מנחם מנדל הגר (וישווה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מנחם מנדל מוישובה

הרב מנחם מנדל הגר (תרמ"ה, 1885י"ג בטבת תש"א, 1941) היה האדמו"ר מוישווה (בכתיב יידי: וישאווא).

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכור בניו של האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ. נולד בכפר בעדווילא במרמורש שבטרנסילבניה, שם כיהן אביו כרב. נקרא על שם אבי סבו רבי מנחם מנדל הגר. הוא גדל בבית אביו שהתיישב בויז'ניץ. נסמך להוראה על ידי רבי שלום מרדכי שבדרון ורבי בנימין אריה וייס מצ'רנוביץ'.

בשנת תרס"ב (1902) נישא לבת דודו הרב מרדכי חודרוב (היה נשוי לאחות אביו). לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבה שהקים אביו בויז'ניץ. בשנת תרס"ח (1908) התמנה כרבה של ויז'ניץ.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף לאביו ולשאר בני משפחתו שעברו להתגורר בגרויסוורדיין (אורדאה) בטרנסילבניה. בשנת תרפ"א (1921) התמנה כרב בעיירה וישווה שבמחוז מרמורש שבטרנסילבניה, ועמד בראש הישיבה שהתקיימה במקום. ישיבה זו הייתה הגדולה בכל רומניה באותה תקופה, ובשיאה מנתה כ-400 תלמידים. לאחר פטירת אביו, בשנת תרצ"ו (1936), החל נוהג באדמורו"ת וכונה האדמו"ר מווישאווא. גם לאחר ששימש כאדמו"ר המשיך לעמוד בראשות הישיבה ולמסור בה שיעורים.

בשנת תש"א חלה, וכעבור זמן נפטר מחוליו. עצמותיו הועלו לקבורה לארץ ישראל והוא נקבר בחלקת אדמו"רי ויז'ניץ, בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

את מקומו מילא בנו רבי ברוך (כ"ט באדר תרס"ח − כ"ט בכסלו תש"ד), חתנו של רבי צבי הירש ממישלניץ. נאסר על ידי ההונגרים ונשלח לבודפשט, משם ניסה לברוח לרומניה ונתפס ונשלח לאושוויץ, שם נספה. בן נוסף, רבי חיים יהודה מאיר הגר, עלה לישראל וכיהן באדמו"רות וישאווא בתל אביב. נפטר בי"א באייר תשכ"ט (1969).

ברחוב רש"י בבני ברק היה בית כנסת של חסידי וישווא. בתקופה שהאדמו"ר מויז'ניץ רבי ישראל הגר התגורר מחוץ לקריית ויז'ניץ הוא קבע בו את מקום תפילתו.

בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי וישאווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת רמות בירושלים ומינו לאדמו"ר את רבי ברוך הגר, נכדו של רבי מנחם מנדל. שניו אחיו של רבי ברוך, רבי מנחם מנדל ורבי יצחק הגר, מכהנים באדמו"רות במונסי ובבורו פארק.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שארית מנחם - על התורה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן אליהו רוט, הגאון הקדוש מוישאווא, בני ברק, תשס"ט
  • אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, עמ' 524-536, ירושלים, תשל"ט
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ה, בני ברק, תשמ"ח, עמ' לא-מז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]