מנחם מנדל הגר (וישווה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מוישווה
רבי מנחם מנדל הגר
אין תמונה חופשית
לידה 1885
ה'תרמ"ה
כפר בעדווילא, מרמורש טרנסילבניה
פטירה 12 בינואר 1941 (בגיל 56 בערך)
י"ג בטבת ה'תש"א
קלויזנבורג
חיבורו העיקרי שארית מנחם
אב רבי ישראל הגר

הרב מנחם מנדל הגר (ה'תרמ"ה, 1885י"ג בטבת ה'תש"א, 12 בינואר 1941) היה האדמו"ר מוישווה (בכתיב יידי: וישאווא).

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכור בניו של האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ. נולד בכפר בעדווילא במרמורש שבטרנסילבניה, שם כיהן אביו כרב. נקרא על שם אבי סבו רבי מנחם מנדל הגר, ה"צמח צדיק". הוא גדל בבית אביו שהתיישב בויז'ניץ. נסמך להוראה על ידי רבי שלום מרדכי שבדרון ורבי בנימין אריה וייס מצ'רנוביץ'. ידידו הקרוב אז היה הרב דוד פלדמן, שסיפר, שבמשך השבוע היה הרב הגר חולץ נעליו רק לפני טבילה במקווה, כיון שלא ישן במיטה ורק למד תורה.

בשנת ה'תרס"ב (1902) נישא לבת דודו הרב מרדכי חודרוב (היה נשוי לאחות אביו). לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבת "בית ישראל" שהקים אביו בויז'ניץ, בהמשך כיהן כראש הישיבה. בשנת ה'תרס"ח (1908) התמנה לרבה של ויז'ניץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף לאביו ולשאר בני משפחתו שעברו להתגורר בגרויסוורדיין (אוראדיה) בטרנסילבניה. ישיבת "בית ישראל" נסגרה, ולימים הוקמה מחדש במקום, ואחר כך בישראל, על ידי אחיו הרב אליעזר הגר (נקראת כיום "ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר").

בשנת ה'תרפ"א (1921) התמנה כרב בעיירה וישווה שבמחוז מרמורש שבטרנסילבניה, ועמד בראש הישיבה שהתקיימה במקום. ישיבה זו הייתה הגדולה בכל רומניה באותה תקופה, ובשיאה מנתה כ-400 תלמידים. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרצ"ו (1936), החל נוהג באדמורו"ת וכונה האדמו"ר מוישאווא. גם לאחר ששימש כאדמו"ר המשיך לעמוד בראשות הישיבה ולמסור בה שיעורים. כן היה פעיל מאוד בחיזוק הדת בכל חבל מרמרוש.

בשנת ה'תש"א חלה, בחודש טבת הוא נלקח לרופאים בקלויזנבורג, שם נותח, אך נפטר במוצאי שבת לפנות בוקר. עצמותיו הועלו לקבורה לארץ ישראל והוא נקבר בחלקת אדמו"רי ויז'ניץ, בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מקומו מילא בנו רבי ברוך הגר (נולד בכ"ט באדר ה'תרס"ח, 1908), חתנו של רבי צבי הירש ממישלניץ. הוא נאסר על ידי ההונגרים ונשלח לבודפשט, משם ניסה לברוח לרומניה, אך נתפס ונשלח לאושוויץ, שם נספה בי"ג בשבט ה'תש"ה (ינואר 1945).

בן נוסף, רבי חיים יהודה מאיר הגר, עלה לישראל וכיהן באדמו"רות ווישווא בתל אביב. נפטר בי"א באייר ה'תשכ"ט (אפריל 1969).

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי ברוך, רבי נפתלי צבי הגר, שימש אף הוא כאדמו"ר. הוא פעל להקמת בתי כנסת ובתי מדרש על שם אבותיו, ועסק בהדפסת ספריהם. נפטר בכ"ד בטבת ה'תש"ס (ינואר 2000).

בי"ט באייר ה'תשמ"ט (21 במאי 1984) הקימו צאצאי הרב הגר את: "אגודת בית מדרש גבוה לתורה תפארת מנחם ואהל מאיר וישווא - ויז'ניץ"[1]. העמותה ייסדה ברחוב רש"י 30 בבני ברק, בית כנסת לחסידי ווישווא, ובתקופה שרבי ישראל הגר (לימים האדמו"ר מויז'ניץ) התגורר מחוץ לקריית ויז'ניץ, עקב הרחקתו מהחסידות, הוא קבע בו את מקום תפילתו.

סמוך למותו של רבי נפתלי צבי, בשנת ה'תש"ס, הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש ברחוב מינץ שבשכונת רמות ד' בירושלים, ומינו לאדמו"ר את רבי ברוך הגר, נינו של רבי מנחם מנדל. בית המדרש מכונה "ישועות ישראל", פועל בו כולל אברכים, מכון להוצאת כתבי החסידות, וכן יוצא עלון שבועי "תפארת ווישווא"[2].

שני אחיו של רבי ברוך מכהנים אף הם באדמו"רות בארצות הברית, רבי מנחם מנדל הגר במונסי[3], ובית מדרשו נקרא "שארית מנחם ווישווא", ורבי יצחק הגר בבורו פארק.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שארית מנחם - על התורה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, עמודים 524-536, ירושלים, ה'תשל"ט
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ה, בני ברק, ה'תשמ"ח, עמודים לא-מז
  • נתן אליהו רוט, הגאון הקדוש מוישאווא, שני חלקים, בני ברק, ה'תשס"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]