פקעת
פקעת (באנגלית: Tuber) היא איבר אגירה תת-קרקעי הקיים בצמחים רב-שנתיים מסוימים. הפקעת היא למעשה פרק או מספר פרקים של גבעול, שעברו התמחות לשמש כאיבר אגירה, ובהתאם התעבו ואיבדו את הכלורופיל. מהפקעת יוצאים שורשים כלפי מטה, והמשך הגבעול ועלים כלפי מעלה. בניגוד לבצל, המותאם לאגירה הן של חומרי מזון (כמו עמילן) והן של מים, הפקעת מותאמת לאגירת חומרי מזון בלבד.
הריכוז הגבוה של חומרי מזון בתוך הפקעת, מקנה לה ערך תזונתי גבוה עבור בעלי-חיים רבים, ולכן פקעות רבות נמצאות בסכנת טריפה מתמדת. בשטחים טבעיים בישראל ניתן לראות לעיתים קרובות סימני חפירה באדמה של חזירי בר או דרבנים, שנעשו תוך שיחור אחר פקעות של צמחי בר שונים. צמחים מסוימים התגברו על בעיית הטריפה על ידי ייצור רעלנים שונים בתוך הפקעת.
דוגמאות לצמחים בעלי פקעת:
- כלנית מצויה
- רקפת מצויה
- הסוג כרכום
- הסוג סתוונית
- תפוח אדמה
בצמחים מסוימים, כמו בטטה, קיימת התעבות מסוג אחר - התעבות של קנה-שורש.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פקעת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פקעות, דף שער בספרייה הלאומית
