ישראל הגר (אהבת ישראל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי ישראל הגר
ה"אהבת ישראל"
רבי ישראל הגר (באמצע)
הרב ישראל הגר
חיבורו העיקרי אהבת ישראל
תאריך לידה ב' באלול ה'תר"ך
תאריך פטירה ב' בסיוון ה'תרצ"ו
מקום קבורה רומניה - בני ברק
תאריך לידה לועזי 1860
תאריך פטירה לועזי 1936 (בגיל 76 בערך)
חסידות ויז'ניץ
מקום פעילות רומניה - הונגריה
מספר בשושלת 5
הקודם ברוך הגר
אב ברוך
אם צפורה

רבי ישראל הגר (ב' באלול, תר"כ 1860 - ב' בסיוון תרצ"ו 1936), בעל "האהבת ישראל", האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות ויז'ניץ. היה ממנהיגי החסידות ברומניה והונגריה בדור שלפני השואה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לאדמו"ר מויז'ניץ, רבי ברוך הגר, בויז'ניץ. נקרא על שם חותן סבו רבי ישראל מרוז'ין. נתחנך ולמד אצל סבו, רבי מנחם מנדל, ה"צמח צדיק". עם נישואיו בשנת תרל"ה להינדא, בת רבי מאיר הורוביץ, ה"אמרי נועם" מדז'יקוב, עבר ללמוד בבית חותנו בדז'יקוב. לאחר פטירת חותנו, פחות משלוש שנים מחתונתו, חזר לויז'ניץ.

עם פטירת סבו בשנת תרמ"ה נתמנה לרב בעיירה בידוולה, במרמורש, בין העיירות סיגט וחוסט. בשנת ה'תרמ"ח עם לידת בנו חיים מאיר[1], נאלץ לברוח מהעיירה עקב הלשנה. בזמן שחגג את הולדת בנו, הגיעו עשרות שוטרים הונגריים לעוצרו, אך בעזרת חסידיו הצליח להימלט וחזר לעיירה ויז'ניץ. עם פטירת אביו בשנת תרנ"ג נתמנה לאדמו"ר לחסידי ויז'ניץ, והוא בן 33. בתקופה זו הצטרפו לחצרו אלפי יהודים בבוקובינה, גליציה, והונגריה[דרוש מקור]. באותו זמן הקים את ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בויז'ניץ, שבראשה עמד בנו הרב אליעזר. הישיבה התקיימה בעיירה עד השואה (עם הפסקה של מספר שנים במלחמת העולם הראשונה ואחריה).

בי"ג באב תרע"ד, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה נפטרה אשתו הינדא[2]. על אף סלידתו מהרוסים, סירב להימלט מהעיר מחשש שיפיל פחד על היהודים הנותרים. מקורביו סייעו למשפחתו להימלט לברהומט בתקווה שגם הוא ילך אחריהם, אך הוא נשאר בעיר. לאחר הכיבוש הרוסי של האזור, בתחילת חורף תרע"ה, חזרה משפחתו לעיר. בסוף חודש כסלו חיפשוהו הרוסים. הוא ונמלט לקוסוב והתגורר אצל קרובו, רבי משה הגר, בעל ה"לקט עני". חסידים מספרים כי המעבר לקוסוב לווה בניסים שסייעו לו להימלט. לאחר כחודשיים בקוסוב תפסו אותו הרוסים כדי לגייסו לצבא. הוא שוחרר במאמצי החסידים. בחודש שבט חצה את הגבול הרוסי-רומני, ובמסע ארוך הגיע עם פמלייתו לגרויסוורדיין (אורדאה) בטרנסילבניה. הקהילה היהודית בעיר זו הייתה רחוקה עד אז מאווירה חסידית.

העיתונאי דוד גלעדי מתאר את החסידות בתקופה זו:[דרוש מקור]

"האדמו"ר מויז'ניץ, הרב ישראל האגר, היה המלכות הראשונה באימפריה החסידית של רומניה... השפעתו הייתה שקולה כנגד זו של כל רבני רומניה גם יחד".

בשנת תרפ"א נישא בשנית למרים בת הרב יעקב כהנא אב"ד חצי-עמר, אלמנת רבי אלעזר ניסן הורוביץ מדזי'קוב-צפת. שנתיים לאחר נישואיהם נפטרה גם היא, חודש לפני חתונת בתה לרבי ברוך, בנו של רבי ישראל. בשנת תרפ"ז נישא בשלישית לשיינדל בת רבי יעקב לייב מטריסק, שנרצחה בשואה.

הרב ישראל נתן הסכמות לעשרות ספרים. ספרו על התורה בשם "אהבת ישראל", יצא בימי השואה, בשנת תש"ג בגרויסוורדיין.

לאחר קום המדינה הועלה ארונו מרומניה, במאמצים ששותפו בהם מנהיגי המדינות רומניה וישראל. בי"ג באייר, תש"ט הוא נטמן ב'אוהל' מיוחד בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, שם נטמנו מאז, רוב אדמור"י החסידות שהלכו לעולמם (למעט אליעזר הגר שנטמן בהר הזיתים).

על שם ספרו, אהבת ישראל, רחוב ברמת ויז'ניץ בחיפה.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

בנותיו:

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהבת ישראל על התורה ומועדים אור ישראל (מאמרים)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר "קדוש ישראל" כתוב שהיה זה בזמן לידת בנו מנחם מנדל
  2. ^ ראו כאן על פטירתה.