תיבת תהודה (תקשורת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:26, 12 באפריל 2019

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: אין קישוריות פנימיות, ההגדרה אינה ברורה.

תיבת תהודה בתחום התקשורת או מרחב הדהוד תקשורתי הן קהילות סגורות שבהן אנשים מתקשרים עם אנשים שדומים להם ודעותיהם משקפות את שלהם. המונח מתייחסס לחלל תהודה, שהוא מתחם חלול המשמש לייצור הדהוד.

כללי

האינטרנט הרחיב את הטווח והזמינות של מידע פוליטי. הצד החיובי הוא הימצאות מידע ודעות זמינים באופן חופשי לטובת כלל הציבור; בצד הנגדי, יש אפשרות שמתוך המבחר הגדול של מקורות מידע אנשים יבחרו להיחשף באופן סלקטיבי רק לערוצים שבהם הם תומכים אידיאולוגית. במצב כזה נוצרת תיבת תהודה שבה ספק אחד יכול לייצר פריטי מידע שקריים ואנשים ששייכים לאותה תיבת תהודה יחזרו עליהם שוב ושוב (לעתים קרובות בצורה מוגזמת או מעוותת אחרת) עד שרוב האנשים יניחו כי יש אמת במידע הזה.

תיבות תהודה תקשורתיות ברשתות החברתיות נובעות משילוב של שני גורמים: אחד - בחירות שמבצע המשתמש עצמו ושני - סינון שהאלגוריתם של הרשת החברתית מבצע עבורו, כדי להפוך את המסר ליותר אטרקטיבי. קיימת אפשרות שמצב עניינים זה כולא את המשתמשים בבועת פילטר וכתוצאה מכך הם לא מודעים לעובדה שקיים מידע שהם שלא נחשפים אליו. בכך שמותאם תוכן לטעם האישי של כל משתמש אף מתעצמת בועת הפילטר. בעוד שבעת צפייה או האזנה לשידור חדשות יש אפשרות שאדם יהיה חשוף באופן אקראי למידע שונה או לדעות סותרות, בתוכן המקוון האדם צפוי פחות להיתקל בשתי השקפות על אותו נושא.^[1] ^[2].

הרעיון שאנשים מעדיפים להיחשף לטיעונים התומכים בעמדתם מבוסס בין השאר על מחקרים המראים כי אנשים נוטים לבחור מאמרי חדשות באינטרנט מתוך מקורות שמתאימים לדעותיהם הפוליטיות ומאשרים את השקפותיהם. במסגרת זו קיים הרעיון של רשתות חיזוק ספירליות אשר מסבירות את מערכות החיזוק ההדדי בבחירת אמצעי התקשורת, כאשר אנשים בוחרים מקורות מידע שמאשרים את אמונותיהם, בעקבות כך אמונות אלה מתחזקות ואז הם בוחרים תוכן נוסף אשר מאשר מחדש את אותן אמונות. המונח Cyberbalkanization מתייחס לרעיון שבמהלך הזמן משתמשים נוטים להתפצל לקהילות מקוונות קטנות יותר ויותר, שלהן השקפות עולם הומוגניות, הדוחות מעליהן רעיונות אחרים^[3].

תיבת התהודה התקשורתית משתנה ממשתמש למשתמש ובין נושא לנושא. נושאי שיחה "לוהטים" כגון נישואי להטב"ק נידונים יותר רק בתוך קבוצות אידיאולוגיות עצמאיות. כאשר משתמשים דנים בנושאים שפחות מעוררים מעורבות רגשית, אנשים מוכנים יותר לתקשר עם מי שמתנגדים לדעותיהם.

אופן הפעולה

ערוץ תקשורת אחד מפיץ מידע ורבים חוזרים עליו בכלי תקשורת שונים. המידע עובר שינויים וממשיך להתפשט, לרוב תוך הגזמה או תוך כדי עיוות אחר. בסופו של דבר גרסה קיצונית של הסיפור קונה אחיזה בציבור.

תאגיד תקשורת, השותף בבעלות על כלי תקשורת מגוונים, יכול ליצור אפקט כזה בין ערוצי התקשורת שלו, הנפרדים לכאורה, וכך ליצור מצג כאילו בכוחו של צרכן התקשורת להצליב את המידע ולאמתו.

היסטוריה

אחד התיאורים הראשונים של המושג נמצא בדו"ח שפורסם בשנת 1996 על ידי "קרן העם למען הדרך האמריקאית" וכותרתו "לקנות תנועה". הדו"ח מסביר, כי כל שנה קרנות שמרניות מממנות ביד רחבה ארגונים שמרניים למיניהם. אותן קרנות פיתחו אסטרטגיית מימון, שבמסגרתה ניתנו מענקים לקבוצות שונות שכל אחת מהן קידמה עמדות ימניות קיצוניות בקרב קהל אחר: אמצעי תקשורת, צוותי חשיבה, תוכניות לימודים אקדמיות, עיתוני מכללות ומלגות. רבים ממקבלי המענקים כמעט שלא זכו למימון ממקורות אחרים^[4].

בשנת 1998 נכתב על ידי חברת הטבק פיליפ מוריס מזכר, שכותרתו "גישה של מרחב הדהוד תקשורתי לשדלנות". המזכר מסביר אסטרטגיה בשם זה, שהוצעה לשימוש בסקרים, בעיקר במסגרת המאבק בבלו שעמד על הפרק. על פיה מנסים לגרום למידע מועדף להדהד ממקורות שונים וביניהם, כדי להגביר את אמינותו בקרב קהל המטרה^[5].

הפצת מידע שגוי

המונח מתייחס גם לאפקט התקשורתי שבו סיפור שגוי - לרוב שמועה שהופיעה לראשונה בניו מדיה - מדווח בערוץ תקשורת באופן מעוות ויוצר דיון תקשורתי. הסיפור מגיע לתקשורת המרכזית. זאת מתמקדת במחלוקת ומסתמכת על מקורות מתווכים ופרשניים, כשהיא נוטה להזניח את הדיווח על העובדות כהווייתן. טענות שווא הרווחות בציבור יכולות לקבל לגיטימציה בדרך זו, גם אם רובם של המקורות מטילים ספק בדיוק העובדתי של הסיפור המקורי.

השפעה על קהילות מקוונות

קבוצות של משתמשים עם חיבור טוב בין חבריהן, כגון קהילות מקוונות שונות (אך גם תושביו של יישוב קטן) יכולים במקרים רבים "להדהד" את הדעות המובעות. מי שרואה שרוב מכריו מחזיקים באותה דעה, יכול לחשוב כתוצאה מכך שזוהי הדעה המקובלת בכל העולם.

כשמשתתפים בקהילה מקוונת מגלים שדעתם מהדהדת, אמונתם בה עלולה להתחזק יותר מדי. הדבר עלול לפגוע בשיח הביקורתי באותה קהילה.

בנוסף, הגברת השפעתם של יחידים במרחב ההדהוד עלול למסך שינויים בשפה ובתרבות ברשת.

כאשר מנועי חיפוש או רשתות חברתיות מתוכנתות בצורה בה הן מתאימות את המידע אליו נחשף המשתמש לתכנים המתאימים לדעותיו ותחומי עניינו, עלול להיווצר מצב של מציאות מוכתבת.

תכנות אלוגריתמים בניו מדיה יוצרים סינון התכנים על ידי פילטרים נסתרים מהעין המשתמש וכפועל יוצא, המשתמש מקבל תכנים מותאמים בלי שיודע למעשה שעברו סינון בהתאם למה שהוא אוהב לקרוא, ויותר מזה אינו יודע אילו תכנים סוננו החוצה^[6]. מאחר שהסינון נסתר מהעין והוא חלק מהמערכת, הסכנה היא שכשאנשים ייחשפו רק למדיה שמחזקת את ההשקפות הקיימות שלהם, מצב שיכול להוביל לצמצום דעות, צמצום מציאות שתוביל לקיטוב חברתי ופער בין אוכלוסיות שונות שרק ילך ויגדל^[7].

פייסבוק (מאנגלית: Facebook), הרשת החברתית הפופולרית, אשר תפסה תאוצה ובעלת יכולת השפעה רבה על דעת הקהל, עשתה צעד משמעותי בצמצום אפקט "תיבת תהודה". בשנת 2013, מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג הכריז על תוכניתו להפוך את פייסבוק לעיתון מותאם אישית לכל משתמש, בשנת 2017 שינתה חברת פייסבוק את הסינון ונושאי החדשות הפופולריים שמציגה למשתמשים שלה, והוא עומד להפסיק להיות מותאם אישית. צעד זה הוא צעד ראשון להתמודד עם ההשלכות השליליות של אפקט "תיבת התהודה".^[8]

ראו גם

הערות שוליים

^ Social Media Echo Chambers & Democratic Discourse, Helen Lawless, 2017, עמוד 8 נצפה באפריל 2019
^ Bakshy, Eytan; Messing, Solomon; Adamic, Lada A. (2015-06-05). "Exposure to ideologically diverse news and opinion on Facebook". Science (באנגלית). 348 (6239): 1130–1132. doi:10.1126/science.aaa1160. ISSN 0036-8075. PMID 25953820.
^ Social Media Echo Chambers & Democratic Discourse, Helen Lawless, 2017, עמוד 9 נצפה באפריל 2019
^ Buying a Movement: Right-Wing Foundations and American Politics, Washington, DC: People for the American Way, 1996
^ John Scruggs, "The "Echo Chamber" Approach to Advocacy", Philip Morris, Bates No. 2078707451/7452, December 18, 1998.
^ http://www.ted.com/talks/eli_pariser_beware_online_filter_bubbles?language=en
^ http://www.nytimes.com/roomfordebate/2011/04/21/barack-obama-and-the-psychology-of-the-birther-myth/the-echo-chamber-effect
^ http://holesinthenet.co.il/blog/2017/01/29/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%A2%D7%A9%D7%AA%D7%94-%D7%A6%D7%A2%D7%93-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98-%D7%AA/

[1] Social Media Echo Chambers & Democratic Discourse, Helen Lawless, 2017, עמוד 8 נצפה באפריל 2019

[2] Bakshy, Eytan; Messing, Solomon; Adamic, Lada A. (2015-06-05). "Exposure to ideologically diverse news and opinion on Facebook". Science (באנגלית). 348 (6239): 1130–1132. doi:10.1126/science.aaa1160. ISSN 0036-8075. PMID 25953820.

[3] Social Media Echo Chambers & Democratic Discourse, Helen Lawless, 2017, עמוד 9 נצפה באפריל 2019

[4] Buying a Movement: Right-Wing Foundations and American Politics, Washington, DC: People for the American Way, 1996

[5] John Scruggs, "The "Echo Chamber" Approach to Advocacy", Philip Morris, Bates No. 2078707451/7452, December 18, 1998.

[6] ttp://www.ted.com/talks/eli_pariser_beware_online_filter_bubbles?language=en

[7] ttp://www.nytimes.com/roomfordebate/2011/04/21/barack-obama-and-the-psychology-of-the-birther-myth/the-echo-chamber-effect

[8] ttp://holesinthenet.co.il/blog/2017/01/29/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%A2%D7%A9%D7%AA%D7%94-%D7%A6%D7%A2%D7%93-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98-%D7%AA/

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 האינטרנט הרחיב את הטווח והזמינות של מידע פוליטי. הצד החיובי הוא הימצאות מידע ודעות זמינים באופן חופשי לטובת כלל הציבור; בצד הנגדי, יש אפשרות שמתוך המבחר הגדול של מקורות מידע אנשים יבחרו להיחשף באופן סלקטיבי רק לערוצים שבהם הם תומכים אידיאולוגית. במצב כזה נוצרת תיבת תהודה שבה ספק אחד יכול לייצר פריטי מידע שקריים ואנשים ששייכים לאותה תיבת תהודה יחזרו עליהם שוב ושוב (לעתים קרובות בצורה מוגזמת או מעוותת אחרת) עד שרוב האנשים יניחו כי יש אמת במידע הזה.
-תיבות תהודה תקשורתיות ב[[רשת חברתית|רשתות החברתיות]] נובעות משילוב של שני גורמים: אחד - בחירות שמבצע המשתמש עצמו ושני - סינון שה[[אלגוריתם]] של הרשת החברתית מבצע עבורו, כדי להפוך את המסר ליותר אטרקטיבי. קיימת אפשרות שמצב עניינים זה כולא את המשתמשים ב[[בועת הפילטר|בועת פילטר]] וכתוצאה מכך הם לא מודעים לעובדה שקיים מידע שהם שלא נחשפים אליו. בכך שמותאם תוכן לטעם האישי של כל משתמש אף מתעצמת בועת הפילטר. בעוד שבעת צפייה או האזנה לשידור חדשות יש אפשרות שאדם יהיה חשוף באופן אקראי למידע שונה או לדעות סותרות, בתוכן המקוון האדם צפוי פחות להיתקל בשתי השקפות על אותו נושא.<ref>[https://pacscenter.stanford.edu/wp-content/uploads/2018/06/Helen-Lawless-CFPP-Paper.pdf Social Media Echo Chambers & Democratic Discourse, Helen Lawless, 2017, עמוד 8 נצפה באפריל 2019.]
+תיבות תהודה תקשורתיות ב[[רשת חברתית|רשתות החברתיות]] נובעות משילוב של שני גורמים: אחד - בחירות שמבצע המשתמש עצמו ושני - סינון שה[[אלגוריתם]] של הרשת החברתית מבצע עבורו, כדי להפוך את המסר ליותר אטרקטיבי. קיימת אפשרות שמצב עניינים זה כולא את המשתמשים ב[[בועת הפילטר|בועת פילטר]] וכתוצאה מכך הם לא מודעים לעובדה שקיים מידע שהם שלא נחשפים אליו. בכך שמותאם תוכן לטעם האישי של כל משתמש אף מתעצמת בועת הפילטר. בעוד שבעת צפייה או האזנה לשידור חדשות יש אפשרות שאדם יהיה חשוף באופן אקראי למידע שונה או לדעות סותרות, בתוכן המקוון האדם צפוי פחות להיתקל בשתי השקפות על אותו נושא.<ref>[https://pacscenter.stanford.edu/wp-content/uploads/2018/06/Helen-Lawless-CFPP-Paper.pdf Social Media Echo Chambers & Democratic Discourse, Helen Lawless, 2017, עמוד 8 נצפה באפריל 2019]
-</ref>.
+</ref>
+<ref>{{Cite journal|last=Bakshy|first=Eytan|last2=Messing|first2=Solomon|last3=Adamic|first3=Lada A.|date=2015-06-05|title=Exposure to ideologically diverse news and opinion on Facebook|url=http://science.sciencemag.org/content/348/6239/1130|journal=Science|language=en|volume=348|issue=6239|pages=1130–1132|doi=10.1126/science.aaa1160|issn=0036-8075|pmid=25953820}}</ref>.
 הרעיון שאנשים מעדיפים להיחשף לטיעונים התומכים בעמדתם מבוסס בין השאר על מחקרים המראים כי אנשים נוטים לבחור מאמרי חדשות באינטרנט מתוך מקורות שמתאימים לדעותיהם הפוליטיות ומאשרים את השקפותיהם. במסגרת זו קיים הרעיון של '''רשתות חיזוק ספירליות''' אשר מסבירות את מערכות החיזוק ההדדי בבחירת אמצעי התקשורת, כאשר אנשים בוחרים מקורות מידע שמאשרים את אמונותיהם, בעקבות כך אמונות אלה מתחזקות ואז הם בוחרים תוכן נוסף אשר מאשר מחדש את אותן אמונות. המונח
-'''Cyberbalkanization''' מתייחס לרעיון שבמהלך הזמן משתמשים נוטים להתפצל לקהילות מקוונות קטנות  יותר ויותר, שלהן השקפות עולם הומוגניות, הדוחות מעליהן רעיונות אחרים<ref>[https://pacscenter.stanford.edu/wp-content/uploads/2018/06/Helen-Lawless-CFPP-Paper.pdf Social Media Echo Chambers & Democratic Discourse, Helen Lawless, 2017, עמוד 9 נצפה באפריל 2019.]
+'''Cyberbalkanization''' מתייחס לרעיון שבמהלך הזמן משתמשים נוטים להתפצל לקהילות מקוונות קטנות  יותר ויותר, שלהן השקפות עולם הומוגניות, הדוחות מעליהן רעיונות אחרים<ref>[https://pacscenter.stanford.edu/wp-content/uploads/2018/06/Helen-Lawless-CFPP-Paper.pdf Social Media Echo Chambers & Democratic Discourse, Helen Lawless, 2017, עמוד 9 נצפה באפריל 2019]
-</ref>..
+</ref>.
 תיבת התהודה התקשורתית משתנה ממשתמש למשתמש ובין נושא לנושא. נושאי שיחה "לוהטים" כגון נישואי [[להטב"ק]] נידונים יותר רק בתוך
 קבוצות אידיאולוגיות עצמאיות. כאשר משתמשים דנים בנושאים שפחות מעוררים מעורבות רגשית, אנשים מוכנים יותר לתקשר עם מי שמתנגדים לדעותיהם.
 == אופן הפעולה ==

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.