חום (תסמין)
חוֹם הוא הכינוי העממי לעלייה בטמפרטורת הגוף מעל ל-37.7 מעלות צלזיוס במדידה הנעשית בפה (או מעל 38 מעלות צלזיוס במדידה בפי הטבעת). הסיבות העיקריות לחום הם מחלה, התייבשות וגורמים אחרים. בעבר שימש המונח קדחת לציון עלייה דרסטית בחום הגוף (מעל ל-39 מעלות צלזיוס), בנוסף לציון שמם של מחלות שונות.
חום גוף גבוה מהרגיל גורם תחושת אי־נוחות, אך מנגד הוא מביא לתגובה טובה יותר של מערכת החיסון ולהפחתה בהתרבות של חיידקים ווירוסים.
תוכן עניינים |
הגדרת החום על פי טמפרטורה[עריכה]
אף שנהוג לומר שטמפרטורת הגוף הנורמלית היא 37 מעלות צלזיוס, מדובר בערך חישובי ממוצע ולא בערך קבוע. מפני שאצל אדם בריא טמפרטורת הגוף עולה ויורדת במהלך היממה, כאשר בשעת הקימה בבוקר טמפרטורת הגוף היא הנמוכה ביותר, והיא עולה מעט לקראת שעות אחרי הצהרים והערב. טמפרטורת הגוף התקינה המרבית נעה בין 37.1 מעלות צלזיוס בשעות הבוקר לבין 37.3 בשעות אחר הצהרים והערב.
החום הדרוש לאדם הוא כ-36.6 מעלות צלזיוס. באשכי הגבר, למשל, יש צורך בטמפרטורה נמוכה יותר, ולכן הם נמצאים בשקיק אשכים מחוץ לגוף (החום עלול לגרום לעקרות חלקית, כלומר לירידה בכמות תאי הזרע בנוזל הזרע, ומכאן להקטנת הסיכוי להפריה).
ההיפותלמוס כווסת חום הגוף[עריכה]
חום הגוף נקבע באמצעות וסת חום הנמצא בבלוטת ההיפותלמוס שבמוח. עלייה בחום הגוף מתרחשת לאחר שינוי מידת החום בהיפותלמוס באמצעות פעילות מוגברת של השרירים ומכיווצם, ובצורתה הקיצונית מורגשות רעידות וצמרמורות. בנוסף, גורמת ההיפותלמוס להעברה של דם משטח הפנים של העור אל פנים הגוף, דבר המסייע להפחתת איבוד חום הגוף דרך העור. כשאין צורך עוד ברמת חום גבוהה, מכוון וסת החום את עצמו לרמתו הנורמלית והגוף משתחרר מחום עודף באמצעות הזעה והעברת דם מפנים הגוף אל פני העור.
פירוגנים כמשפיעים על ההיפותלמוס ועליית חום הגוף[עריכה]
בלשון רפואית נקראת תופעת החום הגבוה פירקסיה (Pyrexia). חומרים הגורמים לעלייה בחום הגוף בעקבות שינוי הוסת בהיפותלמוס נקראים חומרים פירוגנים והם נוצרים מחוץ לגוף או בתוכו. פירוגנים המיוצרים בתוך הגוף נוצרים לרוב על ידי מונוציטים, שהם סוג מסוים של תאי דם לבנים. פירוגנים הנוצרים מחוץ לגוף מצויים למשל במיקרואורגניזמים וברעלנים שהם מייצרים, והם גורמים לעלייה בחום הגוף על ידי גירוי הגוף לשחרר פירוגנים משלו הגורמים להיפותלמוס לקבוע רמת חום חדשה.
נזק לחלבוני הגוף בעת חום גבוה מאוד[עריכה]
כשמתרחשת עלייה דרסטית בחום הגוף, עוברים החלבונים שבגוף דנטורציה - שינוי ניכר במבנה המרחבי שלהם. הדבר עשוי להפוך לקטלני כשהאנזימים (שהם עצמם חלבונים) בגוף מפסיקים לפעול עקב השינוי במבנם; האנזימים אחראיים לרוב התהליכים הביולוגיים בגוף, ובלעדיהם החיים אינם אפשריים. חום גוף העולה על 42 מעלות גורם כמעט תמיד למוות.
השפעות חיוביות של חום הגוף[עריכה]
החום, בפני עצמו אינו מחלה, אלא תגובת הגנה של הגוף כלפי תוקפים שונים, כמו נגיפים וחיידקים. חום הגוף מחזק את מערכות ההגנה של הגוף ומסייע להן להתגונן ולהשתלט על הפולש הזר. משום כך חום לא חייב להיווצר דווקא ממחלה חיידקית או נגיפית, אלא גם מתגובה אלרגית, מפעילות גופנית במזג אוויר חם, מחשיפה ממושכת לשמש, מהפרעות הורמונליות כדוגמת היפרתירואידיזם, ממחלות אוטואימוניות, מנזק לבלוטת ההיפותלמוס, או אף מתרופות או מצריכת מנת יתר של תרופות.
אמצעים להורדת חום[עריכה]
אמצעים לקירור טמפרטורת הגוף במקרה של קדחת:
- שתייה מרובה
- הרטבת העור על ידי מטלית ספוגה במים פושרים
- אמבט מים פושרים
- הפעלת מכשירים אלקטרוניים להקטנת החום, כמו מזגן או מאוורר
- תרופות להורדת חום, התרופות הנפוצות הן פארצטמול (אקמול), דיפירון ואספירין
- עטיפת שקית קרח במגבת והשמתה על הראש
פעולות נוספות להורדת חום נלמדות בקורסי עזרה ראשונה, וחלק מהטיפול הראשוני בחולה הוא טיפול בחום גופו. לאנשים שנמצאים באוכלוסיית סיכון, כגון מבוגרים מעל גיל 60, תינוקות מתחת לגיל 6, וחולים במחלות כרוניות, חשוב ללכת לרופא בכל מקרה של הופעת חום גוף גבוה.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יוסי רימר, מי המציא את החום, באתר הארץ, 15 באפריל 2007
- ד"ר סרג' גרדשטיין, חום גבוה - אויב או ידיד?, באתר שירותי בריאות כללית, 12 בינואר 2011
- ד"ר יורם בלשר, חום אצל תינוקות, באתר שירותי בריאות כללית, 14 ביוני 2012
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
