תחנת הרכבת וילמינגטון
 | |
| מידע על הבנייה | |
|---|---|
| חנוכת התחנה |
29 ביוני 1908  |
| אדריכל | פרנק פורנס |
| מיקום | |
| מיקום |
100 South French Street, Wilmington, DE 19801 |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| קואורדינטות | 39°44′12″N 75°33′06″W / 39.7367°N 75.5517°W |
| תחנות סמוכות |
Churchmans Crossing, Baltimore Penn Station, 30th Street Station, Claymont station, Newark |
| מידע על התחנה | |
| בעלים |
אמטרק |
| רציפים |
3 |
| קווים העוברים בתחנה |
המסדרון הצפון־מזרחי |
 | |
  | |
תחנת הרכבת ג'וזף רובינט "ג'ו" ביידן הבן (באנגלית: Joseph R. Biden, Jr., Railroad Station, המכונה גם תחנת וילמינגטון (באנגלית: Wilmington station), היא תחנת רכבת נוסעים בווילמינגטון שבדלאוור. התחנה היא אחת מהתחנות העמוסות ביותר של אמטרק. כמו כן התחנה משרתת כ-9 קווי רכבת של תאגיד אמטרק והיא חלק מהפרוזדור הצפון מזרחי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה, נבנתה בשנת 1907 בעלות של כ-300,000 דולרים ונקרא אז "תחנת פנסילבניה", התחנה תוכננה על ידי האדריכל פרנק פורנס[1], כחלק משימוש בחומרים חדשים ומימוש הצהרותיו בעניין בחר פורנס להעביר את רציף הרכבות בקומה השנייה של התחנה וזאת בסמוך לכניסה לאזור בו ניתן לרכוש כרטיסים ומזון לפני הנסיעה, מלבד זאת בצפון התחנה נבנה גם מגדל שעון בעל צורה מלבנית שמעוטר בעבודות אבן וטרקוטה.
חניכת התחנה נערכה ב-29 ביוני 1908. תחנת הרכבת וילמינגטון רשומה במרשם הלאומי למקומות היסטוריים מאז 1976[2]. עבודות שיפוצים נרחבות נערכו בתחנה ב-1984.
ביוני 1987, הסנטור ג'ו ביידן הודיע רשמית על ריצתו לבחירות לנשיאות והגשת המועמדות לבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1988 והכריז זאת בתחנת הרכבת, לאחר כישלונות בפריימריז, ביידן פרש מהמירוץ.
שמה של התחנה שונה ב-2011 והוחלט לשנות את שמה על שם ג'ו ביידן, שהיה אז סגן הנשיא בתקופת ממשל אובמה ולימים יהיה נשיא ארצות הברית ה-46, וזאת כאות הוקרה לאור העובדה שבמהלך הקריירה הפוליטית שלו תמך ביידן בהגברת המימון לתאגיד רכבות הנוסעים הלאומי ("אמטרק") ותמך בשיפור אבטחת מסילות רכבת בדלאוור. בנוסף לכך ביידן אף העיד כי השתמש בה באופן תדיר בעת נסיעות לוושינגטון די. סי. בדרכו לעבודותו בגבעת הקפיטול[3]. ואכן כך, על פי נתונים עשה ביידן יותר מכ-7,000 נסיעות מהתחנה לוושינגטון די. סי. במהלך הקריירה שלו בסנאט האמריקני[4].
מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה כוללת מפלס פנימי עם מספר חנויות, בית קפה, דוכן עיתונים, משרדים בהם נמכרים גם כרטיסי נסיעה (משרד הכרטיסים SEPTA / DART First State אשר נסגר ב-2020), משרד להשכרת רכבים וכן שירותים ציבוריים. נוסעים עולים על רכבותיהם מרציפי הרכבת מהקומה השנייה.
תנועה ותחבורה בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף היותה רק 25 ק"מ דרומית לתחנת השדרה ה-30 בפילדלפיה, התחנה היא תחנת האמטרק השלישית העמוסה ביותר במדינה, בנוסף לכך זו תחנת הרכבת השביעית העמוסה ביותר באזור אטלנטיק.
התחנה מונגשת גם על ידי קו הרכבת בין וילמינגטון לניוארק. כמו כל התחנות בדלאוור, השירות של תאגיד התחבורה SEPTA ניתן בחוזה וממומן באמצעות DART First State, המספקת גם שירות אוטובוסים מקומי נרחב באזור התחנה עוד מאז 1994.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Taylor, Adam (3 באפריל 2010), "Delaware transportation: For now, it's a headache on all sides of the tracks", The News Journal (delawareonline), Wilmington: Gannett, נבדק ב-9 בדצמבר 2010
{{citation}}: (עזרה) (נדרשת הרשמה) - ^ New Castle County Listings at the National Register of Historic Places (Building – #76000581)
- ^ Travers, Karen (16 במרץ 2011). "'Amtrak Joe' Biden Gets His Own Train Station". ABC News. אורכב מ-המקור ב-19 במרץ 2011. נבדק ב-16 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bothum, Kelly (19 במרץ 2011). "Biden: 'I don't deserve' Amtrak station honor". The News Journal. נבדק ב-19 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)