ינקות
יַנְקוּת היא תקופת החיים של האדם בשלבי התפתחותו הראשוניים, ונמשכת לפי הערכה מקובלת מרגע לידתו ועד לגיל שלוש. בעברית המושג נגזר מהשורש י-נ-ק המבטא את המהות הביולוגית והפסיכולוגית של התינוק - היניקה חיונית לשרידת התינוק והיא גם מרכז הוויתו, בעיקר בחודשים הראשונים לחייו.
[עריכה] מאפיינים
תינוק הוא חסר ישע ואינו יכול להתקיים בכוחות עצמו. על מנת להתמודד עם חוסר ישע זה, ובדרכו לההיפך לפעוט, ובהמשך לאדם בוגר, רוכש התינוק מיומנויות חיים רבות במהלך שנת החיים הראשונה. ההתפתחות חלה במקביל בתחום המוטורי, הקוגניטיבי, הגופני והרגשי. בתחום המוטורי לומד התינוק לזקוף את ראשו בשכיבה על הבטן, להתהפך מהבטן לגב ולהיפך, לזחול, להתיישב, להיעמד ולבסוף ללכת. בתחום הקוגניטיבי-מילולי עובר התינוק אבני דרך המתחילות ביכולתו למקד את המבט לעבר הדמות המטפלת בו, ממשיכות בזיהוי אנשים וחפצים, פיתוח רגישות לקולות וצלילים מוכרים, וזאת תוך כדי רכישת שפה. רכישת השפה, בתורה, מתבטאת בשימוש הולך-ומשתכלל בהגאים (תחילה תנועות, ובהמשך עיצורים), עד כדי הרכבת מלים בסיסיות - בעיקר שמות עצם מוחשיים, שמהווים את עיקר אוצר-המלים בסוף תקופת הינקות. מבחינה גופנית עוברים על התינוק שינויים אדירים, שהבולט בהם הוא הכפלת משקל הלידה. מערכת העיכול מתפתחת ומאפשרת לתינוק לצרוך מזון מוצק, רפלקסים מולדים נעלמים ומוחלפים בתנועות רצוניות, קצב הלב מתייצב ויורד, ועוד. במישור הרגשי מפתח התינוק התקשרות עם הדמויות המטפלות, והוא מגלה בהדרגה רגשות כמו פחד, חרדת זרים, חרדת נטישה ועצמאות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
