לדלג לתוכן

שרגא פייבוש הגר (זלישטשיק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר מזלישטשיק
שרגא פייבוש הגר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ה'תרל"ה
פטירה י"ג בטבת ה'תרצ"ח (בגיל 62 בערך)
מקום קבורה אוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית העלמין בויזניצא
מקום מגורים ויז'ניצא, זלישטשיק, טשרנוביץ
רבותיו אביו האמרי ברוך, אחיו האהבת ישראל
אב רבי ברוך הגר מויז'ניץ
אם צפורה
אדמו"ר האדמו"ר מזלישטשיק ה־1
תרנ"ג–תרח"ץ
רבי אברהם יהושע העשיל הגר מקוסוב-זלישטשיק ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רבי שרגא פייבוש הגר, עם אחיו רבי ישראל האדמו"ר מוויז'ניץ

הרב שרגא פייבוש הגר (ה'תרל"ה - י"ג בטבת ה'תרח"ץ, דצמבר 1937) כיהן כאדמו"ר בזלישטשיק ואחר כך בטשרנוביץ.

נולד ב-1875 בערך, לרבי ברוך הגר מויז'ניץ. בנערותו התפרסם כמתמיד, בשעה שלוש לפנות בוקר כבר היה יושב רכון על ספריו[1]. ב-1892, עם פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר בזלישטשיק, והוא בן שמונה עשרה שנים בלבד.

התפרסם כפועל ישועות, ומאות היו מגיעים לשבות אצלו. בימים הנוראים היו בונים אוהל גדול לקליטת כל המתפללים.

היה מפורסם כ"בעל צדקה". היה שולח את בנו בעודו בן עשר לאסוף כספים לצדקה מתושבי הסביבה. גם חסידיו שהיגרו לאמריקה היו משגרים לו כספים ששימשו אותו לתמיכה במשפחות נצרכות.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה התגורר אצל חותנו רבי משה הגר האדמו"ר מקוסוב, בגרוסוורדיין. בתקופה זו הסתופף בצילו של אחיו הגדול רבי ישראל הגר מויז'ניץ, אותו החזיק לרבו. אחר המלחמה קבע את מושבו בטשרנוביץ, שם הקים מחדש את חצרו.

בתקופת מגוריו בטשרנוביץ היה מנהל דיני תורה, לעיתים היה מצרף אליו את אחיינו השארית מנחם מווישווא[1].

נפטר בתרח"ץ (1937) ונקבר באוהל של אביו וסבו בעיירה ויז'ניצא.

יחסו לציונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה מתנגד חריף לתנועה הציונית. נהג לומר: "קיים חוק בינלאומי, כי מי שיש לו פטנט על איזה דבר, אסור לשני לחקותו - לעשות כמוהו, לו היה לי כח, הייתי תובע את התנועות הציוניות למשפט, על כי גונבים הם פטנט של אחרים - הם לקחו את המלה הקדושה "ציון" שלנו, וחיללוה בתור מושג חילוני שלהם"[2].

בזיווג ראשון היה חתנו של רבי חיים מנחם מזינקוב[דרושה הבהרה], בזיווג שני נישא לרחל, בת רבי משה הגר מקוסוב בעל לקט עני. צאצאיו:

  • בנו רבי אברהם יהושע העשיל הגר. כנצר יחיד לחסידות קוסוב הוכתר על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר לממשיך אדמו"רי קוסוב. התגורר בבורו פארק וכונה האדמו"ר מקוסוב-זלישטשיק. אחר פטירתו הוכתר בנו רבי שרגא לאדמו"ר מקוסוב, ובנו השני רבי חיים יחזקאל, הוכתר לאדמו"ר מזלישטשיק.
  • בנו חיים ברוך, נרצח בשואה.
  • בתו מרים אשת הרב ברוך הגר, בן דודה רבי יחיאל מיכל מהורודנקה, בן רבי ברוך מויז'ניץ וחתן אחיו רבי חיים מאנטניא. בנם הרב משה הגר, כיהן כאדמו"ר מאנטניא בבני ברק.
  • בתו רייזל אשת הרב דוד משה שפירא האדמו"ר מגוודזיץ, בן הרב יצחק מרדכי שפירא מגוואדזיץ.
  • בתו חוה אשת הרב יעקב לאו מלבוב אחי הרב משה חיים לאו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 נתן אליהו רוט, קדוש וברוך, בני ברק: מכון להפצת תורת החסידות - נחלת צבי, תשס"ב, עמ' 408
  2. ^ קדוש וברוך - נתן אליהו רוט, בני ברק, תשס"ב, עמ' 413