לדלג לתוכן

רחף (אונייה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחף
תיאור כללי
סוג אונייה אוניית משא
חברת ספנות נחשון
ציוני דרך עיקריים
אחריתה טבעה סמוך לחופי קפריסין
מידות
אורך 19 מטרים
רוחב 8 מטרים
נתונים טכניים
מהירות 7 קשר
גודל הצוות 12 - 8
מספר תרנים 2
צורת הנעה מפרשים, מנוע דיזל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברם של גרשון ארליך וגדעון רוזנטל - שניים מנספי האונייה רחף - בבית הקברות היהודי חוף הכרמל

"רחף" הייתה מפרשית־משא ממונעת, מהספינות הראשונות בצי המסחרי של היישוב היהודי בארץ ישראל. היא הייתה בבעלות חברת הספנות "נחשון", ופעלה בשנים 19371938. "רחף" טבעה בדצמבר 1938 מול חופי קפריסין ושלושה ממלחיה טבעו.

"רחף" נרכשה על ידי חברת "נחשון" בסיוע הלוואה של הסוכנות היהודית. היא נכנסה לשרות ביוני 1937 והפליגה תחת הדגל הימי הארצישראלי[1] בעיקר עם מטענים כלליים. ביוני 1937 היא הביאה בהפלגת בכורה מלט מבית החרושת "נשר" לנמל תל אביב[2]. בהמשך 1937 היא פעלה בעיקר לאורך חופי ארץ ישראל וסוריה[3]. בנובמבר 1937 כתב דוד רמז ש"רחף" ביצעה 19 הפלגות בין ארץ ישראל, סוריה, מצרים וקפריסין[4]. במרץ 1938 הפליגה "רחף" באופן חד פעמי[3] לכרתים ואבד עמה הקשר לזמן מה, בעת שהיא מצאה מחסה בין איים נדחים, עד ששבה בשלום בתחילת אפריל 1938[5][1]. באמצע 1938 נחכרה "רחף" על ידי חברת "שירות חופי המזרח"[6] להובלת מטענים מקפריסין למצרים וסוריה[3].

ב-28 בדצמבר 1938[7] טבעה "רחף" כשנקלעה לסערה חזקה שהטביעה מספר ספינות באזור האי קפריסין[8]. שלושה מאנשי צוותה: גדעון רוזנטל, גיאורג (גרשון) ארליך ושריף ריזה (מכונאי מטורקיה) טבעו[9] וגופותיהם נמשו למחרת על ידי דייגים[8]. רוזנטל וארליך הובאו על ידי האונייה "עתיד" לחיפה ב-2 בינואר 1939[10] ולמחרת נקברו בבית הקברות חוף הכרמל בחיפה[11]. על שמה של הספינה קרוי רחוב בחיפה.

מבנה וצוות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רחף" הייתה מפרשית־משא שנרשמה בנמל חיפה, סימנה מ.ח. 19 (מפרשית חיפה)[12]. היא נבנתה בסוריה כספינה במבנה אופייני לספינות במזרח הים התיכון. ה"רחף" נבנתה מעץ אלון, והייתה ספינת מפרש דו־תרנית עם מנוע עזר דיזל של 120 כוחות סוס[3] ומערך מפרשים אורכי. מהירות השיט שלה עם מנוע העזר הייתה עד 7 קשר, ונשאה מטען כללי במעמס מרבי של כ-160 טון. אורכה היה 19 מטר ורוחבה 8 מטר[1]. לאחר רכישתה הוספו לה שני תאים לרב החובל ולמלחים[4].

צוות "רחף" כלל 8–12 איש, שלושה מהם מתלמדים[13]. רוב אנשי צוותה היו יהודים, שחלקם היו, לימים, לרבי חובלים בצי הסוחר הארצישראלי. הקברניט הראשון של הספינה היה רב־חובל הנס רוזנטל. לאחר מכן נמסרה לפיקודו של ישראל לסקוב[14].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רב חובל זאב הים. ספינות מספרות. תל אביב, הוצאת אחיאסף, 1968. עמ' 139-137.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]