ישראל הגר (אהבת ישראל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישראל הגר מוויז'ניץ
באמצע, שלישי מימין. נראה לצידו חתנו רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ מדז'יקוב
באמצע, שלישי מימין. נראה לצידו חתנו רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ מדז'יקוב
באמצע, שלישי מימין. נראה לצידו חתנו רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ מדז'יקוב
לידה 20 באוגוסט 1860
ב' באלול ה'תר"ך
ויז'ניץ
פטירה 22 במאי 1936 (בגיל 75)
ב' בסיוון ה'תרצ"ו
גרויסוורדיין
מקום קבורה רומניה - בני ברק
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות רומניה - הונגריה
תקופת הפעילות ? – 22 במאי 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים אדמו"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו אהבת ישראל. אור ישראל
בת זוג הינדא, מרים, שיינדל
אב ברוך הגר עריכת הנתון בוויקינתונים
אם ציפורה
צאצאים רבי מנחם מנדל הגר (וישווה), רבי חיים מאיר הגר, רבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר), רבי ברוך הגר (מקור ברוך)
אדמו"ר ויז'ניץ ה־3
1892–1936
(כ־44 שנים)
→ רבי ברוך הגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב הגר במרכז, שני מימין נראה ניסן יוסט

רבי ישראל הגר (מכונה ה"אהבת ישראל" על שם ספרו; ב' באלול ה'תר"ך, 20 באוגוסט 1860 - ב' בסיוון ה'תרצ"ו, 22 במאי 1936), היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות ויז'ניץ. ממנהיגי החסידות ברומניה ובהונגריה בדור שלפני השואה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוהל שהוקם על קברו בבית הקברות שומרי שבת, זיכרון מאיר, בני ברק. מבט מבחוץ
האוהל שהוקם על קברו בבית הקברות שומרי שבת, זיכרון מאיר, בני ברק. מבט מבפנים

נולד לאדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ברוך הגר, בעיירה ויז'ניץ. נקרא על שם חותן סבו, רבי ישראל מרוז'ין. למד אצל סבו רבי מנחם מנדל, ה"צמח צדיק". בשנת ה'תרל"ה נישא להינדא, בת רבי מאיר הורוביץ, ה"אמרי נועם" מדז'יקוב, ועם נישואיו עבר ללמוד בבית חותנו בדז'יקוב. פחות משלוש שנים לאחר חתונתו נפטר חותנו והוא חזר לויז'ניץ.

עם פטירת סבו בשנת ה'תרמ"ה נתמנה לרב בעיירה בידוולה, במרמורש, בין העיירות סיגט וחוסט. בשנת ה'תרמ"ח עם לידת בנו חיים מאיר, הוצא נגדו צו מאסר, לאחר שמתנגדיו בציבור המודרני התלוננו שהוא מטיף נגד המגיאריזציה. בזמן שחגג את הולדת בנו, הגיעו עשרות שוטרים הונגרים לעצור אותו, אך הוא הצליח להימלט לכפר ביטשקוב[1].

עם פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ג, מונה לאדמו"ר לחסידי ויז'ניץ, והוא בן 32. לחצרו השתייכו אלפי יהודים מבוקובינה, גליציה והונגריה. הוא הקים את ישיבת בית ישראל בוויז'ניץ, שבראשה עמד בנו רבי מנחם מנדל. הישיבה התקיימה בעיירה עד השואה (עם הפסקה של מספר שנים במלחמת העולם הראשונה ואחריה). חצרו של הרב הגר משכה רבבות מבקרים מדי שנה ורבים בוויז'ניץ התפרנסו ממבקרים אלו. בשנת 1909 עלו בוויז'ניץ טענות נגדו מצד חוגי המתקדמים ובעקבות זאת הוא שקל לעזוב את המקום[2].

בי"ג באב ה'תרע"ד, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה נפטרה אשתו הינדא[3]. על אף חששו מהרוסים, סירב להימלט מהעיירה כדי שלא להפיל פחד על היהודים הנותרים. מקורביו סייעו למשפחתו להימלט לברהומט בתקווה שגם הוא ילך אחריהם, אך הוא נשאר בעיירה. לאחר הכיבוש הרוסי של האזור, בתחילת חורף ה'תרע"ה, חזרה משפחתו לעיר. בסוף חודש כסלו חיפשו אותו הרוסים כדי לגייסו לצבא. הוא נמלט לקוסוב, שם התגורר אצל קרובו, רבי משה הגר, בעל ה"לקט עני"[4]. לאחר כחודשיים בקוסוב תפסו אותו הרוסים, והוא שוחרר במאמצי החסידים.

המעבר לגרויסוורדיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש שבט חצה את הגבול הרוסי-רומני, ובמסע ארוך הגיע עם פמלייתו לגרויסוורדיין (אורדאה) שבטרנסילבניה. עד אז הייתה הקהילה היהודית בעיר זו רחוקה מאווירה חסידית. רבי ישראל נודע כ"בעל מופת" בקרב יהודים וגויים. התפרסם באהבת ישראל ואהבת האדם בכלל. נטה להימנע ממחלוקות ופילוגים.

הרב ישראל נתן הסכמות לעשרות ספרים. הוא היה ממנהיגי אגודת ישראל בתחילת דרכה.

העיתונאי דוד גלעדי מתאר את חסידות ויז'ניץ בתקופה זו:[5]

"האדמו"ר מוויז'ניץ, הרב ישראל האגר, היה המלכות הראשונה באימפריה החסידית של רומניה... השפעתו הייתה שקולה כנגד זו של כל רבני רומניה גם יחד".

בשנת ה'תרפ"א נישא בשנית, למרים בת הרב יעקב כהנא אב"ד חצי-עמר, אלמנת רבי אלעזר ניסן הורוביץ מדז'יקוב-צפת. שנתיים לאחר נישואיהם נפטרה גם היא. חודש לפני חתונת בתה לרבי ברוך, בנו של רבי ישראל. בשנת ה'תרפ"ז נישא בשלישית, לשיינדל בת רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק, שנרצחה בשואה.

רבי ישראל נפטר בליל שבת, ב' בסיוון ה'תרצ"ו, ונקבר בגרויסוורדיין. לאחר קום המדינה, בי"ג באדר ה'תש"י, הועלה ארונו מרומניה, במאמצים ששותפו בהם מנהיגי רומניה וישראל. הוא נטמן בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. על קברו הוקם אוהל שבו נטמנו לימים גם רוב צאצאיו, אדמור"י החסידות שהלכו לעולמם, למעט רבי אליעזר הגר שנטמן בהר הזיתים, ורבי מרדכי הגר שנטמן בארצות הברית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו נקראו שכונות ורחובות בישראל: קריית ויז'ניץ בבני ברק נקראה "שיכון אהבת ישראל ואור החיים" על שמו ועל שם אחיו רבי חיים הגר מאנטניא, ובה רחוב "שדרות האדמו"ר מויז'ניץ" על שמו. רמת ויז'ניץ בחיפה נקראת גם "משכן ישראל", ובה רחוב "אהבת ישראל". קריית דז'יקוב-ויז'ניץ בבית שמש נקראת "קריית אהבת ישראל". בתל ציון נקרא רחוב על שם ספרו "אהבת ישראל".

כמו כן נקראו על שמו ישיבות בית ישראל ודמשק אליעזר בבני ברק, יחל ישראל בחיפה, וישיבת ההסדר אהבת ישראל בנתיבות; בתי מדרשות של חסידי ויז'ניץ בישראל ומחוץ לה.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

בנותיו:

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהבת ישראל, על התורה והמועדים, יצא בגרויסוורדיין בימי השואה, ה'תש"ג
  • אור ישראל (מאמרים)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות: בית קוסוב - וויז’ניץ, תל אביב, ה'תשכ"א
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, ה'תשמ"ז, עמודים קיז-קמ
  • יוסף שטיינמעץ, ספר ישראל סבא קדישא, ניו יורק תשנ"ז. יצא גם בעוד כמה מהדורות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, מצבת קודש, ניו יורק תשי"ב, עמ' 12, הערה 18; וראו עוד אצל יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות, תשמ"ו, עמ' 227, הערה 6, הטוען כי רבי חיים מאיר נולד בוויז'ניץ, וכי הרב גרינוולד טעה בסיפורו, כי מאורע זה היה שנים רבות מאוחר יותר כשהיה רבי ישראל בקוסוב במלחמת העולם הראשונה (ראה להלן).
  2. ^ המרידה בוויזניץ, המצפה, 5 בנובמבר 1909
  3. ^ נתן אליהו רוט, קדוש ישראל, חלק א', מהדורה שנייה, תשמ"ה, עמוד נג, באתר היברובוקס
  4. ^ החסידים מספרים על נסים שסייעו לו להימלט.
  5. ^ בתוך יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות (אות י), מוסד הרב קוק, תשס"א, עמ' תקלט.