פיטר ביגל
 | |
| לידה |
20 באפריל 1939 (בן 85) מנהטן, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
דיוויס |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פיטסבורג, תיכון ברונקס למדעים |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
החדקרן האחרון |
| תקופת הפעילות |
מ-1960 |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
  | |
פיטר סוייר ביגל (באנגלית: Peter Soyer Beagle; נולד ב-20 באפריל 1939) הוא סופר יהודי אמריקאי יליד ניו יורק, הכותב בעיקר ספרות פנטזיה, אך גם ספרות עיון ותסריטים לקולנוע. הוא ידוע בראש ובראשונה בזכות ספרו "החדקרן האחרון", משנת 1968. ב-2018 היה הסופר ה-34 שזכה ב"פרס הגרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים, המחולק החל מ-1975 מדי שנה או שנתיים, במסגרת טקס חלוקת פרסי נבולה.
כתיבתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספריו ביגל משלב לעיתים שירים. הוא גם מוזיקאי חובב. את ספרו הראשון, 'מקום נעים ופרטי', כתב בהיותו בן 19 (1960). הספר מתרחש בבית קברות ניו-יורקי. בין ספריו האחרים: (I See by My Outfit' (1965', המתאר חוויות ממסע באופנועים לרוחבה של ארצות הברית, ו-'שירו של בעל הפונדק' (1993), סיפור פנטסיה אפל במקצת שמככבות בו שלוש נשים מסתוריות.
כתסריטאי כתב ביגל, בין השאר, את התסריט לסרט המצויר של ראלף באקשי לפי 'שר הטבעות' של טולקין, (1978), את התסריט לסרט מצויר על פי ספרו שלו, 'החדקרן האחרון', אחד הפרקים היותר פופולריים ("סארק") בסדרת הטלוויזיה 'מסע בין כוכבים', ו-'סיפור מצרים' סרט מצויר המופץ בווידאו על עלילות משה במדבר (1998).
"החדקרן האחרון"
[עריכת קוד מקור | עריכה]"החדקרן האחרון" נחשב היום בעיני רבים כיצירה קלאסית מסוגה, אחד מספרי הפנטסיה הגדולים בזמננו. הוא נמכר מאז פרסומו ביותר מחמישה מיליון עותקים, ותורגם כמעט לעשרים שפות. תרגום עברי יצא בשנת 2008. גיבורת הסיפור היא חד-קרן ממין נקבה, היוצאת לחפש את בני מינה החד-קרנים, לאחר שמסתבר לה שכולם נעלמו והיא נותרה החד-קרן האחרונה בתבל. בדרכה מצטרפים אליה שמנדריק, הקוסם הכושל, ומולי גרו, אישה טובת לב, שהחיים לא הטיבו עימה. במהלך הסיפור, החד-קרן, היצור האלמותי והמושלם, לומדת משהו על מעלותיהם של בני-התמותה.
ייחודו של הספר הוא בכך שאינו מסתפק בסיפור עלילה רב-המצאות, אלא מנסה לבחון את מהותו של סיפור הפנטסיה עצמו. הספר מעמת, לפיכך, בין אגדה למציאות, בין הנצחי להיסטורי, בין הבדיה הספרותית לבין גיבוריה. "האם מעולם לא היית בסיפור אגדה?" שואל שמנדריק את מולי, כאשר זו תמהה על השתלשלות המאורעות. ההסתכלות העצמית הזו, שהיא אירונית ובה בעת פיוטית, הופכת ספר זה למיוחד במינו במסגרת הז'אנר של ספרות פנטזיה.
סרט מצויר על פי הספר הופק ב-1982. ב-2005 פרסם ביגל סיפור בשם 'שני לבבות' המהווה המשך לספר המקורי. הסיפור זכה בפרס הוגו לשנת 2006 ובפרס נבולה לשנת 2007. ביגל הודיע גם על כוונתו לפרסם טיוטות של 'החדקרן האחרון' ובהן דמויות שלא נכללו בנוסח הסופי, וכן פירוט של המקורות לשלל הציטוטים המשולבים באחת התמונות המבריקות שבספר, בה משוחחת חדת-הקרן עם פרפר פטפטן, חובב ספרות.
ספרים שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיטר ס. ביגל, החדקרן האחרון, ספריית פועלים, 2008. תרגם: רון פוקס.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Contemporary Literary Criticism, v. 7 (1977); v. 104 (1997).y
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פיטר ביגל
פיטר ביגל, ברשת החברתית Goodreads- תקציר ביוגרפי (אנגלית), enotes
- רז גרינברג, על חודה של קרן, אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה
- נועה מנהיים, שבוע הספר, ספרים מומלצים: כל פלאי הקיץ, באתר הארץ, 9 ביוני 2009
- ריאיון עם פיטר ביגל, צולם 2007, googlevideo
- סקירה על יצירתו של פיטר ביגל (אנגלית), GreenMan
- על הסרט המצויר 'החדקרן האחרון', 1982, Animated Views
