תאגיד מונדרגון
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
חוזה מריה אריזמנדיארייטה  |
| תקופת הפעילות |
1956–הווה (כ־68 שנים) |
| חברות בנות |
תאגיד מונדרגון (ניו זילנד) |
| מיקום המטה |
מונדרגון |
| ענפי תעשייה |
שירותים פיננסיים, ייעוץ טכנולוגית מידע, תעשיית המכונות, ייצור, education, בנייה, קמעונאות |
| הכנסות |
12,033,000,000 אירו (נכון ל־2018) |
| יו"ר |
Iñigo Ucín |
| עובדים |
81,507 (נכון ל־2019) |
| אתר רשמי | |
  | |
מונדרגון (MCC Mondragon Corporation Cooperative) הוא תאגיד קואופרטיבי של חברות לייצור קמעונאי בחבל הבסקים בספרד. הקואופרטיב הוא אחד מהגדולים בעולם, ונחשב לדוגמה להצלחת המודל הקואופרטיבי. מלבד החברות היצרניות שברשות התאגיד, התאגיד מקיף את חיי עובדיו-חבריו ומחזיק גם בנקים, בתי ספר, אוניברסיטאות, חברה לביטוח בריאות ופנסיה והתארגנויות ציבוריות נוספות.
נכון לסוף שנת 2011, התאגיד מספק תעסוקה ל-83,869 עובדים בכ-256 חברות העוסקות בארבעה שדות פעילות: פיננסים, תעשייתיים, מסחר קמעונאי וחינוך והשכלה.
התאגיד פועל במודל עסקי הומניסטי המבוסס על קידום העובד ושיתופו בבעלות על ההון ובקבלת ההחלטות, יחד עם דחיפה למצוינות עסקית.
סיסמת התאגיד: "אנושיות בעבודה".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחבל הבסקים הייתה מסורת ארוכה של התנהלות קואופרטיבית שנגדעה עם מלחמת האזרחים בספרד. ראשיתו של התאגיד החלה ביוזמתו של הכומר דון-חוזה מריה אריזמנדיארייטה (בספרדית: José María Arizmendiarrieta), שהגיע לעיירה מונדרגון בשנת 1941 בגיל 26, לאחר שהוגלה על ידי משטר פרנקו לצפון הארץ בשל דעותיו הסוציאליסטיות. מצבה של העיירה לאחר המלחמה היה רע, ושררה בה אבטלה רבה. אריזמנדיארייטה קיווה להשפיע על מצבה הכלכלי של העיר ובשנת 1943 הקים בית ספר פוליטכני בעיר בניהול דמוקרטי. בית הספר שהיה פתוח לכל, דגל ברעיונות של ערבות הדדית וכלכלה שיתופית ברוח נוצרית. הכומר אף כתב ספר בשם "Reflections" המסביר את רעיון הקואופרציה. בשנת 1956 הקימו חמישה מבוגרי בית הספר את היוזמה הקואפרטיבית הראשונה באזור שנקראה ULGOR (ראשי התיבות של שמותיהם. לימים התפתחה החברה לחברת Fagor Electrodomésticos). החברה עסקה בייצור תנורי פראפין.
בשנת 1959 הקימו החברים, בהצעתו של אריזמנדיארייטה, את הבנק הקואופרטיבי "בנק הפועלים העממי" (Caja Laboral Popular). הבנק הציע הלוואות בריבית נמוכה לשם הקמת קואופרטיבים נוספים. בעקבות כך הוקמו גם החברות :Fagor Ederlan, Fagor Electrónica ו-Danobat. רבות מהחברות המשיכו לקום על ידי תלמידי מחזורים נוספים של בית הספר של אריזמנדיארייטה. עוד דרך בה התרחב התאגיד הייתה על ידי הזמנת קואופרטיבים קיימים. וכן על ידי מתן סיוע כלכלי לחברות כושלות תוך הפיכתן לקואופרטיבים. עד סוף שנות השישים היו חברות במונדרגון יותר מ-40 חברות וחברות בת.
בתחילה לא היה קשר ארגוני בין הקואופרטיבים - למעט חברותם המשותפת בבנק הפועלים. בשנת 1964, הוקמה על ידי תשעה מהקואופרטיבים קבוצת "אלרקו" שהנהיגה חוזה רב-צדדי בין החברות, שהסדיר את ענייני הקהילה, צורכי העובדים והפעולה העסקית במשותף. ההתאגדות נבעה מההבנה כי מבנה זה יקנה לחברות יתרון בשוק התחרותי.
בשנת 1962 הוקם טכניון בעיר ללימודי חשמל ואלקטרוניקה, שרטוט טכני, אוטומציה ויציקה. בטכניון למדו כאלף תלמידים ובשנת 1969 הוא הוכר כבית ספר תעשייתי-הנדסי על ידי המדינה. בעקבות הטכניון הוקם גם קואופרטיב "אלקופ" המשלב לימודים ויזמות קואופרטיבית.
בשנת 1974 הוקם מרכז המחקר "איקרלן" (Ikerlan), העוסק בפיתוח מוצר עסקי, תהליכים ואנרגיה.
בשנת 1984, בעקבות ההתרחבות בשיתוף הפעולה בין הקואופרטיבים השונים הוחלט להקים את השותפות הקואופרטיבית הרחבה שתאגד את כל החברות הפועלות במסגרת "מונדרגון". התכנס קונגרס השותפות הראשון ונבחר לראשונה וועד מנהל לניהול האסטרטגיה המשותפת.
בראשית שנות ה-80 תקף את ספרד משבר כלכלי, מלווה בעליה חדה באבטלה. המשבר פגע גם בפעילות התאגיד, וחלק מהחברות פשטו את הרגל. הקואופרטיב נאלץ לשלם פיצויי אבטלה לחברים המפוטרים. אף על פי כן החזיקו החברות הקאופרטיביות בזמן המשבר טוב יותר מן החברות הפרטיות, זאת בשל נכונתם של העובדים המעורבים בניהול החברות להיוון מרבית רווחי החברה בקרנות אבטחת סיכונים לטובת החברות, וכן בשל מערכת של ערבות הדדית בין החברות השונות. עוד דרכי התמודדות שנקט בהן התאגיד עם המשבר הייתה העדפה של מובטלי החברות שנסגרו מקרב התאגיד במשרות הפנויות במפעליו האחרים של התאגיד, וצמצום הדיווידנדים. לאחר המשבר סייע בנק הפועלים העממי להתאוששות על ידי מתן הלוואות גבוהות, וכן - מחיקת חובותיהן של חברות כחלק מתוכנית שיקומית שנתקבלה בהצבעה דמוקרטית באספה הכללית.
לקראת סוף שנות ה-80 התאושש התאגיד מן המשבר, ואף הוסיף להתרחב, כשבנק הפועלים העממי פותח סניפים חדשים בברצלונה ומדריד, והשפעת התנועה הקואפרטיבית הפכה מורגשת גם מחוץ לחבל הבסקים. חברת המזון "ארוסקי" מבית התאגיד הייתה לחברה המובילה בחבל הבסקים.
בשנות ה-90 התרחבה השותפות בין החברות השונות במונדרגון. משלב זה החברות הפועלות במסגרת התאגיד אינן מתבססות עוד על הון עצמי, אלא על שיתוף הפעולה. כל חברה מגישה תוכנית עסקית למועצה הכללית - וזו מאשרת כי התוכנית תואמת את מדיניות התאגיד. התאגיד אינו הבעלים של החברות החברות בו - החברות הן היוצרות את התאגיד.
בשנת 1997 הוקמה האוניברסיטה של מונדרגון.
במהלך שנות ה-90 ניסה התאגיד להבנות מדיניות שתתמודד עם תהליכי הגלובליזציה, על ידי הקמת מפעלי ייצור במספר מדינות נוספות. הראשון שבהם היה תחנת קופרסי (Copreci) במקסיקו בשנת 1990 ולאחריו הוקמו עוד רבים נוספים. נכון לסוף שנת 2008 לתאגיד 73 מפעלי ייצור מחוץ לספרד.
בשנת 2009 איגוד עובדי המתכת בארצות הברית הודיעה על הסכם עם מונדרגון, להקמת קואופרציה בארצות הברית[1]
אופן התנהלות הקואופרטיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל חבר בקואופרטיב הוא בעל מניה אחת המעניקה לו זכות הצבעה באספה הכללית.
בתאגיד מונהג שכר דיפרנציאלי. בעבר עמד פער השכר בתאגיד על 1:3 אולם עם השינויים בחברה מסביב, על מנת לשמור על עובדים מוכשרים בתאגיד הועלה היחס ל-1:11. למרות זאת השכר המינימלי בקואפרטיב גבוה ב-13% מהממוצע החברתי, וכן שכר המנהלים נמוך ב-30% מן המקובל בשוק בעסקים באותו סדר גודל.[2]
לתאגיד אספה נבחרת בת 650 חברים הנבחרים מבין הקואופרטיבים השונים. מדי שנה מתכנסת אספה כללית הבוחרת מועצה מושלת המוסמכת כגוף מבצע של התאגיד. כמו כן לכל עסק נפרד בקבוצה קיימת מועצת פועלים המעמידה נשיא - שפועל במשותף עם מנהל הפירמה בניהול ופיתוח העסק.
כלל הקואופרטיבים בתאגיד נשענים על 4 כלים משותפים העומדים לרשותם[3]:
פיננסים - לרשותם עומד הבנק הקואופרטיבי "קאחה לבורל", המהווה את התשתית הפיננסית לפעילות כלל הקואופרטיבים בתאגיד. הבנק עובד גם עם לקוחות וחברות מחוץ לתאגיד, אולם מספק שירותים בנקאיים מוזלים לקואופרטיבים. בעלות המניות בבנק מחולקת 50% לקואופרטיבים, 28% לעובדי הבנק, 14% לצרכנים (אשר הצטרפו עם המיזוג בין קאחה לבורל לבנק הקואופרטיבי-צרכני "היפר קוצ'ה") ו-8% עובדים בפנסיה.
חינוך - הכשרת עובדים חדשים לקליטה בקואופרטיבים במסגרת אוניברסיטת מונדראגון - הפועלת אף היא כקואופרטיב המשותף למורים, לסטודנטים ולבעלי עניין נוספים. כמו כן רבים מן הסטודנטים מאוגדים במסגרת קואפרטיב "אלקופ" - מפעל לעזרים חינוכיים וחברת השמה לקואופרטיבים השונים בתאגיד, אשר חרט על דיגלו לייצר משרות המתאימות לסטודנטים וללוחות הזמנים של הלמידה באוניברסיטה. בנוסף קיים קואופרטיב "אוטאלורה" - המרכז לניהול ופיתוח קואופרטיבי, אשר מציע הכשרה לצוותי הנהגה נבחרים בקואופרטיבים השונים, קורסים בניהול ופיתוח תרבותי.
רווחה - קואופרטיב "לגון ארו" ("זמן לחברות"), ארגון ללא מטרות רווח, אשר מספק ביטוחים משלימים ופנסיוניים לחברים במונדרגון.
מחקר ופיתוח - במסגרת מונדרגון פועלות 14 חברות מחקר ופיתוח אשר משמשות את הקואופרטיבים השונים של מונדרגון, ופועלות בשיתוף עם אוניברסיטת מונדרגון.
בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] בעקבות תהליך הגלובליזציה והתחרות בשוק החל התאגיד להעסיק גם עובדים שכירים שאינם חברים בקואופרטיב בכמות מצומצמת, כמו כן, הוקמו מפעלים השייכים לתאגיד גם מחוץ לחבל הבסקים, בסין ובדרום אמריקה. מפעלים אלו על אף שאינם קואופרטיביים, מתנהלים בניהול המערב את העובדים בקבלת ההחלטות, ובחלקם החל התאגיד בתהליכי קואופרטיביזציה.
שלא כמו התנועות הקואופרטיביות הגדולות בישראל - הקיבוץ והמושב, חברי מונדרגון אינם מתגוררים במסגרת משותפת קהילתית, והקואופרטיב משמש אותם בעיקר כמקום עבודה ונותן שירות. בתי הספר והאוניברסיטאות של הקואופרטיב פתוחים גם לציבור הרחב שאינו חבר בו.
ערכי יסוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ל"מונדרגון" עשרה ערכי יסוד המנחים את פעילותו הכלכלית של התאגיד:
- חברות פתוחה – לכל הרוצה להצטרף בכפוף לנוהלי התאגיד.
- ארגון דמוקרטי – לכל חבר מניה אחת וקול אחד, שאינו תלוי בתפקידו.
- ריבונות העובדים – הנהלת הקואופרטיבים והשותפות במניות על ידי העובדים.
- כפיפות של ההון והרווחים לתכתיבי העבודה וערכיה – זכויות העובדים ורווחתם במרכז העשיה העסקית.
- השתתפות בניהול – מעורבות העובדים כחובה וכזכות, ופיתוח מודלים להגשמת רעיון זה.
- סולידריות בתחומי השכר – איזון פערי השכר בין המנהלים והעובדים. איזון שעות העבודה.
- שיתוף בין קואופרטיבים – גם בתוך השותפות עצמה וגם עם קואופרטיבים נוספים בספרד ומחוץ לה.
- שינוי חברתי – תרומה לשינוי חברתי באזורי הפעולה של הקואופרטיב, על מנת לבנות חברה טובה וצודקת יותר. באמצעות תרומה למפעלי תרבות, חינוך ורווחה בחבל הבסקים.
- פעולה בסיסית כוללנית – שיתוף פעולה עם התנועה הקואופרטיבית השיתופית בעולם, וקידום ערכים כשלום, צדק ופיתוח חברתי.
- חינוך – חינוך מקצועי וערכי, הכשרת מנהיגי העתיד של הקואופרטיב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משלחת "המרכז החינוכי לקואופרציה דרור ישראל", מונדרגון - אנושיות בעבודה, הוצאת "דרור לנפש" בסדרת "מחברות מחקר", 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תאגיד מונדרגון (בספרדית)- איתי להט, כשהעובדים הם גם הבעלים, המשכורת מחליפה את הדיבידנד, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2012
- עמיקם אסף, מונדרגון לא מעבר לאופק(הקישור אינו פעיל), 2004
- מונדרגון - שותפות קואופרטיבים - מתומצת ומתורגם מתוך אתר התאגיד, 2006
אמיר ברנע, כאן, בלב עמק יפהפה בחבל הבסקים, מצאו אלטרנטיבה לקפיטליזם, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמנדה ווילסון, Bendable Business: Cooperatives less likely to break in economic crises. The Dominion. 4 בדצמבר 2009. (אנגלית)
- ^ דוד הררה, "Mondragon: a for-profit organization that embodies Catholic social thought.", Entrepreneur, 30.12.2009
- ^ מחברת מחקר: מונדרגון - אנושיות בעבודה, הוצאת דרור לנפש, 2014