חד-קרן

דגם של חד-קרן באוניברסיטת ציריך

איור של חד-קרן בספר חיות (1607) מאת אדוארד טופסל

חד-קרן בגן התענוגות הארציים מאת הירונימוס בוש

חד-קרן הוא יצור שמקורו באגדות והמיתולוגיות של אירופה העתיקה וימי הביניים. הוא מתואר כיצור דמוי תיש או סוס לבן צחור, בעל קרן אחת על מצחו, הנחשבת לבעלת תכונות קסומות ואציליות.

לפי האגדה, החד-קרן נצפה רק בקרבת בתולות, שהן היחידות שיכלו להתקרב אליו. בין הסיפורים אודות החד-קרן מופיעים סיפורי ציידים שנארגו על גבי שטיחי קיר או סופרו בעל פה. סיפורים אלו עוסקים בציידים חמדנים, שהיו שולחים בתולות צעירות ליערות על מנת למצוא ולפתות את אותם יצורים במטרה לקחת מהם את הקרן שלהם.

החד-קרן מופיע במיתולוגיות שונות, אך המשותף לכל הסיפורים הוא שבכולם החד-קרן מתואר כחיה נאצלת וטהורה.
מסופר על החד-קרן שצבעו צחור, קרנו כסופה, ושאינו פוגע בחי ובצומח ומתקיים רק מטל הבוקר.

מקורות לחד-קרן

אחת הסברות היא שהחד-קרן נוסף למיתולוגיה, בייחוד הבריטית והצרפתית, אחרי שאנשים מאירופה ביקרו באפריקה או בתת-היבשת ההודית וחזו בפעם הראשונה בקרנפים, כיוון שהחד-קרן מזכיר את האמונות הרווחות במזרח לגבי הסגולות ה"טמונות" בקרנו של הקרנף, בייחוד לצורכי שיפור האון הגברי.

סברה אחרת היא שמקור האגדה בשן של לווייתן החדשן חדקרן או דמותו של הראם – מין של אנטילופה בעלת שתי קרניים דקות וישרות, שממבט מן הצד נראות כמו קרן אחת. לחלופין הוצע גם מראה של סוס עם קרן על החוטם.

מקור יהודי אפשרי לחד-קרן הוא בדברי התלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ח, עמוד ב': ”אמר רבי אלעא אמר רבי שמעון בן לקיש אומר היה רבי מאיר תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא וקרן אחת היתה לו במצחו ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז... אמר רב יהודה (אמר שמואל) שור שהקריב אדם הראשון, קרן אחת הייתה לו במצחו, שנאמר (ספר תהילים, פרק ס"ט, פסוק ל"ב) וְתִיטַב לַיהֹוָה מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס”.

מקור נוסף נמצא בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"ט, עמוד ב': ”...וקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר”. קרש זה הוא מין חיה ואינו זהה לשור שהקריב אדם הראשון שהוא מין בהמה.

החד-קרן באמנות ובתרבות

החד-קרן בציור מ-1602 מאת דומיניקו זמפירי

סדרות שטיחי קיר

• ציד החד-קרן
• הגבירה והחד-קרן

סרטים וסדרות

ציור של ג'סי וואה

• בסרט "בלייד ראנר" מופיע בגרסת הבמאי רידלי סקוט חד-קרן בחלומו של הגיבור ומרמז על היותו אנדרואיד. זה אחד ההבדלים החשובים בין הגרסה שהופצה לבין גרסת הבמאי.
• הסרט "אגדה" בכיכובם של טום קרוז ומיה שרה סובב סביב יצורי החד-קרן. חד-קרן מופיע גם בספרי דברי ימי נרניה של ק.ס. לואיס ובסרט אבק כוכבים ובסרט סודות אחוזת הירח.
• בסדרה "הפוני הקטן שלי" חלק מסוסי הפוני מתוארים כחדי-קרן לצד סוסי פוני בעלי כנפיים.
• בסדרה "לך מפה, יוניקורן!" גיבור הסדרה הוא חד-קרן בשם "יוניקורן" (Unicorn, חד-קרן באנגלית).

ספרים

• בספרה של טרייסי שבלייה, "הגבירה והחד-קרן", מתואר תהליך ייצורם של שטיחי הקיר המפורסמים בהן מככבות גבירות וחד-קרן. החד-קרן מהווה סמל פלאי ביצירה זו.
• בסדרה "אמבר" של רוג'ר זילאזני מופיע החד-קרן כחיה המקודשת והמסתורית המלווה את המשפחה, ונגלית באופן נדיר ולא צפוי.
• בסדרת ספריה של ג'יי קיי רולינג, "הארי פוטר", מתואר החד-קרן כחיה תמימה בעלת דם שמעניק ללוגמיו תכונות פלאיות, אך מקלל את חייהם, כך שהם לא יוכלו לחיות אלא כצל, בין חיים ולמוות. עוד מתואר בסדרה, שצבע היצורים יותר לבן מן השלג, דמם דמוי כספית, והם מאוד חשדנים. חשדנות זו היא שגורמת להם להתרחק מבני אדם (אם כי לבנות מעט קל יותר להתקרב אליהם מאשר לבנים, במיוחד אם יציעו מנחה של קוביות סוכר).
• בספר ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם של הסופר היפני הרוקי מורקמי משמש החד-קרן כמוטיב המרכזי שסביבו בנויות עלילות הספר.
• בספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", החד-קרן מופיע, כמילות השיר המפורסם, כשהוא נלחם באריה. כאשר הוא רואה את עליסה לראשונה, סבור היה, לפי מה שחנכו אותו כנראה, שבני אדם הם יצורים אגדתיים, ועליסה חשבה שחדי-קרן הם יצורים אגדתיים, כשראתה אותו לראשונה.

שונות

• החד-קרן הוורודה הבלתי נראית היא אל של דת פרודית המשמשת אתאיסטים וספקנים כנגד טיעוני הדת.
• בפילוסופיה החד-קרן (כמו גם הפגסוס) ניתן פעמים רבות כדוגמה לישות שקיימת במחשבה (אנשים חושבים עליה, כותבים עליה ומדברים עליה) אך אינה קיימת במציאות. דוגמה זו ניתנת, בדרך כלל, על-מנת להדגים את הבעיה של משמעותם של משפטי אי-קיום.
• חד-קרן היא החיה הלאומית של סקוטלנד.
• על פי תרבויות ואמונות שונות, נחשב האריה האויב הטבעי של החד-קרן.
• בעולם ההיי-טק, מציין המושג חד-קרן חברת סטארט-אפ שהגיעה לשווי של מיליארד דולר אך עדיין נמצאת בבעלות של משקיעים פרטיים בלי לבצע אקזיט או הנפקה ראשונית.
• הביטוי "חד-קרן ורוד" משמש באופן אירוני לתיאור רשע המעמיד פנים של צדיק תמים וחף מפשע.
• בפוליאמוריה "חד-קרן" הוא כינוי לאשה המחפשת קשר עם זוג, שכן הן 'נדירות' לעומת גברים המחפשים קשר שכזה.

ראו גם

• מפלצות וחיות אגדיות

קישורים חיצוניים

• תוכנית מוקלטת על חד-קרן בארץ ישראל, מתוך הפודקאסט 'פה ושם בארץ ישראל' בהגשת יפתח מזור.
• על ריבוי של חד-קרן בשפה העברית: שלומית עוזיאל, על (חד) קרנות וטרומבונים, 2010
• נועה מנהיים, מדוע אנחנו רואים שוב חדי־קרן בכל מקום, באתר הארץ, 14 ביוני 2017
• עדי זליכוב רלוי, אם גם אתן לא מבינות את טירוף הנערות סביב חדי קרן, אולי זה יעזור לכן, באתר הארץ, 30 ביולי 2019
• עמית נאור, האם מוצאו של חד הקרן הוא בארץ ישראל?, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, נובמבר 2019
• חד-קרן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)