תיאטרון פלייבק
תיאטרון פלייבק הוא סוג מקורי של תיאטרון אימפרוביזציה המשתף את הקהל בהופעה. נחשב לסוגה של תיאטרון פרינג'. המופע נוצר תוך שיתוף פעולה בין הקהל לשחקנים - מתנדב מהקהל מספר סיפור או רגע מחייו, בוחר בשחקנים שיגלמו את התפקידים השונים וצופה בסיפור המוצג על הבמה מיד לאחר מכן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להקת הפלייבק המקורית נוסדה ב-1975 בעמק נהר הדסון שבמדינת ניו יורק, על ידי ג'ונתן פוקס ואשתו ג'ו סאלס. פוקס למד תיאטרון אימפרוביזציה, סיפור סיפורים ופסיכודרמה, והלהקה הייתה חלק מזרם של תיאטרון ניסיוני שקרא תגר על הקונבנציות של התיאטרון הרפרטוארי וחיפש דרך לקרב את התיאטרון למציאות היומיומית והחוויה הספונטנית.
פוקס, ממציא השיטה, הושפע בראשית דרכו מהפסיכודרמה, אומנות הסיפור ותיאטרון אימפרוביזציה ואחרי שביקר באוסטרליה גרמניה ויפן הופץ סוג זה של תיאטרון ברחבי העולם.
פוקס העיד על עבודתו:
- "מעשה היצירה של תיאטרון מיידי, הופך בפועל לאמצעי המאפשר התמודדות מחזקת עם תכנים קשים ועומס רגשי ומקנה פתח לרגשות של חמלה ופיוס. תיאטרון פלייבק הוא כלי עתיק – מודרני, המציע אפשרות של דיאלוג בעל כוח של טרנספורמציה אמיתית. בהופעות בהן ניתן ביטוי נאות ואמיץ לסיפורים משמעותיים של חיינו וזאת בטרם נעסוק בחיפוש אחר פתרונות, אנו עשויים לחוות את הידע הטמון בסיפורים עצמם ולגעת אחד בשני באופן עמוק ומעורר השראה".
מבנה הופעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל הופעה מבוססת על כחמישה סיפורים היוצרים את הרצף והמקצב הדרמטי של המופע. לכל הופעת פלייבק יש ריטואל קבוע, על אף שאין בה תסריט ידוע מראש. המנחה הוא 'המארח' המנתב את התהליך ולאחר הקדמה וחימום עם הקהל הוא מזמין מתנדב לספר סיפור מחייו מהעבר הקרוב או הרחוק והשחקנים מאלתרים סצנות ודימויים המשקפים את החלקים הגלויים או הסמויים של הסיפור .
לעיתים מתנהלת הופעת הפלייבק לפי נושא מכוון והסיפורים קשורים לתוכן מסוים. ולעיתים ההופעה מתנהלת ללא 'כותרת' ותחומי עניין ונושאים המעסיקים את הקבוצה/קהל יעלו וייטוו ברשת הסיפורים המסופרים באופן ספונטני.
הכשרת השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון הפלייבק פועל בטווח רחב של הקשרים אומנותיים, חברתיים וטיפוליים. שחקני פלייבק בקבוצות השונות בישראל ובעולם מגיעים מרקע מקצועי מגוון: יש בהם שחקנים מקצועיים ויש הבאים מרקע טיפולי כמו מדריכים לדרמה ופסיכודרמה, מורים, עובדים סוציאליים, ועוד.
המשחק בתיאטרון הפלייבק מאתגר את השחקנים לעבודת צוות יצירתית ולמשחק מתוך תחושה של שירות למספר ולקהל. השחקנים מחויבים להקשיב באופן לא שיפוטי ולהתייחס בכבוד ואמפתיה לכל מספר. בתהליך ההכשרה וההתפתחות של שחקני הפלייבק מושם דגש על פיתוח מודעות עצמית והקשבה פנימית בנוסף למיומנויות תיאטרון ואימפרוביזציה.
ארגון הפלייבק העולמי (IPTN) נוסד בשנת 1990 על מנת לתמוך בפעילות פלייבק ברחבי העולם. החל משנת 2004 חברות בארגון 100 קבוצות, למעלה מ-300 יחידים מכ-40 מדינות. ועידות פלייבק עולמיות נערכות כיום במקומות שונים בעולם.
איגוד תיאטרון הפלייבק בישראל קם בשנת 2011 ושם לו למטרה בין היתר לשמור על רמה מקצועית ואתית של השחקנים, המנחים והקבוצות.
פלייבק כשירות חברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד העקרונות הבסיסיים של טקסיות ותיאטרליות, תיאטרון פלייבק מפנה אוזן קשבת לאינטראקציות חברתיות ומאפשר חוויה חיובית של התנסות קבוצתית שיש לה פוטנציאל לטרנספורמציה וריפוי. תבנית תיאטרלית זו מציעה דרך יצירתית לתקשורת והבנה בין אנשים.
גמישותו של תיאטרון הפלייבק מאפשרת עבודה תוך רגישות לצרכים של קבוצות ספציפיות, כגון טיפול בנפגעי פעולות איבה, שיקום אסירים או העצמה לקבוצות מיעוט. במגזר העסקי-ארגוני נעשית עבודה בשיתוף עם תיאטרוני פלייבק לטיפוח מנהלים ותוכניות הדרכה לעובדים, הובלת תהליכי שינוי, גיבוש חברתי, טיפוח חזון.
איגוד תיאטרון הפלייבק בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל פועלות היום כ-50 קבוצות פלייבק, חלקן מקצועיות המופיעות בפני ארגונים וקהלים שונים וחלקן קבוצות חובבים. כאמור, בשנת 2011 הקימו קבוצת מנחים את האיגוד. ליו"ר האיגוד, נבחרה לאה צ'סטרמן. האיגוד יזם קוד אתי המחייב את החברים בו. כיום מונה האיגוד כ 200 חברים. איגוד הפלייבק בישראל מפעיל פורום מנחים אשר בו נפגשים באופן תדיר מנחי הקבוצות ומקיימים ביניהם קשרי עבודה והפריה הדדית. בנוסף, מפעיל האיגוד מיזמים התנדבותיים חברתיים.
אחת לשנה מתקיים כנס מקצועי בן 3 ימים. בשנתיים האחרונות הכנס פנה לאפיקים קהילתיים ומתקיים במקומות בהם יש דיאלוג בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. קבוצות לימודיות מתקיימות ברוב חלקי הארץ.
תיאטרון פלייבק ומדע
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2011 הוקמה מעבדה לחקר תיאטרון פלייבק בתוך מכון ויצמן למדע, רחובות. המעבדה, בניהולו של פרופסור אורי אלון ובהשתתפות של אנסמבל קרטושקס, עוסקת בחקירה מדעית של תיאטרון פלייבק במטרה להביאו למלוא הפוטנציאל שלו ולהשתמש בו כמעבדה בה ניתן לחקור עקרונות בסיסיים בהתנהגות אנושית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עינת משעל ניצן (תיאטרון פלייבק החבר׳ה מאיכילוב) ׳במה לכל אדם-מלמדים תיאטרון פלייבק׳ הוצאת אדמה 2020.
- נילי לוברני-רולניק (תיאטרון אנסמבל פלייבק), חיים בתוך סיפור: תיאטרון פלייבק ואמנות האימפרוביזציה, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת, 2010.
- ד"ר אילן פרז (תיאטרון פלייבק מראות), מהו אלתור? פרספקטיבות פילוסופיות ותאטרוניות באלתור בתיאטרון פלייבק, אוניברסיטת בר-אילן, 2013.
- Savinov V. V. The Role of Conductor in Playback-Interview / V. V. Savinov // Psychodrama and modern psychotherapy. – Kyiv, Ukraine, 2012. – No.1–2. – 160 p. – P. 126–129.
- אלון ציון פורת (תיאטרון פלייבק מעגלי סיפורים) הלמה של תיאטרון הפלייבק הוצאת תירוש, 2019. רעיונות ועקרונות להתפתחות אישית,חברתית וערכית דרך חווית "תיאטרון הפלייבק".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האתר הרשמי של איגוד תיאטרון הפלייבק בישראל
- אתר המרכז של ג'ונתן פוקס בארצות הברית
- אתר ארגון פלייבק הבינלאומי IPTN
- תהל פרוש, עכבר העיר אונליין, תיאטרון הפלייבק: הקהל מספר והשחקנים ממחיזים, באתר הארץ, 22 בינואר 2010
- תיאטרון פלייבק בתוך מכון ויצמן למדע
- נילי לוברני רולניק, חיים בתוך סיפור: תיאטרון פלייבק ואמנות האימפרוביזציה, פרקים מתוך הספר באתר פסיכולוגיה עברית
- האתר של פסטיבל תיאטרון פלייבק "הכל סיפורים"