ג'ון רונלד רעואל טולקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון רונלד רעואל טולקין
טולקין בשנת 1916, בהיותו בן 24
טולקין בשנת 1916, בהיותו בן 24
תאריך לידה 3 בינואר 1892
תאריך פטירה 2 בספטמבר 1973 (בגיל 81)
שם מקורי John Ronald Reuel Tolkien
מקום לידה בלומפונטיין, מדינת אורנג' החופשית, דרום אפריקה
מקום פטירה בורנמות', אנגליה
עיסוק סופר ובלשן, פרופסור ללשון אנגלית עתיקה ופרופסור לאנגלית מודרנית ולספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד
לאום בריטי
תחום כתיבה פנטזיה, אקשן
יצירות בולטות מחבר "ההוביט", "שר הטבעות", "הסילמריליון"
פרסים

ג'ון רונלד רעואל טולקיןאנגלית: John Ronald Reuel Tolkien‏; 3 בינואר 1892 - 2 בספטמבר 1973) היה סופר ובלשן אנגלי. שימש כפרופסור ללשון אנגלית עתיקה בין 1925 ל-1945 ופרופסור לאנגלית מודרנית ולספרות אנגלית בין 1945 ל-1959 באוניברסיטת אוקספורד. טולקין הוא מחבר "ההוביט", "שר הטבעות", "הסילמריליון" וספרים נוספים. בדרך כלל, שמו נכתב על כריכות ספריו ועל מסמכים שחיבר בראשי התיבות J. R. R Tolkien (ג'.ר.ר טולקין).

מחוץ לאקדמיה רבים מכירים את טולקין כמחבר "שר הטבעות", והספר הקודם לו "ההוביט", וכן בזכות הספרים שפרסם בנו כריסטופר טולקין לאחר מותו, המקיפים את רוב יצירתו אודות הארץ התיכונה (העולם הבדיוני בו מתרחשים סיפוריו) שלא זכתה לראות אור בחייו. טולקין הוא מחשובי הסופרים בז'אנר הפנטזיה. כתב עבודה חשובה על ביאוולף וסר גאווין והאביר הירוק. היה חבר בפורום הספרותי האינקלינגס וחבר קרוב של ק. ס. לואיס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון רונלד רעואל טולקין נולד ב-3 בינואר 1892 בבלומפונטיין שבמדינת אורנג' החופשית (Free Orange State) לארתור רעואל טולקין ומייבל סאפליד. בגיל שנה נולד לו אח ששמו הילרי רעואל טולקין. ועבר לבירמינגהם שבאנגליה. אביו נשאר באפריקה אך נפטר בהיותו בן 4 ואמו המירה את דתה לנצרות קתולית, למרות התנגדות משפחתה. הוא למד בבי"ס על שמו של המלך אדוארד, בבית ספר על שמו של סנט פיליפ ובאקסטר קולג' באוקספורד. אמו נפטרה מסוכרת כאשר טולקין היה בן 12. טולקין הרגיש עד סוף ימיו שאמו הפכה לקדושה מעונה בגלל אמונותיה, והייתה לזה השפעה מכרעת על האמונה הקתולית שלו עצמו. אמונתו העמוקה של טולקין שיחקה תפקיד מפתח בהמרתו של ק.ס. לואיס לנצרות וכתביו מכילים סמלים וערכים קתוליים רבים.

התאהב באדית בראט (Edith Bratt) (לימים הייתה השראה לדמותה של לותיין ב"שר הטבעות" וב"סילמריליון") היא הייתה אהבתו הראשונה והעמוקה ביותר ולמרות המכשולים הרבים הם נישאו.

טולקין התגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה והצטרף לחיל הרגלים. הוא היה לקצין בדרגת לוטנט וצורף לגדוד הרובאים של לנקשיר, היחידה המעוטרת ביותר בצבא הבריטי במלחמה. טולקין לחם בחזית צרפת, בין היתר בקרב על הסום, וראה רבים מחבריו הטובים נופלים במהלך הקרבות[1]. טולקין עצמו סיים את המלחמה בבית חולים משום שלקה בקדחת השוחות[2]. בזמן ההחלמה הוא התחיל לכתוב מספר אגדות, שהיו מבוססות על לימודי המיתולוגיה והפולקלור הקודמים שלו. הוא קרא לספר ספר הסיפורים האבודים (The Book of Lost Tales). מבקרי עבודותיו טוענים שהספר הושפע מהתרשמויותיו מהמלחמה, ושהוא ראה בפנטזיה דרך לברוח מהמציאות האכזרית של העולם המתועש, של המכונות וכלי הנשק ההרסניים של המאה ה-20.

קברו של טולקין באוקספורד

אחרי המלחמה טולקין עבד מספר שנים על מילון אוקספורד של השפה האנגלית. בשנת 1920 התמנה למרצה לאנגלית באוניברסיטת לידס, אך חזר לאוקספורד בשנת 1925 כפרופסור ללימודים אנגלו-סקסיים. בשנת 1945 הוא עבר למרטון קולג' (Merton College) של אוקספורד ונשאר שם כפרופסור מן המניין לשפה וספרות אנגלית עד שפרש בשנת 1959.

כמדען, הוציא לאור מספר ספרי עיון שזכו להערכת המומחים בתחום, אולם לא זכו להצלחה מסחרית.

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולקין נהנה להמציא סיפורי פנטזיה על מנת לשעשע את ילדיו. הוא כתב להם מכתבים שנתיים לרגל חג המולד מ"אבא כריסמס". לאחר מכן המכתבים צורפו לכדי אוסף של סיפורים קצרים תחת השם "מכתביו של אבא כריסמס" (The Father Christmas Letters).

כריכת תרגום לעברית של הספר ההוביט

טולקין לא ציפה שספריו הבדיוניים יהפכו לפופולריים. ב-1937 אחד הסטודנטים שלו שיכנע אותו לפרסם את "ההוביט", ספר שנכתב במקור לילדיו. אף על פי שזהו ספר ילדים, הספר היה מספיק פופולרי גם בקרב מבוגרים על מנת שהמו"ל, "אלן את אנווין" (Allen & Unwin) יבקשו ממנו לפרסם ספר המשך. זה גרם לו לפרסם את עבודתו המפורסמת ביותר, האוסף "שר הטבעות" (התפרסם בין 1954 - 1955). כתיבת הסאגה לקחה כמעט עשר שנים, שבמהלכן קיבל תמיכה מחברי הפורום הספרותי האינקלינגס (The Inklings), ובמיוחד מחברו הקרוב, ק. ס. לואיס.

כריכת הספר שר הטבעות, תרגום עמנואל לוטם

אף על פי שהספר צבר פופולריות עצומה בקרב הסטודנטים בשנות ה-60 והיה לרב מכר שלא נס ליחו, מבקריו רואים בספריו חיקוי של המיתולוגיות הנורדיות. בהתחלה טולקין חשב שהספר יהיה דומה ל"ההוביט", ויספר סיפור יפה לילדים, אך עד מהרה כתיבתו הפכה לרצינית ועמוקה יותר. אף על פי שזהו ספר המשך ל"ההוביט", "שר הטבעות" פונה לקוראים מבוגרים יותר, תוך שהוא נסמך על המיתולוגיה של הארץ התיכונה שחיבר, ויצאה לאור לאחר מותו ביצירות כמו "הסילמריליון" וספרים אחרים. רוב ספרי המיתולוגיה של הארץ התיכונה (למשל "הסילמריליון" וסיפורים שלא נשלמו) נערכו על ידי בנו כריסטופר מרשימות שהשאיר ופורסמו לאחר מותו. בריטניה הייתה יוצאת דופן בין ארצות אירופה בכך שהיא כמעט ונעדרה מיתולוגיה משל עצמה (פרט למלך ארתור ואבירי השולחן העגול) לעומת המיתולגיה הנורדית, המיתולוגיה הסלאבית, המיתולוגיה הגרמנית והמיתולוגיה הקלטית. ספריו של טולקין מילאו את החסך.

מכלול יצירתו המתאר את היקום הדמיוני שיצר נקרא (גם בפיו[3]) "הלגנדריום". הלגנדריום מתאר את המיתולוגיה, ההיסטוריה, הגאוגרפיה, הבלשנות, התרבות ושלל היצורים הכלולים בעולם הטולקינאי ונפרש על פני מספר יצירות שרובן נערכו ופורסמו רק לאחר מותו של המחבר על ידי בנו, כריסטופר טולקין.

חלק מיצירתו של טולקין עובד לסרטים - מצוירים ושאינם מצוירים, (למשל שר הטבעות), ועמותות שמקדמות את יצירותיו החלו להיווסד - למשל עמותת טולקין הישראלית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי רק רשימה חלקית מכתביו (יש האומרים שטולקין כתב במהלך חייו כ-600 סיפורים באורכים שונים).

  • ההוביט או לשם ובחזרה (1937. תר' משה הנעמי, 1976; עשרה טייסי חיל-האוויר וחבריהם בשבי המצרי [תרגום משותף], 1977; יעל אכמון, 2012) — מסעו רב-התלאות ועתיר-הדמיון של ההוביט בילבו בגינס, הוביט (בן מחצית) אוהב-שלום ואמיץ-לב, שיצא לסייע לגמדים להביס את הדרקון שחמס את ארצם ונקלע אל ממלכות של קוסמים וגמדים, שדונים ודרקונים.
  • האיכר גַילְס בן הֶם (1949. תר' דליה טסלר בשם גַילְס האיכר מפְּרָזוֹן, 1968) — הרפתקאותיו המרתקות-משעשעות של איכר, שניצח את הדרקון ונעשה מלך, מסופרות תוך לגלוג עוקצני על גיבורים המתקשטים בנוצות לא-להם.
  • שובו הביתה של בֵּן בּוֹרְטְנוּת בּוֹרְתֶלְם (1953)
  • שר הטבעות (1955 — 1954. תר' רות לבנית ואוריאל אופק, 1979; עמנואל לוטם, 1998) — מסעו רב-הסכנות של ההוביט פרודו בגינס, שיצא להשמיד את טבעת-הקסמים המשחיתה כל מי שמחזיק בה:
  • הרפתקאות תום בומבדיל (1962. תר' אוריאל אופק, 1984) — שירים סיפוריים הקשורים בגיבורי שר הטבעות.
  • עץ ועלה (1963. תר' מיכל אלפון, 1993).
  • סְמִית איש ווּטוֹן מֵיג'וֹר (1967. תר' יחיעם פדן בשם הנפח מווּטוֹן-רבא, 1984) — סיפור-חורף שעלילתו מתרחשת בימי-הביניים.
  • הדרך נמשכת לה הלאה (1968) — מחרוזת שירים מולחנים.
  • הסילמריליון (1977. תר' עמנואל לוטם, 1998) — סאגה מיתית רחבת-יריעה (בלתי-גמורה), המתרחשת בארץ התיכונה.
  • אגרות אבא-חג-מולד (1978) — מכתבי הסופר לילדיו.
  • עץ ועלה (1964) - סיפורים על פיות.
  • ילדי הורין - סיפור משפחתו של הורין תליון.
  • סיפורים שלא נשלמו (1980) - רצף של סיפורים (לא גמורים) המתרחשים בארץ התיכונה.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'.ר.ר טולקין נקרא בשם ג'ון (John) על שמו של סביו, ג'ון רעואל טולקין, את השם רונלד (ronald) בחרה אמו, מייבל סאפליד. ואת השם רעואל (reuel) קיבל מאביו, ארתור רעואל טולקין. חבריו של טולקין קראו לו בשם המכובד ג'ון רונלד רעואל טולקין, משפחתו קראה לו ג'ון, הוא זכה גם לשם טולרס, ועל מסמכים הוא חתם ג.ר.ר טולקין (j.r.r Tolkien). את השם טולקין טענה דודתו שקיבלה המשפחה ממלך גרמני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: עולם הפנטזיה של ג'. ר. ר. טולקין
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי ויקימדיה אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫עדי ערמון, טולקין, אבי ההוביטים, באתר הארץ, 6 ביוני 2013‬.
  2. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"שר הטבעות", מהדורה בכרך אחד, הוצאת זמורה ביתן, 2004, נספח א', עמודים 11-12, "אכן, חייב אדם לחזות מבשרו בקדרות צלה של מלחמה, כדי לחוש את כובד מועקתה; אך השנים חולפות, ודומה שכיום נוטים לשכוח כי מי שנקלע בצעירותו לשנת 1914, עבר חוויה מבעיתה לא פחות מכל שאירע ב1939 ובשנים שלאחריה. בטרם יצאה שנת 1918 נספו כל חברי הטובים, מלבד אחד".
  3. ^ ראו במכתבי טולקין מספר 131, 153, 154, 163