ראנולף פינז

ראנולף פינז
Ranulph Fiennes

לידה	7 במרץ 1944 (בן 80) וינדזור, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	איטון קולג' Sandroyd School Mons Officer Cadet School
בן או בת זוג	ג'יני פינז (1970, 9 בספטמבר 1970–2004) Louise Millington (2005–?)
פרסים והוקרה	מדליית המייסדים של החברה הגאוגרפית המלכותית (1984) קצין במסדר האימפריה הבריטית (1993) מדליית הקוטב מדליית ליווינגסטון מטעם החברה הגאוגרפית המלכותית של סקוטלנד

ראנולף פֵינְז (באנגלית: Ranulph Fiennes (כתיב פונטי: /ˈrænʌlf ˈfaɪnz/); נולד ב-7 במרץ 1944) הוא סופר והרפתקן בריטי המחזיק בכמה שיאי הישרדות.

פינז שירת בצבא הבריטי במשך שמונה שנים, בהן תקופה של פעילות נגד מרידה כנספח לצבא הסולטן של עומאן. בהמשך יצא למספר רב של משלחות והיה האדם הראשון שביקר הן בקוטב הצפוני והן בדרומי באמצעים יבשתיים והראשון שהשלים את חציית אנטארקטיקה ברגל. במאי 2009, בגיל 65, טיפס אל פסגת אוורסט. לפי ספר השיאים של גינס, הוא גדול מגלי הארצות החיים כיום בעולם. פינז כתב מספר רב של ספרים על שירותו הצבאי ועל מסעות החקר והגילוי שיצא אליהם, כמו גם ספר המגן על רוברט פלקון סקוט ממבקרים מודרניים.

ילדות, נעורים והשכלה

פינז נולד ב-7 במרץ 1944 בברקשייר, זמן קצר לאחר מות אביו, סא"ל סר ראנולף טוויסלטון-וייקהאם-פינז, שנפצע בקרב ומת מפצעיו ב-24 בנובמבר 1943. פינז ירש את תואר הברונט של אביו והיה לברונט בנברי השלישי מלידה.

לאחר המלחמה העבירה אמו את המשפחה לדרום אפריקה, שם נשאר עד שמלאו לו 12 ולמד בבית ספר מכין בקייפטאון. פינז חזר לאנגליה ללמוד בבית הספר סנדרויד בווילטשייר ואחר כך באיטון. לאחר לימודיו התגייס לצבא הבריטי.

קריירה

קצונה

פינז שירת שמונה שנים בצבא הבריטי – בגדוד של אביו, "האפורים הסקוטים המלכותיים" – ובהמשך סופח לשירות האוויר המיוחד, שם התמחה בחבלה.

את חיי הצבא גיוון בכל מיני תעלולים והרפתקות, כולל מקרה שבו השיגו, הוא וקצין אחר, חזרזיר מתפתל ומשתולל, שימנו אותו בגריז טנקים והגניבו אותו אל אולם הנשפים העמוס של קולג' הסגל הצבאי, "קמברלי". במקרה אחר, זעם פינז על סכר הבטון המכוער שהקימה חברת פוקס המאה ה-20 להפקת הסרט "דוקטור דוליטל" בכפר קאסל קומב במחוז וילטשייר – שנודע ככפר היפה ביותר באנגליה – ותכנן להרוס אותו. הוא השתמש בחומרי נפץ שצבר, כך טען לאחר מעשה, משאריות של תרגילי אימונים. הודות לכישורים שלמד בקורס התחמקות מכלבי גישוש בשעות הלילה, שאך זה סיים, הצליח להימלט בלי להיתפס, אבל מאוחר יותר אותרו עקבותיו עם עוד שותף למעשה. לאחר משפט, חויב פינז לשלם קנס נכבד והוא וחברו לקשר סולקו מן השירות המיוחד. פינז הוצב תחילה לגדוד ממונע אחר, אך לאחר זמן הורשה לחזור לגדודו.

לאחר שנכזבו תקוותיו מן השירות בצבא בריטניה, בייחוד מסיכוייו לקריירה צבאית, סופח לשתי שנות השירות האחרונות שלו לצבא השולטן של עומאן. בעומאן התחוללה מרידה קומוניסטית גוברת והולכת, בתמיכת דרום תימן השכנה. פינז חווה משבר מצפון זמן קצר לאחר הגיעו לעומאן, ככל שהתוודע על נוהלי הממשל הגרועים של השולטן. אף על פי כן הגיע למסקנה, שהדיכוי הצפוי מהשתלטות קומוניסטית מחד גיסא, והסיכויים לתמורה פרוגרסיבית בשיטת הממשל של השולטן מאידך גיסא, מצדיקים את חלקו בסכסוך. לאחר תקופת הכשרה, פיקד על כיתת סיירים של גדוד מוסקט והתנסה בפעילות רחבת ממדים במרד דופאר. הוא הוביל פשיטות אחדות אל עומק הטריטוריה שבשליטת המורדים על ג'בל דופאר וקיבל עיטור גבורה מטעם השולטן.

הרפתקן

מאז שנות ה-60' של המאה ה-20 היה פינז הרפתקן. הוא הוביל משלחות במעלה הנילוס הלבן על גבי רחפת בשנת 1969 ועל קרחון יוֹסְטֶדאלְסְבְּרֶן בנורווגיה ב-1970. ראויה לציון משלחת טראנס-גלוב, שאליה יצא בין 1979 ל-1982, כאשר הוא ושני עמיתים מן השירות האווירי המיוחד, אוליבר שפארד וצ'ארלס ר. ברטון, הקיפו את העולם על ציר הקטבים, בתעבורה יבשתית וימית בלבד. איש מלבדם לא עשה זאת מעולם בשום נתיב שהוא, לפניהם או אחריהם.

המעבר הצפון מערבי

כחלק ממשלחת טראנס-גלוב השלימו פינז וברטון את המעבר הצפון-מערבי, המחבר בין האוקיינוס השקט לאטלנטי דרך הארכיפלג הארקטי הקנדי. הם יצאו מטוּקְטוֹיאקְטוּק ב-26 ביולי 1981, בלווייתנית בוסטון פתוחה באורך 5.40 מ', והגיעו לפיורד טאנְקוּאָרי ב-31 באוגוסט 1981. מסעם היה הראשון שנעשה בסירה פתוחה ממערב למזרח וכיסה כ-4,800 ק"מ, בנתיב דרך מצר דולפין ויוניון לאורך החוף הדרומי של האי ויקטוריה ושל אי המלך ויליאם. צפונה אל מפרץ רֶזוֹלוּט דרך מצר פרנקלין ומצר פיל, סביב חופי הדרום והמזרח של האי דבון, דרך שער הגיהנום ועל פני המפרץ הנורווגי אל אאורקה, מפרץ גרילי וקדמת פיורד טאנקוארי. לאחר שהגיעו אל הפיורד, היה עליהם לעבור עוד 240 ק"מ דרך אגם האזֶן אל אַלֶרט, לפני שהקימו את בסיס חניית החורף שלהם.

ב-1992 הוביל פינז משלחת, שגילתה את מה שהיה אולי מוצב-חוץ של העיר האבודה איראם בעומאן. כעבור שנה הצטרף לתזונאי ד"ר מייק סטראוד כחלוצים בחציית יבשת אנטארקטיקה ללא תמיכה; לביצוע המעלל נדרשו להם 93 ימים. עוד ניסיון ב-1996 לצעוד אל הקוטב הדרומי ביחידות, למטרת גיוס כספים למלחמה בסרטן השד, לא עלה יפה בגלל התקף של אבני כליות, וצוות אנשיו נאלץ לחלץ אותו ממבצע הסולו שלו.

בשנת 2000 ניסה לצעוד ביחידות וללא סיוע אל הקוטב הצפוני. המשלחת נכשלה כשהמזחלות שלו הבקיעו קרח רופף ופינז נאלץ למשות אותן במו ידיו. קצות האצבעות של ידו השמאלית נפגעו קשות מכוויית קור ולא הייתה לו ברירה אלא לוותר על הניסיון. בשובו הביתה, עמד רופאו על כך, שקצות האצבעות הנמקים יישמרו עוד כמה חודשים לפני קטיעתם, כדי לאפשר צמיחה מחודשת של הרקמה הבריאה ששרדה. פינז, קצר רוח לנוכח הכאב שהיסבו לו קצות האצבעות הגוועים, קטע אותם בעצמו במסורית-נימה, ממש מעל למקום הדם והכאב.

על אף התקף לב וניתוח מעקפים כפול, יצא פינז כעבור ארבעה חודשים ממועד הניתוח, בשנת 2003, להשלים שבעה מרתונים בשבעה ימים בשבע יבשות, במסע האתגרים 7X7X7 של לנד רובר למען קרן הלב הבריטית. "במבט לאחור, לא הייתי עושה זאת. לא אעשה זאת שוב. הרעיון היה של מייק סטראוד". סדרת המרתונים שלהם התנהלה כדלקמן:

• 26 באוקטובר – מרוץ ראשון: פטגוניה – דרום אמריקה
• 27 באוקטובר – מרוץ שני: איי פוקלנד – אנטארקטיקה
• 28 באוקטובר – מרוץ שלישי: סידני – אוסטרליה
• 29 באוקטובר – מרוץ רביעי: סינגפור – אסיה
• 30 באוקטובר – מרוץ חמישי: לונדון – אירופה
• 31 באוקטובר – מרוץ שישי: קהיר – אפריקה
• 1 בנובמבר – מרוץ 7: ניו יורק – צפון אמריקה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ראנולף פינז בוויקישיתוף

• ראנולף פינז, ברשת החברתית Goodreads
• ראנולף פינז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• In his own words (interview with WideWorld magazine, pt1)
• In his own words (interview with WideWorld magazine, pt2)
• Interview with TIME Magazine
• Sir Ranulph Fiennes Agent – Guest Speaking Biography, Profile and Video
• Foreword by Sir Ranulph Fiennes of the book Fragile Earth
• Ranulph Fiennes, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• Foreword to 'Beyond the Setting Sun – 6000 miles on foot for hospice' by Colin Skinner Ranulph Fiennes's Profile London Speaker Bureau
• The National Portrait Gallery (London)|National Portrait Gallery collection includes several bromide prints by Bassano from the years 1964 and 1966.
• Meeting the "Coldest Journey" Team at Crown Bay
• http://www.dailymail.co.uk/home/event/article-2317743/Ranulph-Fiennes-He-honeymooned-Everest-died-operating-table-really-scares-Ranulph-Fiennes-wifes-driving.html
• https://web.archive.org/web/20121106085924/http://www.time.com/time/world/article/0,8599,1900969,00.html?imw=Y