רביעיית תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רביעיית תל אביב
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה רביעיית מיתרים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים
 חיים טאוב, אורי פיאנקה, דניאל בנימיני, ועוזי ויזל
חברים לשעבר
מנחם ברוייאר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רביעיית תל אביב הייתה רביעיית מיתרים, שייסד הכנר חיים טאוב בשנת 1960. חבריה המקוריים היו: חיים טאוב, כינור ראשון, מנחם ברוייאר, כינור שני, דניאל בנימיני, ויולה ועוזי ויזל, צ'לו. כל נגני הרביעייה היו ילידי תל אביב ומכאן שמה. זמן קצר לאחר הקמת הרביעייה החליף אורי פיאנקה את ברוייאר בתפקיד הכינור השני. שלושה מהם - טאוב, בנימיני ופיאנקה - היו נגנים בתזמורת הפילהרמונית הישראלית.[1] הרביעייה פעלה למעלה מ-30 שנה, בישראל ומחוצה לה, וזכתה להצלחה רבה הן בארץ והן בעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההופעה הראשונה של הרביעייה הייתה במוזיאון תל אביב הישן, בשדרות רוטשילד 16, במאי 1960. בתוכנית היו רביעייה ברה מז'ור של מוצרט, ק. 575, רביעיית "הנבל" של בטהובן אופוס 74, וחמישיית הקלרינט של ברהמס, עם הקלרינטן יונה אטלינגר, שהיה גם הוא חבר התזמורת הפילהרמונית.[2]

רביעיית תל אביב הוזמנה לסיור קונצרטים באוסטרליה, במסגרת פסטיבל בטהובן שנערך שם. הדעות בתזמורת הפילהרמונית נחלקו בשאלה, אם התזמורת מסכימה עקרונית ליציאת גוף קאמרי מבין חבריה לחו"ל, אך בהצבעה חשאית אושרה הנסיעה, ובסופו של דבר צמחה ממנה הזמנה גם לתזמורת עצמה.[3]}

חיים טאוב מתאר את קשיי הנגינה ברביעיית מיתרים:

[...] בלי חילוקי דעות אין חיים ברביעייה. ברוב המקרים מוצאים פשרה, אבל לפעמים אתה מגיע ל"יהרג ובל יעבור" [...] אנחנו מופיעים עם שוברט בסול מז'ור. עוזי מנגן לאט ואני מנגן מהר. בסוף הקונצרט דני אומר: "אני עוזב את הרביעייה! גמרתי עם זה. [...] פעם עלי לרוץ עם חיים ופעם עלי לזחול עם עוזי!" [...] אני אמנם כנר ראשון, אני מוביל - אבל אני חייב להקשיב למתרחש סביבי [...] למעשה אני מנגן שלושה קונצ'רטות לכינור בערב, כשאני מנגן ברביעייה

[4]

אך חיים טאוב מדגיש גם את ההנאה שמפיק נגן מנגינת מוזיקה קאמרית, אם לעצמו ואם לכמה מאות ידידים.[5]

רביעיית תל אביב המשיכה לפעול עד שנות ה-90'. הוויולן דניאל בנימיני נפטר ב-1993.

בשנת 1997 קמה רביעיית מיתרים חדשה באותו שם אך בהרכב נגנים שונה.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע מחמישית הקלרינט של ברהמס, פרק שני: יונה אטלינגר ורביעית תל אביב, מתקליטור בהוצאת 'סוני'

מהקלטותיו של אטלינגר ידועה במיוחד ההקלטה של חמישית הקלרינט של ברהמס עם רביעיית תל אביב, שהופיעה בשנות ה-60 בתקליט של חברת Decca, ונחשבת על ידי מבקרים לאחד משיאי הביצוע בהקלטות היצירה.[6] ההקלטה יצאה מחדש בשנות ה-80 על תקליטור בתפוצה מוגבלת של חברת סוני, יחד עם חמישית הקלרינט של מוצרט, גם היא בביצוע עם רביעית תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל אוהד, "הפילהרמונית", עמ' 153
  2. ^ מיכאל אוהד, "הפילהרמונית"
  3. ^ מיכאל אוהד, "הפילהרמונית"
  4. ^ אוהד, "הפילהרמונית", עמ' 154
  5. ^ אוהד, "הפילהרמונית", עמ' 153
  6. ^ Gramophone Archive, July 1972; כמו כן ביקורות של High Fidelity Magazine ו-The Clarinetist Solo Repertoire, Discography.