ברוך הגר
 | |||||
| האוהל על קברו, בבית הקברות היהודי בוויז'ניציה (גר') | |||||
| לידה | סיוון ה'תר"ה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ' בכסלו ה'תרנ"ג (בגיל 47) | ||||
| חיבוריו | אמרי ברוך | ||||
| שם השושלת | חסידות ויז'ניץ | ||||
| אב |
מנחם מנדל הגר (צמח צדיק)  | ||||
| ילדים |
ישראל הגר (אהבת ישראל), משה הגר (שאץ-ויז'ניץ), שרגא פייבוש הגר, חיים הגר (אוטיניה), שמואל אברהם אבא הגר | ||||
| |||||
  | |||||
רבי ברוך הגר (סיוון ה'תר"ה 1845, קאסוב - כ' בכסלו ה'תרנ"ג 1892) היה האדמו"ר השני בחסידות ויז'ניץ והרביעי בשושלת קוסוב-ויז'ניץ.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ, ועל פי בקשת סבו רבי ישראל מרוז'ין הוא נקרא על שמו של רבי ברוך ממז'יבוז'. נישא לצפורה בתו של רבי אריה לייב מז'יטומיר בנו של רבי שמואל אבא מסלאוויטא נכדו של רבי פנחס מקוריץ.
לאחר פטירת אביו בכ"ט בתשרי ה'תרמ"ה הוא החל לשמש כאדמו"ר, אך סירב לנהוג בגינונים כמנהג אביו.
ככל בית קוסוב-ויז'ניץ, פיזר מכספו לצדקה, וכן היה נשיא כולל ויז'ניץ דרכו חילק סכומים גדולים לעניי ארץ ישראל.
כאביו וכזקנו המשיך בפיקוח על מצב הדת באזור. הוא אסר את שחיטתו של שוחט מסיגט, דבר שגרם למחלוקת חריפה עם רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט שבהונגריה (כיום ברומניה), בעל ה"קדושת יום טוב" (אביו של רבי יואל טייטלבוים מחסידות סאטמר). לימינו של הרב מסיגט עמדו רבני הונגריה, ולימינו של הרבי מוויז'ניץ עמדו רבי יצחק אהרן איטינגא מלבוב, רבי יצחק שמלקיס מלבוב, רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין, רבי אברהם בנימין קלוגר מבראד ורבנים נוספים. אגב, אותו שוחט גרם למחלוקת נוספת בין בנו של ה"קדושת יום טוב", ובין בנו של רבי ברוך, רבי ישראל מוויז'ניץ. מחלוקת זו הונצחה בספרים מלחמת מצווה[1] מצד רבה של סיגט, ואוהב משפט[2] מצד ויז'ניץ.
על שמו נקראו רחוב "אמרי ברוך" בקריית ויז'ניץ בבני ברק, וקהילת "אמרי ברוך" של חסידות ויז'ניץ באלעד.
חיבורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חתנו הרב מרדכי חודורוב קיבץ מאמרי תורתו בספר אמרי ברוך - ספר דרושים על פרשת השבוע, תנ"ך ומועדי ישראל. נדפס לראשונה בקולומיאה ה'תרע"ב.
שושלתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב חסידיו פנו אל בנו רבי ישראל אך חלקם פנו לשאר בניו, שכיהנו גם הם כאדמו"רים בבוקובינה וגליציה.
- רבי ישראל, ממלא מקום אביו בוויז'ניץ.
- רבי חיים, אדמו"ר באנטניא.
- רבי משה משאץ, האדמו"ר הראשון בחסידות שאץ ויז'ניץ. חתן רבי אברהם יהושע העשיל ממז'יבוז'.
- רבי שמואל אברהם אבא מהורודנקה. חתן רבי משה מרדכי ממקארוב.
- חוה אשת בן דודו של אביה, הרב שמואל דוב חודורוב, כיהן בפטריבה.
- רייזל אשת הרב מרדכי חודורוב בן הרב חיים מאיר מברדיצ'ב, האדמו"ר מטאלנא-ויז'ניץ.
- רבי יעקב יצחק דוד מסטורוז'ינץ, חתן רבי יששכר בער מדולינא. כיהן בסטרוז'ניץ ובטשודין. בנו - סופר היידיש ברוך הגר.
- רבי פנחס מבורשה, חתן דודו רבי שמואל מסקאהל. כיהן גם בוישווה ובסיגט. בנו רבי אלתר מנחם מנדל, חתן דודו רבי ישראל, מילא את מקומו. נרצח בגטו סעליש (לפי גרסה אחרת באושוויץ).
- רבי שרגא פייביש, אדמו"ר בזלישטשיק.
- שיינדיל - אשת הרב שלום יוסף פרידמן מצ'רנוביץ, בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה.
- רבי יחיאל מיכל מהורודונקה. מילא את מקום אחיו רבי שמואל אבא. היה חתנו של אחיו רבי חיים מאנטניא.
- רבי שלום מדמיטש.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי תפארת שבמלכות: בית קוסוב - ויז’ניץ, תל אביב, תשכ"א
- קדוש וברוך - תולדותיו, נתן אליהו רוט, בני ברק, תשס"ב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד הלחמי, רבי ברוך הגר מויז'ניץ, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' שמ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
ברוך בן מנחם מנדל הגר (1845-1892), דף שער בספרייה הלאומית
| תקופת חייו של הרב ברוך הגר על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|