חד-קרן
חד-קרן הוא יצור אגדי, שמקורו באגדות והמיתולוגיות של אירופה העתיקה וימי הביניים.
החד-קרן מתואר כיצור דמוי תיש או סוס לבן צחור, בעל קרן אחת בראשו.
החד-קרן מופיע במיתולוגיות שונות, אך המשותף לכל הסיפורים הוא שבכולם החד-קרן מתואר כחיה נאצלת וטהורה וקרנו האחת קסומה. מסופר על החד-קרן שצבעו צחור, קרנו כסופה, ושאינו פוגע בחי ובצומח ומתקיים רק מטל הבוקר.
לפי אחת מהמיתולוגיות סביב החד-קרן הוא נצפה רק בקרבת בתולות, שהן היחידות שיכלו להתקרב אליו. בין הסיפורים אודות החד-קרן מופיעים סיפורי ציידים שנארגו על גבי שטיחי קיר או סופרו בעל פה. סיפורים אלו עוסקים בציידים חמדנים, שהיו שולחים בתולות צעירות ליערות על מנת למצוא ולפתות את אותם יצורים במטרה לקחת מהם את הקרן שלהם.
מקורות לחד-קרן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת הסברות היא שהחד-קרן נוסף למיתולוגיה, בייחוד הבריטית והצרפתית, אחרי שאנשים מאירופה ביקרו באפריקה או בתת-היבשת ההודית וחזו בפעם הראשונה בקרנפים, כיוון שהחד-קרן מזכיר את האמונות הרווחות במזרח אסיה כי לקרני הקרנפים יש עוצמה ויכולות ריפוי. סברה אחרת היא שמקור האגדה בשן של לווייתן החדשן או דמותו של הראם – מין של אנטילופה בעלת שתי קרניים דקות וישרות, שממבט מן הצד נראות כמו קרן אחת. לחלופין הוצע גם מראה של סוס עם קרן על החוטם.
בדברי חז"ל מתואר בעל חיים שניתן לזהותו עם החד-קרן, ואף יש האומרים שקרן אחת בלבד היא סימן לכשרות:
אמר רבי אלעא, אמר רבי שמעון בן לקיש, אומר היה רבי מאיר:
תחש שהיה בימי משה, בריה בפני עצמה היה. ולא הכריעו בה חכמים, אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא. וקרן אחת הייתה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן לו למשה, ועשה ממנו משכן, ונגנז.
מדקאמר קרן אחת הייתה לו במצחו, שמע מינה טהור היה, דאמר רב יהודה: שור שהקריב אדם הראשון, קרן אחת הייתה לו במצחו, שנאמר: "וְתִיטַב לַיהֹוָה מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס" (תהילים, ס"ט, ל"ב).
מקור נוסף נמצא במסכת חולין: ”וקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר” (דף נ"ט, עמוד ב'). קרש זה הוא מין חיה ואינו זהה לשור שהקריב אדם הראשון שהוא מין בהמה.
החד-קרן בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יום החד קרן הבין־לאומי מצוין ב-9 באפריל.
- חד-קרן היא החיה הלאומית של סקוטלנד.
-
-
פסל חד קרן בדנדי, סקוטלנד
- על פי תרבויות ואמונות שונות, נחשב האריה האויב הטבעי של החד-קרן.
- החד-קרן הוורודה הבלתי נראית היא אל של דת פרודית המשמשת אתאיסטים וספקנים כנגד טיעוני הדת.
- בפילוסופיה החד-קרן (כמו גם הפגסוס) ניתן פעמים רבות כדוגמה לישות שקיימת במחשבה (אנשים חושבים עליה, כותבים עליה ומדברים עליה) אך אינה קיימת במציאות. דוגמה זו ניתנת, בדרך כלל, על-מנת להדגים את הבעיה של משמעותם של משפטי אי-קיום.
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרות הפנטזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בספרה של טרייסי שבלייה, "הגבירה והחד-קרן", מתואר תהליך ייצורם של שטיחי הקיר המפורסמים בהן מככבות גבירות וחד-קרן. החד-קרן מהווה סמל פלאי ביצירה זו.
- בסדרה "אמבר", מאת רוג'ר זילאזני, מופיע החד-קרן כחיה המקודשת והמסתורית המלווה את המשפחה, ונגלית באופן נדיר ולא צפוי.
- בסדרת ספרי "הארי פוטר", מאת ג'יי קיי רולינג, מתואר החד-קרן כחיה תמימה בעלת דם שמעניק ללוגמיו תכונות פלאיות, אך מקלל את חייהם, כך שהם לא יוכלו לחיות אלא כצל, בין חיים ולמוות. עוד מתואר בסדרה, שצבע היצורים יותר לבן מן השלג, דמם דמוי כספית, והם מאוד חשדנים. חשדנות זו היא שגורמת להם להתרחק מבני אדם (אם כי לבנות מעט קל יותר להתקרב אליהם מאשר לבנים, במיוחד אם יציעו מנחה של קוביות סוכר).
- בספר "ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם", מאת הסופר היפני הרוקי מורקמי, משמש החד-קרן כמוטיב המרכזי שסביבו בנויות עלילות הספר.
- בספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", מופיע החד-קרן, כמילות השיר המפורסם, כשהוא נלחם באריה. כאשר הוא רואה את אליס לראשונה, סבור היה, לפי מה שחנכו אותו כנראה, שבני אדם הם יצורים אגדתיים, ואליס חשבה שחדי-קרן הם יצורים אגדתיים, כשראתה אותו לראשונה.
- בסדרת ספרי "סקאנדר" מאת הסופרת "א"פ סטידמן", משמש החד-קרן כמוטיב מרכזי שסביבו נרקם הסיפור.
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בסרט "בלייד ראנר" מופיע בגרסת הבמאי רידלי סקוט חד-קרן בחלומו של הגיבור ומרמז על היותו אנדרואיד. זה אחד ההבדלים החשובים בין הגרסה שהופצה לבין גרסת הבמאי.
- הסרט "אגדה" בכיכובם של טום קרוז ומיה שרה סובב סביב יצורי החד-קרן. חד-קרן מופיע גם בספרי דברי ימי נרניה של ק.ס. לואיס ובסרט אבק כוכבים ובסרט סודות אחוזת הירח.
- סרט ההנפשה הספרדי מלחמות חדי-קרן מספר על יער הנתון במחלוקת בין דובונים לבין חדי-קרן הטוענים לבעלותו. על אף תוכנו המשתמע כילדותי, מדובר בסרט דרמה מלחמתי קשה ואלים במיוחד.
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בסדרה "הפוני הקטן שלי" חלק מסוסי הפוני מתוארים כחדי-קרן לצד סוסי פוני בעלי כנפיים.
- בסדרה "לך מפה, יוניקורן!" גיבור הסדרה הוא חד-קרן בשם "יוניקורן" (Unicorn, חד-קרן).
במוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השיר שייצג את מדינת ישראל באירוויזיון 2023 על ידי נועה קירל וזכה במקום השלישי נקרא "Unicorn".
ביטויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הביטוי "חד-קרן ורוד" משמש בלשון סגי נהור לתיאור רשע המעמיד פנים של צדיק תמים וחף מפשע.
- בעולם ההיי-טק, מציין המושג חד-קרן חברת סטארט-אפ שהגיעה לשווי של מיליארד דולר אך עדיין נמצאת בבעלות של משקיעים פרטיים בלי לבצע אקזיט או הנפקה ראשונית.
באמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
חד-קרן בציור מ-1602 מאת דומיניקו זמפירי
סדרות שטיחי קיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית מוקלטת על חד-קרן בארץ ישראל (הקישור אינו פעיל), מתוך הפודקאסט 'פה ושם בארץ ישראל' בהגשת יפתח מזור.
- על ריבוי של חד-קרן בשפה העברית: שלומית עוזיאל, על (חד) קרנות וטרומבונים (הקישור אינו פעיל), 2010
נועה מנהיים, מדוע אנחנו רואים שוב חדי־קרן בכל מקום, באתר הארץ, 14 ביוני 2017- עדי זליכוב רלוי, אם גם אתן לא מבינות את טירוף הנערות סביב חדי קרן, אולי זה יעזור לכן, באתר הארץ, 30 ביולי 2019
- עמית נאור, האם מוצאו של חד הקרן הוא בארץ ישראל?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, נובמבר 2019
- חד-קרן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פודקאסט בשם "התשובה" בהגשת דורון פישלר פרקים 'מאיפה באים חדי קרן?' ו'האם יש חדי קרן בישראל?' באתר 'רשת עושים היסטוריה'- הילי פרלסון, מי ברא את החד־קרן?, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2025
