]] שזכה בפרסים רבים ביניהם [[פסטיבל קאן]] וכן זכה לפופולריות רבה בקרב קהל הצופים ברחבי העולם.

בשנת [[1989]] כתב את המחזה '''השעה בה לא ידענו כלום אחד על השני''' שעלה לראשונה ב[[אוסטריה]] בשנת [[1992]] ולאחר מכן זכה לגרסאות רבות ביניהן של [[אוהד נהרין]].

בשנת [[2020]] כתב את המחזה '''זדאנק אדאמק''' העוסק בסיפורו האמיתי של סטודנט צ'כי שהצית את עצמו למוות ב[[כיכר ואצלב]] ב[[פראג]] בשנת [[2003]].

==עמדות שנויות במחלוקת==
הנדקה נודע בכך שהכחיש את פשעי המלחמה שביצעו הסרבים ביוגוסלביה וכן השתתף בהלווייתו של הרודן [[סלובודן מילושביץ']] בשנת [[2006]] ב[[בלגרד]].

==פרס נובל==
על פועלו בתחומי הספרות הקולנוע והתיאטרון הוענק לו [[פרס נובל לספרות]] בשנת [[2019]].{{הערה|{{ישראל היום|[[עמר לחמנוביץ]]|סערת הנובל התורנית מעירה את הדיון על ספרות ופוליטיקה|701805|27 באוקטובר 2019}}}} בעקבות עמדותיו הפוליטיות השנויות במחלוקת התפטרו שניים מחברי ועדת הפרס לאחר שנודע על מתן הפרס להנדקה.

==חייו האישיים==
נשוי בשנית לסופי סמין הנדקה ומתגורר באוסטריה.

==פרסים==
* 1973: [[פרס ביכנר]]
* 2002: America Award
* 2008: Großer Literaturpreis der Bayerischen Akademie der Schönen Künste
* 2009: [[פרס פרנץ קפקא]]
* 2012: Mülheimer Dramatikerpreis
*2019: [https://www.nobelprize.org/prizes/literature/ פרס נובל לספרות]

==תרגומים לעברית==
*'''קספר''' (מחזה), תרגום: [[אברהם הוס]], חוברת 7 של [[סימן קריאה (כתב עת)|כתב-העת סימן קריאה]], [[1977]]
*'''נפילתן של קוֹנָאוֹת על מסלול כדורֶת כפרי''' (סיפור), תרגום: [[גבריאל צורן]], חוברת 7 של [[סימן קריאה (כתב עת)|כתב-העת סימן קריאה]], 1977
*מקבץ שירים, תרגום: [[בנימין הרשב|בנימין הרושובסקי]], חוברת 7 של [[סימן קריאה (כתב עת)|כתב-העת סימן קריאה]], 1977
*'''חרדתו של השוער בבעיטת ה-11''', תרגום: [[גדעון טורי]], [[ספרי סימן קריאה]] / [[הקיבוץ המאוחד]], [[1979]]
*'''אומללות שמחה בחלקה''', תרגום: [[אילנה המרמן]], תל אביב, [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], [[1980]]; יצא לאור בתרגום מחודש של המרמן בתוספת אחרית דבר ב-[[2021]], בהוצאת הקיבוץ המאוחד, '''אומללות שאינה מבקשת דבר'''{{הערה|{{הארץ|איתמר בן-עמי|"אומללות שאינה מבקשת דבר": חתן פרס נובל פטר הנדקה נפרד מאמו|1.10680822|17 במרץ 2022}}}}
*'''הרכיבה על פני הבודנזה''', תרגום שמעון לוי, המרכז הישראלי לדרמה, [[1984]]
*'''העלבת הקהל''', תרגום: [[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]], תל אביב, אור עם, [[1990]]
*'''האשה האטרת''', תרגום: רחל בר חיים, ירושלים, [[הוצאת שוקן|שוקן]], [[1997]]

==פילמוגרפיה חלקית==
===תסריטאי בלבד===
* '''[[חרדתו של השוער מפני בעיטת העונשין (סרט)|חרדתו של השוער מפני בעיטת העונשין]]''' (1972)
* '''[[תנועה מוטעית]]''' (1975)
* '''[[מלאכים בשמי ברלין]]''' (1987)

===במאי ותסריטאי===
* '''[[האישה האיטרת (סרט)|האישה האיטרת]]''' (1978)
* '''[[ההיעדרות (סרט)|ההיעדרות]]''' (1992)

== לקריאה נוספת ==
* '''פטר הנדקה – 'מניפסט'''' (מגרמנית: מיכל סגל), [[דחק - כתב עת לספרות טובה]], כרך ה, 2015

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=פטר הנדקה}}
* {{ביו-נובל}}
* {{בריטניקה}}
* [https://www.suhrkamp.de/buecher/the_innocent_me_and_the_unknown_woman_by_the_side_of_the_road-peter_handke_42472.html?d_view=english רשימה מלאה: כל מחזותיו של פטר הנדקה]
* [https://www.imdb.com/name/nm0359563/?ref_=nv_sr_srsg_0 רשימה מלאה: כל סרטיו של פטר הנדקה]
* {{הארץ|הניו יורק טיימס| המחזאי פטר הנדקה נגד תיאטרון הקומדי פרנסז|1.1104550|11 במאי 2005}}
* {{הארץ|בני ציפר|פרס נובל בספרות {{!}} מה חשב בני ציפר על אחד מספריו של פטר הנדקה?|0000017f-dc16-df62-a9ff-dcd7385b0000|10 באוקטובר 2019}}
* {{ynet|יובל פלוטקין|אולגה טוקרצ'וק ופטר הנדקה הם הזוכים בפרס נובל לספרות|5605173|10 באוקטובר 2019}}
* {{הארץ|פטר הנדקה|שיר ילדות: '''כְּשֶׁהַיֶּלֶד עוֹד הָיָה יֶלֶד'''|1.10183756|5 בספטמבר 2021}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007262218105171|פטר הנדקה}}
{{רשתות חברתיות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{פרס נובל לספרות}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:הנדקה, פטר}}
[[קטגוריה:סופרים אוסטרים]]
[[קטגוריה:אוסטרים ממוצא סלובני]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ביכנר]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרות]]
[[קטגוריה:אוסטרים שנולדו ב-1942]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשנת 2019]]