חיים מאיר הגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ
Imreichaim.JPG
לידה 1 בדצמבר 1887
ט"ו בכסלו ה'תרמ"ח
ויז'ניץ, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 במרץ 1972 (בגיל 84)
ט' בניסן ה'תשל"ב
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבורו העיקרי "אמרי חיים"
מספר בשושלת 4
הקודם ישראל הגר
הבא משה יהושע הגר. מרדכי הגר
אב ישראל הגר

הרב חיים מאיר הגר (מכונה האמרי חיים[א]; ט"ו בכסלו ה'תרמ"ח, 1 בדצמבר 1887 - ט' בניסן ה'תשל"ב, 24 במרץ 1972), היה האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות ויז'ניץ. ממנהיגי היהדות חרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, וממנווטי דרכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמרי חיים עם השפע חיים מצאנז

נולד לרבי ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ בעיירה ויז'ניץ ברומניה. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגלית (מרגליא[ב]) בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ עקב געגועיו לטיש של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) ברומניה.

לוחית זיכרון ליד בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק

בשנת ה'תרצ"ו (1936) אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד (1944), הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה.

בחודש אלול תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות שומרי שבת כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ. נפטר בשנת תשל"ב (1972) ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק[1].

בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק

על שמו רחוב "אמרי חיים" בקריית ויז'ניץ. חתנו הרב משה ארנסטר הקים את קריות "מאור חיים" בירושלים ובצפת. אחת מהישיבות בקריה והישיבה באשדוד נקראו על שמו. בערים רחובות, אשדוד מודיעין עילית ובית שמש קיימים בתי מדרש בשם "אמרי חיים".

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשב ללמדן ומתמיד גדול וקיבל סמיכה לרבנות מרבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים" ו"ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות כמיטב המסורת של חסידות ויז'ניץ.

חיבר מספר ניגונים, המתאפיינים ברגש. מבין לחניו התפרסמו "כבודו מלא עולם","השבת נועם הנשמות", ועוד.

חסידים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על שם ספרו
  2. ^ שמה המדויק נתון לוויכוח בין בניה: רבי משה יהושע טען ששמה מרגלית, ורבי מרדכי טען ששמה מרגליא.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם שמואל, מת האדמו"ר מויז'ניץ, מעריב, 24 במרץ 1972