הצגת המקור של הדף "צבא הגנה לישראל"

{{צבא
| צבע = #555533
| צבע טקסט = #ffffff
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| דגל = [[קובץ:Flag of the Israel Defense Forces.svg|100px|גבול]]{{ש}}[[דגל צבא הגנה לישראל|דגל צה"ל]]
| סמל = [[קובץ:Badge_of_the_Israeli_Defense_Forces_2022_version.svg|100px]]{{ש}}[[סמל צבא הגנה לישראל|סמל צה"ל]]
| סוגי נשקים = '''[[אמצעי הלחימה של צה"ל]]''' {{ש}}
[[כלי טיס של צה"ל|כלי טיס]], [[כלי שיט של חיל הים הישראלי|כלי שיט]], [[טנקים בשירות צה"ל|טנקים]], [[ארטילריה של צה"ל|כלים ארטילריים]], [[אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי|אמצעים הנדסיים]], [[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"שים]], [[כלי רכב של צה"ל|כלי רכב]], [[נשק קל של צה"ל|נשק קל]], [[רקטות וטילים של צה"ל|רקטות וטילים]], [[לוויינים של צה"ל|לוויינים]]
| שם קצר = '''צה"ל'''
| מטה = {{דגל|ישראל}} [[מחנה רבין]], [[תל אביב]], [[ישראל]]
| תאריך הקמה = [[י"ז באייר]] [[ה'תש"ח]] {{ש}} [[26 במאי]] [[1948]]
| תאריך פירוק = הווה ({{טווח שנים|26 במאי 1948}} שנים)
| הגוף הקודם = {{סמל|ההגנה||+}}{{ש}}{{סמל|אצ"ל||+}}{{ש}}{{סמל|לח"י||+}}
| אידאולוגיה = [[ציונות]]
| זרועות בצבא = {{סמל|חיל האוויר הישראלי}} [[חיל האוויר הישראלי|זרוע האוויר והחלל]]{{ש}}{{סמל|חיל הים הישראלי}} [[חיל הים הישראלי|זרוע הים]]{{ש}}{{סמל|זרוע היבשה||+}}
| המפקד העליון = [[קובץ:Flag of the Prime Minister of Israel.svg|20px]]  [[ממשלת ישראל]]{{הערה|על פי [[חוק יסוד: הצבא]]}}
| שם שר ההגנה = [[שר הביטחון]]
| שר ההגנה = [[קובץ:Flag of Israel Minister of Defence.svg|20px]] [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]]
| שם ראש הצבא = [[ראש המטה הכללי]]
| ראש הצבא = [[קובץ:Flag of IDF Chief of Staff.svg|20px]] רא"ל [[הרצי הלוי]]
| סוג שירות = [[שירות חובה בצה"ל|חובה]] ו[[שירות המילואים בישראל|מילואים]]
| אורך השירות = גברים: 32 חודשים. נשים: 24 חודשים.
| גיל גיוס = 18
| זמינים = '''גברים בני 17–49:''' 1,499,186 (הערכה משנת 2000){{ש}}'''נשים בנות 17–49:''' 1,462,063 (הערכה משנת 2000)
| מתאימים = '''גברים בני 17–49:''' 1,226,903 (הערכה משנת 2000){{ש}}'''נשים בנות 17–49:''' 1,192,319 (הערכה משנת 2000)
| מגיעים = '''גברים:''' 50,348 (הערכה משנת 2000){{ש}}'''נשים:''' 47,996 (הערכה משנת 2000)
| פעילים = 176,500
| מילואים = 445,000
| תקציב = 74.8 מיליארד ש"ח (23.31 מיליארד דולר) (תקציב משרד הביטחון כולו, 2022){{הערה|[https://www.gov.il/blobFolder/policy/state-budget-main-2021-2022/he/state-budget_2021-2022_state-budget-main-2021-2022-file.pdf חוברת עיקרי התקציב לשנים 2022-2021], אתר משרד האוצר, 2021}}
| אחוזי תמ"ג = 6% (2010),{{הערה|[http://www.mod.gov.il/pages/general/pdfs/takziv_2011_2012.pdf הצעת תקציב הביטחון לשנות הכספים 2011–2012], אתר משרד הביטחון}} כ־5% (2020).
| ספקים מקומיים = * [[התעשייה האווירית לישראל]]
* [[תעש מערכות]]
* [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]
* [[אלביט מערכות]]
* [[אלתא מערכות]]
* [[אלישרא]]
* [[מספנות ישראל]]
| ספקים זרים = * {{דגל|ארצות הברית||+}}
* {{דגל|גרמניה||+}}
| מלחמות שהשתתף בהן = '''[[מלחמות ישראל]]:'''{{ש}}[[מלחמת העצמאות]]{{ש}}[[מלחמת סיני]]{{ש}}[[מלחמת ששת הימים]]{{ש}}[[מלחמת ההתשה]]{{ש}}[[מלחמת יום הכיפורים]]{{ש}}[[מלחמת לבנון הראשונה]]{{ש}}[[מלחמת לבנון השנייה]]{{ש}} [[מלחמת חרבות ברזל]]{{ש}}ו'''[[מבצעי צה"ל]]'''
| אתר אינטרנט = [https://www.idf.il/ idf.il]
| תמונה = [[קובץ:Idf back from lebanon.jpg|250px|חיילי חטיבת הנח"ל חוזרים מלבנון]]
| כיתוב = [[חייל]]י [[חטיבת הנח"ל]] חוזרים מ[[מלחמת לבנון השנייה|לבנון]], [[2006]].
| דרגות = [[דרגות צה"ל]]
}}
[[קובץ:Channel 2 - Israel Defence Force.webm|ממוזער|שמאל|thumbtime=43|330px|{{סרטונים}} צה"ל – צבא הגנה לישראל – וידאו]]
'''צבא הגנה לישראל''' (ידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] '''צה"ל''', וכן בצורה '''צבא ההגנה לישראל'''{{הערה|1=ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החל צה"ל להשתמש בשם "צבא ההגנה לישראל", בעקבות המלצת [[האקדמיה ללשון העברית]] להשתמש בצורה המיודעת.{{הערה|[http://www.energianews.com/article.php?id=3447 שם הצבא שונה בניגוד לחוק], ''Energia News.com''{{כ}}, 18 באוגוסט 2009}} עם זאת, שם הצבא ב[[חוק יסוד: הצבא]] לא שונה ונותר "צבא הגנה לישראל", וגם בחקיקה מאוחרת יותר בנושאי צה"ל השם המלא נותר "צבא הגנה לישראל".}}) הוא [[צבא]]ה של [[ישראל|מדינת ישראל]] והארגון המרכזי ב[[מערכת הביטחון הישראלית]]. צה"ל משמש ככוח ה[[הגנה (צורת קרב)|הגנה]] העיקרי האמון על קיומה של מדינת ישראל. לצה"ל שלוש זרועות: [[זרוע האוויר|אוויר]], [[זרוע הים|ים]] ו[[זרוע היבשה|יבשה]]. ה[[שירות בצה"ל]] הוא [[שירות חובה בצה"ל|חובה]], וחלקים גדולים מהאוכלוסייה משרתים בו. צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר ב{{ה|מזרח התיכון}}<ref name=":1">{{כלכליסט|שירות כלכליסט|דירוג המדינות החזקות ביותר בעולם: ישראל בעשירייה הפותחת|3757477|3 במרץ 2019}}</ref>{{הערה|[http://go.ynet.co.il/vinograd/300407.pdf דו"ח] [[ועדת וינוגרד]], פרק ראשון: הקדמה, סעיף א', 9}}{{הערה|{{mako||צה"ל: הצבא החזק במזרח התיכון|42e03b12e165941004|news-military/security-q4_2014|28 באוקטובר 2014}}}} ולאחד הצבאות המתקדמים, החזקים והמיומנים ביותר בעולם.<ref name=":1" />{{הערה|[http://www.businessinsider.com/11-most-powerful-militaries-in-the-world-2014-4/ The 11 Most Powerful Militaries In The World] באתר Business Insider}}{{הערה|באתר "GFP"{{כ}} [http://www.globalfirepower.com/ מדורג] הכוח הצבאי הישראלי (מינוח שונה מעט מ"צה"ל") במקום ה-10 בעולם; האתר מציין שהדירוג עלול להיות סובייקטיבי, ושכוח גרעיני לא שוקלל בהכנת הדירוג.}}

צה"ל הוקם במאי [[1948]], שבועיים לאחר [[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]]. טרם הקמתו, פעלו ב[[ארץ ישראל]] שלוש [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|מחתרות עבריות]] מרכזיות ([[ההגנה]], [[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] ו[[לוחמי חרות ישראל|לח"י]]).

בהתאם ל[[חוק יסוד: הצבא]] (1976), צה"ל נתון למרוּת ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]], והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא [[משרד הביטחון#שרי הביטחון|שר הביטחון]]. ב[[מבנה צה"ל]], הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא [[המטה הכללי של צה"ל|המטה הכללי]], ובראשו עומד [[ראש המטה הכללי]] (בראשי תיבות: הרמטכ"ל). הרמטכ"ל ה־23 והנוכחי של צה"ל הוא [[רב-אלוף]] [[הרצי הלוי]] (מאז ינואר 2023).

סדר הכוחות של צה"ל נאמד (לפני קיצור שירות החובה ב־[[2015]]) בכ־176,500 חיילים, מתוכם 42,000 קצינים וחיילים בקבע, ובנוסף 445,000 [[שירות המילואים בישראל|חיילים במילואים]], ותקציבו השנתי כ־70 מיליארד [[שקל חדש|שקלים חדשים]] (2017). תקציב צה"ל מדורג במקום ה־14–15 העולמי (2022).{{הערה|[[:en:List of countries by military expenditures|רשימה של תקציבי צבאות מבוססת על אינדקסים בינלאומיים כמו המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם, והמכון הבילאומי למחקרים אסטרטגיים בלונדון]], ויקיפדיה האנגלית}}

בנוסף לתפקידו הביטחוני צה"ל משרת משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל באמצעות ה[[נח"ל]], ביעור ה[[בערות]] והנחלת השפה ה[[עברית]] באמצעות [[מורה חיילת|מורות חיילות]], אימונים קדם־צבאיים באמצעות ה[[גדנ"ע]], ומשימות חילוץ והצלה באמצעות [[יחידת החילוץ וההצלה הארצית]].

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[היסטוריה של צבא הגנה לישראל]], [[מבצעי צבא הגנה לישראל]]}}

=== הקמת צה"ל ומלחמת העצמאות ===
[[קובץ:Raising the Ink Flag at Umm Rashrash (Eilat).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנפת [[דגל הדיו]] ב[[מבצע עובדה]] בו כבש צה"ל את [[אילת]]. מבצע זה סימן את סיומה של [[מלחמת העצמאות]]]]
צה"ל הוקם כשבועיים לאחר [[קום מדינת ישראל]], תוך כדי קרבות [[מלחמת העצמאות]]. [[הממשלה הזמנית]] החליטה על הקמתו וראש הממשלה, [[דוד בן-גוריון]] חתם על "'''[[פקודת צבא הגנה לישראל]]'''" ב־[[26 במאי]] [[1948]], ערב [[ל"ג בעומר]],{{הערה|{{ארכיון האינטרנט|קישור=20210429095612/https://www.idf.il/media/63383/פז-1.png|תיאור=פקודת צבא הגנה לישראל}}, אורכב מ[[אתר צה"ל]]}} וב־[[31 במאי]] פרסם "'''פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל'''".{{הערה|1=[[מרדכי נאור]] (עורך ראשי), '''לקסיקון כח המגן ההגנה''', 1992, עמוד 480.}}

הפקודה כללה את ההוראה החד־משמעית שלא יתקיים כוח צבאי במדינת ישראל מלבד צה"ל, נוסח זה שימש מאוחר יותר כהנמקה להפסקת פעולתם של הכוחות המזוינים של המחתרות.

צה"ל התבסס על המבנה הארגוני של ארגון [[ההגנה]] (ומכאן שמו "צבא ההגנה"), כדי לשמש ככוח הלוחם העיקרי של מדינת ישראל, ומיזג לתוכו גם לוחמים מ[[הבריגדה היהודית]] והמחתרות האחרות – [[ארגון צבאי לאומי|האצ"ל]] ו[[לוחמי חרות ישראל|הלח"י]]. עם הקמת צה"ל פורקו חטיבות "ההגנה" וה[[פלמ"ח]] והוכפפו לפיקוד צה"ל. שתים עשרה החטיבות שפעלו במלחמת העצמאות (שהוקמו ברובן על ידי "ההגנה") ([[חטיבת לבנוני]] (חטיבת הצפון) חולקה לחטיבות [[חטיבת גולני|גולני]], [[חטיבת כרמלי|כרמלי]], [[חטיבת יפתח|יפתח]] ו[[חטיבת עודד|עודד]]):
{|cellpadding="10"
|-valign="top"
|
1. [[חטיבת גולני]]{{ש}}
2. [[חטיבת כרמלי]]{{ש}}
3. [[חטיבת אלכסנדרוני]]{{ש}}
4. [[חטיבת קרייתי]]
|
5. [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]]{{ש}}
6. [[חטיבת עציוני]]{{ש}}
7. [[חטיבה 7]]{{ש}}
8. [[חטיבה 8]]
|
9. [[חטיבת עודד]]{{ש}}
10. [[חטיבת הראל]]{{ש}}
11. [[חטיבת יפתח]]{{ש}}
12. [[חטיבת הנגב]]
|}
בראשיתו כלל צה"ל מספר חילות: [[חיל הרגלים הישראלי|חיל הרגלים]] – שהורכב מחטיבות החי"ר השונות של ההגנה והפלמ"ח, [[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה]] – שהוקם עוד ב־[[1947]], [[חיל השריון הישראלי|חיל השריון]] – שכלל את [[חטיבה 7]] ו[[חטיבה 8]] והפעיל בעיקר משוריינים, [[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ומחלקת מודיעין צבאי (המשכו של ה[[ש"י]] של ההגנה, ולימים תהפוך ל[[אגף המודיעין]]).

מיד עם הקמתו החל צה"ל להילחם ב[[מלחמת העצמאות]] והתארגן תוך כדי ה[[לחימה]], כאשר היחידות הלוחמות השונות הוכפפו בהדרגה לפיקוד צה"ל. במהלך ימי ה[[הפוגה]] הראשונה החל צה"ל להצטייד ב[[כלי נשק|נשק כבד]] ו[[תחמושת]], שהגיעו בעיקר מ[[צ'כוסלובקיה]] תוך תמיכה מ[[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]]. בתום המלחמה היה צה"ל מצויד ומאורגן טוב יותר מאשר בתחילתה, אך עדיין היה רחוק מלהיות צבא מודרני ומתקדם.

=== התעצמות והתמקצעות ===
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (14).jpg|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרמטכ"ל [[יצחק רבין]], שר הביטחון [[משה דיין]] ואלוף פיקוד המרכז [[עוזי נרקיס]] נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים (מאחורי דיין ונרקיס, עם הפנים מופנים לאחור, אלוף [[רחבעם זאבי]])]]
ההתמקצעות החלה ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]]{{הערה|1=[[נעם תיבון]], [https://web.archive.org/web/20200222224130if_/http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/112972.pdf 1953 - השנה שבה עוצב צה"ל], [[מערכות]] 438, אוגוסט 2011, עמודים 18 - 27.}} וב[[מלחמת סיני|מבצע קדש]] צה"ל כבר היה מאורגן ומצויד בצורה המצופה מצבא מקצועי מערבי, לרבות ב[[רובה]] אחיד ללוחמי החי"ר, [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] תקניים ו[[טנק]]ים. [[יחידה 101]] שעליה פיקד [[אריאל שרון]] פיתחה והחדירה דפוסי חיילות, [[כוחות מיוחדים|קומנדו]] ו[[לוחמה זעירה]] שהשפיעו אחר כך על כל יחידות השדה של צה"ל והיחידות המיוחדות שלו.

ב־[[1956]] פתחה ישראל, בשיתוף [[בריטניה]] ו[[צרפת]] (בעקבות אינטרס משותף) ב[[מבצע קדש]] נגד [[מצרים]], בו נחלה ניצחון מוחץ וכבשה את חצי האי [[סיני]]. בעקבות לחץ בינלאומי ישראל נסוגה, לא לפני שלקחה ציוד ו[[נשק שלל]] רב ממה שהותיר אחריו הצבא המצרי המובס, והרסה את התשתית הצבאית המצרית ב[[מבצע עמורה]]. לקראת המבצע, צרפת שהייתה בעד שישראל תצא למלחמה, ציידה את ישראל בנשק ובמטוסי קרב, מה שהוביל לשיתוף פעולה פורה בין שתי המדינות, שהפסיק במלחמת ששת הימים ב[[האמברגו הצרפתי על ישראל|אמברגו]] שהטילה על ישראל.

ההתעצמות המשיכה גם ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הודות לנשק שלל שנלקח מהערבים במלחמות נגדם, ורכש של נשק תקני מ[[צרפת]], בפרט מטוסי ה[[מיראז' 3]] וטנקי [[AMX-13]]. תוצאת ההתעצמות הייתה ניצחון מוחץ ב[[מלחמת ששת הימים]] ב־[[1967]], בה ניצח צה"ל את [[מצרים]], [[סוריה]] ו[[ירדן]] תוך שישה ימים תוך כיבוש חצי האי [[סיני]], [[רמת הגולן]], [[הר החרמון]], [[יהודה, שומרון ועזה]] ובפרט [[הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים|שחרור ירושלים]]. מלחמת ששת הימים נפתחה ב[[מכה מקדימה|מתקפת מנע]] אווירית ([[מבצע מוקד]]) בה השמיד [[חיל האוויר הישראלי]] את רוב הכוח האווירי של מצרים, סוריה וירדן. המבצע הקנה לצה"ל עליונות אווירית למשך כל המלחמה. [[חיל השריון]] הישראלי הביס בשורת תמרונים מזהירים את חילות השריון של מצרים, סוריה וירדן וכבש שטחים נרחבים תוך זמן קצר, תוך ש[[חיל ההנדסה]] מפלס לו את הדרך. בעקבות הניצחון היו ישראל, צה"ל והעם ב[[אופוריה]].

=== שנות ה־70 וה־80 של המאה ה־20 ===
[[קובץ:מות לגשר הגלילים בליל הצליחה.JPG|ממוזער|250px|הרתמות ל[[גשר הגלילים]] ערב ליל הצליחה ב[[מלחמת יום הכיפורים]], [[15 באוקטובר]] [[1973]]]]
סוף שנות ה־60 ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] התאפיינו במלחמות התשה, הן נגד [[צבא מצרים]] ([[מלחמת ההתשה]]) והן נגד [[טרור פלסטיני|ארגוני טרור פלסטיניים]]. בעקבות הקמת [[אש"ף]] באמצע שנות ה־60 החל צה"ל להקדיש את כוחותיו ל[[מלחמה בטרור]] וביצע מבצעים רבים נגד הטרור הפלסטיני כגון [[מבצע כראמה]] ([[1968]]), [[מבצע אביב נעורים]] ([[1973]]) ו[[מבצע אנטבה|שחרור בני הערובה באנטבה]] ([[1976]]).

[[קובץ:Israeli Tanks Cross the Suez Canal - Flickr - Israel Defense Forces.jpg|ממוזער|250px|[[טנק]] של צה"ל חוצה את [[תעלת סואץ]] על גשר שהקים [[חיל ההנדסה הישראלי]]]]

בין [[מלחמת ששת הימים]] ל[[מלחמת יום הכיפורים]] גדל צה"ל מאוד, בייחוד [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ו[[חיל השריון]]. הדוקטרינה הצבאית בצה"ל עמדה על הבקעה מהירה של עוצבות שריון וחיל הרגלים הוזנח.{{הערה|מילשטיין, א. (1985). '''ההיסטוריה של הצנחנים''', '''כרך ב''''. תל אביב: שלגי. עמ' 563, 568-567, 864-857}} דוקטרינה זו גבתה מחיר כבד מלוחמי צה"ל ובמיוחד מכוחות השריון בתחילת מלחמת יום כיפור, שכן המצרים הפעילו מאות "ציידי טנקים" שצוידו ב[[טיל נגד טנקים|טילים נגד טנקים]].

המלחמה הגדולה ביותר בתקופה זו הייתה [[מלחמת יום הכיפורים]] שפרצה באוקטובר [[1973]]. המלחמה פרצה בהפתעה וצה"ל לא היה מוכן לה ועל כן ספג בימים הראשונים מפלות קשות. בהמשך, צה"ל הצליח להתארגן, להדוף את האויב לשטחו ואף לפרוץ קדימה אל תוך [[מצרים]] ו[[סוריה]]. מלחמת יום הכיפורים נתפשה בישראל כמכה קשה והתפכחות מהאופוריה של ששת הימים – בעיקר בגלל האבדות הכבדות ומתקפת הפתע של הערבים.

בשנת [[1978]] ערך צה"ל את [[מבצע ליטני]] כנגד [[ארגון טרור|ארגוני הטרור]] ה[[פלסטינים]] ובראשם [[אש"ף]], שעברו ל[[לבנון]] עקב אירועי [[ספטמבר השחור]] ב[[ירדן]]. שנים אלה אופיינו בפעולות טרור פלסטיניות וירי [[ארטילריה רקטית|רקטות]] (שכונו על ידי התקשורת "[[קטיושה|קטיושות]]") אל עבר יישובי הצפון, ומנגד פעולות צה"ל בלבנון. בשנת [[1982]] פרצה [[מלחמת לבנון הראשונה]] שהחלה כ[[מבצע שלום הגליל]] ונמשכה עד [[1985]]. במלחמה זו נלחם צה"ל הן כנגד [[הכוחות המזוינים של סוריה|הצבא הסורי]] והן כנגד המיליציות הפלסטיניות. לצד הישגים כמו [[מבצע ערצב 19]], הפלת למעלה מ־80 מטוסים סורים ללא אבדות ב[[קרב אוויר|קרבות אוויר]] וגירוש אש"ף ל[[תוניס]], שקע צה"ל ב"ביצה הלבנונית" וקם ארגון הטרור ה[[שיעה|שיעי]] [[חזבאללה]], שנהפך לאויב מר לישראל מאז. ב־1985 נסוג צה"ל מרוב לבנון והשאיר כוחות שלו ושל [[צד"ל]] ברצועה ב[[דרום לבנון]] שנקראה [[רצועת הביטחון]].

[[קובץ:F-16-Netz-107-fighter-and-killmarks-01.jpg|ממוזער|250px|[[מטוס קרב]] [[F-16 פייטינג פלקון|F-16]] [[F-16 נץ 107|נץ 107]] של [[חיל האוויר הישראלי]] ש[[תקיפת הכור הגרעיני בעיראק|הפציץ את הכור בעיראק]] ו[[הפלות חיל האוויר הישראלי|הפיל]] 6 מטוסי קרב סורים]]

ב־[[1981]] תקף והשמיד חיל האוויר הישראלי את [[כור גרעיני|הכור הגרעיני]] ב[[עיראק]] ב[[מבצע אופרה]].

=== מלחמה בעצימות נמוכה ===
[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] התאפיינו ב[[לחימה בעצימות נמוכה]], בעיקר ברצועת הביטחון בלבנון, אך החל מ־[[1987]] גם ב[[פלסטינים]] בעקבות פריצת [[האינתיפאדה הראשונה]]. כנגד פעילות צה"ל בשטחים נטען שהחיילים משמשים כ[[שוטר]]ים, דבר השוחק את המוכנות של צה"ל ל[[מלחמה כוללת]]. בעקבות [[הסכמי אוסלו]] החל צה"ל לסגת בהדרגה משטחי [[יהודה, שומרון ועזה]] לטובת [[הרשות הפלסטינית]] שהתבססה על [[אש"ף]] ופרשה כוחות ביטחון משלה.

הלחימה ב[[רצועת הביטחון]] נמשכה וכללה מספר מבצעים גדולים בהם [[מבצע דין וחשבון]] ו[[מבצע ענבי זעם]], שנועדו ל[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתיע]] את [[חזבאללה]] מלהפגיז את יישובי הצפון ב[[ארטילריה רקטית|רקטות]] (כגון רקטות 107 מ"מ ו[[גראד]] 122 מ"מ, שזכו ל[[שם גנרי|שם הגנרי]] "קטיושות" ב[[תקשורת בישראל|תקשורת הישראלית]]).

אחרי גל [[פיגועי התאבדות בישראל]] שהוביל הארגון ה[[אסלאמיזם|אסלאמי]] ה[[פונדמנטליזם|פונדמנטליסטי]] [[חמאס]] ואחרי עליית [[בנימין נתניהו]] לשלטון ב־[[1996]] שרר שקט יחסי ב[[ישראל]], שהופר ב[[שנות ה-2000]].

במאי [[2000]] הורה ראש הממשלה [[אהוד ברק]] (לשעבר ה[[רמטכ"ל]]) לצה"ל לסגת מ[[רצועת הביטחון]] ב[[דרום לבנון]]. הנסיגה נעשתה בחופזה, ולטענת גורמים ביטחוניים{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה}} גרמה לפגיעה בכושר ההרתעה של צה"ל, ותרמה לפריצת [[האינתיפאדה השנייה]] כארבעה חודשים לאחר מכן.

[[קובץ:Caterpillar1133.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור משוריין D9]] על רקע [[גדר ההפרדה]].]]
[[קובץ:IDF Iron Dome 2021.jpg|ממוזער|250px|מערכת [[כיפת ברזל]] להגנה מפני [[ירי תלול מסלול]]. המערכת נהפכה למבצעית בשנת [[2011]] ופועלת מאז.]]
[[קובץ:פותחן שימורים צהל (1).jpg|ממוזער|[[פותחן]] [[פחית שימורים|שימורים]] בעל להב מתקפל הנמצא בתוך ארגז [[מנת קרב]]. על הפותחן מוטבעת האות צ', המייצגת רכוש צה"לי.]]

תקופת [[האינתיפאדה השנייה]], שפרצה בספטמבר [[2000]], לאחר כישלון [[ועידת קמפ דייוויד (2000)|ועידת קמפ דייוויד]], התאפיינה ב[[טרור]] רב מצד ה[[פלסטינים]], בפרט למעלה מ־140 [[פיגועי התאבדות בישראל]] בהם נהרגו כ־500 איש מתוך למעלה מאלף [[ישראלים]] ונפצעו אלפים, רובם אזרחים חפים מפשע. במרץ [[2002]] יצא צה"ל בהנהגת ראש הממשלה [[אריאל שרון]] ל[[מבצע חומת מגן]] והסב מכה קשה לארגוני הטרור הפלסטינים ול{{ה|רשות הפלסטינית}}. ה[[מלחמה בטרור]] נמשכה גם בשנים שלאחר מכן, בפעילות צבאית יומיומית בסיוע ה[[שב"כ]], יחידות [[מסתערבים]], [[משמר הגבול]] וה[[ימ"מ]] (היחידה המיוחדת ל[[לוחמה בטרור]] של [[משטרת ישראל]]). תוך מספר שנים הצליחו צה"ל ו[[מערכת הביטחון הישראלית|מערכת הביטחון]] לדכא את [[טרור פלסטיני|הטרור הפלסטיני]] ב[[יהודה ושומרון]].

בשנת [[2005]] [[ביצוע תוכנית ההתנתקות|ביצע]] צה"ל, בהוראת [[ממשלת ישראל ה-30]] ועל פי החלטת [[הכנסת]], את [[תוכנית ההתנתקות]] בה פונו כוחות צה"ל ו[[התנחלויות|יישובי]] [[גוש קטיף]] שב[[רצועת עזה]]. התוכנית שהייתה שנויה בציבור במחלוקת, עוררה התנגדות מקצינים בכירים כמו ה[[רמטכ"ל]] [[משה יעלון]] שהביע התנגדות וכהונתו לא הוארכה, וכדוגמת אלוף [[אלעזר שטרן]], ראש [[אגף משאבי אנוש]] דאז, שטען שלא מתפקידו של צה"ל לפנות יישובים יהודיים, ומוטב היה לו המשימה הייתה מוטלת על כוח אחר, דוגמת ה[[משטרה]].{{הערה|{{וואלה|יהושע בריינר|האלוף שטרן: "צה"ל לא צריך לפנות יישובים"|1315107|17 ביולי 2008}}}}

=== מלחמת לבנון השנייה ולאחריה ===
שנת [[2006]] התאפיינה בהסלמה ב[[רצועת עזה]], עליה השתלט ה[[חמאס]], ששיאה היה בחטיפת החייל [[גלעד שליט]]. צה"ל יצא ל[[מבצע גשמי קיץ]] אך נאלץ להפנות את מאמציו לזירה הלבנונית, בעקבות תקיפת [[חזבאללה]] שבה נחטפו 2 חיילים ונהרגו עוד 8. תקיפה זו הביאה לפריצת [[מלחמת לבנון השנייה]]. מלחמה זו התאפיינה בירי [[ארטילריה רקטית|רקטות]] מסיבי על יישובי הצפון – שהגיע עד ל[[חיפה]]. צה"ל הגיב ב[[תקיפה אווירית]] נרחבת ולאחר מכן בכניסה קרקעית לדרום לבנון. המלחמה שנתפסה ככישלון בישראל, הסתיימה כעבור חודש ב[[הפסקת אש]] הביאה לשקט יחסי בגבול הצפון למשך כעשור וחצי. במלחמה נהרגו 44 אזרחים ו־121 חיילים לישראל ובין 500 ל־700 מחבלים מחזבאללה ועוד כמה מאות לבנונים.

ב־[[2007]] [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|הושמד]] [[כור גרעיני]] ב[[סוריה]], בתקיפה של [[חיל האוויר הישראלי]]. בתקיפה השתתפו 4 מטוסי [[F-15I רעם]] ו־4 מטוסי [[F-16I סופה]], וקדמה לה פעילות [[מודיעין צבאי|מודיעינית]] של [[אמ"ן]] ו[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]].

השנים שלאחר מכן התאפיינו בהסלמה ב[[רצועת עזה]] שנשלטה על ידי [[חמאס]]. שיא ההסלמה היה [[מבצע עופרת יצוקה]] בסוף [[2008]] בו הרג צה"ל כ־1,160 פלסטינים, 700 מהם פעילי חמאס וגרם נזק קשה לתשתיות בעזה ובפרט לתשתית הטרור של חמאס ו[[הג'יהאד האסלאמי]], בעוד שלישראל נגרמו אבדות מועטות. המבצע נתפש בציבור כניצחון צבאי, אך בזירה המדינית גרם להרעה ב[[יחסי החוץ של ישראל]].

[[הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה|הלחימה ברצועת עזה נמשכה גם לאחר מבצע עופרת יצוקה]], והגיעה לשיא נוסף ב[[מבצע עמוד ענן]] ב[[נובמבר]] [[2012]], עם הריגתו של [[אחמד ג'עברי]], מפקד בפועל של הזרוע הצבאית של [[חמאס]], [[גדודי עז א-דין אל-קסאם]].

ב־[[2013]] אירעו ב[[סוריה]] מספר תקיפות, שיוחסו באמצעי התקשורת לצה"ל, בהן הושמדו [[אמצעי לחימה]] מתקדמים שיועדו ל[[חזבאללה]]. ומאז צה"ל פעל כנגד התבססות איראן וחזבאללה בסוריה.

ב־[[5 במרץ]] [[2014]] נערך [[מבצע חשיפה מלאה|מבצע "חשיפה מלאה"]] על ידי [[חיל הים]]. במבצע זה נתפסה אוניית המשא קלוס סי של [[איראן]] ובתוכה היו [[אמצעי לחימה]] שיועדו להגיע לארגוני הטרור ב[[רצועת עזה]].

ב־[[8 ביולי]] [[2014]] התחיל מבצע צבאי נוסף ברצועת עזה בשם "[[מבצע צוק איתן|צוק איתן]]" שנמשך 50 ימים, המבצע התחיל לאחר [[רצח שלושת הנערים|מציאת גופות שלושת הנערים החטופים]] וירי [[ארטילריה רקטית|רקטות]] כבד על יישובי [[השפלה]] ו[[עוטף עזה]]. ב־[[17 ביולי]] נכנסו [[זרוע היבשה|כוחות היבשה]] של צה"ל לרצועת עזה, במטרה לגלות ולהרוס [[מנהרות הלחימה של רצועת עזה|מנהרות טרור]] ולפגוע במחבלים. במבצע נהרסו עשרות מנהרות, בהן מנהרות הטרור, הותקפו אלפי יעדי טרור, ונגרם חורבן גדול ברצועה. 2,203 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם 1,068–1,408 [[מחבל|פעילי טרור]], לישראל נהרגו 67 חיילים, 4 אזרחים ו[[עובד זר]] אחד.

ביולי [[2015]] הציג צה"ל את [[תוכנית רב-שנתית|התוכנית הרב־שנתית]] "[[תר"ש גדעון|גדעון]]" כתגובה ל[[דו"ח לוקר]] של [[הוועדה לבחינת תקציב הביטחון]], שכוללת את צמצום הסד"כ בצה"ל ושינויים ארגוניים נוספים.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|המהפכה של איזנקוט: עוד פיטורי אנשי קבע, קיצוץ דרסטי במילואים, הצערה ואיחוד יחידות|4681815|20 ביולי 2015}}{{ש}}{{דובר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|כל מה שרציתם לדעת על תר"ש "גדעון"|1133-22449|26 ביולי 2015}}.}} בין השאר הוקמה [[חטיבת עוז|חטיבת הקומנדו]] ("עוז") המאגדת את היחידות המובחרות של [[זרוע היבשה]].

בשנת [[2017]] החל צה"ל בהקמת [[המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה]] שבו משולבת מערכת חישה טכנולוגית מסווגת לאיתור מנהרות. במהלך בניית המכשול, ובעיקר בחורף 2017/[[2018]], כוחות משולבים של [[חיל ההנדסה הקרבית]] ו[[פיקוד הדרום]] נטרלו למעלה מ־17 [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות טרור]] שחפרו ארגוני הטרור מ[[רצועת עזה]] אל תוך שטח ישראל. ב[[פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים]] נהרגו 14 מחבלים. בדצמבר 2018 פתח צה"ל ב[[מבצע מגן צפוני]] לאיתור וניטרול [[לוחמת מנהרות|מנהרות]] [[טרור]] חודרות גדר שחפר [[חזבאללה]] ב[[גבול ישראל-לבנון]], וניטרל בו 6 מנהרות.

בשנת [[2018]] הגיע לשיאו [[סכסוך ישראל-איראן-חזבאללה בסוריה]], דבר שהתבטא בתקיפות רבות ונרחבות על מטרות [[איראן|איראניות]], מחסני נשק וסוללות [[נ"מ]] ו[[טק"א]] [[חיל ההגנה האווירית הסורי|סוריות]], שעל חלקן (בעיקר על אלו שבאו כתגובה לירי רקטות מסוריה) נטלה ישראל אחריות. את רוב התקיפות ביצע [[חיל האוויר הישראלי]], כולל תקיפת בכורה עולמית שביצע המטוס החמקן [[F-35I]].

בשנת [[2019]], תחת פיקודו של [[הרמטכ"ל]] [[אביב כוכבי]], הציג צה"ל את התוכנית הרב־שנתית "[[תר"ש תנופה|תנופה]]" שמטרתה הגברת הקטלניות של צה"ל וקידום לוחמה רב־ממדית ורב־זרועית, כמו גם התייעלות בסד"כ.

ב־[[15 במרץ]] [[2021]] רשם ה־[[F-35I]] [[הפלות חיל האוויר הישראלי|הפלת בכורה עולמית]], כאשר [[יירוט אווירי|יירט]] [[מל"ט]]ים [[איראן|איראניים]].

ב־[[10 במאי]] [[2021]] בעקבות ירי רקטות של [[חמאס]] על [[ירושלים]] פתח צה"ל ב[[מבצע שומר החומות]]. במהלך המבצע [[שיגור רקטות פלסטיניות על ישראל|שיגרו הפלסטינים אלפי רקטות על ישראל]], כולל מטחים כבדים על [[גוש דן]], [[אשדוד]], [[אשקלון]], [[שדרות]] ו[[עוטף עזה]]. [[כיפת ברזל]] יירטה את רובן ב־90% הצלחה. מנגד, [[חיל האוויר הישראלי]] תקף מאות מטרות טרור ברצועת עזה, החריב 9 [[רב-קומות|רבי־קומות]] אסטרטגיים של חמאס, פגע בעשרות [[ארטילריה רקטית|משגרי רקטות]] והפציץ 100 ק"מ של [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות תת־קרקעיות]]. במהלך המבצע חיסל צה"ל 225 [[מחבל]]ים, מהם 25 בכירים ב[[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]]. מנגד, 11 אזרחים ישראלים נהרגו מירי הרקטות וחייל מירי [[טיל נ"ט]].

בשנים [[2022]]–[[2023]], בתגובה ל[[גל הטרור בישראל (אביב 2022)]] פעל צה"ל ב[[מבצע שובר גלים]] ללחימה ב[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] ב[[יהודה ושומרון]] ביחד עם [[משטרת ישראל]], [[משמר הגבול]], ה[[ימ"מ]], [[ימ"ס]] איו"ש ו[[שירות הביטחון הכללי]]. במבצע נהרגו למעלה מ-200 מחבלים, נעצרו למעלה מ-2,500 חשודים והוחרמו מאות כלי נשק. לישראל נהרגו 3 לוחמים.

ב-[[5 באוגוסט]] [[2022]] פתח צה"ל ב[[מבצע עלות השחר]] בסיכול ממוקד כנגד מפקד החטיבה הצפונית של [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] ב[[רצועת עזה]], [[תייסיר אל-ג'עברי]]. בתגובה לכך הג'יהאד שיגר מטחי רקטות לדרום הארץ ולמרכזה, ובהמשך חוסל גם [[ח'אלד מנסור]], מפקד החטיבה הדרומית של הארגון. במבצע נהרגו 49 פלסטינים, מהם לפחות 11 מ[[שיגורים כושלים מרצועת עזה]].

ב-[[2 במאי]] [[2023]] באמצע היום, שוגר מטח של כ-100 רקטות ל[[שדרות]] ויישובי [[עוטף עזה]], בתגובה לירי, שבוע לאחר מכן, ב-[[9 במאי]] 2023 בעקבות ההסלמה, פתח צה"ל ב[[מבצע מגן וחץ]] נגד [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]]. המבצע נפתח בסדרת [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] נגד מספר מפקדי הארגון, ובסך הכל נהרגו בו למעלה מ-25 מחבלים, מהם 6 בכירים. ונהרגו כ-14 אזרחים, רובם מ[[שיגורים כושלים מרצועת עזה]].

=== מלחמת חרבות ברזל ===
{{ערך מורחב|מלחמת חרבות ברזל}}
{{מלחמת חרבות ברזל - תחילת מתקפת הפתע}}

בעקבות המתקפה יצא צה"ל ל[[מלחמת חרבות ברזל]], שתחילתה טיהור הנגב המערבי מהמחבלים שחדרו אליו, והמשכה בהפצצות נרחבות על [[רצועת עזה]], בעיקר מהאוויר, אך גם מהים ומהיבשה. ב-[[31 באוקטובר]] החלה כניסה קרקעית משמעותי של צה"ל ([[עוצבת געש|אוגדה 36]], [[עוצבת הפלדה|אוגדה 162]], [[עוצבת האש|אוגדה 98]], [[עוצבת הבזק|אוגדה 99]], [[עוצבת סיני|אוגדה 252]], [[עוצבת המפץ|אוגדה 146]] ו[[אוגדת עזה]]) לרצועת עזה וכיבוש חלק ממנה. במקביל ל[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|לחימה ברצועת עזה]] התנהלה לחימה גם ב[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל|חזית הצפונית]] בין ישראל ל[[חזבאללה]] ו[[ארגוני טרור פלסטיניים]] ב[[גבול ישראל–לבנון]] וב[[סוריה]], וכן שוגרו לעבר ישראל [[טיל בליסטי|טילים]] ו[[כטב"ם|כטב"מים]] בידי ה[[חות'ים]] ב[[תימן]], שיורטו על ידי [[מערך ההגנה האווירית]]. באפריל [[2024]] התרחשו עימותים ישירים מול [[איראן]], בהם [[המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)|המתקפה האיראנית על ישראל]] שבמהלכה יורטו 99% מהאיומים ששיגרו [[משמרות המהפכה האסלאמית]] על ישראל.

== מבנה צה"ל ==
{{הפניה לערך מורחב|מבנה צה"ל}}

=== אגפּי צה"ל, פיקודיו וּזרועותיו ===
[[המטה הכללי של צה"ל|המטה הכללי]] (המטכ"ל) של צה"ל מורכב מגופים אלו: שלוש זרועות, ארבעה [[פיקוד מרחבי|פיקודים מרחביים]], שבעה אגפּים ושישה־עשר חֵילות. אגפּי המטכ"ל אחראים לתכנון ולתיאום של מדיניות צה"ל ולהפעלת המערכים הקשורים לתחום התמחותו של כל אגף. מפקד [[זרוע היבשה]] אחראי לבניין הכוח היבשתי של צה"ל (הכשרתו, אימונו וציודו). מפקדי [[חיל האוויר הישראלי|זרוע האוויר]] ו[[חיל הים הישראלי|זרוע הים]] אחראים גם להפעלת הכוחות האוויריים והימיים בהתאמה, נוסף על [[בניין הכוח]], ומפקדי הפיקודים המרחביים ([[פיקוד הצפון]], [[פיקוד המרכז]] ו[[פיקוד הדרום]]) אחראים – יחד עם ה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] וראש [[אגף המבצעים]] – על הפעלת הכוחות המבצעיים שבמרחב פיקודם.

{| border="0" cellpadding="0" cellspacing="0"
|-
|width="300pt" rowspan="2"|
* '''אגפּים'''
** '''[[אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי]]'''
** '''{{סמל|אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי||}}''' [[אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי]] (אג"ת)
** '''{{סמל|אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה||+}}''' (אט"ל)
*** {{סמל|חיל הטכנולוגיה והאחזקה||+}} (טנ"א)
***{{סמל|חיל הלוגיסטיקה||+}} (חל"ג)
*** {{סמל|חיל הרפואה||+}} (חר"פ)
** '''{{סמל|אגף כוח האדם||+}}''' (אכ"א)
*** {{סמל|חיל החינוך והנוער||+}} (חנ"ך)
***{{סמל|חיל משאבי האנוש||+}} (משא"ן)
*** {{סמל|חיל המשטרה הצבאית||+}} (חמ"ץ)
*** {{סמל|החיל הכללי||+}} (חכ"ל)
** '''{{סמל|אגף המבצעים||+}}''' (אמ"ץ)
** '''{{סמל|אגף המודיעין||+}}''' (אמ"ן)
*** {{סמל|חיל המודיעין||+}} (חמ"ן)
** '''{{סמל|אגף התקשוב וההגנה בסב"ר||+}}''' (את"ק)
*** {{סמל|חיל הקשר והתקשוב||+}} (חי"ק)
| valign="top" |
* '''זרועות'''
** '''{{סמל|זרוע היבשה||+}}''' (ז"י)
*** '''{{סמל|חיל הרגלים||+}}''' (חי"ר)
*** '''{{סמל|חיל השריון||+}}''' (חש"ן)
*** '''{{סמל|חיל ההנדסה הקרבית||+}}''' (חה"ן)
*** '''{{סמל|חיל התותחנים||+}}''' (חת"ם)
*** '''{{סמל|חיל הגנת הגבולות||+}}'''
** '''{{סמל|זרוע האוויר והחלל||+}}'''
*** {{סמל|חיל האוויר||+}} (חה"א)
**** {{סמל|מערך ההגנה האווירית||+}} (הגנ"א)
** '''{{סמל|זרוע הים||+}}'''
*** {{סמל|חיל הים||+}} (חה"י)
| valign="top" |
* '''פיקודים'''
** '''{{סמל|פיקוד הצפון||+}}''' (פצ"ן) – אחראי ל[[רמת הגולן]], [[הגליל]] והגבולות עם [[סוריה]], [[לבנון]] והגבול הצפוי עם [[ירדן]].
** '''{{סמל|פיקוד המרכז||+}}''' (פקמ"ז) – אחראי ל[[ירושלים]], [[השפלה]], [[יהודה ושומרון]] והגבול עם [[ירדן]] (צפונה מ[[ים המלח]]).
** '''{{סמל|פיקוד הדרום||+}}''' (פד"ם) – אחראי ל{{ה|נגב}}, [[אילת]], הגבולות עם [[ירדן]] (דרומה מ[[ים המלח]]), [[מצרים]] ו[[רצועת עזה]].
** '''{{סמל|פיקוד העורף||+}}''' (פקע"ר) – אחראי להגנת העורף והאזרחים.
|-
| colspan="2" align="right valign="center""|
|-
|}

=== גופים נוספים בצה"ל ===
* {{סמל|יחידת בתי הדין הצבאיים||+}} (יבד"ץ)
* {{סמל|יחידת בתי המשפט הצבאיים||+}} (יבמ"ש)
* {{סמל|הפרקליטות הצבאית||+}} (מפצ"ר)
* {{סמל|המכללות הצבאיות||+}}
* {{סמל|מפקדת העומק||+}} (מפע"ם)
* {{סמל|הרבנות הצבאית||+}} (רב"ץ)

== כוח האדם בצה"ל ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גיוס לצה"ל]], [[שירות בצה"ל]], [[שירות נשים בצה"ל]]}}
הגיוס לצה"ל מתבצע מכוח [[חוק שירות ביטחון]], אשר מסדיר את ההוראות בדבר השירות. בישראל נהוג שירות חובה לבנים ולבנות, ואורכו של השירות משתנה מתקופה לתקופה.

הרכב כוח האדם בצה"ל השתנה לאורך הזמן עם השינוי בהרכב האוכלוסייה בישראל. לאחר מלחמת העצמאות מנה הצבא 25 אלף איש. בשנותיו הראשונות שירתו בצה"ל בני המושבים והקיבוצים, בני העליות הראשונות מ[[אירופה]] ועולים חדשים שהגיעו בעלייה הגדולה של שנות החמישים. עם הזמן חל שינוי בהרכב כוח האדם בצבא ועלה באופן יחסי משקלם של עולים יהודים מארצות ערב וצאצאיהם ושל [[דתיים לאומיים]] בצבא.

על פי הערכה של [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]] לשנת 2014:
* ב[[זרוע היבשה]] 133,000 חיילי סדיר ועוד 380,000 [[שירות מילואים בישראל|חיילי מילואים]].
* ב[[חיל האוויר הישראלי|זרוע האוויר והחלל]] 34,000 חיילי סדיר ועוד 55,000 חיילי מילואים.
* ב[[חיל הים|זרוע הים]] 9,500 חיילי סדיר ועוד 10,000 חיילי מילואים.

בסך הכול, 176,500 חיילים בסדיר ועוד 445,000 חיילים בכוח המילואים.

בעקבות קיצור שירות החובה, חלה לאחר שנת 2016 ירידה במספר המשרתים. לפי דיווח בעיתון "[[גלובס]]" המסתמך על נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], היה מספר חיילי החובה באותה שנה כ־169,000 ובשנים 2017 עד 2019 כ־152,000.{{הערה|{{גלובס|[[עידן ארץ]]|הסוד נחשף: כמה משרתים בשירות החובה של צה"ל|1001412753|23 במאי 2022}}}}

=== הגיוס לצה"ל והשירות בו ===
[[קובץ:Nahal-kumta.jpg|ממוזער|250px|טקס הענקת [[כומתה]] לחיילי [[חטיבת הנח"ל]]]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - A Soldier of the Armored Brigade's Reconnaissance Unit Paving the Way.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[לוחם]] [[פלס"ר שריון]] באימון צה"לי]]
[[קובץ:Bhd4-olim.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קליטת עלייה בצה"ל. חיילים עולים לומדים עברית במסגרת ה[[טירונות (צה"ל)|טירונות]] ב[[בה"ד 4]] בשנות ה־50]]
[[קובץ:Israeli Urban combat.jpg|ממוזער|250px|[[לוחם|לוחמי]] [[גדוד נצח יהודה]] מתכוננים למבצע [[לוחמה בשטח בנוי]] ב[[איו"ש]]]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Karakal Winter Training.jpg|ממוזער|250px|לוחמים ולוחמות [[גדוד קרקל]] – גדוד ב[[חיל הגנת הגבולות]]]]
[[קובץ:Paras226th.JPG|ממוזער|250px|[[צנחן|צנחנים]] ב[[מילואים]] לפני [[תרגיל צבאי|תרגיל]] [[צניחה]]]]
לפי חוק שירות ביטחון, ה[[גיוס לצה"ל]] הוא בבחינת [[גיוס חובה (צה"ל)|גיוס חובה]] לכל אזרח ישראלי שהגיע לגיל 18 (למעט חריגים, כגון ערבים ישראלים ששר הביטחון פוטר אותם משירות מתוקף הסמכות המוענקת לו בחוק זה). השירות הסדיר אורך כיום בפועל שנתיים ו־8 חודשים לגברים ושנתיים ו־4 חודשים לנשים.

לכל חייל נקבע [[פרופיל רפואי]], ולפיו מוחלט באיזה מערך לשבצו. מן השירות הצבאי פטורים בעלי פרופיל נמוך ([[פרופיל 21]]) או המאובחנים כחסרי התאמה לשירות צבאי. הפרופיל הגבוה ביותר הוא 97. עבור בני [[מיעוטים]], להוציא [[דרוזים]] ו[[צ'רקסים]] הגיוס הוא התנדבות. בנוסף, נשים זכאיות לקבלת פטור מ[[שירות בצה"ל]] מטעמי הכרה דתית (ראו [[נשים בצה"ל]]).

אף על פי שרשמית הגיוס הוא חובה, בפועל אחוז משמעותי אינו מתגייס מסיבות שונות. בין היתר קיימת [[תופעה]] של סרבנות לגיוס לשירות הצבאי, הנובעת מטעמים מצפוניים ופוליטיים (להרחבה ראו [[סרבנות בישראל]]). ניתן להשתבץ ב־3 מערכים עיקריים – המערך הלוחם, מערך תומכי הלחימה והמערך העורפי, השיבוץ נקבע בהתאם ל[[פרופיל רפואי|פרופיל]] וליחידה בה ישובץ, במקרים מסוימים ישנם אנשים שצה"ל אינו מאפשר להם להגיע ליחידה קרבית והם מציעים את עצמם באופן התנדבותי ל[[לוחם|קרבי]].

חלק מן ה[[מלש"ב|מועמדים־לשירות־ביטחון]] דוחים את שירותם מסיבות שונות, כגון יציאה ל[[שנת שירות]], השלמת [[בחינת בגרות (ישראל)|בחינות בגרות]] או תחילת לימודים במסגרת [[העתודה האקדמית]]. דחיית השירות טעונה קבלת אישור לכך מהצבא, ועתודאים ב[[דחיית שירות]] נחשבים למי שגויסו כבר לצה"ל.

חובת השרות לתלמידי [[ישיבה]] המצהירים ש"[[תורתו אומנותו|תורתם אומנותם]]" נדחית כל עוד הם לומדים, ובפועל חלקם אינם מתגייסים (נושא זה שנוי במחלוקות ציבורית, ניסיונות לשנות את החוק כשלו). קיימת מסגרת שירות לתלמידי ישיבות – [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]]. במסגרת זו משלבים פרקי שירות פעיל בצה"ל ופרקי [[שירות ללא תשלום]], המסתכמים בכ־4 שנים.

צה"ל מקל בתנאי השרות ובארכו גם למתגייסים בגיל מבוגר ובעלי משפחות, לספורטאים ולמוזיקאים מחוננים.

לאחר סיום השירות הסדיר, ממשיכים חלק מהחיילים לשרת תקופה קצובה בכל שנה ובמקרי חירום (ראו: [[צו 8]]), במסגרת [[שירות המילואים בישראל|שירות המילואים]].

השירות בצה"ל מתקיים בשלושה מסלולים:
* '''שירות חובה''': שירות שמתקיים מכוח חובה שנקבעה בחוק שירות ביטחון.
* '''שירות קבע''': שירות שמתקיים בעקבות הסכמה חוזית בין משרת הקבע ובין צה"ל.
* [[שירות המילואים בישראל|'''שירות מילואים''']]: שירות שבמסגרתו נקראים אזרחים לשירות פעיל של כחודש בשנה, לשם אימונים ופעילות [[ביטחון שוטף]], ובעיקר לשם הגדלת סדר הכוחות בזמן מלחמה.

משרתי החובה ומשרתי הקבע, יחד עם [[אזרח עובד צה"ל|אזרחים עובדי צה"ל]], מרכיבים את הצבא הסדיר.

אנשים עם [[מוגבלות]] מתקבלים כמתנדבים בצה"ל לפי קביעתה של מפקדת [[חיל הרפואה|קצין רפואה ראשי]], עם אפשרות קידום לקצונה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אתר מתגייסים|כתובת=https://www.mitgaisim.idf.il/5857#/|כותרת=שלבי ההתנדבות לצה"ל|אתר=מתגייסים|תאריך=8 בינואר 2020|תאריך_וידוא=22 במאי 2020}}}}{{הערה|{{אתר צה"ל|נעמי סומר|"לדעת לקבל את השונה – הדבר הכי גדול שמפקד יכול לעשות עבור חייל"|108991|19 במאי 2020}}}}

מעת לעת מתעורר ויכוח ציבורי סביב סוגיית ה[[הימנעות מגיוס בישראל]]. בדרך כלל בהקשר לציבור ה[[יהדות חרדית|חרדי]], לציבור ה[[ערביי ישראל|ערבי]] ולידוענים, אם כי גם בנסיבות אחרות.

=== שירות חובה שלא בצה"ל ===
חלק מהמתגייסים לצה"ל מופנים לשירות חובה ב[[משמר הגבול]] (מג"ב), שהוא זרוע של [[משטרת ישראל]] ולא גוף של צה"ל. בפועל, ישנו שיתוף פעולה הדוק בין מג"ב לצה"ל, בעיקר ב[[לוחמה בטרור]] בשטחי [[יהודה ושומרון]].

מסלולי שירות נוספים הם ב[[שירות חובה משטרתי|שח"ם]] בו במקום להתגייס לצה"ל משרתים ב[[משטרת ישראל]] את שירות החובה, וכן ב[[שירות בתי הסוהר]], כאשר רוב [[סוהר חובה|סוהרי החובה]] משובצים בבתי סוהר ביטחוניים.

=== צבא העם ===
{{ערך מורחב|מודל צבא העם}}
כצבא בשירות חובה, שהוא גם "צבא העם" הוטלו על הצבא (והצבא לקח על עצמו) משימות לאומיות בתחום כוח האדם כגון קליטת [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]], שילוב נוער שלא נמצא במסגרות לימוד ("[[מקא"ם|נערי רפול]]"), הכשרה ל[[בחינת בגרות (ישראל)|בחינות בגרות]] ועוד.

בשנת [[תשכ"ה]] ([[1965]]) זכה צה"ל ב[[פרס ישראל]] ל[[חינוך]].{{הערה|{{דבר|מרדכי ברקאי|מפעל חינוכי גדול, ושמו – צה"ל|19650507|21}}.}}

המרכיב האנושי המרכזי של צה"ל הוא [[יהודים]] תושבי ישראל. בנוסף משרתים בצה"ל גם [[בדואים]], [[דרוזים]] ועולים שאינם יהודים. [[ערביי ישראל]] אינם מגויסים ומרבית ה[[חרדים]] פטורים מגיוס או משרתים זמן קצר. בהשפעת המודל של צבא העם ואופייה ה[[רב תרבותיות|רב תרבותי]], התפתח בצה"ל עם הזמן הרכב אנושי מגוון מבחינה [[מגדר]]ית, אתנית, דתית וכדומה. למגוון זה ישנם מספר ביטויים מרכזיים:
* הימצאותן של קבוצות אוכלוסייה שונות ורבות בצבא, כולל בתפקידים שאינם מקובלים בעולם, כמו נשים קרביות.
* [[הסללה]], מכוונת ולא מכוונת, של חברי קבוצות שונות לתפקידים שונים וליחידות שונות.
* שירות של קבוצות בצבא באופן מאוגד, כמו בני ישיבות ובני גרעין, תוך מעורבות של בעלי תפקידים אזרחיים בנעשה בצבא.

==== התוכנית להפיכת צה"ל לצבא מקצועי ====
במהלך כהונתו כראש [[אכ"א]], חולל [[אלוף]] [[גיל רגב]] סערה כאשר אמר כי אינו מעוניין בגיוס חיילים מאוכלוסיות חלשות, כיוון ש"יותר משהם תורמים לצבא, אנחנו משקיעים בהם". לדבריו עדיף צבא מקצועי יותר גם על חשבון ה[[תפישה]] כי צה"ל הוא "צבא העם". רגב התנגד בין היתר לפרויקט "[[נערי רפול]]" ול[[תוכנית עתידים|תוכנית "עתידים"]]. במהלך כהונתו בשנת 2003 העלה תוכנית להפיכת צה"ל לצבא מקצועי בשכר, בשונה מהמצב הקיים, בו הצבא המתבסס על שירות חובה. התוכנית נדחתה על ידי שר הביטחון, [[שאול מופז]].{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|ההצעה לבטל את גיוס החובה: מופז יתנגד להפיכת צה"ל לצבא שכירים|727045|24 בספטמבר 2003}}}}

== תקציב ושכר ==
{{חלונית
|כותרת = חלוקת עוגת התקציב הצה"לי (2014){{מקור|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה}}
|תוכן =
{{#invoke:גרפים|עוגה
| רדיוס = 110
| פרוסות =
 (30.2: שכר ומילואים: DarkCyan)
 (8.4: שיקום: Aquamarine)
 (12.7: גמלאות: LightBlue)
 (48.7: רכש: CornflowerBlue)
| סיומת יחידות = %
}}
}}
[[תקציב הביטחון]] שהוא השני בגודלו אחרי תקציב החינוך, בנוי משני מקורות. 1. נטו – תקציב על מקורות המשק, שהוא עיקרו של התקציב. ו-2. "הוצאה מותנית בהכנסה" – תוספת ממקורות חיצוניים כמו הסיוע האמריקני ומקורות משרד הביטחון כמו מכירת קרקעות וציוד ישן.

שני המקורות ביחד נקראים תקציב ברוטו. בשנת 2019 תקציב הביטחון ברוטו עמד על 72.9 מיליארד ש"ח, ותקציב הביטחון נטו עמד על 55.3 מיליארד ש"ח, שהוא 11.5 אחוזים מתקציב המדינה נטו. הסיוע האמריקני בשנה זו עמד על 3.3 מיליארד דולר שהוא קרוב ל־20 אחוז מתקציב הביטחון ברוטו. תקציב הביטחון הרגיל איננו כולל עלות של מלחמות ומבצעים שמתוקצבים בנפרד לפי עלותם המשוערכת. כך למשל עלות [[מבצע צוק איתן]] תוקצבה בשנת 2014 ב־7 מיליארד ש"ח נוספים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inss.org.il/he/publication/the-ministry-of-defense-budget-for-2019-major-issues/|הכותב=שמואל אבן|כותרת=תקציב הביטחון לשנת 2019: סוגיות מרכזיות|אתר=INSS|תאריך=18 במרץ 2018}}</ref>

משנת 2007 תקציב הביטחון מחולק לשני חלקים: תקציב בלתי מסווג שפתוח לעיני כל וכולל למשל תקציב [[אגף משפחות והנצחה]] וכן גמלאות, ותקציב מסווג שכולל למשל רכש ואימונים.<ref name=":0">התפתחות תקציב הביטחון בשנים 2009 - 2014, אליעזר שוורץ, מרכז המחקר של הכנסת, 2014</ref>

בעשור השני של תחילת המאה ה־21 תקציב הביטחון ברוטו של ישראל, טיפס מכ־60 מיליארד ש"ח ל־73 מיליארד ש"ח, ועמד על כ־15–12 אחוז מהתקציב הכולל. ב־2010 – 59.8 מיליארד ש"ח<ref name=":0" />, ב־2011 – 60.7 מיליארד ש"ח,{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|במקום רווחה ודיור: 779 מיליון שקל יועברו לתקציב הביטחון|0000017f-e894-da9b-a1ff-ecffe3d60000|22 בדצמבר 2011}}}} ב־2012 – 61.8 מיליארד ש"ח, ב־2013 – 64.2 מיליארד ש"ח,{{הערה|[https://www.mod.gov.il/Citizen_Service/clalim/Pages/takzivhabitachon.aspx תקציב הביטחון]}} ב־2019 – 72.9 מיליארד ש"ח, וב־2022 – כ־74 מיליארד ש"ח.

התקציב השנתי ברוטו של צה"ל ב־2014 עמד על כ־57.646 מיליארד ש"ח.
התקציב כולל 44.3 מיליארד ש"ח + 3.1 מיליארד דולר סיוע אמריקני (13.346 מיליארד ש"ח),{{הערה|[http://www.mod.gov.il/pages/general/pdfs/takziv_2013_2014.pdf הצעת תקציב משרד הביטחון עמ' 28-30]}} 14.1 אחוז מתקציב ממשלתי שנתי של 408 מיליארד ש"ח (2014).{{הערה|{{TheMarker|מוטי בסוק|הממשלה אישרה ברוב של 21 שרים נגד אחד את תקציב המדינה|news/1.2020033|14 במאי 2013}}}}

על פי דיווחי האוצר, תקציב הביטחון מתפלג באופן הבא{{הערה|[http://www.mod.gov.il/pages/general/pdfs/takziv_2013_2014.pdf הצעת תקציב משרד הביטחון עמ' 27]}}: שכר ומילואים – 30.2%, שיקום – 8.4%, גמלאות – 12.7%, רכש – 48.7%.

במשך שלושים השנה האחרונות קיימת ירידה עקבית באחוז תקציב הביטחון מכלל התקציב הכולל. בעוד שבתקופה שבין [[מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום כיפור]] ו[[מלחמת לבנון השנייה]] התקציב עמד על כ־25% מכלל תקציב המדינה, ב־2010 הוא עמד על כ־15% מכלל [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]],{{הערה|[http://www.mod.gov.il/pages/general/pdfs/takziv_2011_2012.pdf הצעת תקציב הביטחון, אגף התקציבים משרד הביטחון], באתר משרד הביטחון}} וב־2020 הוא עמד על כ־12% מתקציב המדינה.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל תקציב הביטחון של ישראל לשנת 2024 הוגדל באופן משמעותי והוא עומד על 168.087 מיליארד ש"ח (תקציב הוצאה של 117.527 מיליארד ש"ח + הוצאה מותנת בהכנסה כולל סיוע אמריקני של 50.560 מיליארד ש"ח).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://m.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press12.03.24v.aspx|כותרת=הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון אישרה את תקציב הביטחון לשנת 2024|אתר=אתר הכנסת|תאריך=12 במרץ 2024|תאריך_וידוא=2024-06-13}}</ref>

{| class="wikitable"
|-
! שנת תקציב !! תקציב ברוטו במיליארד ש"ח !! אחוז מתקציב המדינה !! אחוז מהתמ"ג
|-
| 1986 || || 24.1% || 16.2%
|-
| 2000 || || 16.0% || 6.9%
|-
| 2010 || 59.8 || 15.1% || 6.0%
|-
| 2020 || || 12.0% || 5.1%
|}

=== משכורת חודשית לחיילים ===
המשכורת לחיילים בשירות חובה משתנה בהתאם לסוג השירות הצבאי. ב־2022 החליטה ממשלת ישראל לעלות את שכר היסוד. הלוחמים מקבלים 2,463 שקלים, לוחמי חוד בשנת השירות השלישית מקבלים 3,048 שקלים, תומכי הלחימה מקבלים 1,793 שקלים, וחיילים עורפיים מקבלים 1,235 שקלים.<ref>{{הארץ|יניב קובוביץ|ליברמן וגנץ סיכמו: שכר החיילים יעלה ב-50% ב-2022|1.10408496|23 בנובמבר 2021|מנויים=לא}}</ref>

לפי נתוני [[משרד האוצר]] השכר החודשי הממוצע (ברוטו) של קציני צה"ל בשירות קבע לפי דרגות בשנת 2020 היה: סג"ם – 10,173 שקלים, סגן – 10,601 שקלים, סרן – 14,629 שקלים, רס"ן – 23,257 שקלים, סא"ל – 32,327 שקלים, אל"ם – 40,553 שקלים, תא"ל – 56,093 שקלים, אלוף – 70,178 שקלים, והרמטכ"ל – 101,813 שקלים.{{הערה|שם=אוצר|[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/2020-salary-supervisor-report-security-system/he/salary-supervisor-reports_salary-supervisor-report-security-system-2020-full-version.pdf דין וחשבון על הוצאות השכר במערכת הביטחון לשנת 2020], באתר של משרד האוצר, דצמבר 2021}}<ref>{{ynet|גד ליאור|101 אלף שקל בחודש לרמטכ"ל, 91 אלף שקל למפכ"ל: השכר במערכת הביטחון|62379300|14 בדצמבר 2022}}</ref>

=== הטבות ===
ההטבה העיקרית למשרתי הקבע היא זכותם לפרוש ולקבל [[פנסיה]] בגיל צעיר יחסית לרוב המשק. גיל הפרישה הממוצע בצה"ל הוא פחות מ־50 שנים, בהשוואה ל[[גיל פרישה]] בחוק, הרלוונטי לרוב המשק, שהוא 67 שנים לגבר ויותר מ־62 שנים לאישה.{{הערה|שם=אוצר}}

[[קצין|קצינים]] בקבע בדרגת [[רב-סרן]] ומעלה מקבלים רכב צמוד, אך משלמים מס על הטבה זו. לקצינים בדרגת [[סגן-אלוף]] ומעלה המס מגולם.{{הערה|{{כלכליסט|שאול אמסטרדמסקי|בלעדי לכלכליסט שכר אלופים עלה ב-11%, שכר סג"מים ב-2% בלבד|3665701|30 ביולי 2015}}}}

חיילים בסדיר זוכים להטבות שונות, לרוב אחוזי הנחה וכרטיסים מוזלים במוסדות תרבות מסוימים, כדוגמת בתי קולנוע ותיאטראות. גם עסקים לממכר מזון או נותני שירותים אחרים נותנים הנחות על רכישות ללובשי מדים.

חיילים, קצינים ושוטרים זכאים לנסוע בחינם בתחבורה ציבורית כשהם במדים כל עוד הם מציגים תעודה מזהה.

== הקוד האתי של צה"ל ==
{{ערך מורחב|רוח צה"ל}}
לצה"ל [[קוד אתי]] רשמי שעל פיו מחונכים חייליו וקציניו. הקוד האתי הרשמי מדגיש את חשיבות הדבקות במשימה ו[[טוהר הנשק]]. צה"ל פועל רבות כדי להנחיל את הקוד האתי הרשמי לחיילים על ידי פעילות חינוכית במהלך הטירונות, קורסי מפקדים, סדנאות חינוך ועוד.

הקוד האתי הרשמי מבטא את רצון מקימי הצבא להציב רף מוסרי לפעילות חייליו. חריגות מערכים אלו יחד עם מחלוקות שהתגלו לאופן יישומם במצבים שונים, הביאו את שלטונות הצבא לקבוע בכתובים את הקוד האתי של הצבא בשנת [[1994]] וכונה '''[[רוח צה"ל]]'''. לדברי עורכיו של ה[[מסמך]], הוא יונק מארבעה מקורות: מסורת צה"ל, מסורת [[ישראל|מדינת ישראל]], מסורת [[עם ישראל]] וערכי [[מוסר]] אוניברסליים.

מלבד הקוד האתי של צה"ל, חתומה מדינת ישראל גם על [[אמנה בינלאומית|אמנות בינלאומיות]] כדי להבטיח שמירה ערכי מוסר גם במצבי [[מלחמה]], ובהן [[אמנת ז'נבה]] ([[1949]]) ו[[אמנות האג]].

== מפקדים ==
{{הפניה לערך מורחב|ראש המטה הכללי}}
מפקד צה"ל הוא ראש המטה הכללי (רמטכ"ל), ראש המטה הכללי כפוף ישירות להוראות שר הביטחון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/חוק-יסוד:_הצבא|כותרת=חוק יסוד: הצבא}}</ref>
{| class="wikitable"
|+ רמטכ"לי צה"ל
! rowspan="2" href="1 ביוני" |מס.
! rowspan="2" colspan="2" href="1948" |שם מלא וכינוי{{ש}}<small href="1949">(תקופת חיים)</small>
! colspan="5" |תקופת כהונה
! rowspan="2" |ראש הממשלה הממנה
! rowspan="2" |השר הממנה
! rowspan="2" |אירועים מרכזיים
|-
! colspan="2" |תאריך עברי
! colspan="2" href="צבא הגנה לישראל#הקמת צה"ל ומלחמת העצמאות" |תאריך לועזי
!משך כהונה בחודשים
|-
|1
|[[קובץ:Yaakov Dori2.jpg|105x105 פיקסלים]]
|'''[[יעקב דורי]]'''
<small>(1899–1973)
|כ"ג באייר ה'תש"ח
|י"ז בחשוון ה'תש"י
|1 ביוני 1948
|9 בנובמבר 1949
|17{{הערה|קודם להקמת צה"ל היה דורי רמטכ"ל "ההגנה" בשתי תקופות, שנמשכו 84 חודשים: [[6 בספטמבר]] [[1939]] – [[15 בנובמבר]] [[1945]]; [[16 ביוני]] [[1947]] – [[31 במאי]] 1948}}
| colspan="2" rowspan="6" |[[דוד בן-גוריון]]
|
* הקמת צה"ל
* '''[[מלחמת העצמאות]]'''
|-
|2
|[[קובץ:Yigael Yadin, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[יגאל ידין]]'''
<small>(1917–1984)
|י"ז בחשוון ה'תש"י
|י"ט בכסלו ה'תשי"ג
|9 בנובמבר 1949
|7 בדצמבר 1952
|37
|
|-
|3
|[[קובץ:Mordechai Maklef 1952 (cropped).jpg|105x105 פיקסלים]]
|'''[[מרדכי מקלף]]'''
<small>(1920–1978)
|י"ט בכסלו ה'תשי"ג
|כ"ט בכסלו ה'תשי"ד
|7 בדצמבר 1952
|6 בדצמבר 1953
|12
|[[פדאיון|אירועי הפדאיון]]
|-
|4
|[[קובץ:Moshe Dayan, Chief of General Staff.jpg|98x98 פיקסלים]]
|'''[[משה דיין]]'''
<small>(1915–1981)
|כ"ט בכסלו ה'תשי"ד
|ח' בשבט ה'תשי"ח
|6 בדצמבר 1953
|29 בינואר 1958
|49
|
* [[פעולות התגמול]]
* '''[[מלחמת סיני]]'''
|-
|5
|[[קובץ:Chaim Laskov.jpg|70px]]
|'''[[חיים לסקוב]]'''
<small>(1919–1982)
|ח' בשבט ה'תשי"ח
|י"ג בטבת ה'תשכ"א
|29 בינואר 1958
|1 בינואר 1961
|36
|
|-
|6
|[[קובץ:Tzvi Tzur.jpg|70px]]
|'''[[צבי צור]] (צ'רה)'''
<small>(1923–2004)
|י"ג בטבת ה'תשכ"א
|ט"ז בטבת ה'תשכ"ד
|1 בינואר 1961
|1 בינואר 1964
|36
|
|-
|7
|[[קובץ:Yitzhak Rabin, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[יצחק רבין]]'''
<small>(1922–1995)
|ט"ז בטבת ה'תשכ"ד
|ל' בכסלו ה'תשכ"ח
|1 בינואר 1964
|1 בינואר 1968
|48
| rowspan="2" |[[לוי אשכול]]
|[[לוי אשכול]]
|'''[[מלחמת ששת הימים]]'''
|-
|8
|[[קובץ:Haim Bar-Lev, Chief of General Staff.jpg|105x105 פיקסלים]]
|'''[[חיים בר-לב]]'''
<small>(1924–1994)
|ל' בכסלו ה'תשכ"ח
|י"ד בטבת ה'תשל"ב
|1 בינואר 1968
|1 בינואר 1972
|48
| rowspan="4" |[[משה דיין]]
|'''[[מלחמת ההתשה]]'''
|-
|9
|[[קובץ:David Elazar (Dado).jpg|84x84 פיקסלים]]
|'''[[דוד אלעזר]] (דדו)'''
<small>(1925–1976)
|י"ד בטבת ה'תשל"ב
|י"א בניסן ה'תשל"ד
|1 בינואר 1972
|3 באפריל 1974
|27
| rowspan="3" |[[גולדה מאיר]]
|'''[[מלחמת יום הכיפורים]]'''
|-
|רמטכ"ל בפועל
|[[קובץ:Yitzhak Hofi 1982 - 1990.jpg|77x77 פיקסלים]]
|'''[[יצחק חופי]]'''
<small>(1927–2014)
|י"א בניסן ה'תשל"ד
|כ"ג בניסן ה'תשל"ד
|3 באפריל 1974
|16 באפריל 1974
|0.433<ref>כיהן כרמטכ"ל בפועל במשך 13 ימים</ref>
|
|-
|10
|[[קובץ:Mordechai Gur, Chief of General Staff.jpg|77x77 פיקסלים]]
|'''[[מרדכי גור]] (מוטה)'''
<small>(1930–1995)
|כ"ג בניסן ה'תשל"ד
|ט' בניסן ה'תשל"ח
|16 באפריל 1974
|16 באפריל 1978
|48
|
* [[מבצע יונתן]]
* [[מבצע ליטני]]
|-
|11
|[[קובץ:Rafael Eitan, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[רפאל איתן]] (רפול)'''
<small>(1929–2004)
|ט' בניסן ה'תשל"ח
|ו' באייר ה'תשמ"ג
|16 באפריל 1978
|19 באפריל 1983
|60
| rowspan="2" |[[מנחם בגין]]
|[[עזר ויצמן]]
|
* '''[[מלחמת לבנון הראשונה]]'''
* [[מבצע אופרה]]
|-
|12
|[[קובץ:Moshe Levi, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[משה לוי]] (משה וחצי)'''
<small>(1936–2008)
|ו' באייר ה'תשמ"ג
|כ' בניסן ה'תשמ"ז
|19 באפריל 1983
|19 באפריל 1987
|48
|[[משה ארנס]]
|
* [[מבצע רגל עץ]]
* [[פרשת קו 300]]
|-
|13
|[[קובץ:Dan Shomron, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[דן שומרון]]'''
<small>(1937–2008)
|כ' בניסן ה'תשמ"ז
|י"ז בניסן ה'תשנ"א
|19 באפריל 1987
|1 באפריל 1991
|48
| rowspan="2" |[[יצחק שמיר]]
|[[יצחק רבין]]
|
* [[מלחמת המפרץ]]
* [[האינתיפאדה הראשונה]]
|-
|14
|[[קובץ:Ehud Barak, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[אהוד ברק]]'''
<small>(1942–)
|י"ז בניסן ה'תשנ"א
|כ"ט בטבת ה'תשנ"ה
|1 באפריל 1991
|1 בינואר 1995
|45
|[[משה ארנס]]
|[[מבצע דין וחשבון]]
|-
|15
|[[קובץ:Amnon Lipkin-Shahak, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[אמנון ליפקין-שחק]]'''
<small>(1944–2012)
|כ"ט בטבת ה'תשנ"ה
|ט"ו בתמוז ה'תשנ"ח
|1 בינואר 1995
|9 ביולי 1998
|42
| colspan="2" |[[יצחק רבין]]
|[[מבצע ענבי זעם]]
|-
|16
|[[קובץ:Shaul Mofaz, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[שאול מופז]]'''
<small>(1948–)
|ט"ו בתמוז ה'תשנ"ח
|כ"ט בתמוז ה'תשס"ב
|9 ביולי 1998
|9 ביולי 2002
|48
|[[בנימין נתניהו]]
|[[יצחק מרדכי]]
|
* [[הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)#הנסיגה הישראלית מלבנון (מאי 2000)|נסיגת צה"ל מדרום לבנון]]
* [[האינתיפאדה השנייה]]
* [[מבצע חומת מגן]]
|-
|17
|[[קובץ:Moshe «Bogie» Yaalon, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[משה יעלון]] (בוגי)'''
<small>(1950–)
|כ"ט בתמוז ה'תשס"ב
|כ"ג באייר ה'תשס"ה
|9 ביולי 2002
|1 ביוני 2005
|35
| rowspan="2" |[[אריאל שרון]]
|[[בנימין בן אליעזר]]
|[[האינתיפאדה השנייה]]
|-
|18
|[[קובץ:Dan Halutz, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[דני חלוץ]]'''
<small>(1948–)
|כ"ג באייר ה'תשס"ה
|כ"ו בשבט ה'תשס"ז
|1 ביוני 2005
|14 בפברואר 2007
|20
|[[שאול מופז]]
|
* [[תוכנית ההתנתקות|ההתנתקות]]
* [[מבצע גשמי קיץ]]
* '''[[מלחמת לבנון השנייה]]'''
|-
|19
|[[קובץ:Gabi Ashkenazi, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[גבי אשכנזי]]'''
<small>(1954–)
|כ"ו בשבט ה'תשס"ז
|י' באדר א' ה'תשע"א
|14 בפברואר 2007
|14 בפברואר 2011
|48
|[[אהוד אולמרט]]
|[[עמיר פרץ]]
|
* [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה]]
* [[מבצע חורף חם]]
* [[מבצע עופרת יצוקה]]
|-
|20
|[[קובץ:Benny Gantz, Chief of General Staff.jpg|70px]]
|'''[[בני גנץ]]'''
<small>(1959–)
|י' באדר א' ה'תשע"א
|כ"ז בשבט ה'תשע"ה
|14 בפברואר 2011
|16 בפברואר 2015
|48
| rowspan="3" |[[בנימין נתניהו]]
|[[אהוד ברק]]
|
* [[מבצע עמוד ענן]]
* [[מבצע צוק איתן]]
|-
|21
|[[קובץ:Gadi Eizenkot. I.jpg|91x91 פיקסלים]]
|'''[[גדי איזנקוט]]'''
<small>(1960–)
|כ"ז בשבט ה'תשע"ה
|ט' בשבט ה'תשע"ט
|16 בפברואר 2015
|15 בינואר 2019
|47
|[[משה יעלון]]
|
* [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)]]
* [[מבצע בית הקלפים]]
* [[העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)|העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה]]
*[[מבצע מגן צפוני]]
|-
|22
|[[קובץ:Avivcoch.jpeg|91x91 פיקסלים]]
|'''[[אביב כוכבי]]'''
<small>(1964–)
|ט' בשבט ה'תשע"ט
|כ"ג בטבת ה'תשפ"ג
|15 בינואר 2019
|16 בינואר 2023
|
|[[אביגדור ליברמן]]
|
*[[העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)|העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה]]
*[[מבצע שומר החומות]]
* [[מבצע עלות השחר]]
|-
|23
|[[קובץ:Herzi Halevi RAV ALUF.jpg|91x91 פיקסלים]]
|'''[[הרצי הלוי]]'''
<small>(1967–)
|כ"ג בטבת ה'תשפ"ג
|מכהן
|16 בינואר 2023
|מכהן
|מכהן
| [[יאיר לפיד]]
| [[בני גנץ]]
|
*[[מבצע מגן וחץ]]
*[[מלחמת חרבות ברזל]]
|}

== אמצעי הלחימה בצה"ל ==
{{הפניה לערך מורחב|אמצעי הלחימה של צה"ל}}
[[קובץ:Channel 2 - Israel Defence Force.webm|ממוזער|250px|{{סרטונים}} צה"ל – צבא הגנה לישראל]]
[[קובץ:IDF-Guns--M4A1--X95--Negev--M24--M2.jpg|ממוזער|250px|[[נשק קל של צה"ל]]: [[רובה סער|רוס"ר]] [[רובה M4|M4A1 פלאטופ]], רוס"ר [[בולפאפ]] [[תבור X-95 פלאט-טופ]] ([[מיקרו-תבור]] דור ג'), [[מקלע]] [[נגב (מקלע)|נגב]], [[רובה צלפים M24]], מקלע כבד 0.5 מדגם [[M2 בראונינג|M2-HQCB בראונינג]].]]
חלק ניכר מ[[אמצעי לחימה|אמצעי הלחימה]] של צה"ל הוא פרי פיתוח וייצור של [[תעשייה ביטחונית בישראל|התעשיות הביטחוניות הישראליות]], כגון [[רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה|רפאל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה]], [[התעשייה הצבאית]], [[התעשייה האווירית לישראל]] ו[[אלביט מערכות]]. ספקית עיקרית נוספת היא [[ארצות הברית]], שאף מממנת חלק ניכר מאמצעי הלחימה שהיא מספקת, כחלק מ[[יחסי ארצות הברית–ישראל|השותפות האסטרטגית בין שתי המדינות]]. גם [[גרמניה]] ספקית חשובה של אמצעי לחימה לישראל (בעיקר [[כלי שיט]]) ואף מסבסדת חלק מהם. ישראל משדרגת חלק ניכר ממערכות הנשק שנרכשות מארצות הברית וגרמניה ומתאימה אותן לצרכיה. חלק מהאמל"ח המיוצר בישראל זה מיוצא גם למדינות אחרות, וחלקו הוא בגדר "נשק הפתעה" שפרטיו מסווגים וצה"ל הוא היחיד שמצויד בו. "נשק הפתעה" זה נועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.

[[קובץ:IDF-Ground-Forces-AFVs-01.jpg|ממוזער|250px|[[רכב קרבי משוריין]] (ב[[כיוון השעון]]): [[נגמ"ש מרכבה]], [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9 משוריין]], [[משגר רקטות M-270 MLRS]] [[מנתץ]], [[מרכבה סימן 4מ]].]]

=== זרוע היבשה ===
{{הפניה לערך מורחב|זרוע היבשה}}
[[רובה שירות|הנשק האישי]] של רוב חיילי צה"ל הם [[רובה סער|רובים]] ממשפחות ה[[תבור (רובה)|תבור]] וה־[[M16]]: בעיקר M16A2 ארוך, ורובי "M-16 מקוצרים" מדגמי [[CAR15]] (רובה M16A1 מקוצר), M16 מנוסר ו[[רובה M4]]A1 פלאט־טופ (M16A2 מקוצר). רובי ה־M4A1 נמצאים בשירות [[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות העילית]], חלק מ[[חיל הרגלים הישראלי|חטיבות החי"ר הסדירות]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית]]. ברוב חטיבות החי"ר הסדירות ([[חטיבת גבעתי|גבעתי]], [[חטיבת גולני|גולני]], ו[[נח"ל]]) נכנס לשימוש ה[[תבור X-95 פלאט-טופ]], רובה [[בולפאפ]] ישראלי שמחליף את ה[[תבור (רובה)|תבור CTAR-21]] וה[[מיקרו-תבור]]. ביתר חילות השדה וכוחות ה[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] ניתן עדיין למצוא את ה[[גליל (רובה)|גליל]] אם כי רובם חמושים ברובי M-16 ארוכים או מקוצרים.

[[רובה צלפים|רובי הצלפים]] שמשמשים את צה"ל כוללים את ה[[רובה צלפים M24|רמינגטון M24]] (ל[[צליפה|צליפת]] שדה), את ה[[ברק (רובה)|ברק (HTR 2000)]] (לצליפה בטווחים ארוכים), את ה־[[SR-25 Mk 11]] וה[[בארט REC10]] (רובים חצי־אוטומטיים ל[[לוחמה בשטח בנוי|צליפה בשטח בנוי]]) ואת ה[[בארט MRAD]] (לצליפה כללית, משימות מיוחדות ו[[לוחמה בטרור]]), לצד רובי צלפים נוספים ביחידות המיוחדות. ה־[[M82A1 בארט]], רובה צלפים כבד, יצא ממערך הצליפה של החי"ר ועבר לשירות [[חיל ההנדסה הקרבית]], שם הוא משמש כ[[רובה נגד ציוד]] ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]].

המחלקות והפלוגות של כוחות היבשה מצוידות גם ב[[מקלע]]ים, שהעיקריים הם ה[[נגב (מקלע)|נגב]] 5.56 מ"מ, ה[[מאג]] 7.62 מ"מ וה[[נגב NG7]] (אף הוא ב[[קליבר]] 7.62 מ"מ). הנשק הכבד כולל [[M2 בראונינג|מקלע כבד M2 בראונינג (מק"כ 0.5)]] ו[[מקלע רימונים|מקלעי רימונים]] [[סאקו דיפנס Mk-19]] (מקל"ר) ו־[[Mk 47 סטרייקר]] (מקל"רון).

בנוסף, מצוידות יחידות החי"ר ב[[רקטת כתף|רקטות כתף]] מדגמי [[לאו (נשק)|לאו M72]] ו[[מטאדור (רקטה)|מטאדור]], ו[[טיל נגד טנקים|טילים נגד טנקים]] מהסוגים [[טאו (טיל)|טאו]] ("עורב") ו[[ספייק]] (במספר דגמים, בהם "גיל" ו"גיל 2").
חיל הרגלים חמוש במגוון מרגמות בהן [[מרגמה 52]], [[מרגמה 60]], [[מרגמה 81]] (לי"ש/נמר"ש) ו[[קשת (מרגמה)|קשת]], מרגמה מתנייעת נשלטת־מחשב בקוטר 120 מ"מ.

כלי הרכב הטקטיים העיקריים המשרתים בצה"ל הם ה[[HMMWV|האמר (HMMWV)]], ה[[זאב (רכב)|"זאב"]], ה[[סופה (רכב)|סופה]] וה[[פנתר (רכב)|פנתר]]. מדובר בכלי רכב בעלי [[דיפרנציאל (רכב)#מערכת הנעה כפולה (4X4)|הנעה 4X4]] המיועדים לעבור בדרכים שונות. לצידם משרתים רכבי תובלה כגון [[משאית|משאיות]] קלות, משאיות [[ריאו]], [[טאטרה (רכב)|טאטרה]] ו[[אושקוש (חברה)|אושקוש]] [[HEMTT]] ו[[מוביל טנקים|מובילי טנקים]] של [[מרצדס]], [[וולוו]] ו[[אינטרנשיונל (חברת רכב)|אינטרנשיונל]]. כמו כן נמצאת בשירות משאית ה"ספארי" המיועדת לתובלה ממוגנת של חיילים.

ה[[נגמ"ש]] העיקרי בצה"ל הוא ה־[[M-113]] ("ברדלס") על נגזרותיו הרבות, ובנוסף לו משרתים מספר סוגים של [[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"שים כבדים]]: ה"[[נגמ"ש מרכבה|נמ"ר]]" (נגמ"ש מרכבה), ה"[[אכזרית]]" (מבוססת על תובת טנקי [[T-55]] שנלקחו שלל במלחמות ישראל), ה[[נגמחו"ן]] וה"[[נקפדון]]" (המבוססים על תובות טנקי [[צנטוריון]]), בעתיד אמור להיכנס ה"[[איתן (נגמ"ש)|איתן]]", נגמ"ש אופני.

[[חיל השריון]] של צה"ל בנוי כיום על [[טנק]]י ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]] ([[מרכבה סימן 3|סימן 3 ב"ז]], [[מרכבה סימן 4|סימן 4 וסימן 4מ]] ו[[מרכבה סימן 4 ברק]]). הטנקים חמושים ב[[תותח טנק]] [[תותח תעש 120 מ"מ|תעש 120 מ"מ]], ב[[מקלע]]ים וב[[מרגמה|מרגמות]] 60 מ"מ. על רוב טנקי המרכבה סימן 4 מותקנת [[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]". לצד [[פגז]]י [[חודרן קינטי|חודרי־שריון (ח"ש־חץ)]] ו[[מטען חלול|חלולן]] חיל השריון חמוש בפגזים רב־תכליתיים מדגמי [[כלנית (פגז)|כלנית]] היעילים נגד מגוון מטרות, לרבות [[רק"מ]], [[חיל רגלים|חי"ר]], מבנים ואף [[מסוק]]ים מנמיכי טוס, וכן ב[[חצב (פגז)|חצב]] שנועד בעיקר נגד מבנים וחי"ר מבוצר.

[[חיל ההנדסה הקרבית]] של צה"ל מצויד ב[[אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי|כלי הנדסה שונים]], בהם [[רכב קרבי משוריין]], [[ציוד מכני הנדסי]], אמצעי מיקוש, אמצעי [[חבלה התקפית]] ואמצעי [[חבלה וסילוק פצצות]]. כלי הרק"ם כוללים [[טנק גישור|טנקי גישור]], טנקי הנדסה עם [[מגוב]]ים שונים, נגמ"שי [[M113]], [[רכב הנדסה קרבית|נגמ"שי הנדסה]] כבדים מדגמי [[פומ"ה]] ו[[נמ"ר הנדסי]]. [[מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית]] מפעיל [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] – [[דחפור|בולדוזרים]] זחליים כבדים ו[[שריון לכלי רכב|משוריינים]] מדגם [[קטרפילר די-9|קטרפילר די־9]], [[מחפרים בשירות צה"ל|מחפרים ממוגנים]] בגדלים שונים בהם [[באגר E-349]] הגדול, [[יעה אופני|שופלים]] ממוגנים מדגמי [[קטרפילר 966]] ו[[מקדח-בורות|מקדחי־בורות]] לחשיפת מנהרות. אחד האמצעים ההרסניים ביותר שמפעיל חיל ההנדסה הוא ה[[צפע שריון]], שנועד במקור לפריצת שדות מוקשים, לצידו משרתת מערכת [[CARPET]] של [[רקטות ריצוף]]. [[יהל"ם]] ([[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידה מובחרת]] ששייכת לחיל ההנדסה ומבצעת פעולות הנדסה מיוחדות) מפעילה מגוון [[רובוט צבאי]]ים למטרות חבלה וסילוק פצצות וסיור באזורים סגורים ומסוכנים, כגון בתים ממולכדים ו[[לוחמת מנהרות|מנהרות תת־קרקעיות]] וכן מגוון [[חומר נפץ|חומרי נפץ]] ו[[חבלה (פעילות מלחמתית)|מטעני הריסה]]. בנוסף מפעיל החיל אמצעי זיהוי וטיהור [[אב"כ]].

[[חיל התותחנים]] של צה"ל מצויד במערכות [[ארטילריה]] תקניות, כגון [[מרגמה|מרגמות כבדות]] ו[[הוביצר]]ים [[תותח מתנייע|מתנייעים]] המבוססים על [[תותח מתנייע M-109]] ("דוהר" ו"דורס"). החיל מצויד גם במערכות [[ארטילריה רקטית|רקטיות]] הכוללות את ה־[[M-270 MLRS]] האמריקאי (נקרא בצה"ל "[[מנתץ]]" ונחשב למערכת הטקטית ההרסנית ביותר בזרוע היבשה) החמוש ב[[רקטה מתקנת מסלול|רקטות מתקנות מסלול]] [[רעם איתן]] ו[[רומח (רקטה)|רקטות "רומח"]] לסיוע אש מדויק, ואת [[משגר רקטות "להב"]] המשגר רקטות מתקנות מסלול ישראליות כגון ה"[[רומח (רקטה)|רומח]]" וה"[[אקסטרא]]". החיל מפעיל גם מערכות [[חימוש מונחה מדויק]] בהם "חפיז" וטנק הטילים "[[פרא (רכב קרבי משוריין)|פרא]]" המשגרים טילי "[[ספייק|תמוז]]" ארוכי-טווח. בנוסף מפעיל החיל [[מכ"ם|מכ"מי איכון]] מדגמי [[נורית (מכ"ם)|נורית]] ו[[ר"ז (מכ"ם)|ר"ז]], וכן [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים (בהם [[רוכב שמיים]] ו[[הרמס 450]]) לסייע באיתור ואיכון מטרות.

[[חיל האיסוף הקרבי]] מפעיל מערכות [[תצפית (צבא)|תצפית]] מתקדמות, בהן ה[[רקון (רכב תצפית)|רקון]] וה[[נגמפו"פ]].

[[חיל החימוש]] מפעיל [[טנק חילוץ|טנקי חילוץ]] (כגון ה־[[טנק חילוץ M-88|M-88]] ה[[נגמ"ש מרכבה|נמ"רה]] וה[[פר"ג]]) ונגמ"שי חימוש המבוססים על הנמ"רה וה־[[M113]].

מאז תחילת [[המאה ה-21]] פועל צה"ל לפתח ולהטמיע מערכת [[תקשורת נתונים|תקשוב]], [[פיקוד]], [[שליטה ובקרה]] ([[C4ISTAR]]) [[דיגיטלי]]ת שתקשר בין כל יחידות צה"ל ובפרט בין כוחות בשטח, ותאפשר ניהול קרב רשתי תוך החלפה מהירה ובטוחה של [[מודיעין צבאי]] ומידע מתעדכן מזירת הלחימה (למשל: טנק יוכל לסמן ל[[מסוק קרב]] לתקוף מטרה). מערכת זו נקראת [[צי"ד]] – [[צבא יבשה דיגיטלי]].

=== זרוע האוויר והחלל ===
{{הפניה לערך מורחב|חיל האוויר הישראלי}}
[[קובץ:IAF-F-35I-and-F-16I.jpg|ממוזער|250px|[[מטוס קרב רב-משימתי|מטוסי קרב רב-משימתיים]] מדגמי [[F-16I סופה]] (מימין) ו־[[F-35I אדיר]] (משמאל).]]
[[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. XVIII.jpeg|ממוזער|250px|שיגור טיל מיירט של "[[כיפת ברזל]]".]]
[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] של צה"ל מצויד ב[[כלי טיס]] שונים למגוון משימות. בחוד החנית שלו, מערך [[מטוס קרב|מטוסי הקרב]], משרתים מטוסי [[F-35I אדיר]], [[מטוס קרב רב-משימתי]] [[חמקנות|חמקן]] מהדור החמישי (דגם של ה[[לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II]]), מטוסי [[F-16]] ("ברק 2020" ו"[[F-16I סופה|סופה]]") המהווים את עמוד השדרה של מערך הקרב, [[F-15]] ("בז משופר") המשמש ל[[עליונות אווירית]] וגם תקיפה קרקעית ו־[[F-15I רעם]] המשמש כמטוס ההפצצה הכבד והאסטרטגי של החיל.

החיל מצויד גם ב[[מסוק קרב|מסוקי קרב]] מדגמי [[AH-64 אפאצ'י]] ("פתן" ו"שרף") ו[[מסוק סער|מסוקי סער]] מדגמי [[UH-60 בלק-הוק]] ("ינשוף") ו־[[CH-53 סי סטאליון]] ("יסעור"). כמו כן, מצויד החיל במסוקי [[יורוקופטר AS-565 פנתר|AS-565 פנתר]] ("עטלף") המשמשים למשימות סיור ימי עבור [[חיל הים הישראלי|חיל הים]].

[[מטוס תובלה|מטוסי התובלה]] המשרתים בחיל הם ה־[[C-130 הרקולס]] ("קרנף"), [[C-130J סופר הרקולס]] ("שמשון") וה[[בואינג 707]] ("ראם"), וכן מטוסים קלים מסוג [[בוננזה A36]] ("חופית").

במערך טייסות הבקרה והמודיעין של חיל האוויר משרתים מטוסים מסוג [[קינג אייר]] ("צופית" ו"קוקיה"), וכן מטוסי [[גאלפסטרים 5]] ("נחשון") המשמשים לאיסוף [[מודיעין אותות]] ("נחשון שביט") ו[[בקרה אווירית]] ("נחשון עיטם"). החיל מצויד גם במטוסים מסוג [[סי-סקאן]] ("שחף") לצורך משימות סיוע אווירי לחיל הים.

בנוסף, מצויד חיל האוויר ב[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים (כטב"ם) מדגמי [[הרון 1]] ("שובל"), [[הרמס 450]] ("זיק"), [[הרמס 900]] ("כוכב"), [[הארפי]] ("שיאון") ו־[[הרון TP]] ("איתן"). כן מצויד החיל ב[[טיל שיוט|טילי שיוט]].

חיל האוויר כולל בתוכו גם את [[מערך ההגנה האווירית]] (לשעבר מערך ה[[נ"מ]]). מערך זה מצויד כיום ב[[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] מהסוגים [[FIM-92 סטינגר]] ("ברקן"), [[MIM-23 הוק]] ו־[[MIM-104 פטריוט]] מגרסת {{משמאל לימין|PAC-2/GEM+}} ("יהלום"). לצד מערכות הנ"מ מפעיל מערך ההגנה האווירית את מערך ההגנה הרב-שכבתי הלאומי נגד [[ארטילריה רקטית]], [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] ו[[טיל בליסטי|טילים בליסטים]]. בשכבה העליונה נמצא ה"[[חץ 3]]", שנועד ליירט טילים בליסטיים מחוץ ל[[אטמוספירה]]. מתחתיו נמצא ה"[[חץ 2]]" הוותיק שמיועד נגד טילים בליסטיים וטילי קרקע-קרקע. מתחת לטילי ה"חץ" נמצאת מערכת "[[קלע דוד]]" שמיועדת ליירט מגוון איומים בהם [[כלי טיס]], רקטות וטילים בליסטיים בעלי טווח בינוני. בשכבה התחתונה נמצאת מערכת "[[כיפת ברזל]]" ליירוט רקטות וטילים קצרי טווח, וכן פגזי [[ארטילריה]] ופצצות [[מרגמה]] כבדות. מערכת זו נחשבת למוצלחת ביותר ובעלת ניסיון מבצעי רב של יירוט מאות רקטות באחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

בנוסף מפעיל חיל האוויר [[לוויין ריגול|לווייני ריגול ותצפית]] מדגמי [[אופק (סדרת לוויינים)|"אופק"]] ו[[טקסאר]].

=== זרוע הים ===
{{הפניה לערך מורחב|חיל הים הישראלי}}
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Operation Full Disclosure - Israel Navy Exposed Iranian Weapons Shipment to Gaza 001a.jpg|ממוזער|250px|[[ספינת טילים|ספינות הטילים]] וסירות [[הקומנדו הימי]] של [[חיל הים]] ב[[מבצע חשיפה מלאה]]]]
עיקר כוחו של [[חיל הים הישראלי|חיל הים]] של צה"ל הן [[ספינת טילים|ספינות הטילים]] (סטי"ל) מדגמי [[סער 4]], [[סער 4.5]], [[סער 5]] ו[[סער 6]] (הגדולה והחדישה ביותר בצי הסטי"לים). בנוסף, יש לחיל הים צי [[צוללת|צוללות]] קטן המצויד בצוללות מסוג [[הצוללות מסדרת דולפין|דולפין]] ו[[הצוללות מסדרת דולפין AIP|דולפין AIP]] מתקדמות שמטרתן לבצע משימות [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ועל פי הערכות, גם להוות אפשרות לתגובה [[נשק גרעיני|גרעינית]] ("[[מכה שנייה]]"). החיל מצויד גם בספינות סיור ומשמר קטנות ומהירות מדגמי "[[דבור (כלי שיט)|דבור]]", "[[דבורה (כלי שיט)|דבורה]]", "[[סופר-דבורה סימן 2]]", "[[סופר-דבורה סימן 3]]" ו"[[שלדג (כלי שיט)|שלדג]]".

בנוסף לאמצעים המיוחדים שמפעילה [[שייטת 13]], לוחמי [[פלגה (חיל ים)|פלגות הים]] מפעילים שלל אמצעי לחימה החל מנשק קל: [[רובה סער|רוס"ר]] [[M-16]] לסוגיהם, [[מקלע]] [[מאג]], מקלע [[M2 בראונינג]] וכלה בתותחים מדגמי [[תותח אורליקון|אורליקון 20 מ"מ]], ו[[טייפון (נשק)|טייפון 25 מ"מ]] מיוצב ו[[תותח אוטו מלרה 76 מ"מ|תותח 76 מ"מ]] המשמש בעיקר להפגזת מטרות חוף. ספינות החיל מצוידות במספר סוגים של [[טיל נגד ספינות|טילים נגד ספינות]] כנגד כלי שיט (כגון [[גבריאל (טיל)|גבריאל]] ו[[הרפון (טיל)|הרפון]]) יחד עם טילים משימתיים, בעיקר ממשפחת ה[[ספייק]] של [[רפא"ל]], המקנים יכולת פגיעה נקודתית ביבשה.

ספינות הטילים של חיל הים מצוידים במערכות הגנה מפני [[טיל נגד ספינות|טילים נגד ספינות]] ו[[טיל חוף-ים|טילי חוף-ים]]. מערכות אלה כוללת אמצעי [[לוחמה אלקטרונית]] וכן [[מערכת הגנה אקטיבית|מערכות הגנה אקטיבית]] המיירטות את האיום בהן [[פלנקס (מערכת נשק)|"נוקמני" – פלנקס]] (המבוסס על תותח ה־[[M61A1 וולקן]]) וטילי [[ברק (טיל)|ברק 1]], [[ברק 8]] ו[[ברק MX]], ואף [[כיפת ברזל הימית]] בספינות הסער 6. חיל הים אף מפעיל מסוקים ימיים מסוג [[עטלף (מסוק)|עטלף]].

חיל הים הוא הזרוע הקטנה ביותר של צה"ל.

{{-}}

=== גלריית אמצעי הלחימה של צה"ל ===
<gallery align="center">
<!-- נשק קל -->
File:IDF Soldiers Operate in the Gaza Strip (14708696876).jpg|[[לוחם]] חי"ר חמוש ב[[מיקרו-תבור]]
File:IDF Tavor X95 Flat-top - Independence Day 2019- IZE-129.jpg|[[תבור X-95 פלאט-טופ]]
File:IDF-machineguns-67.jpg|[[מקלע]]י [[נגב (מקלע)|נגב]] ו[[מאג]]
קובץ:SoI--IDF-Negev-NG7.jpg|ממוזער|ימין|לוחם צה"ל עם [[מקלע]] [[נגב NG7]] ב[[קליבר]] [[7.62x51 מ"מ נאט"ו]], [[מלחמת חרבות ברזל]]
קובץ:IDF-M2-Makach-0016.jpg|[[לוחם]] [[חטיבת גולני]] יורה ב[[מקלע|מקלע כבד]] [[M2 בראונינג]]
File:M24-Israel63pic 0017.jpg|[[צליפה בצה"ל|מדריכות צליפה]] עם [[רובה צלפים]] [[רובה צלפים M24|רמינגטון M24]] ורובה [[קלע סער]] מדגם [[M4 קרבין|M4A1 קלעים]]
File:IDF-Modernized-M24-Zachi-Evenor.jpg|[[רובה צלפים]] [[רובה צלפים M24#M24 צה"לי משודרג|M24 צה"לי משודרג]] עם [[כוונת טלסקופית]] [[ליאופולד סימן 6]] X3-X18
קובץ:IDF-Barak-338-rifle-001.jpg|[[רובה צלפים]] ארוך טווח [[ברק (רובה)|ברק]] ב[[קליבר]] [[0.338 לפואה מגנום]]
קובץ:IDF-snipers-216.jpg|ממוזער|ימין|[[צליפה בצה"ל|צלף]] [[קומנדו]] עם [[רובה צלפים]] [[בארט MRAD]]
File:LOTAR academy. VIII.jpg|[[צליפה בצה"ל|צלף לוט"ר]] עם [[מערכת נשק צלפים]] [[בארט MRAD]] ולצידו [[צליפה|מאתר]]
קובץ:IDF-sniper-2022-05-01-Barrett-REC10.jpg|[[צליפה בצה"ל|צלף סער]] עם [[מערכת נשק צלפים]] [[בארט REC10]] (חצי-אוטומטי)
File:Flickr - Israel Defense Forces - Nahal's Special Forces Conduct Firing Drill (4).jpg|"זרזיר מתכלה" [[M72 לאו]] - [[רקטת כתף]] זולה נגד כלי רכב ומבנים
קובץ:IDF-Matador-02.jpg|[[מטאדור (רקטה)|מטאדור "מפצח האגוזים"]] - [[רקטת כתף]] ישראלית נגד מבנים ו[[ביצורים]]
קובץ:SPIKE ATGM.jpg|[[ספייק]] - משפחת [[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] תוצרת ישראל, בשירות צה"ל במספר דגמים (בהם "גיל", "גיל 2" ו"[[תמוז (טיל)|תמוז]]")
<!-- כלי רכב ורק"ם -->
קובץ:Sufa 3 (2).JPG|[[סופה M-240]] - [[רכב שטח]] ממוגן קל
קובץ:IDF soldier at Qalqilya checkpoint.jpg|ה[[HMMWV|האמר]] האמריקני משמש כיום כ[[רכב שטח|רכב השטח]] הטקטי המוביל בצה"ל, למגוון רב של מטרות.
קובץ:Zeev-jeep002.jpg|[[זאב (רכב)|זאב]] - [[נגמ"ש]] אופני/[[רכב שטח]] ממוגן המשמש לתובלת לוחמי חי"ר.
קובץ:M113A1-latrun-1.jpg|[[נגמ"ש]] [[M-113]] המשמש את רוב כוחות צה"ל בסדיר ובמילואים.
קובץ:Achzarit.jpg|[[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"ש כבד]] מדגם "[[אכזרית]]", משרת ב[[חטיבת גבעתי]] ובמילואים
קובץ:Trophy on NAMER AFV.jpg|[[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"ש כבד]] [[נמ"ר]] המבוסס על תובת ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]], משרת ב[[חטיבת גולני]]
<!-- כלים הנדסיים -->
File:IDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל]] ([[דחפור]] [[שריון לכלי רכב|משוריין]] מדגם [[קטרפילר די-9|Caterpillar D9R]])
קובץ:IDF Puma CEV (5).jpg|[[נגמ"ש]] [[פומ"ה]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]]
קובץ:IDF Armored Excavator - Israel 2021-03-29 IZE-220.jpg|[[מחפרים בשירות צה"ל|מחפר צה"לי ממוגן]] מדגם [[קטרפילר 349]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]]
קובץ:ANDROS-sap1.jpg|[[רובוט]] [[סילוק פצצות]]
File:Tagash001.jpg|[[טנק גישור]] על בסיס [[M60 פטון]]
File:CARPET-Puma001.jpg|[[פומ"ה]] עם [[CARPET|רקטות ריצוף (CARPET)]]
קובץ:IDF-Nammer-CEV-02-Zachi-Evenor.jpg|[[נמ"ר הנדסי]]
קובץ:IDF-D9-bulldozer-66-IndependenceDay-1.jpg|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9 משוריין]] עם [[מיגון כלוב]]
<!-- טנקים -->
קובץ:Merkava Mk 4M 400 - Gdud 74 - pic01.jpg|[[מרכבה סימן 4מ 400]] של [[חטיבה 188]]
קובץ:Merkava4m-Windbreaker-0036a.jpg|[[טנק]] [[מרכבה סימן 4מ]] עם "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" - הטנק המתקדם ביותר שפותח על ידי [[ישראל]]
File:Trophy-APS--Merkava-4M-pic01-Zachi-Evenor (cropped).jpg|[[מעיל רוח (מערכת הגנה אקטיבית)]] על גבי [[מרכבה סימן 4מ]]
File:IMI120shells.jpg|[[כדור טנק|כדורי טנק]] ([[פגז]]ים) 120 מ"מ תוצרת [[התעשייה הצבאית]]
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - 188th Brigade Training Day, March 2008-cropped.jpg|[[טנק]] [[מרכבה (טנק)|מרכבה סימן 3]]ד [[ברק זוהר|ב"ז]]
<!-- כלי שיט -->
File:Sa'ar-6-class-corvette-0026.jpg|[[קורבטה|קורבטת]] [[ספינת טילים|טילים]] מדגם [[סער 6]]
קובץ:Saar-6-pic0016a.jpg|[[קורבטה|קורבטת]] [[ספינת טילים|טילים]] מדגם [[סער 6]] משגרת מיירט [[ברק MX]]
קובץ:Eilat 501.jpg|[[ספינת טילים]] מדגם [[סער 5]]
קובץ:סער 4.5.JPG|[[ספינת טילים]] [[סער 4.5]]
File:INS Tanin (1).jpg|[[אח"י תנין (צוללת מסדרת דולפין AIP)|אח"י תנין]] - צוללת מ[[הצוללות מסדרת דולפין AIP|סדרת דולפין AIP]]
File:2DvoraMk2.jpg|ספינת בט"ש [[דבורה (כלי שיט)|סופר-דבורה סימן 2]]
<!-- כלי טיס -->
קובץ:The Southern Lions. Squadron 116. I.jpg|מטוסי [[F-35I אדיר]] של [[טייסת 116]] "אריות הדרום", [[2020]]
קובץ:Israeli F-16C takes off from Ovda Airport in November 2013.JPG|[[מטוס קרב רב-משימתי]] מדגם [[F-16 פייטינג פלקון]] "ברק" המהווה את עמוד השדרה של טייסות הקרב בחיל האוויר.
קובץ:F-15I Ra'am.jpg|[[מטוס קרב]] [[F-15I רעם]] המשמש ל[[תקיפה אווירית|תקיפה והפצצה]]. זהו מטוס הקרב הגדול ביותר בחיל האוויר.
קובץ:IAF-F-16I-2016-12-13.jpg|[[מטוס קרב|מטוס הקרב]] [[F-16I סופה]]. המטוס שודרג במערכות ישראליות ייחודיות וב[[מכלי דלק תצורתיים]].
קובץ:IAF-F-35I-2016-12-13.jpg|[[מטוס קרב|מטוס הקרב]] [[F-35I אדיר]], [[מטוס קרב רב-משימתי]] [[חמקנות|חמקן]] מהדור החמישי
קובץ:Lockheed C-130H Hercules (L-382) (Karnaf), Israel - Air Force AN1324616.jpg|[[מטוס תובלה]] [[C-130 הרקולס]] המשרת בחיל האוויר מספר עשורים בהצלחה רבה.
File:Ah-64d.jpg|[[מסוק קרב]] [[אפאצ'י AH-64|אפאצ'י לונגבו AH-64D "שרף"]]
קובץ:IAF UH-60.jpg|[[מסוק]] סער [[UH-60 בלקהוק]] "ינשוף 3"
File:Elbit Hermes 900s.JPG|[[כטב"מ]] [[הרמס 900]] "כוכב"
<!-- הגנה אווירית -->
File:Arrow anti-ballistic missile launch.jpg|[[חץ (טיל)]] - [[טיל נגד טילים]] [[טיל בליסטי|בליסטיים]]
קובץ:IDF Iron Dome 2021.jpg|[[כיפת ברזל]] - מערכת הגנה אווירית נגד [[ארטילריה רקטית|רקטות ארטילריות]]
<!-- רכבים שונים -->
קובץ:Racoon001.jpg|[[רקון (רכב תצפית)]]
קובץ:Nagmapop01.jpg|[[נגמפו"פ]]
File:Flickr - Israel Defense Forces - Tank Evacuation Drill in the Jordan Valley (1).jpg|[[טנק חילוץ M-88]]
<!-- ארטילריה וחיל התותחנים -->
קובץ:IDF-M270-MLRS-Israel-60.jpg|"המנתץ" [[משגר רקטות M-270 MLRS]] של [[חיל התותחנים]]
File:Cannon fire - M109 self-propelled howitzer.jpg|[[תותח מתנייע M-109]] "דוהר"
File:טנק פרא.jpg|טנק טילים [[פרא (רכב קרבי משוריין)|פרא]] המשגר טילי [[תמוז (טיל)|תמוז]]
קובץ:IDF Sylark Drone Flight Training.jpg|"[[רוכב שמיים]]" - [[מזל"ט]] טקטי של חיל התותחנים
</gallery>

== ראו גם ==
{{הפניה לספר ויקיפדיה|צבא הגנה לישראל}}
{{-}}

== לקריאה נוספת ==
* [[יעקב ארז (עיתונאי)|יעקב ארז]], [[אילן כפיר]], '''צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא ולביטחון''', הוצאת רביבים, 1981.
* [[גיא חזות]], '''צבא ההיי־טק וצבא הפרשים - כיצד ויתרה ישראל על צבא היבשה''', בהוצאת [[מערכות]] ו[[מודן הוצאה לאור|מודן]], 2024.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=צבא הגנה לישראל|ויקיטקסט=חוק יסוד: הצבא|ויקיטקסט 2=פקודת צבא הגנה לישראל|ויקישיתוף=Category:Israel Defense Forces}}
{{פורטל|לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו '''[[פורטל:צה"ל|פורטל צה"ל]]'''}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{סמל|צה"ל}} [https://www.idf.il אתר צה"ל] (האתר הרשמי ב[[עברית]])
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007299158005171|ישראל, צה"ל}}
* {{בריטניקה}}
* [http://fs.knesset.gov.il//0/law/0_lsr_312673.PDF פקודת צבא־הגנה לישראל, 26 במאי 1948] (פורסם ב־31 במאי) באתר הכנסת
* [http://fs.knesset.gov.il//8/law/8_lsr_208450.PDF חוק־יסוד: הצבא], 31 במרץ 1976, באתר הכנסת
* {{ארכיון בספרייה הלאומית|990037188130205171|אסף פרסומי צה"ל}}
* [http://www.mod.gov.il/ אתר משרד הביטחון]
* [https://archives.mod.gov.il/pages/default.aspx אתר ארכיון צה"ל וכוחות הביטחון]
* {{סמל|פליקר}} ערוצי צה"ל ב[[פליקר]] (תמונות)
** {{תמונות}} [http://www.flickr.com/photos/56196724@N03/ ערוץ דובר צה"ל] (בעברית) ב[[פליקר]] (תמונות)
** {{תמונות}} [http://www.flickr.com/photos/idfonline/ ערוץ צה"ל] (באנגלית) ב[[פליקר]] (תמונות ב[[רישיון חופשי]] CC-BY-SA-NC)
* {{כל-זכות|חיילים, צבא וביטחון}}
* {{ynet|אלון בן־דוד ויואב לימור|התשובה במאוזן - סקירה של צה"ל לעומת צבאות ערב|3733329|27 ביוני 2009}}
* {{מערכות1|[[דוד בן-גוריון]]| צבא ומדינה|280-279|יוני 1981}}
* {{מערכות1|דוד בן-גוריון|צה"ל - בית היוצר של אומה לוחמת ויוצרת|287|יוני 1983|צה-ל-בית-היוצר-של-אומה-לוחמת-ויוצרת}}
* [[אמנון רובינשטיין]] ותומר קנת, [https://www.idf.il/media/32775/מאמר-אחרון-להוסיף-השם-כמו-בכותרת.pdf רב־תרבותיות וצה"ל] '''משפט וצבא''' (2016)
* {{אתר צה"ל||גיליון 16–17 - יבשה, 70 שנה לצה"ל|43389|1 ביולי 2018}}
* טל ניצן, [https://zeevgalili.com/wp-content/uploads/2008/01/military-rape2.pdf נדירותו של אונס צבאי בסכסוך הישראלי-פלסטיני], חיבור לשם קבלת [[תואר מוסמך]], האוניברסיטה העברית, ספטמבר 2006
* {{וידאו}}{{אתר צה"ל|ירדן מושליון וליעם אדיב|לזה מתכוונים כשאומרים חדשנות מבצעית ומהלומה רב-ממדית. צפו|77716|15 בספטמבר 2022}}
* הרב חיים ויסברג, [https://www.maarachot.idf.il/2022/גיליונות/פסיפס-דתות-ועדות-בצה-ל/ '''פסיפס: דתות ועדות בצה"ל'''], מערכות, נובמבר 2022.
* {{יוטיוב|l_c3QVjjmwc|שם=Why the IDF is the world’s most effective military|ערוץ=[[Daily Mail]]|אורך=14:53|תאריך=נובמבר 2023}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{צבא הגנה לישראל}}
{{נשקי צה"ל}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:צה"ל|*]]
[[קטגוריה:מערכת הביטחון הישראלית]]
[[קטגוריה:משרד הביטחון]]
[[קטגוריה:צבאות|ישראל]]
[[קטגוריה:צבאות מודרניים|ישראל]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל לחינוך]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל לשנת 1965]]
[[קטגוריה:זוכי פרס בן-גוריון]]