תומאס רולנדסון
לידה |
13 ביולי 1757 אולד ג'וארי, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
21 באפריל 1827 (בגיל 69) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
מקום לימודים |
|
זרם באמנות | הרומנטיקה |
צאצאים | Dorothy Rowlandson |
תּוֹמַאס רוֹלֶנְדְסוֹן (באנגלית: Thomas Rowlandson; 13 ביולי 1757 – 21 באפריל 1827) היה אמן וקריקטוריסט אנגלי מהתקופה הג'ורג'יאנית, שנודע בסאטירה הפוליטית שלו ובתצפיות שלו על החברה. רולנדסון, אמן פורה ויוצר הדפסים, יצר הן סאטירות חברתיות ופוליטיות פרטניות, כמו גם מספר רב של איורים לרומנים, ספרים הומוריסטיים ויצירות טופוגרפיות. כמו קריקטוריסטים אחרים בני גילו כמו ג'יימס גילריי (אנ'), הקריקטורות שלו הן לרוב מוצקות או גסות. רולנדסון גם יצר ארוטיקה מפורשת מאוד עבור קהל לקוחות פרטי; יצירות אלו מעולם לא פורסמו בפומבי באותה תקופה ונמצאים כיום רק במספר קטן של אוספים. הקריקטורות שלו כללו את אלה של אנשים בשלטון כמו ג'ורג'ינה קוונדיש, הדוכסית מדבונשייר, ויליאם פיט הבן ונפוליאון בונפרטה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רולנדסון נולד ברחוב אולד ג'וארי (אנ')[א], בסיטי של לונדון. הוא הוטבל ב-23 ביולי 1757 בכנסיית סנט מרי קולצ'רץ', לונדון לוויליאם ומרי רולנדסון. תיעוד הטבילה של הכנסייה, שנמצא כעת בארכיונים של לונדון, מציין בבירור את תאריך הלידה שלו ב-13 ביולי 1757, ולא ב-1756 כפי שניתן ברוב הביוגרפיות הקודמות. אביו, ויליאם, היה אורג, אך עבר לסחור באספקה לתעשיית הטקסטיל ולאחר שהרחיב את עצמו הוכרז פושט רגל בשנת 1759. החיים נעשו קשים עבור ויליאם בלונדון, ובסוף 1759, הוא העביר את משפחתו לריצ'מונד (אנ') בצפון יורקשייר. ג'יימס, דודו של תומאס, מת ב-1764, ואלמנתו ג'יין סיפקה כנראה גם את הכספים וגם את המגורים שאפשרו לתומאס ללמוד בבית הספר בלונדון.
רולנדסון התחנך בבית הספר של ד"ר קאת'ברט בארוויס בכיכר סוהו (אנ') 8, אז "אקדמיה של איזה ידוען", שם אחד מחבריו לכיתה היה ריצ'רד ברק, בנו של הפוליטיקאי אדמונד ברק. כתלמיד בית ספר, רולנדסון "צייר דמויות הומוריסטיות של מנהל בית הספר שלו ושל רבים ממוריו לפני שמלאו לו עשר שנים", מכסה את שולי ספרי בית הספר שלו ביצירות האמנות שלו.
ב-1765 או 1766 הוא התחיל ללמוד באקדמיית סוהו. אין ראיות תיעודיות לכך שרולנדסון למד שיעורי ציור בבית הספר המכוון בעיקר לעסקים, אך סביר להניח כך משום שעם סיום הלימודים בבית הספר בשנת 1772, הוא הפך לתלמיד באקדמיה המלכותית לאמנויות. לפי ההספד שלו מ-22 באפריל 1827 בThe Gentleman's Magazine, רולנדסון נשלח לפריז בגיל 16 (1772), ובילה שם שנתיים בלימודים ב"אקדמיה לציור". בפריז למד ציור "דמות האדם" והמשיך לפתח את מיומנות הנעורים שלו בציור קריקטורות. בשובו ללונדון למד שיעורים באקדמיה המלכותית, שהתמקמה אז בבית סאמרסט.
רולנדסון בילה שש שנים בלימודים באקדמיה המלכותית, אך כשליש מהזמן הזה בילה בפריז, שם אולי למד אצל ז'אן-בטיסט פיגאל. מאוחר יותר הוא ערך סיורים תכופים ביבשת אירופה, והעשיר את תיקי העבודות שלו במספר רב של סקיצות של דמויות ואורח חיים. בשנת 1775 הוא הציג ציור של "דלילה מבקרת את שמשון בעת שהיה בכלא בעזה" באקדמיה המלכותית ושנתיים לאחר מכן קיבל מדליית כסף עבור דמות תבליט. דיברו עליו כתלמיד מבטיח. עם מותה של דודתו, הוא ירש 7,000 ליש"ט שבאמצעותם צלל לתוך חיי התהוללות וידוע שהוא ישב ליד שולחן המשחקים במשך 36 שעות ברציפות.[1]
עם הזמן הוא ירד כליל מנכסיו, ונראה שהידידות והדוגמאות של ג'יימס גילריי (אנ') והנרי ויליאם בנברי (אנ') הציעו שקריקטורות הן אמצעי להתפרנס. הציור שלו של ווקסהול, שהוצג בתערוכת האקדמיה המלכותית של 1784, נחרט על ידי פולארד, וההדפס זכה להצלחה. רולנדסון הועסק בעיקר על ידי רודולף אקרמן (אנ'), מוציא לאור של אמנות, שב-1809 – פרסם בכתב העת שלו "המגזין הפואטי" את "The Schoolmaster's Tour" (הסיור של מנהל בית הספר) – סדרה של לוחות עם חרוזים להמחשה מאת ד”ר ויליאם קום (אנ'). הם היו הפופולריים ביותר מבין יצירותיו של האמן. נחרטו שוב על ידי רולנדסון עצמו בשנת 1812, ויצאו לאור תחת הכותרת של "Tour of Dr Syntax in Search of the Picturesque" ("הסיור של ד"ר תחביר בחיפוש אחר הציורי"), עד 1813 הם יצאו לאור בחמש מהדורות, ואחריהם בשנת 1820 "Dr Syntax in Search of Consolation" (ד"ר תחביר בחיפוש נחמה), ובשנת 1821 "Third Tour of Dr Syntax in Search of a Wife" ("הסיור השלישי של ד"ר תחביר בחיפוש אחר אישה").[1] הוא גם יצר אוסף של הדפסים וחיתוכי עץ ארוטיים.[2]
אותו שיתוף פעולה של מעצב, סופר ומוציא לאור הופיע ב-"English Dance of Death" ("ריקוד המוות האנגלי"), שיצא לאור בשנים 1814–16 ואת "Dance of Life" ("ריקוד החיים") ב-1817. רולנדסון אייר גם את כתביהם של טוביאס סמולט, אוליבר גולדסמית' ולורנס סטרן, ועיצוביו הופיעו גם ב-"The Spirit of the Public Journals " ("האופי של כתבי העת הציבוריים"; 1825), "The English Spy" ("המרגל האנגלי"; 1825), ו-"The Humorist" ("ההומוריסט"; 1831).
העיצובים של רולנדסון נעשו בדרך כלל בקו מתאר עם קולמוס מקנה מצוי, ונשטפו בעדינות בצבע. לאחר מכן הם נצרבו על ידי האמן על נחושת, ולאחר מכן הלוח עבר תהליך אקווטינטה - בדרך כלל על ידי חרט מקצועי, וההדפסים נצבעו לבסוף ביד. כמעצב הוא התאפיין בנוחות ובקלות הרישום שלו. הוא עסק בתדירות נמוכה יותר בפוליטיקה מאשר בן זמנו העז, גילריי, אבל בדרך כלל נגע, ברוח עדינה למדי, בהיבטים ובאירועים השונים של החיים החברתיים. יצירתו האמנותית ביותר נמצאת בין הרישומים המוקפדים יותר של תקופתו המוקדמת יותר; אבל אפילו בין הקריקטורות המוגזמות של תקופתו המאוחרת יש רמזים לכך שהאמן הזה של ההומור עשוי היה להגיע אל היפה לו היה רוצה כל כך.[1] באיורים "הובלט הניגוד בין האנגלי המפוטם בן המעמד הבינוני לעני הכחוש והמנוצל".[3]
עבודתו כללה האנשה של הממלכה המאוחדת בשם ג'ון בול שפותחה משנת 1790 לערך בשיתוף עם אמנים סאטיריים בריטים אחרים כמו גילריי וג'ורג' קרוקשנק. הוא גם הפיק יצירות רבות המתארות את הדמויות המעורבות במערכות בחירות ובמפגשי מרוצים. עם זאת, יצירותיו הסאטיריות על חיי הרחוב של לונדון, כגון "גני התענוגות בווקסהול, נדחקים עם חיילים, סטודנטים, פרוצות ויפהפיות החברה", המציגים התבוננות ופרשנות חברתית חריפים, הם מהטובים ביותר שלו.[4]
הקריקטורות של רולנדסון כוללות את אלה על מקצוע הרפואה שהתפתחו באמצעות ידידותו עם ג'ון וולקוט בסביבות 1778. הוא גם הרוויח כסף באיור ספרים של רופאים ורופאי אליל.[5] בהמשך חייו גם צייר קריקטורות על נושאים רפואיים.[6]
פטרונו וחברו מתיו מיצ'ל (Matthew Michell) אסף מאות מציוריו שמיצ'ל הציג במעונו הכפרי, גרוב האוס באנפילד, מידלסקס. לאחר מותו של מיצ'ל אחיינו, סר הנרי אונסלאו (Sir Henry Onslow), מכר את תכולת גרוב האוס במכירה בת שמונה ימים בנובמבר 1818. אחד הציורים הידועים ביותר של רולנדסון הוא "בית הנגר, מקום מושבו של מת'ו (כך במקור) מיטשל אציל, קורנוול" (1812) שנמכרה במכירה של סר ריצ'רד אונסלאו, בסותבי'ס ב-15 ביולי 1959. ציור נוסף של רולנדסון הוא "התבוסה המפוארת של הצי ההולנדי ב-10 באוקטובר 1797, מאת האדמירלים לורד דאנקן וסר ריצ'רד אונסלאו, עם נוף מצויר במקום בו נלכדו שש אוניות הקו ההולנדית והובאו לתוך יארמות" (1797). רולנדסון גם צייר סצנות מוקדמות של ברייטון שבה חיה אחותו של מיצ'ל, ליידי אן אונסלאו, לאחר מותו של בעלה סר ריצ'רד אונסלאו (אנ'). הציור של רולנדסון "גלריית התמונות של מר מיצ'ל בגרוב האוס, אנפילד" נמכר על ידי סותבי'ס, לונדון, ב-4 ביולי 2002.
רולנדסון מת במשכנו ברחוב ג'יימס 1, אדלפי, לונדון, לאחר מחלה ממושכת, ב-21 באפריל 1827. הוא נקבר בכנסיית כנסיית סנט פול (אנ') בקובנט גארדן ב-28 באפריל 1827, בגיל 69. כמה מחברים משערים שעוזרת הבית שלו בטסי וינטר שירשה את חפציו הייתה המאהבת שלו אבל אחרים דוחים זאת.[7]
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Cupids Magick Lantern Etchings for a work by George Moutard Woodward, 1797–98
- Horse accomplishments Etchings for a work by George Moutard Woodward, 1797–98
- Matrimonial Comforts (series of eight sketches) c. 1799
- Le Brun Travestied or Caricatures of the Passions Etchings for a work by George Moutard Woodward, 1800
- The Schoolmaster's Tour, accompanied by verses by William Combe (published in the new Poetical Magazine) 1809–11
- Tour of Dr. Syntax in Search of the Picturesque, 1812
- The Second Tour of Dr. Syntax in Search of Consolation, 1820
- The Third Tour of Dr. Syntax in Search of a Wife, 1821
- The English Dance of Death, 1815–16
- The Dance of Life, 1816–17
- Characteristic Sketches of the Lower Orders (series of sketches), 1820
- An Essay on the Art of Ingeniously Tormenting (sc Thomas Rowlandson), 1808
- Chesterfield Travestied, or School for Modern Manners (sc Thomas Rowlandson), 1808
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
"פרש מתנדב של סאת'ק", סביב 1798
-
"הדבונשייר, או השיטה המאושרת ביותר להבטחת קולות", 1784
-
"התקדמות הקיסר נפוליאון", 1808
-
"העכביש הקורסיקאי ברשת שלו", 1808
-
"יום כביסה" מתוך "נוחות זוגית", 1811
-
"פורטסמות' פוינט"
-
"חיזור כמו חתול"
-
"ד"ר תחביר מחוץ לבית האמצע" מתוך "ד"ר תחביר בחיפוש אחר הציוריים", 1812
-
"דוקטור תחביר מאבד את כספו במגרש המרוץ ביורק" 1812
-
"חדשות גדולות" מתוך "סקיצות אופייניות של המסדרים הנמוכים", 1820
-
"סלופ" מתוך "סקיצות אופייניות של המסדרים הנמוכים", 1820
-
"קמח ומי גבינה" מתוך "סקיצות אופייניות של המסדרים הנמוכים", 1820
-
"נוחות של אמבט", 1798
-
"חדר התערוכה, בית סאמרסט", 1800
-
"גני ווקסהול", בערך 1784
-
"גרדום על נהר התמזה", סביב 1790
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תומאס רולנדסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי תומאס רולנדסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- תומאס רולנדסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- תומאס רולנדסון, באתר Discogs (באנגלית)
- תומאס רולנדסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- Works by or about Thomas Rowlandson at Internet Archive
- Prints & People: A Social History of Printed Pictures, an exhibition catalogue from The Metropolitan Museum of Art (fully available online as PDF), which contains material on Thomas Rowlandson (see index)
- Thomas Rowlandson exhibition catalogs
- Thomas Rowlandson on Lambiek's Comiclopedia
- THOMAS ROWLANDSON (1756-1827)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השם משמר את הגטו היהודי שהוקם בלונדון לאחר כיבוש אנגליה בימיו של ויליאם הראשון, מלך אנגליה ועד גירוש יהודי אנגליה ב-1290
- ^ הקריקטורה לועגת לטענה השקרית (אנ') בחלק מהפרסומות ששמן מקאסר ימריץ צמיחת שיער אצל גברים מקריחים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Rowlandson, Thomas, 1911 Encyclopædia Britannica
- ^ "Thomas Rowlandson | English painter and caricaturist". Britannica (באנגלית).
- ^ הערך רוֹלֶנְדְסוֹן, תּוֹמַס באנציקלופדיה העברית, כרך ל', טור 685
- ^ Cumming, Laura (2013-12-29). "High Spirits: The Comic Art of Thomas Rowlandson – review". The Guardian (באנגלית). נבדק ב-2022-12-01.
- ^ Butterfield, William C. (1973-04-02). "The Medical Caricatures of Thomas Rowlandson". JAMA (באנגלית). 224 (1): 113–117. doi:10.1001/jama.1973.03220140081016. ISSN 0098-7484. PMID 4570139.
- ^ Vincent, L M (2005). "The Anatomist by Thomas Rowlandson (1756–1827): The Play's the Thing". Medical History. 49 (2): 213–218. doi:10.1017/s0025727300008589. ISSN 0025-7273. PMC 1088220. PMID 15895757.
- ^ Sherry, James (1978). "Distance and Humor; The Art of Thomas Rowlandson". Eighteenth-Century Studies (באנגלית). 11 (4): 457–472. doi:10.2307/2737966. ISSN 0013-2586. JSTOR 2737966.