פלגיוס השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלגיוס השני
Pelagius II
פלגיוס השני
פלגיוס השני
פלגיוס השני
לידה 520 בערך
רומא, הממלכה האוסטרוגותית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בפברואר 590
רומא, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־63
26 בנובמבר 5797 בפברואר 590
(10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פלגיוס השנילטינית: Pelagius II;‏ 520 בערך – 7 בפברואר 590) כיהן כאפיפיור משנת 579 ועד פטירתו.

פלגיוס היה יליד רומא, אולם ככל הנראה היה ממוצא אוסטרוגותי - כפי שניתן ללמוד משם אביו - ויניגילד.

פלגיוס החל את כהונתו ארבעה חודשים לאחר מות קודמו, בשל העובדה שנדרש אישור קיסר האימפריה הביזנטית למינויו. בעת בחירתו צרו הלומברדים על העיר רומא. פלגיוס פנה לקיסר האימפריה הביזנטית מאוריסוס וביקש את עזרתו להגן על רומא מפני הלומברדים הפולשים. בהיעדר עזרה מהביזנטים נאלץ פלגיוס לשלם ללומברדים על מנת שיסיגו כוחותיהם מהעיר.

בתקופת כהונתו של פלגיוס השני, בשנת 581, נוצר מחדש הקשר עם הבישוף של מילאנו שניתק את הקשרים עם רומא בשל תמיכת האפיפיור פלגיוס הראשון בהחלטת הקיסר יוסטיניאנוס הראשון לגנות את שלושת הבישופים - תאודורט מקירוס, תאודור ממופאסטיה, ואיבס, ואת כתביהם של שני הראשונים, אשר נודעו כ"שלושת הפרקים" (τρία κεφάλαια). יתר הבישופים של צפון איטליה המשיכו את הנתק עם רומא.

פלגיוס השני הורה על הקמת בזיליקת סן לורנזו פיואורי לה מורה.

בשנת 589 נפטר פלגיוס ממחלת הדבר אשר הרגה רבים מתושבי רומא, ונקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש[1].

יורשו של פלגיוס השני, גרגוריוס הראשון, חשב שתקנותיו בנוגע לפרישות נוקשות מידי, ושינה אותן במידה מועטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלגיוס השני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
בנדיקטוס הראשון
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
גרגוריוס הראשון