שייח' אל-אסלאם
שייח' אל-אסלאם (בערבית: شيخ الإسلام) הוא תואר כבוד אשר ניתן בדרך כלל לגדולי חכמי הדת באסלאם.
התואר הזה הופיע לראשונה בח'וראסאן, בשלהי המאה הרביעית להג'רה.[1]
בחלק מארצות האסלאם, היה זה תואר כבוד לא רשמי אשר היה ניתן לפוסקי הלכה, בעוד שבמקומות אחרים התואר היה ניתן באופן רשמי על ידי המדינה לחשובים ביותר שבחכמי הדת.[2]
באימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באימפריה העות'מאנית, זה שקיבל את התואר היה בדרך כלל השופט הראשי של כל אחת מהערים מוסלמיות הגדולות, ובמיוחד המופתי הגדול של קונסטנטינופול. הוא בדרך כלל היה ממונה באופן ישיר על ידי הסולטאן
מנקודת מבטם של נציגים מערביים בחצר המלכותי של האימפריה העות'מאנית, השייח' אל-אסלאם היה דמות אפורה ומסתורית במערכת הפוליטית של האימפריה, אך בה בעת היה בעל כוח רב, שכן היקף פעילותו הוא בתחום הדת, תחום שבו לא לכולם היה הרבה ידע.
במובן מסוים, כוחו של השייח' אל-אסלאם היה גדול אף יותר מכוחו של הסולטאן, מפני שהוא יכול היה להכריז שצו כזה או אחר של הסולטאן אינו רלוונטי לשריעה. יחד עם זאת, הסולטאן היה יכול להחליף את השייח' אל-אסלאם באחד אחר, ואף לבטל את התפקיד או להגביל את תחום שיפוטו.[3]
בעלי התואר "שייח' אל-אסלאם"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין האנשים שזכו לשאת את התואר הזה, ניתן למצוא את השמות שלהלן[4]:
- אבוסוד אפנדי
- תקי א-דין א-סובקי
- תאג' א-דין א-סובכי
- אחמד אבן חנבל
- פח'ר א-דין א-ראזי
- אבן חג'ר אל-עסקלאני
- עבדאללה אלהררי
- שמס אל-דין פנרי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ibn al-Naqīb, Aḥmad ibn Luʼluʼ, -1368., Reliance of the traveller : the classic manual of Islamic sacred law ʻUmdat al-salik, Rev. ed, Beltsville, MD, U.S.A.: Amana Publications, 1999
- ^ Burns, Jonathan G., Introduction to Islamic law : principles of civil, criminal, and international law under the Shari'a, [United States]: JuraLaw, [2013-2014]
- ^ The role of Sheikh-ul-Islam in the Ottoman Empire, eng.islam-today.ru (ארכיון)
- ^ Hallaq, Wael B., 1955-, An introduction to Islamic law
