הללי פינסון

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:56, 2 בפברואר 2021

הללי פינסון (נולדה ב27 ביוני 1973), מרצה בכירה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון. סוציולוגית פוליטית של החינוך ותחומי המחקר שלה הם חינוך לאזרחות, חינוך וקונפליקטים חברתיים, שיח מדיניות חינוכית בישראל וביטויים שונים של אי-שוויון חינוכי. כמו כן היא עוסקת בחינוך וגלובליזציה ובאופן ספציפי בהגירה כפויה ושילוב ילדי פליטים במערכת החינוך.

ביוגרפיה

פינסון נולדה בצרפת, דיג'ון, להורים אקדמאיים ילדי הארץ : אמא, יונה פינסון, פרופ' לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב והאבא, אריה פינסון, פרופ' לביוכימיה בבית ספר לרפואה הדסה עין כרם. לפינסון אח גדול ממנה (גר בשוויץ) ואחות קטנה ממנה (מתגוררת בלונדון). כשפינסון הייתה בת שנה המשפחה חזרה לארץ, לירושלים בה התגוררה בילדותה. היא בוגרת של המחזור הראשון של בית הספר גבעת גונן ברוח ערכי העבודה. לאחר סיום השירות הצבאי, פינסון עברה לתל אביב.

תחומי מחקר

את התואר הראשון למדה פינסון בשנים 1995-1998 במסלול דו חוגי באוניברסיטת תל אביב במדע המדינה וחינוך (התמחות בהיבטים התפתחותיים של האדם בחינוך). בשנת 1999 התקבלה פינסון ללימודי תואר שני במחקר חינוכי באוניברסיטת קיימברידג' (MPhil in the first instance in educational research)בבריטניה. עבודת התזה שלה עסקה בחינוך לאזרחות בחברות בקונפליקט, תוך התמקדות במקרה הישראלי. בשנת 2000 המשיכה פינסון ללימודי דוקטורט גם הם באוניברסיטת קיימברידג' בפקולטה לחינוך. בעבודת הדוקטורט שלה בהנחיית Prof. Madeleine Arnot , הרחיבה פינסון את העיסוק שלה בחינוך לאזרחות בישראל, והתמקדה בשינויים בתוכנית הלימודים ובאופן בו בני נוער מקבוצות חברתיות שונות בישראל מבנים את זהותם האזרחית. ב 2004 קיבלה פינסון דוקטורט בחינוך מאוניברסיטת קיימברידג' והייתה עמיתת מחקר בפקולטה לחינוך. במהלך שנה זו היא החלה לחקור את החינוך של ילידי פליטים, והובילה שיתוף פעולה בין אוניברסיטת קיימבריג' לארגוני המורים בריטניה (GTC,NUT) ו ה refugee council child^[1] בפרויקט שבחן כיצד משולבים ילדי פליטים ברמת המדיניות הארצית, המקומית והבית ספרית במערכת החינוך הבריטית. הפרויקט הניב את הספר^[2]:Education, asylum and the ‘non-citizen’ שיצא לאור בשנת 2010 בעריכתם של Pinson, Arnot & Candappa בהוצאת פלגרייב, וזכה לאחר שנה בפרס שני בתחרות הספר הטוב של האגודה למחקר חינוכי בבריטניה.

בסוף שנת 2004 חזרה לארץ לפוסט-דוקטורט של המועצה להשכלה גבוהה באוניברסיטת חיפה ובמקביל הייתה עמיתת מחקר במכון ון ליר וקידמה את המחקר על חינוך לאזרחות, בחנה וחקרה את תפיסות המורים את הוראת האזרחות בחברות בקונפליקט והציגה את המחקרים בכנסים בינלאומיים מרכזיים. ב2005 ריכזה וארגנה ביחד עם פרופ' חנן אלכסנדר ופרופ' יוסי יונה כנס בינלאומי לאזרחות שהוביל לעריכה משותפת של הספר Citizenship, .Education and Social Conflict: Israeli political education in global perspective ^[3] בשנת 2012 בהוצאת Routledge.

בשנת 2007 קיבלה פינסון תקן במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב במסלול 'מנהל חברה ומדיניות החינוך', ב2012 הפכה למרצה בכירה. בין השנים 2013 ל 2019 עמדה בראש תוכנית הM.A ל'מנהל חברה ומדיניות החינוך' והחל מאוקטובר 2019 היא מכהנת כסגנית המחלקה לחינוך.

בין ינואר 2018 עד יוני 2021 כיהנה כנשיאת האגודה הישראלית לחינוך משווה^[4].

מעורבות ציבורית

לצד העבודה האקדמית, פינסון גם פעילה במעורבותה בציבור בתחומים רבים.

חינוך לאזרחות:

מאז חזרתה לארץ הייתה פעילה בוויכוח על הוראת האזרחות בישראל, כשהתחילו לעבוד על הספר החדש באזרחות ששם דגש על לאומיות והצניע את הדמוקרטיה, פינסון הייתה הראשונה שהוציאה דו"ח ^[5] ,עבור האגודה לזכויות האזרח והדיראסאת^[6], מטרתו הייתה לבחון את השינויים שהוכנסו בהוראת מקצוע האזרחות הדו"ח כולל מסקנות ובעקבותיהן המלצות למשרד החינוך.

עוד בתחום זה, פינסון העבירה השתלמויות למורים במטרה לפתח ולעזור למורים במגזר הערבי ומורים נוספים שרואים את עצמם כמורים ביקורתיים.

הוגנות והוגנות מגדרית:

פינסון מעורבת מאוד בקידום יוזמות סביב הוגנות מגדרית באוניברסיטה. היא ממקימות הפורום להוגנות מגדרית בפקולטה למדעי הרוח והחברה, ועם אחרות פעלה ב2020 ליצירת איזון מגדרי בוועדות הפקולטה. כמו כן, הייתה שותפה לאחרונה לקידום ההחלטה ההיסטורית של סאנט אוניברסיטת בן גוריון לייצוג של 50% נשים בוועדות מרכזיות באוניברסיטה. פינסון שותפה כיום יחד עם יריב פיינברג ומריה צ'ארלס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, בפרויקט הבוחן דפוסי השתתפות של בנות במקצועות מדעיים בתיכון והבדלים בין החינוך היהודי לערבי.

בשנים האחרונות פועלת פינסון לקידום שינוי הנוהל לטיפול בהטרדה מינית באוניברסיטת בן גוריון.

בנוסף, במסגרת פעולותיה בפורום לקידום הישיר של עובדות ועובדי ניקיון היא יזמה לאחרונה קרן תרומות התומכת בעובדות ועובדי ניקיון ועובדים אחרים באוניברסיטה שהוצאו לחל"ת בעקבות ממשבר הקורונה.

שיויון חברתי, כלכלי ותרבותי במערכת החינוך:

פעילותה הציבורית של פינסון כוללת גם עיסוק בקידום השוויון החברתי, כלכלי ותרבותי במערכת החינוך בישראל.

במאי 2020 התבקשה לעמוד בראש צוות חשיבה^[7] שהקימה לשכת המדען הראשי^[8] שמטרתו הייתה בחינת משבר הקורונה והפערים החברתיים-כלכליים בישראל והצעת המלצות אופרטיביות למשרד החינוך^[9] לשם מזעור פערים אלו הבאים לידי ביטוי בייחוד באוכלוסיות מוחלשות פריפריה, דוברי ערבית, חרדים ומהגרי עבודה במערכת החינוך בהקשר של המעבר ללמידה מקוונת.

פרסומים

ב15 שנים האחרונות התפרסמו מאמריה בכתבי עת מובילים. כמה מאמרים פירסמת עד היום? איזה מאמרים נבחרים היית רוצה שיוצגו כאן? בנוסף ל2 הספרים שיצאו לאור, כיום (2020) היא עובדת על ספר בנושא חינוך והגירה- מה היית רוצה שיהיה כתוב כאן?

הערות שוליים

^ NG , המסייע לפליטים ושואף להשפיע על מדיניות
^ Halleli Pinson, Madeleine Arnot, Mano Candappa, Education, Asylum and the 'Non-Citizen' Child, London: Palgrave Macmillan UK, 2010, עמ' 1–8, ISBN 978-1-349-35714-7
^ Citizenship, Education and Social Conflict, Routledge, 2012-01-04, ISBN 978-0-203-84307-9
^ האגודה הישראלית לחינוך משווה הינה אגודה אקדמית שמטרתה לקדם את המחקר החינוכי ההשוואתי ואת ההוראה במוסדות אקדמיים בתחום דעת זה.
^ [https://education.acri.org.il/wp-content/uploads/2013/12/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA-2013.pdf ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה יהודית נקודה]
^ מכון מחקר שמתמקד בהתוויית מדיניות אסטרטגית ראויה לחברה הערבית-פלסטינית בישראל
^ פעילות הלשכה בזמן קורונה, באתר edu.gov.il
^ לשכת המדען הראשי במשרד החינוך הוקמה כחלק מיישום החלטת ממשלה 882 משנת 1969, להקמת יחידות מדען ראשי במשרדי ממשלה. ייעוד היחידה הוא לשמש גשר דו-כיווני בין המחקר האקדמי ובין מערכת החינוך
^ פערים ואי שוויון בלמידה מקוונת

[1] NG , המסייע לפליטים ושואף להשפיע על מדיניות

[2] Halleli Pinson, Madeleine Arnot, Mano Candappa, Education, Asylum and the 'Non-Citizen' Child, London: Palgrave Macmillan UK, 2010, עמ' 1–8, ISBN 978-1-349-35714-7

[3] Citizenship, Education and Social Conflict, Routledge, 2012-01-04, ISBN 978-0-203-84307-9

[4] האגודה הישראלית לחינוך משווה הינה אגודה אקדמית שמטרתה לקדם את המחקר החינוכי ההשוואתי ואת ההוראה במוסדות אקדמיים בתחום דעת זה.

[5] [https://education.acri.org.il/wp-content/uploads/2013/12/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA-2013.pdf ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה יהודית נקודה]

[6] מכון מחקר שמתמקד בהתוויית מדיניות אסטרטגית ראויה לחברה הערבית-פלסטינית בישראל

[7] פעילות הלשכה בזמן קורונה, באתר edu.gov.il

[8] לשכת המדען הראשי במשרד החינוך הוקמה כחלק מיישום החלטת ממשלה 882 משנת 1969, להקמת יחידות מדען ראשי במשרדי ממשלה. ייעוד היחידה הוא לשמש גשר דו-כיווני בין המחקר האקדמי ובין מערכת החינוך

[9] פערים ואי שוויון בלמידה מקוונת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{טיוטה פרטית}}
-'''הללי פינסון'''
+== '''הללי פינסון''' ==
 הללי פינסון (נולדה ב27 ביוני 1973), מרצה בכירה במחלקה לחינוך ב[[אוניברסיטת בן גוריון]]. סוציולוגית פוליטית של החינוך ותחומי המחקר שלה הם חינוך לאזרחות, חינוך וקונפליקטים חברתיים, שיח מדיניות חינוכית בישראל וביטויים שונים של אי-שוויון חינוכי. כמו כן היא עוסקת בחינוך ו[[גלובליזציה]] ובאופן ספציפי בהגירה כפויה ושילוב ילדי [[פליטים]] במערכת החינוך.
@@ שורה 9: / שורה 8: @@
 == תחומי מחקר ==
-את התואר הראשון למדה פינסון בשנים 1995-1998 במסלול דו חוגי באונבסרסיטת ת"א ב[[מדע המדינה]][[חינוך|וחינוך]] (התמחות בהיבטים התפתחותיים של האדם בחינוך). בשנת 1999 התקבלה פינסון ללימודי תואר שני במחקר חינוכי ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] (MPhil in the first instance in educational research)[[בריטניה|בבריטניה]]. עבודת התזה שלה עסקה בחינוך לאזרחות בחברות בקנופליקט, תוך התמקדות במקרה הישראלי. בשנת 2000 המשיכה פינסון ללימודי דוקטורט גם הם באוניברסיטת קיימברידג' בפקולטה לחינוך. בעבודת הדוקטורט שלה בהנחיית Prof. Madeleine Arnot , הרחיבה פינסון את העיסוק שלה בחינוך לאזרחות בישראל, והתמקדה בשינויים בתוכנית הלימודים ובאופן בו בני נוער מקבוצות חברתיות שונות בישראל מבנים את זהותם האזרחית. ב 2004 קיבלה פינסון דוקטורט בחינוך מאוניברסיטת קיימברידג' והייתה עמיתת מחקר בפקולטה לחינוך. במהלך שנה זו היא החלה לחקור את החינוך של ילידי[[פליטים]], והובילה שיתוף פעולה בין אוניברסיטת קיימבריג' לארגוני המורים בריטניה (GTC,NUT) ו ה refugee council{{הערה|NG , המסייע לפליטים ושואף להשפיע על מדיניות בפרוייקט שבחן כיצד משולבים ילדי פליטים ברמת המדיניות הארצית, המקומית והבית ספרית ב[[מערכת החינוך]] הבריטית. הפרויקט הניב את הספר:Education, asylum and the ‘non-citizen’}}child{{הערה|Pinson, H.,Arnot ,M.,&Candappa, M.(2010). Education, asylum and the 'non-citizen' child. Hampshire:Plagrave Macmillan}} שיצא לאור בשנת 2010 בהוצאת פלגרייב וזכה שנה לאחר בפרס שני בתחרות מהספר הטוב של האגודה למחקר חינוכי בבריטניה.
+את התואר הראשון למדה פינסון בשנים 1995-1998 במסלול דו חוגי ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ב[[מדע המדינה]][[חינוך|וחינוך]] (התמחות בהיבטים התפתחותיים של האדם בחינוך). בשנת 1999 התקבלה פינסון ללימודי תואר שני במחקר חינוכי ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] (MPhil in the first instance in educational research)[[בריטניה|בבריטניה]]. עבודת התזה שלה עסקה בחינוך לאזרחות בחברות ב[[קונפליקט]], תוך התמקדות במקרה הישראלי. בשנת 2000 המשיכה פינסון ללימודי דוקטורט גם הם באוניברסיטת קיימברידג' בפקולטה לחינוך. בעבודת הדוקטורט שלה בהנחיית Prof. Madeleine Arnot , הרחיבה פינסון את העיסוק שלה בחינוך לאזרחות בישראל, והתמקדה בשינויים בתוכנית הלימודים ובאופן בו בני נוער מקבוצות חברתיות שונות בישראל מבנים את זהותם האזרחית. ב 2004 קיבלה פינסון דוקטורט בחינוך מאוניברסיטת קיימברידג' והייתה עמיתת מחקר בפקולטה לחינוך. במהלך שנה זו היא החלה לחקור את החינוך של ילידי [[פליטים]], והובילה שיתוף פעולה בין אוניברסיטת קיימבריג' לארגוני המורים בריטניה (GTC,NUT) ו ה refugee council child<ref>NG , המסייע לפליטים ושואף להשפיע על מדיניות </ref> בפרויקט שבחן כיצד משולבים ילדי פליטים ברמת המדיניות הארצית, המקומית והבית ספרית במערכת החינוך הבריטית. הפרויקט הניב את הספר<ref>{{צ-ספר|שם=Education, Asylum and the 'Non-Citizen' Child|קישור=http://dx.doi.org/10.1057/9780230276505_1|מו"ל=Palgrave Macmillan UK|שנת הוצאה=2010|מקום הוצאה=London|ISBN=978-1-349-35714-7|עמ=1–8|מחבר=Halleli Pinson, Madeleine Arnot, Mano Candappa}}</ref>:Education, asylum and the ‘non-citizen’ שיצא לאור בשנת 2010 בעריכתם של Pinson, Arnot & Candappa בהוצאת פלגרייב, וזכה לאחר שנה בפרס שני בתחרות הספר הטוב של האגודה למחקר חינוכי בבריטניה.
+בסוף שנת 2004 חזרה לארץ ל[[פוסט-דוקטורט]] של המועצה להשכלה גבוהה ב[[אוניברסיטת חיפה]] ובמקביל הייתה עמיתת מחקר ב[[מכון ון ליר]] וקידמה את המחקר על חינוך לאזרחות, בחנה וחקרה את תפיסות המורים את הוראת האזרחות בחברות בקונפליקט והציגה את המחקרים בכנסים [[בינלאומי]]<nowiki/>ים מרכזיים. ב2005 ריכזה וארגנה ביחד עם פרופ' חנן אלכסנדר ופרופ' יוסי יונה כנס בינלאומי לאזרחות שהוביל לעריכה משותפת של הספר Citizenship, .Education and Social Conflict: Israeli political education in global perspective <ref>{{צ-ספר|שם=Citizenship, Education and Social Conflict|קישור=http://dx.doi.org/10.4324/9780203843079|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2012-01-04|ISBN=978-0-203-84307-9}}</ref> בשנת 2012 בהוצאת Routledge.
+בשנת 2007 קיבלה פינסון תקן במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון ב[[הנגב|נגב]] במסלול 'מנהל חברה ומדיניות החינוך', ב2012 הפכה ל[[מרצה בכיר]]<nowiki/>ה. בין השנים 2013 ל 2019 עמדה בראש תוכנית הM.A ל'מנהל חברה ומדיניות החינוך' והחל מאוקטובר 2019 היא מכהנת כסגנית המחלקה לחינוך.
+בין ינואר 2018 עד יוני 2021 כיהנה כנשיאת האגודה הישראלית לחינוך משווה<ref>האגודה הישראלית לחינוך משווה הינה אגודה אקדמית שמטרתה לקדם את המחקר החינוכי ההשוואתי ואת ההוראה במוסדות אקדמיים בתחום דעת זה.</ref>.
+== מעורבות ציבורית ==
+לצד העבודה האקדמית, פינסון גם פעילה במעורבותה בציבור בתחומים רבים.
+'''חינוך לאזרחות:'''
+מאז חזרתה לארץ הייתה פעילה בוויכוח על הוראת האזרחות בישראל, כשהתחילו לעבוד על הספר החדש באזרחות ששם דגש על לאומיות והצניע את הדמוקרטיה, פינסון הייתה הראשונה שהוציאה דו"ח <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://education.acri.org.il/wp-content/uploads/2013/12/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA-2013.pdf|הכותב=|כותרת=ממדינה יהודית ודמוקרטית
+למדינה יהודית נקודה|אתר=|תאריך=}}</ref> ,עבור האגודה לזכויות האזרח והדיראסאת<ref>מכון מחקר שמתמקד בהתוויית מדיניות אסטרטגית ראויה לחברה הערבית-פלסטינית בישראל</ref>, מטרתו הייתה לבחון את השינויים שהוכנסו בהוראת מקצוע האזרחות הדו"ח כולל מסקנות ובעקבותיהן המלצות ל[[משרד החינוך]].
+עוד בתחום זה, פינסון העבירה השתלמויות למורים במטרה לפתח ולעזור למורים במגזר הערבי ומורים נוספים שרואים את עצמם כמורים ביקורתיים.
-בסוף שנת 2004 חזרה לארץ ל[[פוסט-דוקטורט]] של המועצה להשכלה גבוהה ב[[אוניברסיטת חיפה]] ובמקביל הייתה עמיתת מחקר ב[[מכון ון ליר]] וקידמה את המחקר על חינוך לאזרחות, בחנה וחקרה את תפיסות המורים את הוראת האזרחות בחברות בקונפליקט והציגה את המחקרים בכנסים בינלאומיים מרכזיים. ב2005  ריכזה וארגנה ביחד עם פרופ' חנן אלכסנדר ופרופ' יוסי יונה כנס בינלאומי לאזרחות  שהוביל לעריכה משותפת של הספר Citizenship, .Education and Social Conflict: Israeli political education in global perspective {{הערה| Alexander, H. A., Pinson, H., & Yonah, Y. (Eds.). (2012). ''Citizenship, education and social conflict: Israeli political education in global perspective''. Routledge.‏}} בשנת 2012 בהוצאת Routledge.
-בשנת 2007 קיבלה פינסון תקן במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב במסלול מנהל חברה ומדיניות החינוך, ב2012 הפכה למרצה בכירה. בין השנים 2013 ל 2019 עמדה בראשת תוכנית המ.א למנהל חברה ומדיניות החינוך והחל מאוקטובר 2019 היא מכהנת כסגנית המחלקה לחינוך.  וכיהנה כנשיאת האגודה הישראלית לחינוך משווה.{{הערה|האגודה הישראלית לחינוך משווה הינה אגודה אקדמית שמטרתה לקדם את המחקר החינוכי ההשוואתי ואת ההוראה במוסדות אקדמיים בתחום דעת זה.}} בשנים ינואר 2018- יוני 2021.
+'''הוגנות והוגנות מגדרית:'''
-'''מעורבות ופעילות ציבורית
-'''
+פינסון מעורבת מאוד בקידום יוזמות סביב הוגנות מגדרית באוניברסיטה. היא ממקימות הפורום להוגנות מגדרית בפקולטה למדעי הרוח והחברה, ועם אחרות פעלה ב2020 ליצירת איזון מגדרי בוועדות הפקולטה. כמו כן, הייתה שותפה לאחרונה לקידום ההחלטה ההיסטורית של סאנט אוניברסיטת בן גוריון לייצוג של 50% נשים בוועדות מרכזיות באוניברסיטה. פינסון שותפה כיום יחד עם יריב פיינברג ומריה צ'ארלס מ[[אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה]], בפרויקט הבוחן דפוסי השתתפות של בנות במקצועות מדעיים בתיכון והבדלים בין החינוך היהודי לערבי.
-מעורבותה של פינסון בולטת בוועדות השונות בהן היא לוקחת חלק למשל וועדות M.A, דוקטורט של הפקולטה והמחלקה, חברת וועד בוועד העובדים של הסגל הבכיר וחברה בוועדת ביקורת של ה[[סנאט]] ועוד.
-סטודנטים תחת הנחייתה של פינסון פיתחו פרוייקטים משמעותיים בזכות העצמאות והמנטורינג שהיוותה להם.(פרויקט שתרצי שנשתף בו?)
-פינסון לדבריה רואה בתפיסה של המחקר את החיבור לעשייה החינוכית. מחקריה מקדמים צדק חברתי ושיוויון באמצעות החינוך. תפיסה זו באה לידי ביטוי בתחומי החקר השונים שחקרה:
+בשנים האחרונות פועלת פינסון לקידום שינוי הנוהל לטיפול ב[[הטרדה מינית]] באוניברסיטת בן גוריון.
-'''חינוך לאזרחות '''
+בנוסף, במסגרת פעולותיה בפורום לקידום הישיר של עובדות ועובדי ניקיון היא יזמה לאחרונה קרן תרומות התומכת בעובדות ועובדי ניקיון ועובדים אחרים באוניברסיטה שהוצאו לחל"ת בעקבות מ[[משבר הקורונה]].
-ב2013 התחילו לעבוד על הספר החדש באזרחות ששם דגש על לאומיות והצניע את הדמוקרטיה, פינסון הייתה הראשונה שהוציאה דוח{{הערה|https://education.acri.org.il/wp-content/uploads/2013/12/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA-2013.pdf}} עבור האגודה לזכויות האזרח והדיראסאת{{הערה|מכון מחקר שמתמקד בהתוויית מדיניות אסטרטגית ראויה לחברה הערבית-פלסטינית בישראל}} בנושא עם המלצות ל[[משרד החינוך]]. פינסון עוררה את השיח הביקורתי גם באמצעות השתלמויות למורים במטרה לפתח ולעזור למורים במגזר הערבי ומורים נוספים שרואים את עצמם כמורים ביקורתיים.
+'''שיויון חברתי, כלכלי ותרבותי במערכת החינוך:'''
-'''מגדר
+פעילותה הציבורית של פינסון כוללת גם עיסוק בקידום השוויון החברתי, כלכלי ותרבותי במערכת החינוך בישראל.
-'''
-פינסון חוקרת חינוך ומגדר ומשתתפת בפרוייקט, יחד עם יריב פיינברג ומריה צ'ארלס מ[[אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה]], שבוחן דפוסי השתתפות של בנות במקצועות מדעיים בתיכון ובהבדלים בין החינוך היהודי לערבי. בנוסף חוקרים את תפקיד ומדיניות בית ספרית בבחירה ומיון ואיך שהיא משפיעה על דפוסים המגדריים. מחקר שממומן על ידי קרן BSF{{הערה| United States-Israel Binational Science Foundation, הקרן הדו-לאומית למדע ארצות הברית-ישראל.}}
-עוד מפעילותה בתחום המגדר, פינסון מובילה מחקר עם ד"ר אורטל סלובודין{{הערה|מרצה בכירה באוניברסיטת בן גוריון, המחלקה לחינוך}} שמסתכל על הבדלים מגדריים וההחלטה של הורים אם לאפשר לילדים שלהם לעשות מבחן למחוננים. באקדמיה, פינסון רואה בקורס חינוך ומגדר שהיא מלמדת בעל חשיבות גדולה בקרב המורים, קורס שפינסון רואה בו יכולות של אפקט הפרפר בעזרתו תהיה השפעה על פרקטיקות חינוכיות דרך נקודת מבט מגדרית שיאמצו המורים בקורס.ב2019 לקחה חלק בוועדת היגוי של כנס בנושא שיוויון מגדרי בין יהודים לערבים, שיוויון מעמדי ושילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים, על מנת לפתח חומרים להכשרת מורים והשתלמויות למורים בנושא.
-כמו כן, פינסון מעורבת מאוד בקידום יוזמות סביב [[מגדר]], הייתה הכוח המניע של פורום להוגנות מגדרית שאחת ממטרותיו הייתה קידום ייצוג של נשים בקמפוס. ב2019 השיגו הצלחה של 50% ייצוגה של נשים וגברים בוועדות בפקולטה.
-מתוך רצון לפעול למען שיוויון מגדרי ב2019, מאז פרוץ ה[[קורונה]] יזמה מכתב שחתמו עליו יותר מ200 אנשי סגל בבקשה להקל על אימהות עם ילדים קטנים בבית בלימודים. המכתב נשלח ל[[ועד ראשי האוניברסיטאות]] וחלקים ממנו יושמו.
+במאי 2020 התבקשה לעמוד בראש צוות חשיבה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://edu.gov.il/sites/ChiefScientist/corona/Pages/inequality.aspx|כותרת=פעילות הלשכה בזמן קורונה|אתר=edu.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-02}}</ref> שהקימה לשכת המדען הראשי<ref>לשכת המדען הראשי במשרד החינוך הוקמה כחלק מיישום החלטת ממשלה 882 משנת 1969, להקמת יחידות מדען ראשי במשרדי ממשלה. ייעוד היחידה הוא לשמש גשר דו-כיווני בין המחקר האקדמי ובין מערכת החינוך</ref> שמטרתו הייתה בחינת משבר הקורונה והפערים החברתיים-כלכליים בישראל והצעת המלצות אופרטיביות למשרד החינוך<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://meyda.education.gov.il/files/LishcatMadaan/gapsandinequality2020.pdf|הכותב=|כותרת=פערים ואי שוויון בלמידה מקוונת|אתר=|תאריך=}}</ref> לשם מזעור פערים אלו הבאים לידי ביטוי בייחוד באוכלוסיות מוחלשות פריפריה, דוברי ערבית, חרדים ומהגרי עבודה במערכת החינוך בהקשר של המעבר ל[[למידה מקוונת]].
-עוד מפועלה פינסון עוסקת בשינוי הנוהל ל[[הטרדה מינית]], הקימה פורום למען העסקה ישירה של עובדי ניקיון ויזמה קרן פעילה (שתרמה עד היום 55,000 ש"ח לעובדים)
-בין מאי ליולי 2020 הייתה יושבת ראש בקבוצה שהקימה לשכת המדען הראשי{הערה|לשכת המדען הראשי במשרד החינוך הוקמה כחלק מיישום החלטת ממשלה 882 משנת 1969, להקמת יחידות מדען ראשי במשרדי ממשלה. ייעוד היחידה הוא לשמש גשר דו-כיווני בין המחקר האקדמי ובין מערכת החינוך}} שמטרתה בין היתר הייתה הצעת המלצות אופרטיביות למשרד החינוך לשם מזעור הפערים החברתיים כלכליים{{הערה|פערים אלו באו לידי ביטוי בייחוד באוכלוסיות מוחלשות (פריפריה, דוברי ערבית, חרדים ומהגרי עבודה)}} במערכת החינוך בהקשר של [[למידה מקוונת]].
 '''פרסומים'''
@@ שורה 45: / שורה 49: @@
 '''הערות שוליים
+<references />
-'''

	דף זה אינו ערך אנציקלופדי
	דף זה הוא טיוטה של הללי פינסון.

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של הללי פינסון.