לדלג לתוכן

תכאפול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תכאפול (בערבית: التكافل, מתורגם לעיתים כ"סולידריות" או "ערבות הדדית")[1] היא מערכת שיתופית של החזר או שיפוי במקרה של אובדן, המאורגנת כחלופה תואמת אסלאם או שריעה לביטוח קונבנציונלי. מכילה "ריבה" (בערבית: الربا، الربٰوة, ריבית) ו"גראר", (בערבית: غرر אי-ודאות).[2]

במסגרת התכאפול, אנשים וחברות המודאגים מסיכונים נותנים תרומות (או הפקדות) קבועות כדי לקבל החזר או שיפוי במקרה של אובדן, ומנוהלות בשמם על ידי מפעיל התכאפול.[3] כמו מוצרי מימון איסלאמיים אחרים, התכאפול מבוסס על מועמאלת (בערבית: معاملات, ענף בחוק האסלאמי העוסק במסחר ועסקים).

בשנת 2018, תעשיית התכאפול הגיעה לגודל של 27.7 מיליארד דולר של "תרומות" (כאשר בשנת 2011 הנתון עמד על 12 מיליארד דולר).[4] התנועה זכתה לשבחים כמי שמספקת "חלופות מעולות" לביטוח ש"מחזקות את ההון האנושי, מדגישות כבוד אישי, עזרה עצמית קהילתית ופיתוח עצמי כלכלי";[5] אך גם קיבלה ביקורת על כך ש"הצטמצמה" עד להיותה ענף של "ביטוח קונבנציונלי עם טרמינולוגיה ושפת חוזה בערבית".[6]

עקרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאורטית, תכאפול נתפס כביטוח שיתופי או הדדי, שבו החברים תורמים סכום כסף מסוים למאגר משותף. מטרתה של מערכת זו אינה רווחים, אלא לקיים את העיקרון של "נשאו איש בעול רעהו". העקרונות של תכאפול הם כדלקמן:

  • המבוטחים משתפים ביניהם פעולה למען טובתם הכלל.[7]
  • תשלומי המבוטחים נחשבות כתרומות לקרן (פול).[7]
  • כל מבוטח משלם את המנוי שלו כדי לעזור למי שזקוק לסיוע.[7]
  • ההפסדים וההתחייבויות מחולקים לפי שיטת האיגוד הקהילתי.[7]
  • מתבטלת אי הוודאות בתחומי חיתום ופיצוי.[7]
  • זה לא מפיק יתרון על חשבון אחרים.[7]

לחוקרים מוסלמים "בקושי יש חילוקי דעות" לגבי "הצורך בניהול, פדיון והפחתת סיכונים כלליים, עסקיים וסיכוני חיים המכוסים על ידי עסקי הביטוח".[2] אבל השאלה האם ביטוח קונבנציונלי אסור (חראם) שנויה במחלוקת.

חוקרי פיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב השני שלה (דצמבר 1985),[8] אקדמיית הפיקה של הארגון לשיתוף פעולה איסלמי (שנקראת גם האקדמיה האסלאמית לפיקה) פסקה על שביטוח מסחרי (אך לא חברתי) קונבנציונלי אסור (חראם). בהחלטתו התשיעית נאמר:

חוזה הביטוח המסחרי, עם פרמיית ביטוח קבועה, כפי שנהוג על ידי חברות ביטוח מסחריות, מכיל "גראר" (אי ודאות) משמעותי, אשר הופך את החוזה לפגום. לפיכך, זה אסור על פי חוק.[9]

טענה נגד ביטוח קונבנציונלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים אסלאמיים החלו לאסור ביטוח מסחרי כבר בסוף המאה התשע עשרה לספירה[10] רוב חוקרי האסלאם מאמינים שביטוח מסחרי אסור למוסלמים מכיוון שהוא מכיל

יש להם שתי חששות עיקריים לגבי ביטוח קונבנציונלי:

  1. חוסר הוודאות "אם ומתי יתרחש מקרה הביטוח ואם אכן יתרחש, ומה יהיו יחסי הפיצויים לדמי הביטוח המשולמים". (מה אם המחזיק בפוליסת ביטוח כנגד תאונה לעולם לא חווה תאונת דרכים? הוא מפסיד וחברת הביטוח מנצחת. לגבי ביטוח חיים כולם מתים, אבל מה אם המוות מתרחש לאחר תשלום ראשון של פרמיה לביטוח חיים? הם מנצחים וחברת הביטוח מפסידה)[2] הדבר "הופך את עסקי הביטוח לדומה להימורים, כאשר המהמר אינו יודע את גורל המשחק". לפיכך, אי הוודאות בעסקי הביטוח הקונבנציונלי "מוגברת וגובלת באי ודאות (גראר) אסורה".[2]
  2. "חברות הביטוח משקיעות כספים עודפים על בסיס ריבית ומחלקות חלק מהרווחים הללו למבוטחים כבונוסים". לפי 'הפרשנות האורתודוקסית' מדובר בריבית.[2]

על פי ג'מאל זראבוזו, רוב המוסלמים המודרניים כמו גם מלומדים ממועצת הפיקה האסלאמית של הארגון לשיתוף פעולה איסלאמי, מועצת החוקרים המובילים של ערב הסעודית, מועצת הפיקה של מכה בחסות הליגה המוסלמית העולמית, חוקרים ומשפטנים מכובדים הסכימו פה אחד שביטוח מסחרי אסור.[11]

הגנה על הביטוח הקונבנציונלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיעוט של חוקרי האסלאם טוענים שביטוח אינו כמו הימורים מכיוון שבהימורים, אין סיכון מכוסה ואין מפחית נזק. המהמרים משחקים משחק מזל לבידור ורווח בו הם יכולים לנצח או להפסיד, על סמך החלטה מודעת.[1][12] הביטוח מעניק כיסוי לאירועים שאינם בשליטת המבוטח. כאשר בעל הפוליסה גובה תשלום, הוא אינו מנצח, אלא מפסיד שלפחות גובה פיצוי כלשהו.[12] יתרה מכך, בעוד שביטוח כרוך באי-ודאות, "הטכניקות הסטטיסטיות והמדעיות האקטואריות התקדמו לשלב שבו חברת הביטוח יכולה לחשב את הסיכונים וההטבות שלה בדיוק רב", כך שאי-הוודאות הכרוכה בביטוח בקושי יכולה להיקרא מוגזמת בנסיבות רגילות.[1]

בסיס בכתבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלומדים איסלאמיים התומכים בתכאפול מצביעים על הקוראן וכמה אמירות (חדית') של הנביא מוחמד. חלק מהדוגמאות הן:

קוראן

בסיס שיתוף הפעולה: עזרו זה לזה "באל-ביר" ו"באל-תקווה" (שניהם במשמעות של סגולה, צדקה וחסידות), אך אל תעזרו זה לזה בחטא ובעבירה. (סורת אל-מעידה, פסוק 2)

חדית'
  • אלוהים תמיד יעזור לעבדו כל עוד הוא עוזר לאחרים. (סיפורים מאת האימאם אחמד בן חנבל ואימאם אבו דאוד.)[דרוש מקור]
  • בסיס לאחריות: מקומם של מערכות יחסים ורגשות בין אנשים בעלי אמונה, הוא בדיוק כמו הגוף; כאשר אחד מחלקיו סובל מכאב, אז שאר הגוף יושפע. (סיפורים מאת האימאם מוחמד אל בוח'ארי ואימאם מוסלמי)[13]
  • מוסלמי אמיתי אחד ומוסלמי אמיתי נוסף הם כמו בניין, לפיו כל חלק בו מחזק את החלק השני. (סיפורים מאת אימאם אל-בוכרי ואימאם מוסלמי)[14]
  • בסיס להגנה הדדית: בחיי (שהם בכוחו של אלוהים), אף אחד לא ייכנס לגן עדן אם הוא לא יגן על שכנו שנמצא במצוקה. (סיפורו של האימאם אחמד בן חנבל)[15]

היסודות העומדים בבסיס תכאפול דומים מאוד לעקרונות שיתופיות והדדיות, אם המודל השיתופי וההדדי הוא כזה שמקובל על פי החוק האסלאמי.

היסטוריה ומודלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הדיווחים, המושג תכאפול מיושם בצורות שונות מאז 622 לספירה.[5] המיישמים הראשונים של תכאפול היו ידועים כזובאיר בן אל-אוואם, בן לווייתו של הנביא, מכיוון שישום זה הותר על פי קונצנזוס בקרב מלומדים קלאסים, כמו במקרה של אבן תימיה בפתווה שלו. בפועל, התכאפולים נחשבו מבחינה טכנית כבנקאות ללא ריבית עם מודל עסקי של גיוס כספים.[16] בפועל, יוזמת אל-זובייר בתחום הפכה למושא מחקר רציני של חוקרים ושל מוסדות איסלאמיים בנוגע להתנהלות ואתיקה בעסקים בהתאם לפיקה האיסלמית, כמו ד"ר ארונדי טרמיזי. בנוסף, חוקרים מודרניים של בנקאות אסלאמית, ותאורטיקנים של מימון איסלאמי, חקרו את ההיבט העסקי של זובאיר במהלך חייו כמודל לחיקוי. אחד העקרונות של עסקי אל-זובייר היו האתיקה של עסקים מבוססי גיוס כספים על פי השריעה. סוג זה של עסקי גיוס כספים כלל נוהג של קבלת פיקדונות כהלוואה והשקעת הכסף, מבלי לקבל ריבית כרווח של העסק, שנחשב כריבית בהוראת האסלאם.

לדברי עלי אחמד סאלח, פרופסור לאוניברסיטת המזרח התיכון בירדן, עסק גיוס התרומות של זובאיר אבן אל-אוואם התרכז במדינה עם סניפים הפרושים באלכסנדריה, כופה ובצרה. עלי אחמד סאליח הצביע על העדויות המבוססות על רישומי קריינות הישאם בן אורווה בטבאקת אל קוברה שנכתבו על ידי אבן סעד.[17]

בתקופת הח'ליפות העבאסית, מערכת בנקאות אסלאמית כזו הייתה שרירה וקיימת. בבצרה היו אפילו מרכז עסקים אחד בשם "דאר אל-זובייר" שקיבל כל פקדון שהוא. זפארול אסלאם טען בכתב העת האקדמי שלו שפורסם על ידי האוניברסיטה המוסלמית אליגר, כי מרכז ההפקדות נקרא על שמו של זובייר בן אל-אוואם. מנגד, תאורטיקן העסקים האסלאמי הפקיסטני של ימינו, זובאיר מוגול, מצא כי במודל של זובייר בן אל-אוואם השתמשו בטפקול כדי להימנע מאי ודאות, הימורים וריבית, דברים האסורים על פי החוק האסלאמי.[18]

תקופה מודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטנים מוסלמים מכירים בכך שהבסיס לאחריות משותפת (בשיטת "ה-אקילה" כפי שנהוגה בין המוסלמים של מכה ומדינה) הניח את הבסיס לביטוח ההדדי. "במקרה של ביטוח, כמו בבנקים מסחריים, רווחה הדעה האורתודוקסית", ועם "קונצנזוס בקרב חוקרים מוסלמים" לגבי הלגיטימיות של תכאפול וחוסר הלגיטימיות של הביטוח הקונבנציונלי, "התנועה לאיסלמיזציה של עסקי הביטוח העכשוויים" החלה בסביבות אמצע שנות ה-70. ב-1976 הוצאה פתווה על ידי המועצה העליונה של ערב הסעודית "בעד מודל איסלאמי" של ביטוח.[5] האקדמיה האסלאמית הבינלאומית לפיקה, ג'דה של הארגון לשיתוף פעולה איסלמי אישרה גם היא את תכאפול כצורת עסקים לגיטימית ב-1985.[19][1] חברת הביטוח האסלאמית של סודאן החלה כחברת התכאפול הראשונה בשנת 1979.[20] כאשר באמצע שנות ה-90, היו שבע חברות טקאפול בסודן, דובאי, ערב הסעודית, בחריין וירדן.[21]

התעשייה גדלה מ-1.384 מיליארד דולר ב-2004 ל-5.318 מיליארד דולר ב-2008[22] עד סוף 2011, סך כל ההפקדות לתכאפול הסתכמו ב-12 מיליארד דולר (לעומת 4 טריליון דולר לביטוח קונבנציונלי).[21] בשנת 2005, היו 82 חברות ברחבי העולם שעסקו בעסקי תכאפול (77 חברות תכאפול ייעודיות, וחמש "המציעות מוצרי תכאפול" מ"אשנבים איסלאמיים").[21] בשנת 2006 היו 133.[19] כמו בצורות הביטוח המסורתיות, ניתן להשתמש בביטוח משנה של פעולת תכאפול, המכונה "ריטפול".[23] כמו כן, בשנת 2006, AIG, חברה לא מוסלמית מארצות הברית (עם יותר מ-88 מיליון לקוחות ב-130 מדינות), הקימה חברת בת של תכאפול בשם AIG Takaful Enaya, שבסיסה בבחריין.[24] נכון לשנת 2013 מדינות התכאפול המובילות הן "מלזיה ומדינות המפרץ"[21] בשנת 2016 דווח כי מתוך סך 308 חברות תכאפול, 93 הן אשנבי תכאפול; עם זאת, אשנבים אלו אלה מחזיקים רק ב-2.5% מסך נכסי התכאפול.[25]

מודלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מודל מודרבה (חלוקת רווחים): המנהלים (בעלי המניות) חולקים רווח והפסד עם המבוטחים; היה בשימוש תחילה במזרח הרחוק.
  • מודל מבוסס טברו: "תרומות" ("טברו"), כלומר פרמיות, נצברות לקרן כדי לעמוד בהפסדי העמיתים. חברים אינם רשאים לקחת בחזרה כל הפקדה או רווחים מהשקעות.[26]
  • שילוב של טברו ומודרבה: בשימוש בבחריין, איחוד האמירויות ומדינות המזרח התיכון.
  • מודל בנקאות אסלאמית: עמלת סוכן, שהתקבלה מראש מהמפקידים והועברה לקופת בעלי המניות.
  • מודל מבוסס אל וואקף: וואקף הוא ישות נפרדת ואדם משפטי. לדברי אחד המבקרים, "למעט שמות ומונחים, המהות" של תכאפול "אל-ווקף" ושל הביטוח הקונבנציונלי זהה, וכתוצאה מכך מבנה זה "ספג ביקורת רבה מצד חוקרי השריעה".[27] משמש בעיקר בפקיסטן ובדרום אפריקה.

מודל מודרבה (חלוקת רווחים)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי עיקרון זה, "אל-מודהריב" (מפעיל תכאפול) מקבל תשלום של תשלומי או הפקדות תכאפול (או פרמיות) ממשקיעים או מספקי הון או כספים (משתתפי תכאפול). החוזה מפרט כיצד יש לחלק את הרווחים (או העודפים) מפעולות התכאפול בהתאם לעקרון "אל-מודהרבה" בין המשתתפים (כספקי הון) לבין מפעיל התכאפול. חלוקת הרווח כאמור עשויה להיות ביחס של 50:50, 60:40, 70:30 וכן הלאה, כפי שהוסכם הדדי בין הצדדים המתקשרים.[28]

על מנת לבטל את מרכיב אי הוודאות בחוזה תכאפול, המושג "טבארו" ("לתרום, להפקיד או לתת") משולב. בהתייחס למושג זה, משתתף מסכים לוותר על חלק מסוים מתשלומי התכאפול שלו (או הפקדותיו), אם מישהו מעמיתיו המשתתפים יספוג הפסד מוגדר. הסכם זה מאפשר לו לעמוד בהתחייבותו לעזרה הדדית ולערבות משותפת.

למעשה, "תברו" מאפשר למשתתפים לסייע למשתתפים אחרים שעלולים לסבול מאובדן או מנזק עקב אסון או קטסטרופה. חלוקת הרווח (או העודפים) שעלולים להיווצר מפעילותו של תכאפול מתבצעת רק לאחר שמומשה חובת הסיוע למשתתפים העמיתים. לכן, הכרחי למפעיל התכאפול לשמור על נכסים נאותים של הכספים המוגדרים תחת השגחתו תוך שאיפה זהירה להבטיח שהכספים מוגנים מספיק מפני חשיפת יתר. לפיכך, מתן הכיסוי הביטוחי הוא בהתאם לשריעה המבוססת על העקרונות האיסלאמיים של "אל-תכאפול" ו"אל-מודראבה".

אל מודרבה הוא החוזה המסחרי לחלוקת רווחים בין משלמי הכספים למיזם עסקי לבין היזם שמנהל את העסק בפועל. לפיכך, ניתן לראות את פעולתו של תכאפול כמיזם עסקי לחלוקת רווחים בין מפעיל תכאפול לבין החברים הבודדים של קבוצת משתתפים המעוניינים להבטיח הדדית זה לזה מפני הפסד או נזק מסוים שעלולים להיגרם לכל אחד מהמשלמים.

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלונה אחת שהועלתה נגד (רוב) מיזמי התכאפול (מאת מוחמד אכרם חאן) היא שלמרות הדיבורים על סולידריות, (לרוב) מחזיקי התכאפול "אין שום 'קול'" בניהול התכאפול. מפעיל התכאפול מקבל את כל ההחלטות המכריעות, כגון שיעור פרמיה, אסטרטגיית סיכונים, ניהול נכסים והקצאת עודפים ורווחים. בעלי המניות של המפעיל, ו"לא מחזיקי התכאפול, ממנים ומפטרים מנהלים של התכאפול".[29] בצורה דומה, מחמוד אל-גמאל טוען כי "אפילו חברות המשתמשות במונח "תכאפול טא'און" (ערבות הדדית שיתופית או ביטוח) בנויות עם בעלות מחזיקי מניות ולא מבוטחים", למרות פסיקת 9/2 של האקדמיה האסלאמית הבינלאומית לפיקה שהתירה ביטוח כ"ביטוח שיתופי, הבנוי על עקרונות של תרומה מרצון (תבארו') ושיתוף פעולה הדדי".[30] יוצא מן הכלל למצב עניינים זה ניתן למצוא בסודן, שם למחזיקי התכאפול יש יותר השפעה על ניהול עסקי התכאפול.[27]

הוטל בספק אם התכאפול שונה באופן משמעותי מביטוח קונבנציונלי. הכלכלן האיסלאמי מוחמד נג'טואללה סידיקי כותב את כך-

"צורת ההתארגנות שנבחרה לנצל את חוק המספרים הגדולים אינה משנה את המציאות. אנחנו יכולים להפוך את הביטוח לפעילות ללא מטרות רווח (בתנאי שנוכל להבטיח ניהול יעיל), אבל זה לא משנה את האופי המהותי של הנעשה."[31]

לדברי רקאן קיאלי, העובדה שהטבות לחברי תכאפול מחולקות ככל שהמקורות הכספיים מאפשרים, ולא מוגדרות במדיניות, עלולה להוביל לעימות בין החברים – אם, למשל, תביעה של חבר אחד מנצלת את כספי התכאפול כך שחבר אחר עם תביעה תקינה לא פחות זמן קצר לאחר מכן לא מפוצה, או לא מפוצה בצורה מלאה.[32]

בנוסף, הוטל ספק לגבי הלגיטימיות של הטענה כי משתתפי תכאפול מפקידים "תרומות". הסיבה לכך היא שהמילה "תרומות" מרמזת על נתינה ללא ציפייה לתמורה עולמית. ברור שזה לא המקרה עם משתתפי תכאפול שמחפשים ביטוח.[32]

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צ'אקיב אבוזאיד: הצגת ספר הביטוח האסלאמי העולמי בוועידת Takaful העולמית (2006/07/08/09/10/11/12) www.takaful-re.ae

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Khan, What Is Wrong with Islamic Economics?, 2013: p.403
  2. ^ 1 2 3 4 5 Khan, What Is Wrong with Islamic Economics?, 2013: p.402
  3. ^ Ajmal Bhatty, President & Chief Executive Officer, Tokio Marine Middle East, Takaful Summit 2011.
  4. ^ "Islamic Financial Services Industry Stability Report 2019, Page 10". Islamic Financial Services Board. ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 Omar Fisher and Dawood Y.Taylor (באפריל 2000). "Prospects for Evolution of Takaful in the 21st Century: Origins of Takaful". President and Fellows of Harvard College. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Khan, What Is Wrong with Islamic Economics?, 2013: p.410
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 "About Takaful Insurance". takaful.coop. International Cooperative and Mutual Insurance Federation. אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2016. נבדק ב-12 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "RESOLUTIONS AND RECOMMENDATIONS Of THE COUNCIL OF THE ISLAMIC FIQH ACADEMY 1985–2000" (PDF). uaelaws.files.
  9. ^ El-Gamal, Islamic Finance, 2006: p.147
  10. ^ el-Gamal, Mahmoud A. (2006). Islamic Finance: Law, Economics, and Practice (PDF). New York, NY: Cambridge. p. 61. ISBN 9780521864145.
  11. ^ M. Zarabozo, Jamaal al-Din (2003). "The Question of Insurance Outside of the "Lands of Islam"". Doc Player. JamaalZarabozo.com. p. 16. נבדק ב-24 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Jamaldeen, Islamic Finance For Dummies, 2012: p.295
  13. ^ Ariff, Mohamed; Iqbal, Munawar, eds. (2011). The Foundations of Islamic Banking: Theory, Practice and Education. Edward Elgar Publishing. p. 190. ISBN 9781849807937. נבדק ב-7 בספטמבר 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  14. ^ "Daily Hadith Online". abuaminaelias.com. 2010-09-28. נבדק ב-7 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Alam, Nafis; Rizvi, Syed Aun R., eds. (2017). Islamic Economies: Stability, Markets and Endowments. Springer. p. 15. ISBN 9783319479378. נבדק ב-7 בספטמבר 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  16. ^ Hasan, Zulkifli (2008). "Islamic Banking, Takaful and Al Rahnu LCA4562 DR. ZULKIFLI HASAN". Universiti Sains Islam Malaysia (Dr.) (באנגלית). נבדק ב-15 בדצמבר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Abdul Khaliq, Ihab (2021). الهندسة المالية المعاصرة: رؤية شرعية اقتصادية مقارنة (בערבית). Al Manhal. p. 103. ISBN 9796500450896. נבדק ב-18 בדצמבר 2021. المدينة وفروعه متعددة كالإسكندرية ، والكوفة ، والبصرة ؛ مستدلا بذلك بما جاء في الطبقات الكبرى لابن سعد ، " عن عروة قال: كان للزبير بمصر خطط {{cite book}}: (עזרה)
  18. ^ Zubair Mughal, Muhammad. "Takaful cover for Ijarah & Muharaba". al Huda center. doi:10.1017/9781108654241.008. נבדק ב-15 בדצמבר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 Ernst & Young, World Takaful Report 2008
  20. ^ Jamaldeen, Faleel. "Key Sharia Principles and Prohibitions in Islamic Finance". נבדק ב-24 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 3 4 Khan, What Is Wrong with Islamic Economics?, 2013: p.408
  22. ^ Ernst & Young, World Takaful Report 2010
  23. ^ "Concept Paper – Guidelines on Takaful Operational Framework" (PDF). Bank Negara Malaysia. 2009-12-01.
  24. ^ Jamaldeen, Islamic Finance For Dummies, 2012: p.302
  25. ^ "WORLD TAKAFUL REPORT 2016" (PDF). 2016.
  26. ^ Khan, What Is Wrong with Islamic Economics?, 2013: p.405
  27. ^ 1 2 Archer, Simon; Abdel Karim, Riffat Ahmed; Nienhaus, Volker (2009). Takaful Islamic insurance: Concepts and regulatory issues. Singapore: John Wiley & Sons (Asia). pp. 63–4.
  28. ^ Mahbubi Ali, Mohammad. "TAKAFUL MODELS: THEIR EVOLUTION AND FUTURE DIRECTION". icr journal. נבדק ב-7 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Khan, What Is Wrong with Islamic Economics?, 2013: p.409
  30. ^ El-Gamal, Islamic Finance, 2006: p.170
  31. ^ Siddiqui, Mohammad Najatuallah "Islamic banking and finance in theory and practice: A survey of the state of the art." Islamic Economic Studies, 13 (2) (February): 1-48
  32. ^ 1 2 Kayali, Rakaan (2016-01-15). "The True Difference Between Takaful and Insurance". Practical Islamic Finance. wordpress.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "תכאפול".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תכאפול&oldid=39870977"