חד-קרן
ערך זה עוסק ביצור מיתולוגי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
חד-קרן הוא יצור שמקורו באגדות, מהמיתולוגיות של אירופה העתיקה וימי הביניים.
הוא מתואר כיצור דמוי תיש או סוס, בעל קרן אחת על מצחו, הנחשבת לבעלת תכונות קסומות ואציליות. לפי האגדה, החד-קרן נצפה רק בקרבת בתולות, שהן היחידות שיכלו להתקרב אליו.
בין הסיפורים אודות החד-קרן מופיעים סיפורי ציידים שנארגו על גבי שטיחי קיר או סופרו בעל פה. סיפורים אלו עוסקים בציידים חמדנים, שהיו שולחים בתולות צעירות ליערות על מנת למצוא ולפתות את אותם יצורים במטרה לקחת מהם את הקרן שלהם.
החד-קרן מופיע במיתולוגיות שונות, אך המשותף לכל הסיפורים הוא שבכולם החד-קרן מתואר כחיה נאצלת וטהורה.
מסופר על החד-קרן שצבעו צחור, קרנו כסופה, ושאינו פוגע בחי ובצומח ומתקיים רק מטל הבוקר.
תוכן עניינים
מקורות לחד-קרן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת הסברות היא שהחד-קרן נוסף למיתולוגיה, בייחוד הבריטית והצרפתית, אחרי שאנשים מהעולם הישן (אירופה) ביקרו באפריקה וחזו בפעם הראשונה בקרנפים, כיוון שהחד-קרן מזכיר את האמונות הרווחות במזרח לגבי הסגולות ה"טמונות" בקרנו של הקרנף, בייחוד לצורכי שיפור האון הגברי.
סברה אחרת היא שמקור האגדה בשן של לווייתן החדשן חדקרן או דמותו של הראם - מין של אנטילופה בעלת שתי קרניים דקות וישרות, שממבט מן הצד נראות כמו קרן אחת. לחלופין הוצע גם מראה של סוס עם קרן על החוטם.
מקור יהודי אפשרי לחד-קרן הוא בדברי התלמוד (שבת כח, ב): "אמר רב יהודה: שור שהקריב אדם-הראשון, קרן אחת הייתה לו במצחו, שנאמר (ספר תהילים, פרק ס"ט, פסוק ל"ב) "וְתִיטַב לַיהֹוָה מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס". כמו כן בגמרא מדובר אודות בעל חיים בשם 'תחש', שנתגלה לבני ישראל במדבר, שגם הוא היה בעל קרן אחת בלבד.
החד-קרן באמנות ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסרט "בלייד ראנר" מופיע בגרסת הבמאי רידלי סקוט חד-קרן בחלומו של הגיבור ומרמז על היותו אנדרואיד. זה אחד ההבדלים החשובים בין הגרסה שהופצה לבין גרסת הבמאי.
- הסרט "אגדה" בכיכובם של טום קרוז ומיה שרה סובב סביב יצורי החד-קרן. חד-קרן מופיע גם בספרי דברי ימי נרניה של קלייב סטפלס לואיס ובסרט אבק כוכבים ובסרט סודות אחוזת הירח.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בספרה של טרייסי שבלייה, "הגבירה והחד-קרן", מתואר תהליך ייצורם של שטיחי הקיר המפורסמים בהן מככבות גבירות וחד-קרן. החד-קרן מהווה סמל פלאי ביצירה זו.
- בסדרה "אמבר" של רוג'ר זילאזני מופיע החד-קרן כחיה המקודשת והמסתורית המלווה את המשפחה, ונגלית באופן נדיר ולא צפוי.
- בסדרת ספריה של ג'יי. קיי. רולינג, "הארי פוטר", מתואר החד-קרן כחיה תמימה בעלת דם שמעניק ללוגמיו תכונות פלאיות, אך מקלל את חייהם. עוד מתואר בסדרה, שצבע היצורים יותר לבן מן השלג, דמם דמוי כספית, והם מאוד חשדנים. חשדנות זו היא שגורמת להם להתרחק מבני אדם (אם כי לבנות מעט קל יותר להתקרב אליהם מאשר לבנים, במיוחד אם יציעו מנחה של קוביות סוכר).
- בספר ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם של הסופר היפני הארוקי מורקמי משמש החד-קרן כמוטיב המרכזי שסביבו בנויות עלילות הספר.
- בספר "מבעד למראה ", החד קרן מופיע, כמילות השיר המפורסם, כשהוא נלחם באריה. כאשר הוא רואה את עליסה לראשונה, סבור היה, לפי מה שחנכו אותו כנראה, שבני אדם הם יצורים אגדתיים, ועליסה חשבה שחדי -הקרן הם יצורים מיתולוגיים, כשראתה אותו לראשונה .
שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החד-קרן הוורוד הבלתי נראה הוא אל של דת פרודית המשמשת אתאיסטים וספקנים כנגד טיעוני הדת.
- בפילוסופיה החד-קרן (כמו גם הפגסוס) ניתן פעמים רבות כדוגמה לישות שקיימת במחשבה (אנשים חושבים עליה, כותבים עליה ומדברים עליה) אך אינה קיימת במציאות. דוגמה זו ניתנת, בדרך כלל, על-מנת להדגים את הבעיה של משמעותם של משפטי אי-קיום.
- חד קרן היא החיה הלאומית של סקוטלנד.
- על פי תרבויות ואמונות שונות, נחשב האריה האויב הטבעי של החד קרן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית מוקלטת על חד קרן בארץ ישראל, מתוך הפודקאסט 'פה ושם בארץ ישראל' בהגשת יפתח מזור.
- על ריבוי של חד-קרן בשפה העברית: שלומית עוזיאל, על (חד) קרנות וטרומבונים, 2010
- נועה מנהיים, מדוע אנחנו רואים שוב חדי־קרן בכל מקום, באתר הארץ, 14 ביוני 2017
