בלו (מס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בְּלוֹ הוא מס עקיף המוטל על רכישת מוצרים מייצור מקומי (להבדיל ממכס המוטל על מוצרי יבוא).

הבלו תורם להכנסות המדינה, אך מטרתו העיקרית היא צמצום הצריכה של המוצרים שעליהם הוא מוטל. בהתאם לכך מוטל הבלו על מוצרי טבק, משקאות אלכוהוליים ודלק.

הבלו נגבה מהיצרן, והוא נכלל במחיר הטובין שהוא גובה מהספקים.

המילה מופיעה בספר עזרא (ד, יג) ומשמעותה - סוג של מס.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורי הבלו על מוצרי הדלק השונים נקבעים על ידי אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר, ומתעדכנים בצו.

נכון למאי 2013, שיעורי הבלו על ליטר/ק"ג דלק הם‏[1]:

בסוף יולי 2011 הוחלט באופן חריג להפחית את הבלו על בנזין בשיעור של 30 אג' לתקופה של חודש, על מנת למנוע את העלייה במחיר הבנזין שהייתה אמורה להתרחש בראשית אוגוסט עקב עליית מחיר הנפט בעולם. החלטה זו הייתה על רקע מחאת האוהלים שהתרחשה בתקופה זו‏[2].

בחודש אוגוסט 2011 הוריד שר האוצר יובל שטייניץ את הבלו על הסולר המשמש לייצור חשמל, על מנת למנוע עליה חדה של תעריפי החשמל, בעקבות משבר הגז המצרי, שחייב יצור חשמל בכמות גדולה באמצעות סולר במקום גז טבעי. היות ופחם נצרך באופן כמעט בלעדי על ידי חברת החשמל לצורך ייצור חשמל, הבלו על הפחם הינו למעשה מס נסתר על החשמל.

בישראל עוסקת בגביית הבלו רשות המסים, וקודם להקמתה עסק בכך אגף המכס ומע"מ. על פי חוקי המס בישראל, עוסקים שונים זכאים להחזר חלקי של הבלו על דלקים, במקרים בהם הדלק שנרכש משמש להנעת רכבים חקלאיים, רכבים מסחריים (מוניות, אוטובוסים ומשאיות), ורכב המשמש ללימוד נהיגה, כאשר הדלק משמש כחומר גלם בתעשייה, ובמקרים שונים נוספים.

בשנת 2005 היו הכנסות המדינה מבלו על טבק כ-851 מיליון ש"ח. בשנת 2009 ההכנסות מבלו על דלק היו כ-12 מיליארד ש"ח‏[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.