שוק חשמלי
שוק חשמלי הוא אחת מדרכי הטיפול המקובלות בהפרעות קצב חשמליות, כגון פרפור חדרים, וכן שיטת טיפול פסיכיאטרית לטיפול בדיכאון חמור, כשהחולה אינו מגיב לתרופות.
במקרה של כשל חמור בפעילות הלב מוצמדות אלקטרודות לחזה של החולה, ומועברת פעימה חשמלית במתח גבוה יחסית, לזמן קצר מאוד - היפוך חשמלי. כמות האנרגיה קטנה מאוד, ואינה מספיקה לגרום נזק לגוף, אך מספיקה כדי לעורר את המערכת האוטונומית של שרירי הלב. השוק החשמלי, הניתן באמצעות מכשיר דפיברילטור, מאפס את הלב, על מנת שיהיה ניתן לגרום לו לפעול בצורה תקינה מחדש באמצעות עיסוי לב ותרופות. כיוון שהטיפול ניתן בדרך-כלל במצבים שבהם החולה מחוסר הכרה, הוא אינו כרוך בכאב. בניתוחי לב מחזיר השוק החשמלי את הלב לפעילות תקינה לאחר הניתוח, והוא ניתן כשהחולה עדיין בהשפעת חומרי הרדמה.
הטיפול החשמלי בפסיכיאטריה מכונה "נזעי חשמל" והוא ניתן בעיקר במקרים של דיכאון קליני עמוק, ובהיעדר תגובה לתרופות נוגדות דיכאון. לראש המטופל מוצמדות אלקטרודות, שמעבירות מכת חשמל במתח נמוך יחסית, במטרה לדמות מעין התקף אפילפטי במוח. למעשה, מכת החשמל מחוללת שינוי זמני בפעילות גלי המוח, ולא התקף אפילפסיה של ממש. הטיפול נעשה בהרדמה כללית ועם חומר מרפה שרירים. הרפיית השרירים נחוצה כיוון שמכת החשמל גורמת להתכווצות השרירים ולפרכוס, מצב שבו המטופל עלול לפגוע בעצמו מבלי דעת. הזרם החשמלי נמשך שניות ספורות, והטיפול כולו עד ההתעוררות מההרדמה נמשך דקות אחדות. לרוב יש צורך בסדרת טיפולים (6–12 טיפולים), בתדירות של 2–3 טיפולים לשבוע.
בעבר השתמשו פסיכולוגים בשוק חשמלי קל כדי לגרום כאב בלתי-מזיק למתנדבים שהשתתפו בניסויים בפסיכולוגיה, כדוגמת הניסוי של מילגרם.
גירוי שרירים חשמלי (אנ') הוא שימוש במכות חשמל חלשות יותר כחלופה או בשילוב אימון כוח. בין האנשים הבולטים שהשתמשו באמצעי זה היה ברוס לי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן הרלי, שוק חשמלי טוב לבריאות, אלכסון (מתורגם מאטלנטיק), 7 בינואר 2016
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.