לדלג לתוכן

פליינג לוטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פליינג לוטוס
Flying Lotus
לידה 7 באוקטובר 1983 (בן 41)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Flying Lotus עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2005 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת האקדמיה לאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה אלקטרונית, IDM, ג'אז, מוזיקה פסיכדלית, מוזיקה אקספרימנטלית, מוזיקת היפ הופ, טריפ הופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כלי מקלדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ווארפ, Brainfeeder עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Libera Award for Best Dance/Electronic Record עריכת הנתון בוויקינתונים
flying-lotus.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיבן אליסון (באנגלית: Steven Ellison; נולד ב-7 באוקטובר 1983), הידוע בשם הבמה פליינג לוטוס (Flying Lotus), הוא מפיק מוזיקלי, מוזיקאי, תקליטן, יוצר סרטים וראפר אמריקאי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 ראה אליסון פרסומות ברצועת השידור Adult Swim של ערוץ הילדים Cartoon Network שביקשו מהצופים להגיש שירים. הוא שלח לערוץ, תחת הכינוי "פליינג לוטוס", כמה משיריו, והתקבל.[1] באותה השנה, הוציא את אלבום הבכורה שלו, 1983.[2] ב-2007 הוכרז כי לוטוס חתם בחברת התקליטים "ווארפ רקורדס", דרכה הוציא את מיני-אלבום הבכורה שלו, Reset.[3][4] זמן קצר לאחר מכן, ב-2008, הוציא את אלבום האולפן השני שלו, Los Angeles.[5]

ב-2010 יצא אלבום האולפן השלישי שלו, Cosmogramma.[6] בינואר 2011 זכה האלבום בקטגוריית אלבום הדאנס/אלקטרוניקה בטקס פרסי המוזיקה העצמאית השנתי ה-10.[7]

ב-2012 הוציא לוטוס את אלבום האולפן הרביעי שלו, Until the Quiet Comes, הכולל הופעות אורח של אריקה באדו, ת'אנדרקאט ותום יורק, בין היתר. האלבום זכה לשבחים והגיע למקום השני במצעד אלבומי הדאנס/אלקטרוני של הבילבורד. באותה השנה, הוציא את מיקסטייפ הראפ הראשון שלו, Duality, תחת הכינוי "קפטן מרפי".[8]

ב-2014 הוציא את אלבום האולפן החמישי שלו, You're Dead!‎.[9] באלבום הופעות אורח של קנדריק לאמאר, סנופ דוג, ת'אנדרקאט ועוד. האלבום זכה להצלחה ושבחים, תוך שהגיע למקום הראשון במצעד אלבומי הדאנס/אלקטרוני ודורג ברשימות סיכום שנה של מגזינים שונים, בהם אנטרטיינמנט ויקלי, רולינג סטון, הגרדיאן ו-Sputnikmusic.[10][11][12][13] שנה לאחר מכן, השתתף בהפקת האלבום To Pimp a Butterfly של קנדריק לאמאר, עליו קיבל מועמדות לפרס גראמי לאלבום השנה בטקס פרסי גראמי ה-58. באותו הטקס, קיבל מועמדות גם על שירו "Never Catch Me" מתוך האלבום You're Dead!‎, בקטגוריית "הקלטת הדאנס הטובה ביותר".[14]

ב-2019 יצא אלבומו השישי, Flamagra.[15][16] האלבום זכה להצלחה במצעדי הבילבורד ודורג במצעדי הבילבורד 200, מצעד האלבומים העצמאיים ומצעד אלבומי הדאנס/אלקטרוני, בין היתר, כשבאחרון הגיע למקום הראשון.[17]

בנובמבר 2020, הוכרז כי קיבל פליינג לוטוס מועמדות לקטגוריית מפיק השנה בטקס פרסי גראמי ה-63, על עבודתו בהפקת אלבומו של ת'אנדרקאט, It Is What It Is.[18]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2006:‏ 1983
  • 2008: Los Angeles
  • 2010: Cosmogramma
  • 2012: Until the Quiet Comes
  • 2014: You're Dead!‎
  • 2019: Flamagra
  • 2021: Yasuke

אלבומי אוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2009: LA CD

מיקסטייפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2012: Duality (כקפטן מרפי)
  • 2013: Ideas+drafts+loops

אלבומי דמו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2005: July Heat

מיני-אלבומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2007: Reset
  • 2008: L.A. EP 1 X 3
  • 2008: Shhh!‎
  • 2008: L.A. EP 2 X 3
  • 2009: L.A. EP 3 X 3
  • 2010: Pattern+Grid World
  • 2011: Cosmogramma Alt Takes
  • 2019: Presents INFINITY “Infinitum” - Maida Vale Session

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פליינג לוטוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Zadeh, Joe (26 בספטמבר 2014). "The Evolution of Flying Lotus". Vice. נבדק ב-30 ביולי 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "Pitchfork: Album Reviews: Flying Lotus: 1983". Pitchfork. 10 בינואר 2007. נבדק ב-30 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Flying Lotus signs with Warp | Plug One". Plugonemag.com. 2007-02-24. נבדק ב-2012-10-01.
  4. ^ Nyman, Sarah (2007). "Flying Lotus - Reset EP - Review". BBC. נבדק ב-30 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Lymangrover, Jason. "Los Angeles – Flying Lotus". AllMusic. נבדק ב-30 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Cosmogramma. "Cosmogramma: Flying Lotus: Music". Amazon.com. נבדק ב-2012-10-01.
  7. ^ "Nominees : Album : Dance/Electronica". The Independent Music Awards. אורכב מ-המקור ב-2012-10-12. נבדק ב-2012-10-01.
  8. ^ Martins, Chris (2012-11-29). "Flying Lotus Is Captain Murphy, Drops 'Tiny Tortures' Video Starring Elijah Wood | SPIN | Newswire". SPIN. נבדק ב-2013-07-04.
  9. ^ "YOU'RE DEAD". You're Dead! – Flying Lotus. אורכב מ-המקור ב-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-6 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "10 Best Albums of 2014". Entertainment Weekly. 4 בדצמבר 2014. נבדק ב-26 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "The Best Albums of 2014". The Guardian. 26 בנובמבר 2014. נבדק ב-26 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "50 Best Albums of 2014". Rolling Stone. 1 בדצמבר 2014. נבדק ב-26 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Spencer, Trey (15 בדצמבר 2014). "Sputnik's Top 50 Albums of 2014". Sputnikmusic. נבדק ב-26 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "2016 Grammy Awards: Complete list of nominees". Los Angeles Times. 7 בדצמבר 2015. נבדק ב-7 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Minsker, Evan (17 באפריל 2019). "Flying Lotus Announces New Album Flamagra, Shares New Video With David Lynch: Watch". Pitchfork. נבדק ב-17 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Lamarre, Carl (17 באפריל 2019). "Flying Lotus Announces 'Flamagra' Album, Drops New Single 'Fire is Coming' Featuring David Lynch". Billboard. נבדק ב-18 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Caulfield, Keith (7 ביולי 2019). "Marshmello Dominates Nielsen Music's Mid-Year 2019 Dance/Electronic Charts". Billboard. נבדק ב-5 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Grammy.com, 24 November 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פליינג_לוטוס&oldid=36950742"