לדלג לתוכן

התפתחות יתר של השדיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Amber Zamir (שיחה | תרומות)
77 עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
===גדילת יתר של השדיים במהלך היריון===
===גדילת יתר של השדיים במהלך היריון===


אפקט דומה עשוי להתרחש בתחילת ההיריון או במהלך השבועות ה-16 ועד השבוע ה-20. כאשר הנפיחות ברקמות החיבור מתרחשת לאחר [[לידה|הלידה]], זה עלול להשפיע לרעה על אספקת [[חלב|החלב]] לטווח הרחוק. הנפיחות גדלה עם כל היריון עוקב.
אפקט דומה עשוי להתרחש בתחילת ההיריון או במהלך השבועות ה-16 ועד השבוע ה-20. כאשר הנפיחות ברקמות החיבור מתרחשת לאחר [[לידה|הלידה]], זה עלול להשפיע לרעה על אספקת [[חלב|החלב]] לטווח הרחוק. <ref>{{צ-ספר|שם=Field notes, New York, April 26-June 12, 1931, Nevada, California, and Grand Canyon, Arizona, July 2-September 1931, Michigan, October 19-23, 1931|קישור=http://dx.doi.org/10.5962/bhl.title.140377|מו"ל=[s.n.]|שנת הוצאה=1931|מחבר=Vernon Bailey}}</ref>הנפיחות גדלה עם כל היריון עוקב.
הגדילה המהירה של השדיים יכולה לגרום [[גל חום|לגלי חום]] עזים. כמו כן עלולים להגרם אי-נוחות קיצונית, [[חום (תסמין)|חום]] מקומי, אודם, גירוד ואף לגרום [[קילוף עור|לקילוף העור]]. הנפיחות עלולה לדכא את אספקת החלב מכיוון שהיא לוחצת וחוסמת את [[בלוטת חלב|בלוטות החלב]], מה שגורם ל[[מסטיטיס|דלקת בשד]].
הגדילה המהירה של השדיים יכולה לגרום [[גל חום|לגלי חום]] עזים. כמו כן עלולים להגרם אי-נוחות קיצונית, [[חום (תסמין)|חום]] מקומי, אודם, גירוד ואף לגרום [[קילוף עור|לקילוף העור]]. הנפיחות עלולה לדכא את אספקת החלב מכיוון שהיא לוחצת וחוסמת את [[בלוטת חלב|בלוטות החלב]], מה שגורם ל[[מסטיטיס|דלקת בשד]]. <ref>{{צ-מאמר|שם=Gestational Gigantomastia Complicating Pregnancy: A Case Report and Review of the Literature|קישור=https://doi.org/10.1155/2015/892369|כתב עת=Case Reports in Obstetrics and Gynecology|שנת הוצאה=2015|עמ=1–10|כרך=2015|doi=10.1155/2015/892369|מחבר=Shadi Rezai, Jenna T. Nakagawa, John Tedesco, Annika Chadee}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.theregister.co.uk/2007/01/13/the_odd_body_gigantomastia/|הכותב=Dr Stephen Juan 13 Jan 2007 at 07:02|כותרת=Is it true that a woman's breasts can grow enormously overnight?|אתר=www.theregister.co.uk|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-12-09}}</ref>


===גדילת יתר של השדיים בינקות===
===גדילת יתר של השדיים בינקות===
בספרות הרפואית דווחו בנוסף מקרים של התפתחות יתר של השדיים בגיל [[ינקות]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Massive breast enlargement in an infant girl with central nervous system dysfunction|קישור=https://doi.org/10.1007/BF01963555|כתב עת=European Journal of Pediatrics|שנת הוצאה=1991-01-01|עמ=154–157|כרך=150|doi=10.1007/BF01963555|מחבר=G. J. Mick, K. L. McCormick, H. Wakimoto}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Macromastia in a newborn with Alagille syndrome|קישור=https://doi.org/10.1007/s002470050601|כתב עת=Pediatric Radiology|שנת הוצאה=1999-04-01|עמ=331–333|כרך=29|doi=10.1007/s002470050601|מחבר=Harry L. Zinn, J. O. Haller, Sanjay Kedia}}</ref>
בספרות הרפואית דווחו בנוסף מקרים של התפתחות יתר של השדיים בגיל [[ינקות]].


==גורמים==
==גורמים==
הסיבה הבסיסית לגדילה המהירה ברקמות החיבור של השדיים, שתוצאותיה גדילה למימדים ענקיים וחסרי פרופורציה, עדיין לא הובהרה לחלוטין. אף על פי כן, הגורמים האפשריים כוללים רגישות גבוהה להורמונים מסויימים (כמו למשל [[אסטרוגן]], [[פרוגסטרון]] [[פרולקטין|ופרולקטין]]) ו/או גורמי גדילה בשדיים. שדיים מקרומסטיים מדווחים כמורכבים בעיקר מרקמות חיבור [[רקמת שומן|שומניות]] [[סיב|וסיביות]], בעוד רקמות [[בלוטה]] נשארות יציבות.
הסיבה הבסיסית לגדילה המהירה ברקמות החיבור של השדיים, שתוצאותיה גדילה למימדים ענקיים וחסרי פרופורציה, עדיין לא הובהרה לחלוטין. אף על פי כן, הגורמים האפשריים כוללים רגישות גבוהה להורמונים מסויימים (כמו למשל [[אסטרוגן]], [[פרוגסטרון]] [[פרולקטין|ופרולקטין]])<ref>{{צ-מאמר|שם=Hyperprolactinemia in Children During the Peripubertal Period - Personal Observations|קישור=http://dx.doi.org/10.1515/jpem.2004.17.10.1399|כתב עת=Journal of Pediatric Endocrinology and Metabolism|שנת הוצאה=2004-01|כרך=17|doi=10.1515/jpem.2004.17.10.1399|מחבר=A. Noczyńska, R. Wąsikowa}}</ref> ו/או גורמי גדילה בשדיים. <ref>{{צ-מאמר|שם=Stromal–epithelial cell interactions and alteration of branching morphogenesis in macromastic mammary glands|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/jcmm.12275|כתב עת=Journal of Cellular and Molecular Medicine|שנת הוצאה=2014|עמ=1257–1266|כרך=18|doi=10.1111/jcmm.12275|מחבר=Aimei Zhong, Guohua Wang, Jie Yang, Qijun Xu}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Gigantomastia: A problem of local recurrence|קישור=https://www.thebreastonline.com/article/S0960-9776(05)00078-0/abstract|כתב עת=The Breast|שנת הוצאה=2006-02-01|עמ=100–102|כרך=15|doi=10.1016/j.breast.2005.03.002|מחבר=Dhananjay Kulkarni, N. Beechey-Newman, H. Hamed, I. S. Fentiman}}</ref>שדיים מקרומסטיים מדווחים כמורכבים בעיקר מרקמות חיבור [[רקמת שומן|שומניות]] [[סיב|וסיביות]], בעוד רקמות [[בלוטה]] נשארות יציבות.<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=International Textbook of Aesthetic Surgery|קישור=https://doi.org/10.1007/978-3-662-46599-8_18|מו"ל=Springer Berlin Heidelberg|שנת הוצאה=2016|מקום הוצאה=Berlin, Heidelberg|עמ=239–245|מחבר=Francesco Moschella, Adriana Cordova, Francesca Toia|שפה=en}}</ref>


מקרומסטיה מתרחשת אצל בערך כמחצית מהנשים אשר סובלות מסינדרום יתר [[ארומטאז]] (מצב של [[היפראסטרוגניה]]). [[יתר פרולקטין בדם|היפרפרולקטינימיה]] דווח כגורם במקרים מסוימים של מקרומסטיה. מקרומסטיה קושרה גם עם [[היפרקלצמיה|היפרקלקצמיה]]. כמו כן ניתן לראות כי כשני שליש מהנשים אשר סובלות ממקרומסטיה סובלות גם מהשמנת יתר. מלבד ארומטאז, לפחות עוד שתי [[מוטציה גנטית|מוטציות גנטיות]] מקושרות לגרימת מקרומסטיה.
מקרומסטיה מתרחשת אצל בערך כמחצית מהנשים אשר סובלות מסינדרום יתר [[ארומטאז]] (מצב של [[היפראסטרוגניה]]).<ref>{{צ-מאמר|שם=Understanding the pathological manifestations of aromatase excess syndrome: lessons for clinical diagnosis|קישור=https://doi.org/10.1586/17446651.2014.926810|כתב עת=Expert Review of Endocrinology & Metabolism|שנת הוצאה=2014-07-01|עמ=397–409|כרך=9|doi=10.1586/17446651.2014.926810|מחבר=Makio Shozu, Maki Fukami, Tsutomu Ogata}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|שם=Familial Hyperestrogenism in Both Sexes: Clinical, Hormonal, and Molecular Studies of Two Siblings|קישור=https://academic.oup.com/jcem/article/88/7/3027/2845188|כתב עת=The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism|שנת הוצאה=2003-07-01|עמ=3027–3034|כרך=88|doi=10.1210/jc.2002-021780|מחבר=Regina M. Martin, Chin J. Lin, Mirian Y. Nishi, Ana Elisa C. Billerbeck}}</ref>[[יתר פרולקטין בדם|היפרפרולקטינימיה]] דווח כגורם במקרים מסוימים של מקרומסטיה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Macromastia: a review of presentation and management|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20348982|כתב עת=The Nigerian Postgraduate Medical Journal|שנת הוצאה=2010-03|עמ=45–49|כרך=17|מחבר=G. A. Rahman, I. A. Adigun, I. F. Yusuf}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|שם=Gigantomastia and Macroprolactinemia Responding to Cabergoline Treatment: A Case Report and Minireview of the Literature|קישור=https://doi.org/10.1155/2016/3576024|כתב עת=Case Reports in Endocrinology|שנת הוצאה=2016|עמ=1–5|כרך=2016|doi=10.1155/2016/3576024|מחבר=Fatma Dilek Dellal, Didem Ozdemir, Cevdet Aydin, Gulfem Kaya}}</ref>מקרומסטיה קושרה גם עם [[היפרקלצמיה|היפרקלקצמיה]]. כמו כן ניתן לראות כי כשני שליש מהנשים אשר סובלות ממקרומסטיה סובלות גם מהשמנת יתר.<ref name=":0" /> מלבד ארומטאז, לפחות עוד שתי [[מוטציה גנטית|מוטציות גנטיות]] מקושרות לגרימת מקרומסטיה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Conditional loss of PTEN leads to precocious development and neoplasia in the mammary gland|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12163417|כתב עת=Development (Cambridge, England)|שנת הוצאה=2002-09|עמ=4159–4170|כרך=129|מחבר=Gang Li, Gertraud W. Robinson, Ralf Lesche, Hilda Martinez-Diaz}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Mammary-digital-nail (MDN) syndrome: a novel phenotype maps to human chromosome 22q12.3–13.1|קישור=https://www.nature.com/articles/ejhg2009236|כתב עת=European Journal of Human Genetics|שנת הוצאה=2010-06|עמ=662–667|כרך=18|doi=10.1038/ejhg.2009.236|מחבר=Mira Genzer-Nir, Morad Khayat, Leonid Kogan, Hector I. Cohen}}</ref>


מספר קטן של תרופות נקשרו כגורמים לגיגנטומסטיה, כולל פניצילאמין, [[בוצילאמין]], [[נאותיזאטזון]], [[ציקלוספורין]], [[אינדינאביר]] ו[[פרידניסולון]].
מספר קטן של תרופות נקשרו כגורמים לגיגנטומסטיה, כולל פניצילאמין, [[בוצילאמין]], [[נאותיזאטזון]], [[ציקלוספורין]], [[אינדינאביר]] ו[[פרידניסולון]].<ref name=":0" /><ref>{{צ-ספר|שם=Breast Pathology|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/b978-1-4377-0604-8.00025-4|מו"ל=Elsevier|שנת הוצאה=2012|עמ=479–501|מחבר=Noel Weidner, David J. Dabbs}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Prednisolone-induced virginal mammary hypertrophy: Case report|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2210261219302354|כתב עת=International Journal of Surgery Case Reports|שנת הוצאה=2019-01-01|עמ=140–143|כרך=59|doi=10.1016/j.ijscr.2019.04.042|מחבר=Samir Jabaiti, Luma Fayyad, Ula Isleem}}</ref>


==טיפול==
==טיפול==

גרסה מ־21:03, 9 בדצמבר 2019

היפרתרופיה של השדיים (גדילת יתר של השדיים) היא מצב רפואי נדיר של רקמות החיבור בשדיים בו השדיים גדלים יתר-למידה. מצב זה מחולק על פי חומרתו לשני סוגים, מקרומסטיה וגיגנטומסטיה. גדילת יתר של רקמות השדיים עלולה להיגרם על ידי רגישות היסטולוגית להורמונים מסוימים, ביניהם פרולקטין, הורמונים נשיים וגורמי גדילה[1]. גדילת יתר של השדיים היא למעשה גידול שפיר שיכול להתקיים בצד אחד או בשני הצדדים בחזה. מצב רפואי זה תואר לראשונה בספרות המדעית בשנת 1648.[2]


תיאור המצב הרפואי וסוגיו

האינדיקציה להפתחות יתר של השדיים היא מסת שדיים שעולה על בערך 3% ממסת הגוף הכוללת.[3] קיימות הגדרות שונות למה נחשבת כרקמת שד מוגדלת, כאשר טווח המסה של הרקמה הרגילה ושל הרקמה החריגה גם יחד שנחשב ללא תקין נע בין 0.6 קילוגרם עד 2.5 קילוגרם. עם זאת, מרבית הרופאים מגדירים תהליך גדילה של השדיים כהתפתחות יתר של השדיים כשמסת הרקמה עולה על 1.5 קילוגרם. מקורות מסוימים מבחינים בין מקרומסטיה, כאשר מסת רקמת השדיים נמוכה מ-2.5 קילוגרם, לגיגנטומסטיה, כאשר מסת רקמת השדיים עולה על 2.5 קילוגרם.[4][5] התפתחות היתר עלולה לגרום לאי נוחות בשרירים ומתיחת יתר של העור, שעלולה לגרום במקרים מסוימים לכיבים. [6] גדילת יתר של השדיים עשויה להשפיע על שני השדיים בצורה דומה, אך לרוב משפיעה על שד אחד יותר מעל השד השני, וגורמת לא-סימטריה, כאשר שד אחד גדול יותר מהשד השני. הא-סימטריה יכולה לנוע בין הבדל מינורי בין השדיים ועד שד אחד הגדול בצורה משמעותית מהשד השני. גדילת יתר עלולה להשפיע בנוסף על הפטמה והילת הפטמה, במקום או בנוסף להשפעתה על השד כולו. גדילת יתר של השדיים מסווגת לחמישה סוגים: כזו המופיעה במהלך גיל ההתבגרות (virginal hypertrophy), כזו המופיעה במהלך ההיריון, כזו המופיעה בנשים בוגרות ללא סיבה מובהקת, כזו המקושרת בטיפול באמצעות פניצילינאמין, וכזו המקושרת עם השמנת יתר קיצונית.

גדילת יתר של השדיים בגיל ההתבגרות

כאשר התפתחות יתר של השדיים מתרחשת במהלך גיל ההתבגרות, היא ידועה כהתפתחות יתר של השדיים בנערות. בנוסף למידת החזה הגדולה, ישנם תסמינים נוספים הכוללים נגעים אדומים ומגרדים וכאב בחזה. האבחנה מתבצעת כאשר החזה של נערה מתבגרת גדל במהירות וצובר מסה גדולה, לרוב בצמוד לקבלת המחזור הווסתי הראשון. רופאים מסוימים סבורים כי ההתפתחות המהירה של השדיים קורית עוד קודם למחזור הווסתי הראשון. [7] נשים מסוימות הסובלות מהתופעה חוות התפתחות יציבה של השדיים במשך תקופת זמן ארוכה של מספר שנים, ולאחריה האצה בקצב הצמיחה הנורמלי. לעומתן, מתבגרות אחרות חוות התפתחות מינימלית או זניחה של השדיים עד לנקודה שבה השדיים מתפתחים מהר מאוד בתקופה קצרה של זמן. זה עלול לגרום אי נוחות ניכרת. נשים הסובלות מהתפתחות יתר של השדיים לעיתים קרובות חוות גדילה מואצת של הפטמות בנוסף. במקרים חמורים של התפתחות יתר של השדיים, מופיעה בנוסף התפתחות יתר של הדגדגן. במחזור הווסתי הראשון, נערות מסוימות שחוו התפתחות מועטה של השדיים או לחילופין לא חוו התפתחות של השדיים כלל, עשויות לחוות גדילה מואצת של שלוש מידות חזייה או יותר תוך ימים ספורים.

גדילת יתר של השדיים במהלך היריון

אפקט דומה עשוי להתרחש בתחילת ההיריון או במהלך השבועות ה-16 ועד השבוע ה-20. כאשר הנפיחות ברקמות החיבור מתרחשת לאחר הלידה, זה עלול להשפיע לרעה על אספקת החלב לטווח הרחוק. [8]הנפיחות גדלה עם כל היריון עוקב. הגדילה המהירה של השדיים יכולה לגרום לגלי חום עזים. כמו כן עלולים להגרם אי-נוחות קיצונית, חום מקומי, אודם, גירוד ואף לגרום לקילוף העור. הנפיחות עלולה לדכא את אספקת החלב מכיוון שהיא לוחצת וחוסמת את בלוטות החלב, מה שגורם לדלקת בשד. [9][10]

גדילת יתר של השדיים בינקות

בספרות הרפואית דווחו בנוסף מקרים של התפתחות יתר של השדיים בגיל ינקות.[11][12]

גורמים

הסיבה הבסיסית לגדילה המהירה ברקמות החיבור של השדיים, שתוצאותיה גדילה למימדים ענקיים וחסרי פרופורציה, עדיין לא הובהרה לחלוטין. אף על פי כן, הגורמים האפשריים כוללים רגישות גבוהה להורמונים מסויימים (כמו למשל אסטרוגן, פרוגסטרון ופרולקטין)[13] ו/או גורמי גדילה בשדיים. [14][15]שדיים מקרומסטיים מדווחים כמורכבים בעיקר מרקמות חיבור שומניות וסיביות, בעוד רקמות בלוטה נשארות יציבות.[16]

מקרומסטיה מתרחשת אצל בערך כמחצית מהנשים אשר סובלות מסינדרום יתר ארומטאז (מצב של היפראסטרוגניה).[17] [18]היפרפרולקטינימיה דווח כגורם במקרים מסוימים של מקרומסטיה.[19] [20]מקרומסטיה קושרה גם עם היפרקלקצמיה. כמו כן ניתן לראות כי כשני שליש מהנשים אשר סובלות ממקרומסטיה סובלות גם מהשמנת יתר.[16] מלבד ארומטאז, לפחות עוד שתי מוטציות גנטיות מקושרות לגרימת מקרומסטיה.[21][22]

מספר קטן של תרופות נקשרו כגורמים לגיגנטומסטיה, כולל פניצילאמין, בוצילאמין, נאותיזאטזון, ציקלוספורין, אינדינאביר ופרידניסולון.[16][23][24]

טיפול

טיפול רפואי טרם הוכח כיעיל באופן שיטתי. טיפולים רפואיים שונים שנוסו כוללים בתוכם טיפול בתמוקסיפן, פרוגסטרון, ברומוקריפטין, טסטוסטרון וגונדוטרופין- המשחרר את אגוניסט ההורמון לופרורלין.

מקרומסטיה במהלך הריון מטופלת בעזרת תרופות להקטנת שדיים בלבד וללא ניתוח. טיפול ניתוחי כולל הקטנת ממפלסטיה וכריתת שד. למרות זאת, ניתוח להסרת/הקטנת שד איננו נחוץ אם לא צריך להוריד לפחות 1.8 ק"ג רקמה לכל שד. במרבית המקרים של מקרומסטיה, ניתוח איננו נחוץ רפואית (תלוי בגובה המטופלת). טיפול נקודתי-אזורי כולל קירור השדיים בקרח.

טיפול למקרומסטיה הקשורה בהיפרפרוקלטינמיה עם אגוניסט קולטני מסוג D2 כמו למשל ברומוקריפטין וקברגולין, נמצא יעיל בחלק מהמקרים, אך לא בכולם. דנאזול, אנטיאסטרוגן ואנדרוגן חלש, נמצא גם כיעיל בטיפול במקרומסטיה.

כשגדילת יתר מתרחשת אצל מתבגרת, טיפולים לא פולשניים כגון טיפול תרופתי, טיפול בהורמונים, וסטרואידים אינם מומלצים בעקבות השפעות צדדיות ידועות ואינן ידועות.

ברגע שקצב גדילת השדיים אצל נערה מתייצב, הקטנת שדיים הופכת לאפשרות טיפול נאותה. במקרים מסוימים, אחרי טיפול אגרסיבי או ניתוחי , השד עשוי להמשיך לגדול או לגדול מחדש כך שכאופציה אחרונה ניתן לשקול כריתת שד.

הריון מזוהה כסיבה השנייה הכי נפוצה לגדילת יתר של השד. גדילת יתר של השד כתוצאה מהריון יכולה להפתר מעצמה ללא טיפול לאחר סיום ההיריון.

תרבות וחברה

קשיים

שדיים גדולים בצורה קיצונית הינם מקור לתשומת לב גדולה. חלק מהנשים מנסות להחביא או למסך את השדיים שלהן בעזרת בגדים מיוחדים ואפילו חזיות מקטינות. נשים עם מצב זה עלולות לחוות הטרדות ולקבל תשומת לב יתרה אשר עלול להוביל להשלכות פסיכולוגיות, כולל דיכאון.

במקרה ספציפי שדווח בשנת 1993 של ילדה בת 12 מיפן, שדיה הגדולים גרמו לה ל"בעיות פסיכולוגיות אינטנסיביות, אשר מנעו ממנה להשתתף בפעילויות וקשרים חברתיים". השחקנית סולייל מון פריי, שכיכבה כילדה בסדרת הסיטקום "מיקי צ'יק צ'אק", דיווחה בראיון למגזין "People" שבנים התגרו בה, קראו לה בשמות גנאי הקשורים לגודל שדיה וזה השפיע על עבודתה המקצועית וחייה החברתיים בצורה שלילית. "אנשים ראו אותי כפרוצה", אמרה בראיון, "לא יכולתי לשבת ישר מבלי שאנשים יחשבו שאני זונה".

מציאת מידת חזייה גדולה דיה היא מאתגרת עבור הנשים הסובלות ממצב רפואי זה. כמו כן חזיות גדולות יותר הן יקרות יותר, לא מחמיאות ונדירות. חזיות שאינן מתאימות עם רצועות צרות עלולות לגרום לגירוי כרוני ואדמומיות באזור הכתפיים. פריחות בעור מתחת לשדיים הן נפוצות, במיוחד במזג אוויר חם. שדיים כבדים עלולים לגרום, לכאבי ראש, כאבי צוואר, כאבים בגב תחתון ועליון ונימול או עקצוץ באצבעות.

כיסוי ביטוחי

חברות ביטוח בארה"ב בדרך כלל דורשות מהרופא המטפל לספק הוכחות ששדייה הגדולים של המבוטחת גורמים לכבאי ראש או כאבי גב או כאבי צוואר לפני שהם ישלמו על ניתוח הקטנת שדיים. חברות ביטוח קובעות גם לשנים בעלות משקל עודף, מצב נפוץ במקרים של גיגנטומסטיה, להשיל קודם משקל מסוים. כמו כן נפוץ שמבקשים מהמטופלת לנסות קודם טיפולים אלטרנטיביים כמו פיזיותרפיה לכשנה או יותר.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ L. Ohlsén, O. Ericsson, M. Beausang-Linder, Rapid, massive and unphysiological breast enlargement, European Journal of Plastic Surgery 19, 1996-11-01, עמ' 307–313 doi: 10.1007/BF00180324
  2. ^ L'architecture Militaire Ou la Fortification Nouvelle, Elsevier, 1648, עמ' iv–v
  3. ^ H. Dafydd, K. R. Roehl, L. G. Phillips, A. Dancey, Redefining gigantomastia, Journal of Plastic, Reconstructive & Aesthetic Surgery 64, 2011-02-01, עמ' 160–163 doi: 10.1016/j.bjps.2010.04.043
  4. ^ Tor Wo Chiu, Stone's Plastic Surgery Facts and Figures, Cambridge: Cambridge University Press, 2009
  5. ^ Rosen, Paul Peter,, Rosen's breast pathology, Fourth edition, Philadelphia
  6. ^ A. H. Zargar, B. A. Laway, S. R. Masoodi, N. A. Chowdri, Unilateral gestational macromastia - an unusual presentation of a rare disorder, Postgraduate Medical Journal 75, 1999-02-01, עמ' 101–104 doi: 10.1136/pgmj.75.880.101
  7. ^ Scott Berliner, Ask the expert, EXPLORE 2, 2006-03, עמ' 184 doi: 10.1016/j.explore.2005.12.029
  8. ^ Vernon Bailey, Field notes, New York, April 26-June 12, 1931, Nevada, California, and Grand Canyon, Arizona, July 2-September 1931, Michigan, October 19-23, 1931, [s.n.], 1931
  9. ^ Shadi Rezai, Jenna T. Nakagawa, John Tedesco, Annika Chadee, Gestational Gigantomastia Complicating Pregnancy: A Case Report and Review of the Literature, Case Reports in Obstetrics and Gynecology 2015, 2015, עמ' 1–10 doi: 10.1155/2015/892369
  10. ^ Dr Stephen Juan 13 Jan 2007 at 07:02, Is it true that a woman's breasts can grow enormously overnight?, www.theregister.co.uk (באנגלית)
  11. ^ G. J. Mick, K. L. McCormick, H. Wakimoto, Massive breast enlargement in an infant girl with central nervous system dysfunction, European Journal of Pediatrics 150, 1991-01-01, עמ' 154–157 doi: 10.1007/BF01963555
  12. ^ Harry L. Zinn, J. O. Haller, Sanjay Kedia, Macromastia in a newborn with Alagille syndrome, Pediatric Radiology 29, 1999-04-01, עמ' 331–333 doi: 10.1007/s002470050601
  13. ^ A. Noczyńska, R. Wąsikowa, Hyperprolactinemia in Children During the Peripubertal Period - Personal Observations, Journal of Pediatric Endocrinology and Metabolism 17, 2004-01 doi: 10.1515/jpem.2004.17.10.1399
  14. ^ Aimei Zhong, Guohua Wang, Jie Yang, Qijun Xu, Stromal–epithelial cell interactions and alteration of branching morphogenesis in macromastic mammary glands, Journal of Cellular and Molecular Medicine 18, 2014, עמ' 1257–1266 doi: 10.1111/jcmm.12275
  15. ^ Dhananjay Kulkarni, N. Beechey-Newman, H. Hamed, I. S. Fentiman, Gigantomastia: A problem of local recurrence, The Breast 15, 2006-02-01, עמ' 100–102 doi: 10.1016/j.breast.2005.03.002
  16. ^ 1 2 3 Francesco Moschella, Adriana Cordova, Francesca Toia, International Textbook of Aesthetic Surgery, Berlin, Heidelberg: Springer Berlin Heidelberg, 2016, עמ' 239–245. (באנגלית)
  17. ^ Makio Shozu, Maki Fukami, Tsutomu Ogata, Understanding the pathological manifestations of aromatase excess syndrome: lessons for clinical diagnosis, Expert Review of Endocrinology & Metabolism 9, 2014-07-01, עמ' 397–409 doi: 10.1586/17446651.2014.926810
  18. ^ Regina M. Martin, Chin J. Lin, Mirian Y. Nishi, Ana Elisa C. Billerbeck, Familial Hyperestrogenism in Both Sexes: Clinical, Hormonal, and Molecular Studies of Two Siblings, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism 88, 2003-07-01, עמ' 3027–3034 doi: 10.1210/jc.2002-021780
  19. ^ G. A. Rahman, I. A. Adigun, I. F. Yusuf, Macromastia: a review of presentation and management, The Nigerian Postgraduate Medical Journal 17, 2010-03, עמ' 45–49
  20. ^ Fatma Dilek Dellal, Didem Ozdemir, Cevdet Aydin, Gulfem Kaya, Gigantomastia and Macroprolactinemia Responding to Cabergoline Treatment: A Case Report and Minireview of the Literature, Case Reports in Endocrinology 2016, 2016, עמ' 1–5 doi: 10.1155/2016/3576024
  21. ^ Gang Li, Gertraud W. Robinson, Ralf Lesche, Hilda Martinez-Diaz, Conditional loss of PTEN leads to precocious development and neoplasia in the mammary gland, Development (Cambridge, England) 129, 2002-09, עמ' 4159–4170
  22. ^ Mira Genzer-Nir, Morad Khayat, Leonid Kogan, Hector I. Cohen, Mammary-digital-nail (MDN) syndrome: a novel phenotype maps to human chromosome 22q12.3–13.1, European Journal of Human Genetics 18, 2010-06, עמ' 662–667 doi: 10.1038/ejhg.2009.236
  23. ^ Noel Weidner, David J. Dabbs, Breast Pathology, Elsevier, 2012, עמ' 479–501
  24. ^ Samir Jabaiti, Luma Fayyad, Ula Isleem, Prednisolone-induced virginal mammary hypertrophy: Case report, International Journal of Surgery Case Reports 59, 2019-01-01, עמ' 140–143 doi: 10.1016/j.ijscr.2019.04.042
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=התפתחות_יתר_של_השדיים&oldid=26842137"