רוז'ה דיוואזן
לידה |
28 באוגוסט 1904 ז'נבה, שווייץ |
---|---|
פטירה |
30 ביוני 1980 (בגיל 75) ניו ג'רזי, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
שפות היצירה | גרמנית, אנגלית |
פרסים והוקרה | מדליית קולדקוט (1948) |
רוז'ה אנטואן דיוואזן (בצרפתית: Roger Duvoisin; ז'נבה, 28 באוגוסט 1904 – ניו ג'רזי, 30 ביוני 1980) היה צייר וסופר אמריקאי ממוצא שווייצרי. נודע בספרי הילדים שכתב ואייר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוז'ה דיוואזן נולד לאב ארכיטקט. גדל והתחנך בז'נבה, בה סיים את האקדמיה לאמנויות, תוך שהוא מתמחה בציור תפאורות-תיאטרון ובציור קיר.
ב-1926 נסע לצרפת, שם ניהל תחילה מפעל לקדרות בעיירה פרני-וולטיר ואחר כך נתמנה מנהל אמנותי של מחלקת הציור במפעל-טקסטיל בעיר ליון.
כעבור שנה הוזמן לנהל מפעל דומה בניו יורק. אך בבואו לארצות הברית פשט המפעל את הרגל. דיוואזן החליט לנסות להגשים חלום ישן שלו — איור ספרי-ילדים.
ב-1938 קיבל אזרחות אמריקנית, ומאז אייר וכתב עשרות ספרים, רובם לגיל הרך. ספריו מצטיינים בשילוב של טקסט וציור. סגנונו תמציתי ובהיר וציוריו הצבעוניים שופעי שימחת-חיים.
בשנת 1959 הוא אייר את הספר הראשון מסדרת סיפורי עם של המדינות מאת וירג'יניה הבילנד.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ותהי אמריקה" (1938) — סיפור גילויו של העולם החדש
- "הם ירדו לים" (1943. פרס פסטיבל האביב) — הרפתקאות ימאים וגלאים
- "לויתן חג-המולד" (1945)
- "שלג לבן, שלג בהיר" (1947. עם אלוין טרסלט. פרס קלדקוט)
- "ארבע פינות תבל" (1948) — סיפור-חייו של פרנסיסקו פיסארו
- סדרת "פטוניה" הפופולרית, על קורותיה המשעשעות של אווזה סכלה:
- "פטוניה והזר" (1951)
- "פטוניה יוצאת לטיול" (1952)
- "פטוניה, הזהרי" (1958)
- "ורוניקה שלנו נוסעת אל חות פטוניה" (1962)
- "א היא אניה" (1952)
- "בית ארבע העונות" (1956) — בני משפחה נחלקים בדעתם מה הצבע המתאים לביתם החדש
- "הצייד המאושר" (1960. עיטור 'ניו יורק טיימס')
- סדרת "ורוניקה" (1961 ואילך) — מעשיה בסוסת-יאור שיצאה לטיול והגיעה העירה
- "הקטור פנגויך (1972. עיטור 'ניו יורק טיימס')
- "נחש מה אני" (1974. פרס אקדמית ניו יורק לספרי-מדע לילדים. תר' פ. חותם 1980) — סיפור-חידות מצויר המושתת על משחקי צבע
- "יסמין" (1975)
- "ליטורינה" (1977) — מעשה בג'ירפה המנסה להתיידד עם סביבתה
- "שלגי ויערי" (1979) — שני דובים מסייעים להסוות זה את זה
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיוואזן קיבל עיטורים ואותות-כבוד על תרומתו בת-הקיימא לספרות-הילדים. ביניהם:
- מדליית קולדקוט (1948)
- פרס איגוד המאיירים (1961)
- פרס רוטגרס (1966)
- מועמד סופי לפרס אנדרסן (1968)
- פרס קרלן (1976)
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רעייתו, הסופרת לואיז פטיו (נולדה 1904), חיברה בין השאר את הסדרה רבת-ההצלחה, אותה אייר, "האריה המאושר" (1954). הסדרה תורגמה ל-14 שפות ונפוצה במיליון עותקים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביבליוגרפיה של רוז'ה דיוואזן
- רוג'ה דיוואזן (1900-1980), דף שער בספרייה הלאומית