שנת REM – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
יצירת דף עם התוכן "שינה בתנועת עיניים מהירה שינה בתנועת עיניים מהירה הינה מיוחדת אצל היונקים והציפורים ומאופיינית בתנועה רנדומאלית ומהירה בעיניים המלווה בטון שרירים חלש בגוף ומעלה את הנטייה לחלום באופן חי יותר. יש דמיון גדול בין שלב השינה בתנועת עין מהירה לבין שלבי הערו..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Sleep_Hypnogram.svg|ממוזער|391x391 פיקסלים| היפנוגרמה לדוגמה (אלקטרואפלוגרמה של שינה) המציגה מחזורי שינה המאופיינים בשינה פרדוקסלית (REM) הגוברת.]]
⚫
שינה בתנועת עיניים מהירה
[[קובץ:Normal_EEG_of_mouse.png|ממוזער|350x350 פיקסלים| [[אלקטרואנצפלוגרם|EEG]] של עכבר המראה כי שנת REM מאופיינת בקצב תטא בולט]]
שינה בתנועת עיניים מהירה הינה מיוחדת אצל היונקים והציפורים ומאופיינית בתנועה רנדומאלית ומהירה בעיניים המלווה בטון שרירים חלש בגוף ומעלה את הנטייה לחלום באופן חי יותר. יש דמיון גדול בין שלב השינה בתנועת עין מהירה לבין שלבי הערות כולל המהירות וגלי המוח הלא מסונכרנים במתח נמוך, ולכן היא מוכרת גם בשינה פרדקסומאלית או בשינה מסונכרנת.
'''שינה מהירה של תנועת עיניים''' ('''שינת REM''' או '''REMS''') היא שלב מיוחד של [[שינה]] אצל [[יונקים]] [[עופות|וציפורים]], המאופיינת בתנועה רנדומאלית ומהירה של [[עין (בעלי חיים)|העיניים]], המלווה [[טונוס|בטונוס שרירים]] נמוך בכל הגוף, ומעלה את הנטייה ל[[חלום]] בצורה חיה.
⚫
לאדם בוגר, השינה בתנועת עיניים מהירה והשינה שלא בתנועת עייניים מהירה מתחלפות במחזור אחד שמתמשך ל-90 דקות וככל שהמחזור מתמשך, אחוז השינה עם תנועת עיניים מהירה עולה.
⚫
שינה בתנועת עיניים מהירה תוארה על ידי חוקרים שונים, ובשנת 1953 פרופסור נאתנאל קלייטמן והסטודנט שלו יוג'ין אסרינסקי הגדירו את השינה בתנועת עין מהירה ושייכו אותה לחלומות.


יש דמיון גדול בין שלב השינה בתנועת עין מהירה לבין שלבי הערות כולל המהירותוגלי מוח לא מסונכרנים במתח נמוך, ולכן שלב השינה בתנועת עיניים מהירה מוכר גם בשם '''שינה פרדוקסלית''' ('''PS''') ולעיתים '''שינה לא מסונכרנת.'''<ref name="BrownMcCarley">Ritchie E. Brown & Robert W. McCarley (2008), "Neuroanatomical and neurochemical basis of wakefulness and REM sleep systems", in ''Neurochemistry of Sleep and Wakefulness'' ed. Monti et al.</ref>
⚫
פִיסִיוֹלוֹגִיָה
⚫
פעילות חשמלית במוח
⚫
בזמן השינה בתנועת עיניים מהירה, נוירונים מוחיים זורמים במוח באותה עוצמה כמו במצב הערות למרות שהגוף משותק[4][5]. כתוצאה מהדמיון, האלקטרואנצפלוגרפיה במהלך השינה בתנועת עיניים מהירה מגלה גלי מוח בתנועה עצבית מהירה בעוצמה נמוכה, מה ששונה מגלי דלתה שמתרחשים בשלבי השינה שאינם שינה בתנועות עיניים מהירה . אחד המרכיבים החשובים הוא קצב גלי התטא שהוא 10-3 הרץ בהיפוקמפוס וקצב גלי הגמא שהוא 60-40 הרץ בקליפת המוח כך שהן דומות למצב הערות. בנוסף, המדידה על ידי המטבוליזם של החמצן והגלוקוז מראה שהאנרגיה שצורך המוח במהלך השינה בתנועת עיניים מהירה שווה ואף יותר מהאנרגיה שצורך המוח בזמן הערות.
⚫
מצד שני, השונה בין השינה בתנועת עיניים מהירה לבין שלב השינה שאינו בתנועת עיניים מהירה הוא הליך הזרימה החשמלית בין חלקי המוח.


⚫
שנת REM שונה מבחינה פיזיולוגית משלבי השינה האחרים (המוכרת בשם NREMS שינה שאינה בתנועת עיניים מהירה) לאדם בוגר, השינה בתנועת עיניים מהירה והשינה שלא בתנועת עייניים מהירה מתחלפות במחזור אחד שמתמשך ל-90 דקות וככל שהמחזור מתמשך, אחוז השינה עם תנועת עיניים מהירה עולה.
⚫
גזע המוח
מקורה המרכזי של הפעילות העצביות במהלך השינה עם תנועת עיניים מהירה הוא בגזע המוח, במיוחד בטגמנטום הפונטין ו locus coeruleus. בזמן השנה עם תנועת עיניים מהירה נוצרים גלים שקוראים להם PGO (ponto-geniculo-occipital) waves שהם התפרצויות של פעילות חשמלית שמקורם בגזע המוח.
גלי הPGO הם הגורם המרכזי לתנועת העיניים המהירה ולהתכווצות שרירים אחרים, הם מופיעים במהלך המעבר משינה עמוקה לשינה פרדוקסאלית, ומתרחשים באשכולות כל 6 שניות במשך 1-2 דקות.


המעבר לשינה ב- REM מביא לשינויים גופניים ניכרים, המתחילים בהתפרצויות חשמליות הנקראות "גלים פונטו-גניקולו-עורפיים" ( גלי PGO ) שמקורם ב[[גזע המוח]]. אורגניזמים רע"מ להשעות המרכזי [[הומאוסטאזיס|הומאוסטזיס]], המאפשר תנודות גדולות נשימה, [[תרמורגולציה|thermoregulation]], ואת [[מחזור הדם|זרימת]] אשר אינם מתרחשים בכל המצבים האחרים של שינה או ערות. הגוף מאבד באופן פתאומי טונוס שרירים, מצב המכונה REM אטוניה .{{הערה|שם=BrownMcCarley}}<ref name="LaiSiegel">Yuan-Yang Lai & Jerome M. Siegel (1999), "Muscle Atonia in REM Sleep", in ''Rapid Eye Movement Sleep'' ed. Mallick & Inoué.</ref>
מוח קדמי
מחקר שנערך בשנות התשעים באמצעות טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים (PET) העיד על תפקיד גזע המוח ורמז כי בתוך המוח הקדמי, המערכת הלימבית והפרלימבית יש יותר פעילות מאשר באזורים אחרים במוח.[4] פעולתם של האזורים במוח המופעלים במהלך השינה עם תנועת עיניים מהירה היא כמעט הפוכה לאזורים המופעלים במהלך שינה שאינה עם תנועת עיניים מהירה. [14] ואפילו הפעילות גדולה יותר מאשר הערות בשקט.
בזמן השינה בתנועת עיניים מהירה, הפרלימבי הקדמי של אזור ההפעלה ((APRA כולל אזורים קשורים לרגש, זיכרון, פחד ומין כך שזה עלול להיות קשור לחלומות בשלב השינה בתנועת עיניים מהירה.[13][19]
לאחרונה, מחקרי הPET הראו שהתפלגות הפעילות במוח בזמן השינה בתנועת עיניים מהירה, משתנה בהתאם לסוג הפעילות שהתרחשה בתקופת הערות האחרונה. [4]
⚫
חלק מהאיזורים במוח כמו הגירוס הקדמי העליון , האזורים הקדמיים המדיאליים, הסולקוס התוך-לילי וקליפת המוח הקודקודית העליונה, הם אזורים המעורבים בפעילות נפשית מתוחכמת ומראים פעילות שווה בשינה עם תנועת עיניים מהירה כמו בערות. בנוסף האמיגדלה פעילה גם במהלך שינה עם תנועת עיניים מהירה ועשויה להשתתף ביצירת גלי ה- PGO.[20]


⚫
שינה בתנועת עיניים מהירה תוארה על ידי חוקרים שונים, ובשנת 1953 פרופסור [[נתניאל קלייטמן|נתנאל קלייטמן]] והסטודנט שלו יוג'ין אסרינסקי הגדירו את השינה בתנועת עין מהירה ושייכו אותה לחלומות.<ref>{{Cite journal|title=Technologies of sleep research|journal=Cell Mol Life Sci|issue=10|doi=10.1007/s00018-007-6533-0|year=2007|volume=64|pages=1227–1235|pmc=2771137|pmid=17364139|postscript=free}}</ref>


⚫
== פִיסִיוֹלוֹגִיָה ==
⚫
מחזור הדם, נשימה, וווסת חום
⚫
=== פעילות חשמלית במוח ===
⚫
באופן כללי בזמן השינה הפרדוקסאלית, הגוף מאבד את האיזון ולכן הלחץ, התפוקה וקצב הדופק של הלב, לחץ העורקים וקצב הנשימה לא יהיו יציבים כאשר הגוף עובר למצב השינה עם תנועת עיניים מהירה והם נוטים להיות תואמים לגלי PGO ותנועות העיניים המהירות או סמני שינויים פתאומיים בקצב הנשימה..[36][38] שליטת המוח על קצב הנשימה פוחתת, ואז במקביל הרגישות להפרעות בנשימה וחוסר החמצן פוחתות גם. עם זאת השפעת הגירויים החשמליים על הראיות שונה בין שינה עם תנועת עיניים מהירה לבין שינה שאינה בתנועת עיניים מהירה או בזמן הערות. [37]
[[קובץ:Sleep_EEG_REM.png|שמאל|ממוזער|300x300 פיקסלים| תיעוד פוליסומנוגרפי של REM Sleep. [[אלקטרואנצפלוגרם|EEG]] מודגש על ידי תיבה אדומה. תנועת עיניים מודגשת בקו אדום.]]
בשינה עם תנועת עיניים מהירה, זקיפות של איבר המין הזכרי אצל חולדות ובני אדםנו בע מסיבה פסיכולוגית יותר מאשר סיבה פיזיולוגית. איבר המין הזכרי והנקבי עשויים להיות זקופים במשך שעה עד שלוש שעות וחצי בלילה רגילה.
⚫
בזמן השינה בתנועת עיניים מהירה, [[קליפת המוח|נוירונים מוחיים]] זורמים במוח באותה עוצמה כמו במצב הערות אף על פי שהגוף משותק ולכן היי שינה "פרדוקסלית".<ref name="MatarazzoEtAl2011">Luca Matarazzo, Ariane Foret, Laura Mascetti, Vincenzo Muto, Anahita Shaffii, & Pierre Maquet, "A systems-level approach to human REM sleep"; in Mallick et al, eds. (2011).</ref>כתוצאה מהדמיון, ה[[אלקטרואנצפלוגרם|אלקטרואנצפלוגרפיה]] במהלך השינה בתנועת עיניים מהירה מגלה תנודה עצבית (גלים מוחיים) לא מסונכרנת, מהירה בעוצמה נמוכה, מה ששונה מגלי דלתה שמתרחשים בשלבי השינה שאינם שינה בתנועות עיניים מהירה.{{הערה|שם=BrownMcCarley}}<ref name="SteriadeMcCarley1.3">Steriade & McCarley (1990), "Brainstem Control of Wakefulness and Sleep", §1.2 (pp. 7–23).</ref> אחד האלימנטים החשובים הוא קצב גלי התטא שהוא [[הרץ|3-10 הרץ]] ב[[היפוקמפוס]]<ref>Steriade & McCarley (1990), "Brainstem Control of Wakefulness and Sleep", §7.2–3 (pp. 206–208).</ref> וקצב גלי הגמא שהוא 60-40 הרץ [[קליפת המוח|בקורטקס]] כך שהן דומות למצב הערות.<ref name="Horne2013">Jim Horne (2013), "Why REM sleep? Clues beyond the laboratory in a more challenging world", ''Biological Psychology'' 92.</ref> בנוסף, המדידה על ידי המטבוליזם של החמצן והגלוקוז מראה שהאנרגיה שצורך המוח במהלך השינה בתנועת עיניים מהירה שווה ואף יותר מהאנרגיה שצורך המוח בזמן הערות.
טמפרטורות סביבתיות גבוהות או נמוכות עלולות להפחית את יחס שיעור השינה עם תנועת עיניים מהירה, וגם את כל זמן השינה. טמפרטורת הגוף אינה מווסתת היטב במהלך השינה עם תנועת עיניים מהירה.


⚫
מצד שני, השונה בין השינה בתנועת עיניים מהירה לבין שלב השינה שאינו בתנועת עיניים מהירה הוא הליך הזרימה החשמלית בין חלקי המוח.<ref name="HobsonEtAl2000">J. Alan Hobson, Edward F. Pace-Scott, & Robert Stickgold (2000), "Dreaming and the brain: Toward a cognitive neuroscience of conscious states", ''Behavioral and Brain Sciences'' 23.</ref>
תנועות העיניים
תנועת העיניים במהלך השינה של "תנועת עיניים מהירה" יותר איטית, נוטות לחזור לנקודת ההתחלה שלהם, ונמשכת לזמן קצר יותר מאשר תנועות העיניים הנורמאלית במהלך הערות. בדרך כלל שבע לולאות מתרחשות במשך דקת במהלך השינה עם תנועת עיניים מהירה כך שהעיניים זזות במקביל בהפך לשינה של גל איטי שהעיניים יכולות להתרחק זו מזו.
תנועות העיניים יכולה להיות קשורה לראייה בחלום אולם אנשים שנולדו עיוורים ואין להם תמונות בחלומות עדיין מזיזים את העיניים בשינה עם תנועת עיניים מהירה. הסבר חלופי הוא שתנועת העיניים היא תופעת לוואי לעיבוד זיכרון פרוצדורלי.


⚫
==== גזע המוח ====
מקורה המרכזי של הפעילות העצביות במהלך השינה עם תנועתעיניים מהירה הוא ב[[גזע המוח]], במיוחד בטגמנטום הפונטין וlocus coeruleus. בזמן השנה עם תנועת עיניים מהירה נוצרים גלים שקוראים להםPGO (ponto-geniculo-occipital) waves שהם התפרצויות של פעילות חשמלית שמקורם בגזע המוח.<ref>Steriade & McCarley (1990), "Brainstem Control of Wakefulness and Sleep", §9.1–2 (pp. 263–282).</ref> גלי הPGO הם הגורם המרכזי לתנועת העיניים המהירה ולהתכווצות שרירים אחרים,<ref name="Datta">Subimal Datta (1999), "PGO Wave Generation: Mechanism and functional significance", in ''Rapid Eye Movement Sleep'' ed. Mallick & Inoué.</ref><ref name="ErmisEtAl">Ummehan Ermis, Karsten Krakow, & Ursula Voss (2010), "Arousal thresholds during human tonic and phasic REM sleep", ''Journal of Sleep Research'' 19.</ref>{{הערה|שם=HobsonEtAl2000}}<ref name="Siegel2009">{{Cite journal|title=The Neurobiology of Sleep|last=Siegel JM|journal=Seminars in Neurology|issue=4|doi=10.1055/s-0029-1237118|year=2009|volume=29|page=4|pmid=19742406}}</ref>הם מופיעים במהלך המעבר משינה עמוקה לשינה פרדוקסאלית, ומתרחשים באשכולות כל 6 שניות במשך 1-2 דקות.{{הערה|שם=SteriadeMcCarley1.3}}


==== מוח מוח ====
מחקר שנערך בשנות התשעים באמצעות [[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים|טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים]] (PET) העיד על תפקיד גזע המוח ורמז כי בתוך [[המוח הקדמי]], המערכת [[המערכת הלימבית|הלימבית]] והפרלימבית הראו יותר פעילות מאשר באזורים אחרים.{{הערה|שם=MatarazzoEtAl2011}}פעולתם של האזורים במוח המופעלים במהלך השינה עם תנועת עיניים מהירה היא כמעט הפוכה לאזורים המופעלים במהלך שינה שאינה עם תנועתעיניים מהירה.{{הערה|שם=HobsonEtAl2000}} ואפילו הפעילות גדולה יותר מאשר הערות בשקט. בזמן השינה בתנועת עיניים מהירה, הפרלימבי הקדמי של אזור ההפעלה (APRA) כולל אזורים קשורים לרגש, זיכרון, פחד ומין כך שזה עלול להיות קשור לחלומות בשלב השינה בתנועת עיניים מהירה.<ref name="EPS2011">Edward F. Pace-Schott, "REM sleep and dreaming", in Mallick et al, eds. (2011).</ref><ref>{{Cite journal|url=https://eurekamag.com/pdf.php?pdf=008698830|title=Forebrain activation in REM sleep: an FDG PET study|last=Nofzinger EA|journal=Brain Research|issue=1–2|doi=10.1016/s0006-8993(97)00807-x|year=1997|volume=770|pages=192–201|pmid=9372219|displayauthors=etal}}</ref> לאחרונה, מחקרי הPET הראו שהתפלגות הפעילות במוח בזמן השינה בתנועת עיניים מהירה, משתנה בהתאם לסוג הפעילות שהתרחשה בתקופת הערות האחרונה.


⚫
חלק מהאזורים במוח כמו [[הפיתול המצחי העליון|הגירוס הקדמי העליון]], האזורים הקדמיים המדיאליים, הסולקוס התוך - לילי וקליפת המוח הקודקודית העליונה, אזורים המעורבים [[דעת (מיינד)|בפעילות נפשית]] מתוחכמת, מראים פעילות שווה בשינה עם תנועת עיניים מהירה כמו בערות. בנוסף, [[אמיגדלה|האמיגדלה]] פעילה גם במהלך שינה עם תנועת עיניים מהירה ועשויה להשתתף בהפקת גלי ה- PGO.<ref>Larry D. Sanford & Richard J. Ross, "Amygdalar regulation of REM sleep"; in Mallick et al. (2011).</ref>


⚫
==== מודלים של ויסות '''השינה בתנועת עיניים מהירה''' ====
⚫
על פי השערת ההפעלה-סינתזה שהציעו רוברט מקארלי ואלן הובסון בשנים 1975–1977, שליטה בשינה בתנועת עיניים מהירה כרוכה במסלולי נוירונים פעילים של שינה בתנועת עיניים מהירה (REM-On) שהם בעיקר נוירונים כולינרגיים. ונוירונים כבויים של שינה בתנועת עיניים מהירה (REM-Off) שמפעילים את הסרוטונין והנוראדרנלין ובכך מדכאים הנוירונים הפעילים של השינה בתנועת עיניים מהירה. מקארלי והובסון הניחו שהנוירונים הפעילים בשינה בתנועת עיניים מהירה מעוררים הנוירונים הכבויים בשינה בתנועת עיניים מהירה, מה שמשמש כמנגנון למחזור השינה בתנועת עיניים מהירה והשינה שאינה בתנועת עיניים מהירה.{{הערה|שם=BrownMcCarley}}<ref name="MallickEtAl">Birendra N. Mallick, Vibha Madan, & Sushil K. Jha (2008), "Rapid eye movement sleep regulation by modulation of the noradrenergic system", in ''Neurochemistry of Sleep and Wakefulness'' ed. Monti et al.</ref><ref name="HobsonMcCarley1977">J. Alan Hobson & Robert W. McCarley, "The Brain as a Dream-State Generator: An Activation-Synthesis Hypothesis of the Dream Process", ''American Journal of Psychiatry'' 134.12, December 1977.</ref>הם השתמשו [[משוואות לוטקה-וולטרה|במשוואות לוטקה – וולטרה]] כדי לתאר את הקשר ההפוך המחזורי הזה.<ref>Steriade & McCarley (1990), ''Brainstem Control of Wakefulness and Sleep'', §12.2 (pp. 369–373).</ref>


=== תנועות עיניים ===
רוב תנועות העיניים במהלך השינה של "תנועת עיניים מהירה" הן יותר איטיות, נוטות לחזור לנקודת ההתחלה שלהם, ונמשכות לזמן קצר יותר מאשר תנועות העיניים הנורמאלית במהלך הערות. בדרך כלל שבע לולאות מתרחשות במשך דקת במהלך השינה עם תנועת עיניים מהירה כך שהעיניים זזות במקביל בהפך לשינה של גל איטי שהעיניים יכולות להתרחק זו מזו.<ref>Steriade & McCarley (1990), ''Brainstem Control of Wakefulness and Sleep'', §10.7.2 (pp. 307–309).</ref> תנועות העיניים יכולה להיות קשורה לראייה בחלום<ref>{{Cite journal|title=Single neuron activity and eye movements during human REM sleep and awake vision|last=Andrillon|first=Thomas|last2=Nir|first2=Yuval|date=2015|journal=Nature Communications|issue=1038|doi=10.1038/ncomms8884|volume=6|pages=7884|bibcode=2015NatCo...6.7884A|pmc=4866865|pmid=26262924|last3=Cirelli|first3=Chiara|last4=Tononi|first4=Giulio|last5=Fried|first5=Itzhak|displayauthors=1}}</ref> אולם אנשים שנולדו עיוורים ואין להם תמונות בחלומות עדיין מזיזים את העיניים בשינה עם תנועת עיניים מהירה.{{הערה|שם=HobsonEtAl2000}} הסבר חלופי הוא שתנועת העיניים היא תופעת לוואי לעיבוד זיכרון פרוצדורלי.<ref>{{Cite book|url=http://www.goertzel.org/dynapsyc/2005/ZhangDreams.htm|title=Continual-activation theory of dreaming, Dynamical Psychology|last=Zhang|first=Jie|year=2005}}</ref><ref>{{Cite book|url=https://www.researchgate.net/publication/304604880|title=Towards a comprehensive model of human memory, DOI: 10.13140/RG.2.1.2103.9606|last=Zhang|first=Jie|year=2016}}</ref>


⚫
=== מחזור הדם, נשימה, וווסת תרמי ===
⚫
באופן כללי בזמן השינה הפרדוקסאלית, הגוף מאבד את האיזון ולכן לחץ, קצב [[תפוקת לב|ותפוקת הלב]], [[לחץ דם|לחץ העורקים]] [[קצב הנשימה|וקצב הנשימה]] לא יהיו יציבים כאשר הגוף עובר למצב השינה עם תנועת עיניים מהירה<ref>Parmeggiani (2011), ''Systemic Homeostasis and Poikilostasis in Sleep'', p. 12–15.</ref> והם נוטים להיות תואמים לגלי PGO ותנועות העיניים המהירות או סמני שינויים פתאומייםבקצב הנשימה.<ref>Parmeggiani (2011), ''Systemic Homeostasis and Poikilostasis in Sleep'', p. 35–37</ref> שליטת המוח על קצב הנשימה פוחתת, ואז במקביל הרגישות להפרעות בנשימה וחוסר החמצן פוחתות גם. עם זאת השפעת הגירויים החשמליים על הראיות שונה בין שינה עם תנועת עיניים מהירה לבין שינה שאינה בתנועת עיניים מהירה או בזמן הערות.


באופן כללי, הגוף משעה את [[הומאוסטאזיס|ההומאוסטזיס]] במהלך השינה הפרדוקסלית. קצב הלב, לחץ הלב, [[תפוקת לב|תפוקת הלב]], [[לחץ דם|לחץ העורקים]] [[קצב הנשימה|וקצב הנשימה]] הופכים במהירות לסדירים כאשר הגוף עובר לשינה ב- REM. באופן כללי, רפלקסים נשימתיים כמו תגובה להיפוקסיה פוחתים. בסך הכל, המוח שולט פחות בנשימה; גירוי חשמלי של אזורי מוח הקשורים לנשימה אינו משפיע על הריאות, כפי שהוא משפיע במהלך שינה שאינה REM ובתעוררות. <ref>Parmeggiani (2011), ''Systemic Homeostasis and Poikilostasis in Sleep'', p. 22–27.</ref> תנודות קצב הלב ולחץ העורקים נוטות לחפוף עם גלי PGO ותנועות עיניים מהירות, עוויתות או שינויים פתאומיים בנשימה.
 
פסיכולוגי:
לחלום
80% מהאנשים הנוירוטיפיים יכלו לתת כמה סוגי דיווחים על חלומות באמצעות לעורר נבדקים ישנים בשלב השינה בתנועת עיניים מהירה וזה מכיוון שהשינה המהירה בתנועת העיניים קשורה לחלומות מאז ומתמיד ולכן הם נוטים לתת תיאורים יותר ארוכים ויותר נרטיביים (narrative) על החלומות שחלמו, ולהעריך את אורך החלום כארוך יותר.[58][59][14][60]
לעיתים קרובות חלומות לוסיד (lucid dreams) דווחו יותר בשלב השינה בתנועת עיניים מהירה [16] וזה יכול להיות משילוב אלמנטים מהשינה בתנועת עיניים מהירה ואלמנטים מהערות. [14]


== פְּסִיכוֹלוֹגִיָה ==
⚫
בהשוואה לשינת בתנועת עיניים מהירה ״טוניק״ (שמתאפיינת בקצב התטא) , אנשים לא מדווחים על חלומות הזויים בשינה בתנועת עיניים מהירה ״פזי״ (שמתאפיינת בגלי הPGO ובתנועת עיניים ״מהירה״). [60] למרות שהובסון ומקרלי טוענים כי בשינה בתנועת עיניים מהירה ״פזי״ ההתרגשויות החשמליות גורמות להיביטים הזויים בחלומות. [22][27] קשר אפשרי נוסף הוא שסף ההפרעות גבוה בREMS מה שמאפשר למוח ללכת למחשבות לא מציאותיות מיוחדות.
=== חולמת ===
⚫
חלק מהחלומות מתרחשים גם בשינה שאינה REMS כך שאנשים שלא ישנים עמוק יכולים לחלום בשלב 2 שאינו REMS לעומת אנשים שישנים עמוק שהם באותו שלב מדווחים על חשיבה ולא על חלום. [60][63]
80% מהאנשים הנוירוטיפיים יכלו לתת כמה סוגי דיווחים על חלומות באמצעות לעורר נבדקים ישנים בשלב השינה בתנועת עיניים מהירה<ref>Solms (1997), ''The Neuropsychology of Dreams'', pp. 10, 34.</ref><ref>Edward F. Pace-Schott, "REM sleep and dreaming", in Mallick et al, eds. (2011), p. 8. "A meta-analysis of 29 awakening studies by Nielsen (2000) revealed that about 82% of awakenings from REM result in recall of a dream whereas this frequency following NREM awakenings is lower at 42%."</ref> וזה מכיוון שהשינה המהירה בתנועת העיניים קשורה [[חלום|לחלומות]] מאז ומתמיד ולכן הם נוטים לתאר [[סיפר|תיאורים נרטיביים]] ארוכים יותר של החלומות שחוו, ולהעריך את אורך החלום כארוך יותר{{הערה|שם=HobsonEtAl2000}}<ref name="Reinsel1992">Ruth Reinsel, John Antrobus, & Miriam Wollman (1992), "Bizarreness in Dreams and Waking Fantasy", in Antrobus & Bertini (eds.), ''The Neuropsychology of Sleep and Dreaming''.</ref> לעיתים קרובות [[חלימה מודעת|חלומות צלולים]] דווחו יותר בשלב השינה בתנועת עיניים מהירה<ref>Stephen LaBerge (1992), "Physiological Studies of Lucid Dreaming", in Antrobus & Bertini (eds.), ''The Neuropsychology of Sleep and Dreaming''.</ref> וזה יכול להיות משילוב אלמנטים מהשינה בתנועת עיניים מהירה ואלמנטים מהערות. לפי הערכה אחת, 80% מהחלומות מתרחשים במהלך REM.<ref name="Markov2012">{{Cite journal|title=Normal Sleep and Circadian Rhythms: Neurobiological Mechanisms Underlying Sleep and Wakefulness|last=Markov D, Goldman M, Doghramji K|journal=Sleep Medicine Clinics|doi=10.1016/j.jsmc.2012.06.015|year=2012|volume=7|pages=417–426}}</ref>


⚫
בהשוואה לשינת בתנועת עיניים מהירה ״טוניק״ (שמתאפיינת בקצב התטא), אנשים לא מדווחים על חלומות הזויים בשינה בתנועת עיניים מהירה ״פזי״ (שמתאפיינת בגלי הPGO ובתנועת עיניים ״מהירה״).<ref name="Reinsel19922">Ruth Reinsel, John Antrobus, & Miriam Wollman (1992), "Bizarreness in Dreams and Waking Fantasy", in Antrobus & Bertini (eds.), ''The Neuropsychology of Sleep and Dreaming''.</ref> אף על פי שהובסון ומקרלי טוענים כי בשינה בתנועת עיניים מהירה ״פזי״ ההתרגשויות החשמליות גורמות להיביטים הזויים בחלומות.<ref name="Hobson20092">{{cite journal|title=REM sleep and dreaming: towards a theory of protoconsciousness|author=Hobson JA|journal=Nature Reviews Neuroscience|issue=11|doi=10.1038/nrn2716|year=2009|volume=10|pages=803–813|pmid=19794431|s2cid=205505278}}</ref><ref name="HobsonMcCarley19772">J. Alan Hobson & Robert W. McCarley, "The Brain as a Dream-State Generator: An Activation-Synthesis Hypothesis of the Dream Process", ''American Journal of Psychiatry'' 134.12, December 1977.</ref>קשר אפשרי נוסף הוא שסף ההפרעות גבוה בREMS מה שמאפשר למוח ללכת למחשבות לא מציאותיות מיוחדות.
יצירתיות
⚫
אחרי שמתעוררים משינה בתנועת עיניים מהירה, קליטת המוח להשפעות התחל-סמנטיות תהיה גדולה יותר. כלומר הביצוע אצל האנשים שהתעוררו משינה בתנועת עיניים מהירה, יהיה טוב יותר במטלות כמו אנגרמות ולתת פתרונות יצרתיות. [68]
שינה בתנועת עיניים מהירה עוזרת לתהליך היצירתיות יותר מאשר שינה שאינה בתנועת עיניים מהירה ומאפשרת להרכיב אלמנטים דומים למעורבים שימושיים או עונים על דרישה כולשהי.


⚫
חלק מהחלומות מתרחשים גם בשינה שאינה REMS כך שאנשים שלא ישנים עמוק יכולים לחלום בשלב 2 שאינו REMS לעומת אנשים שישנים עמוק שהם באותו שלב מדווחים על חשיבה ולא על חלום.<ref name="Reinsel1992" /><ref>Delphine Ouidette et al. (2012), "Dreaming without REM sleep", ''Consciousness and Cognition'' 21.</ref>
מודלים של ויסות השינה בתנועת עיניים מהירה

⚫
לפי השערת הפעלת סינתזה בשנים 1975-1977 שהוצעה ע״י רוברט מקארלי ואלן הובסון, שליטה בשינה בתנועת עיניים מהירה כרוכה במסלולי נוירונים פעילים של שינה בתנועת עיניים מהירה (REM-On) שהם בעיקר נוירונים כולינרגיים. ונוירונים כבויים של שינה בתנועת עיניים מהירה (REM-Off) שמפעילים את הסרוטונין והנוראדרנלין ובכך מדכאים הנוירונים הפעילים של השינה בתנועת עיניים מהירה. מקארלי והובסון הניחו שהנוירונים הפעילים בשינה בתנועת עיניים מהירה מעוררים הנוירונים הכבויים בשינה בתנועת עיניים מהירה, מה שמשמש כמנגנון למחזור השינה בתנועת עיניים מהירה והשינה שאינה בתנועת עיניים מהירה.
=== יְצִירָתִיוּת ===
⚫
אחרי שמתעוררים משינה בתנועת עיניים מהירה, קליטת המוח להשפעות התחל-[[הטרמה|סמנטיות]] תהיה גדולה יותר. כלומר הביצוע אצל האנשים שהתעוררו משינה בתנועת עיניים מהירה, יהיה טוב יותר במטלות כמו אנגרמות ולתת פתרונות יצרתיות.<ref name="RaschBorn2013">Rasch & Born (2013), "About Sleep's Role in Memory", p. 688.</ref>

שינה בתנועת עיניים מהירה עוזרת לתהליך היצירתיות יותר מאשר שינה שאינה בתנועת עיניים מהירה ומאפשרת להרכיב אלמנטים דומים למעורבים שימושיים או עונים על דרישה כולשהי.<ref>{{Cite journal|title=Sleep inspires insight|journal=Nature|issue=6972|doi=10.1038/nature02223|year=2004|volume=427|pages=352–5|bibcode=2004Natur.427..352W|pmid=14737168}}</ref><ref name="Cai">{{Cite journal|title=REM, not incubation, improves creativity by priming associative networks|journal=Proc Natl Acad Sci U S A|issue=25|doi=10.1073/pnas.0900271106|year=2009|volume=106|pages=10130–10134|bibcode=2009PNAS..10610130C|pmc=2700890|pmid=19506253}}</ref><ref>{{Cite journal|title=Cognitive flexibility across the sleep-wake cycle: REM-sleep enhancement of anagram problem solving|date=November 2002|journal=Brain Research. Cognitive Brain Research|issue=3|doi=10.1016/S0926-6410(02)00134-9|volume=14|pages=317–24|pmid=12421655}}</ref>

== תִזמוּן ==
[[קובץ:Sleep_Hypnogram.svg|ממוזער|391x391 פיקסלים| דוגמה להיפנוגרמה (אלקטרואפלוגרמה של שינה) המראה מחזורי שינה המאופיינים בשינה פרדוקסלית (REM) הגוברת.]]
''במחזור השינה האולטראדיאני'' אורגניזם מתחלף בין שינה עמוקה שמתאפיינת בגלי מוח סנכרונים, איטיים ורחבים לבין שינה פרדוקסלית שמתאפיינת בגלים אסנכרוני ומהירים. וזה מתרחש ביום אצל [[פעילי לילה|חיות לילה]], ומתרחש בלילה אצל [[פעילי יום|ובבעלי חיים יומיים]].<ref>Parmeggiani (2011), ''Systemic Homeostasis and Poikilostasis in Sleep'', p. 9–11.</ref> האורגניזם חוזר לוויסות הומאוסטטי כמעט מיד לאחר סיום שנה בתנועת עיניים מהירה.<ref>Parmeggiani (2011), ''Systemic Homeostasis and Poikilostasis in Sleep'', p. 17.</ref>


תזמון
במחזור השינה האולטרדיאני יש אורגנזם מתחלף בין השינה העמוקה שמתאפיינת בגלי מוח סנכרונם, איטיים ורחבים ובין השינה הפרדקסומלית שמתאפיינת בגלים אסנכרוני ומהירים. וזה מתרחש ביום אצל חיות הלילה, ומתרחש בלילה אצל החיות היומיות.[73] האורגזם חוזר לויסות הומאוסטטי כמעט בדיוק אחרי שמסתיימת שינת התניעה המהירי לעיניים.[74]
בדרך כלל במהלך הלילה, בני האדם חווים ארבעה או חמישה תקופות מהשינה בתנועת עיניים מהירה. בתחילת הלילה הם קצרים- בסביבות 15 דקות ויותר ארוכים בהמשך הלילה- בסביבות 25 דקות לקרת סוף הלילה. קיימים אנשים וחיות שנוטים להתעורר או להקל את השינה שלהם בדיוק אחרי השינה בתנועת עיניים מהירה.
בדרך כלל במהלך הלילה, בני האדם חווים ארבעה או חמישה תקופות מהשינה בתנועת עיניים מהירה. בתחילת הלילה הם קצרים- בסביבות 15 דקות ויותר ארוכים בהמשך הלילה- בסביבות 25 דקות לקרת סוף הלילה. קיימים אנשים וחיות שנוטים להתעורר או להקל את השינה שלהם בדיוק אחרי השינה בתנועת עיניים מהירה.

יחס השינה בתנועת עיניים מהירה קטן עם הזמן, כך ש80% מזמן השינה אצל התינוק הוא שינה עם תנועת עיניים מהירה והיחס קטן ככל שמערכת העצבים של התינוק מתבגרת.[75][78] השינה בתנועת עיניים מהירה מהווה 20-25% מסך כל זמן השינה אצל אדם בוגר שזה בערך 90-120 דקות. השינה הראשונה בתנועת עיניים מהירה מתחילה אחרי 70 דקות בערך מתחילת השינה.
יחס השינה בתנועת עיניים מהירה קטן עם הזמן, כך ש80% מזמן השינה אצל התינוק הוא שינה עם תנועת עיניים מהירה והיחס קטן ככל שמערכת העצבים של התינוק מתבגרת.<ref name="Frank20112">Marcos G. Frank, "The ontogeny and function(s) of REM sleep", in Mallick et al, eds. (2011).</ref> השינה בתנועת עיניים מהירה מהווה 20-25% מסך כל זמן השינה אצל אדם בוגר שזה בערך 90-120 דקות. השינה הראשונה בתנועת עיניים מהירה מתחילה אחרי 70 דקות בערך מתחילת השינה.

<nowiki>
[[קטגוריה:חלום]]</nowiki>

גרסה מ־12:09, 14 ביולי 2021

היפנוגרמה לדוגמה (אלקטרואפלוגרמה של שינה) המציגה מחזורי שינה המאופיינים בשינה פרדוקסלית (REM) הגוברת.
EEG של עכבר המראה כי שנת REM מאופיינת בקצב תטא בולט

שינה מהירה של תנועת עיניים (שינת REM או REMS) היא שלב מיוחד של שינה אצל יונקים וציפורים, המאופיינת בתנועה רנדומאלית ומהירה של העיניים, המלווה בטונוס שרירים נמוך בכל הגוף, ומעלה את הנטייה לחלום בצורה חיה.

יש דמיון גדול בין שלב השינה בתנועת עין מהירה לבין שלבי הערות כולל המהירותוגלי מוח לא מסונכרנים במתח נמוך, ולכן שלב השינה בתנועת עיניים מהירה מוכר גם בשם שינה פרדוקסלית (PS) ולעיתים שינה לא מסונכרנת.[1]

שנת REM שונה מבחינה פיזיולוגית משלבי השינה האחרים (המוכרת בשם NREMS שינה שאינה בתנועת עיניים מהירה) לאדם בוגר, השינה בתנועת עיניים מהירה והשינה שלא בתנועת עייניים מהירה מתחלפות במחזור אחד שמתמשך ל-90 דקות וככל שהמחזור מתמשך, אחוז השינה עם תנועת עיניים מהירה עולה.

המעבר לשינה ב- REM מביא לשינויים גופניים ניכרים, המתחילים בהתפרצויות חשמליות הנקראות "גלים פונטו-גניקולו-עורפיים" ( גלי PGO ) שמקורם בגזע המוח. אורגניזמים רע"מ להשעות המרכזי הומאוסטזיס, המאפשר תנודות גדולות נשימה, thermoregulation, ואת זרימת אשר אינם מתרחשים בכל המצבים האחרים של שינה או ערות. הגוף מאבד באופן פתאומי טונוס שרירים, מצב המכונה REM אטוניה .[1][2]

שינה בתנועת עיניים מהירה תוארה על ידי חוקרים שונים, ובשנת 1953 פרופסור נתנאל קלייטמן והסטודנט שלו יוג'ין אסרינסקי הגדירו את השינה בתנועת עין מהירה ושייכו אותה לחלומות.[3]

פִיסִיוֹלוֹגִיָה

פעילות חשמלית במוח

תיעוד פוליסומנוגרפי של REM Sleep. EEG מודגש על ידי תיבה אדומה. תנועת עיניים מודגשת בקו אדום.

בזמן השינה בתנועת עיניים מהירה, נוירונים מוחיים זורמים במוח באותה עוצמה כמו במצב הערות אף על פי שהגוף משותק ולכן היי שינה "פרדוקסלית".[4]כתוצאה מהדמיון, האלקטרואנצפלוגרפיה במהלך השינה בתנועת עיניים מהירה מגלה תנודה עצבית (גלים מוחיים) לא מסונכרנת, מהירה בעוצמה נמוכה, מה ששונה מגלי דלתה שמתרחשים בשלבי השינה שאינם שינה בתנועות עיניים מהירה.[1][5] אחד האלימנטים החשובים הוא קצב גלי התטא שהוא 3-10 הרץ בהיפוקמפוס[6] וקצב גלי הגמא שהוא 60-40 הרץ בקורטקס כך שהן דומות למצב הערות.[7] בנוסף, המדידה על ידי המטבוליזם של החמצן והגלוקוז מראה שהאנרגיה שצורך המוח במהלך השינה בתנועת עיניים מהירה שווה ואף יותר מהאנרגיה שצורך המוח בזמן הערות.

מצד שני, השונה בין השינה בתנועת עיניים מהירה לבין שלב השינה שאינו בתנועת עיניים מהירה הוא הליך הזרימה החשמלית בין חלקי המוח.[8]

גזע המוח

מקורה המרכזי של הפעילות העצביות במהלך השינה עם תנועתעיניים מהירה הוא בגזע המוח, במיוחד בטגמנטום הפונטין וlocus coeruleus. בזמן השנה עם תנועת עיניים מהירה נוצרים גלים שקוראים להםPGO (ponto-geniculo-occipital) waves שהם התפרצויות של פעילות חשמלית שמקורם בגזע המוח.[9] גלי הPGO הם הגורם המרכזי לתנועת העיניים המהירה ולהתכווצות שרירים אחרים,[10][11][8][12]הם מופיעים במהלך המעבר משינה עמוקה לשינה פרדוקסאלית, ומתרחשים באשכולות כל 6 שניות במשך 1-2 דקות.[5]

מוח מוח

מחקר שנערך בשנות התשעים באמצעות טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים (PET) העיד על תפקיד גזע המוח ורמז כי בתוך המוח הקדמי, המערכת הלימבית והפרלימבית הראו יותר פעילות מאשר באזורים אחרים.[4]פעולתם של האזורים במוח המופעלים במהלך השינה עם תנועת עיניים מהירה היא כמעט הפוכה לאזורים המופעלים במהלך שינה שאינה עם תנועתעיניים מהירה.[8] ואפילו הפעילות גדולה יותר מאשר הערות בשקט. בזמן השינה בתנועת עיניים מהירה, הפרלימבי הקדמי של אזור ההפעלה (APRA) כולל אזורים קשורים לרגש, זיכרון, פחד ומין כך שזה עלול להיות קשור לחלומות בשלב השינה בתנועת עיניים מהירה.[13][14] לאחרונה, מחקרי הPET הראו שהתפלגות הפעילות במוח בזמן השינה בתנועת עיניים מהירה, משתנה בהתאם לסוג הפעילות שהתרחשה בתקופת הערות האחרונה.

חלק מהאזורים במוח כמו הגירוס הקדמי העליון, האזורים הקדמיים המדיאליים, הסולקוס התוך - לילי וקליפת המוח הקודקודית העליונה, אזורים המעורבים בפעילות נפשית מתוחכמת, מראים פעילות שווה בשינה עם תנועת עיניים מהירה כמו בערות. בנוסף, האמיגדלה פעילה גם במהלך שינה עם תנועת עיניים מהירה ועשויה להשתתף בהפקת גלי ה- PGO.[15]

מודלים של ויסות השינה בתנועת עיניים מהירה

על פי השערת ההפעלה-סינתזה שהציעו רוברט מקארלי ואלן הובסון בשנים 1975–1977, שליטה בשינה בתנועת עיניים מהירה כרוכה במסלולי נוירונים פעילים של שינה בתנועת עיניים מהירה (REM-On) שהם בעיקר נוירונים כולינרגיים. ונוירונים כבויים של שינה בתנועת עיניים מהירה (REM-Off) שמפעילים את הסרוטונין והנוראדרנלין ובכך מדכאים הנוירונים הפעילים של השינה בתנועת עיניים מהירה. מקארלי והובסון הניחו שהנוירונים הפעילים בשינה בתנועת עיניים מהירה מעוררים הנוירונים הכבויים בשינה בתנועת עיניים מהירה, מה שמשמש כמנגנון למחזור השינה בתנועת עיניים מהירה והשינה שאינה בתנועת עיניים מהירה.[1][16][17]הם השתמשו במשוואות לוטקה – וולטרה כדי לתאר את הקשר ההפוך המחזורי הזה.[18]

תנועות עיניים

רוב תנועות העיניים במהלך השינה של "תנועת עיניים מהירה" הן יותר איטיות, נוטות לחזור לנקודת ההתחלה שלהם, ונמשכות לזמן קצר יותר מאשר תנועות העיניים הנורמאלית במהלך הערות. בדרך כלל שבע לולאות מתרחשות במשך דקת במהלך השינה עם תנועת עיניים מהירה כך שהעיניים זזות במקביל בהפך לשינה של גל איטי שהעיניים יכולות להתרחק זו מזו.[19] תנועות העיניים יכולה להיות קשורה לראייה בחלום[20] אולם אנשים שנולדו עיוורים ואין להם תמונות בחלומות עדיין מזיזים את העיניים בשינה עם תנועת עיניים מהירה.[8] הסבר חלופי הוא שתנועת העיניים היא תופעת לוואי לעיבוד זיכרון פרוצדורלי.[21][22]

מחזור הדם, נשימה, וווסת תרמי

באופן כללי בזמן השינה הפרדוקסאלית, הגוף מאבד את האיזון ולכן לחץ, קצב ותפוקת הלב, לחץ העורקים וקצב הנשימה לא יהיו יציבים כאשר הגוף עובר למצב השינה עם תנועת עיניים מהירה[23] והם נוטים להיות תואמים לגלי PGO ותנועות העיניים המהירות או סמני שינויים פתאומייםבקצב הנשימה.[24] שליטת המוח על קצב הנשימה פוחתת, ואז במקביל הרגישות להפרעות בנשימה וחוסר החמצן פוחתות גם. עם זאת השפעת הגירויים החשמליים על הראיות שונה בין שינה עם תנועת עיניים מהירה לבין שינה שאינה בתנועת עיניים מהירה או בזמן הערות.

באופן כללי, הגוף משעה את ההומאוסטזיס במהלך השינה הפרדוקסלית. קצב הלב, לחץ הלב, תפוקת הלב, לחץ העורקים וקצב הנשימה הופכים במהירות לסדירים כאשר הגוף עובר לשינה ב- REM. באופן כללי, רפלקסים נשימתיים כמו תגובה להיפוקסיה פוחתים. בסך הכל, המוח שולט פחות בנשימה; גירוי חשמלי של אזורי מוח הקשורים לנשימה אינו משפיע על הריאות, כפי שהוא משפיע במהלך שינה שאינה REM ובתעוררות. [25] תנודות קצב הלב ולחץ העורקים נוטות לחפוף עם גלי PGO ותנועות עיניים מהירות, עוויתות או שינויים פתאומיים בנשימה.

פְּסִיכוֹלוֹגִיָה

חולמת

80% מהאנשים הנוירוטיפיים יכלו לתת כמה סוגי דיווחים על חלומות באמצעות לעורר נבדקים ישנים בשלב השינה בתנועת עיניים מהירה[26][27] וזה מכיוון שהשינה המהירה בתנועת העיניים קשורה לחלומות מאז ומתמיד ולכן הם נוטים לתאר תיאורים נרטיביים ארוכים יותר של החלומות שחוו, ולהעריך את אורך החלום כארוך יותר[8][28] לעיתים קרובות חלומות צלולים דווחו יותר בשלב השינה בתנועת עיניים מהירה[29] וזה יכול להיות משילוב אלמנטים מהשינה בתנועת עיניים מהירה ואלמנטים מהערות. לפי הערכה אחת, 80% מהחלומות מתרחשים במהלך REM.[30]

בהשוואה לשינת בתנועת עיניים מהירה ״טוניק״ (שמתאפיינת בקצב התטא), אנשים לא מדווחים על חלומות הזויים בשינה בתנועת עיניים מהירה ״פזי״ (שמתאפיינת בגלי הPGO ובתנועת עיניים ״מהירה״).[31] אף על פי שהובסון ומקרלי טוענים כי בשינה בתנועת עיניים מהירה ״פזי״ ההתרגשויות החשמליות גורמות להיביטים הזויים בחלומות.[32][33]קשר אפשרי נוסף הוא שסף ההפרעות גבוה בREMS מה שמאפשר למוח ללכת למחשבות לא מציאותיות מיוחדות.

חלק מהחלומות מתרחשים גם בשינה שאינה REMS כך שאנשים שלא ישנים עמוק יכולים לחלום בשלב 2 שאינו REMS לעומת אנשים שישנים עמוק שהם באותו שלב מדווחים על חשיבה ולא על חלום.[28][34]

יְצִירָתִיוּת

אחרי שמתעוררים משינה בתנועת עיניים מהירה, קליטת המוח להשפעות התחל-סמנטיות תהיה גדולה יותר. כלומר הביצוע אצל האנשים שהתעוררו משינה בתנועת עיניים מהירה, יהיה טוב יותר במטלות כמו אנגרמות ולתת פתרונות יצרתיות.[35]

שינה בתנועת עיניים מהירה עוזרת לתהליך היצירתיות יותר מאשר שינה שאינה בתנועת עיניים מהירה ומאפשרת להרכיב אלמנטים דומים למעורבים שימושיים או עונים על דרישה כולשהי.[36][37][38]

תִזמוּן

דוגמה להיפנוגרמה (אלקטרואפלוגרמה של שינה) המראה מחזורי שינה המאופיינים בשינה פרדוקסלית (REM) הגוברת.

במחזור השינה האולטראדיאני אורגניזם מתחלף בין שינה עמוקה שמתאפיינת בגלי מוח סנכרונים, איטיים ורחבים לבין שינה פרדוקסלית שמתאפיינת בגלים אסנכרוני ומהירים. וזה מתרחש ביום אצל חיות לילה, ומתרחש בלילה אצל ובבעלי חיים יומיים.[39] האורגניזם חוזר לוויסות הומאוסטטי כמעט מיד לאחר סיום שנה בתנועת עיניים מהירה.[40]

בדרך כלל במהלך הלילה, בני האדם חווים ארבעה או חמישה תקופות מהשינה בתנועת עיניים מהירה. בתחילת הלילה הם קצרים- בסביבות 15 דקות ויותר ארוכים בהמשך הלילה- בסביבות 25 דקות לקרת סוף הלילה. קיימים אנשים וחיות שנוטים להתעורר או להקל את השינה שלהם בדיוק אחרי השינה בתנועת עיניים מהירה.

יחס השינה בתנועת עיניים מהירה קטן עם הזמן, כך ש80% מזמן השינה אצל התינוק הוא שינה עם תנועת עיניים מהירה והיחס קטן ככל שמערכת העצבים של התינוק מתבגרת.[41] השינה בתנועת עיניים מהירה מהווה 20-25% מסך כל זמן השינה אצל אדם בוגר שזה בערך 90-120 דקות. השינה הראשונה בתנועת עיניים מהירה מתחילה אחרי 70 דקות בערך מתחילת השינה.

[[קטגוריה:חלום]]

  1. ^ 1 2 3 4 Ritchie E. Brown & Robert W. McCarley (2008), "Neuroanatomical and neurochemical basis of wakefulness and REM sleep systems", in Neurochemistry of Sleep and Wakefulness ed. Monti et al.
  2. ^ Yuan-Yang Lai & Jerome M. Siegel (1999), "Muscle Atonia in REM Sleep", in Rapid Eye Movement Sleep ed. Mallick & Inoué.
  3. ^ "Technologies of sleep research". Cell Mol Life Sci. 64 (10): 1227–1235. 2007. doi:10.1007/s00018-007-6533-0. PMC 2771137. PMID 17364139free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  4. ^ 1 2 Luca Matarazzo, Ariane Foret, Laura Mascetti, Vincenzo Muto, Anahita Shaffii, & Pierre Maquet, "A systems-level approach to human REM sleep"; in Mallick et al, eds. (2011).
  5. ^ 1 2 Steriade & McCarley (1990), "Brainstem Control of Wakefulness and Sleep", §1.2 (pp. 7–23).
  6. ^ Steriade & McCarley (1990), "Brainstem Control of Wakefulness and Sleep", §7.2–3 (pp. 206–208).
  7. ^ Jim Horne (2013), "Why REM sleep? Clues beyond the laboratory in a more challenging world", Biological Psychology 92.
  8. ^ 1 2 3 4 5 J. Alan Hobson, Edward F. Pace-Scott, & Robert Stickgold (2000), "Dreaming and the brain: Toward a cognitive neuroscience of conscious states", Behavioral and Brain Sciences 23.
  9. ^ Steriade & McCarley (1990), "Brainstem Control of Wakefulness and Sleep", §9.1–2 (pp. 263–282).
  10. ^ Subimal Datta (1999), "PGO Wave Generation: Mechanism and functional significance", in Rapid Eye Movement Sleep ed. Mallick & Inoué.
  11. ^ Ummehan Ermis, Karsten Krakow, & Ursula Voss (2010), "Arousal thresholds during human tonic and phasic REM sleep", Journal of Sleep Research 19.
  12. ^ Siegel JM (2009). "The Neurobiology of Sleep". Seminars in Neurology. 29 (4): 4. doi:10.1055/s-0029-1237118. PMID 19742406.
  13. ^ Edward F. Pace-Schott, "REM sleep and dreaming", in Mallick et al, eds. (2011).
  14. ^ Nofzinger EA (1997). "Forebrain activation in REM sleep: an FDG PET study". Brain Research. 770 (1–2): 192–201. doi:10.1016/s0006-8993(97)00807-x. PMID 9372219. {{cite journal}}: פרמטר לא ידוע |displayauthors= (הצעה: |display-authors=) (עזרה)
  15. ^ Larry D. Sanford & Richard J. Ross, "Amygdalar regulation of REM sleep"; in Mallick et al. (2011).
  16. ^ Birendra N. Mallick, Vibha Madan, & Sushil K. Jha (2008), "Rapid eye movement sleep regulation by modulation of the noradrenergic system", in Neurochemistry of Sleep and Wakefulness ed. Monti et al.
  17. ^ J. Alan Hobson & Robert W. McCarley, "The Brain as a Dream-State Generator: An Activation-Synthesis Hypothesis of the Dream Process", American Journal of Psychiatry 134.12, December 1977.
  18. ^ Steriade & McCarley (1990), Brainstem Control of Wakefulness and Sleep, §12.2 (pp. 369–373).
  19. ^ Steriade & McCarley (1990), Brainstem Control of Wakefulness and Sleep, §10.7.2 (pp. 307–309).
  20. ^ Andrillon, Thomas; Nir, Yuval; Cirelli, Chiara; Tononi, Giulio; Fried, Itzhak (2015). "Single neuron activity and eye movements during human REM sleep and awake vision". Nature Communications. 6 (1038): 7884. Bibcode:2015NatCo...6.7884A. doi:10.1038/ncomms8884. PMC 4866865. PMID 26262924. {{cite journal}}: פרמטר לא ידוע |displayauthors= (הצעה: |display-authors=) (עזרה)
  21. ^ Zhang, Jie (2005). Continual-activation theory of dreaming, Dynamical Psychology.
  22. ^ Zhang, Jie (2016). Towards a comprehensive model of human memory, DOI: 10.13140/RG.2.1.2103.9606.
  23. ^ Parmeggiani (2011), Systemic Homeostasis and Poikilostasis in Sleep, p. 12–15.
  24. ^ Parmeggiani (2011), Systemic Homeostasis and Poikilostasis in Sleep, p. 35–37
  25. ^ Parmeggiani (2011), Systemic Homeostasis and Poikilostasis in Sleep, p. 22–27.
  26. ^ Solms (1997), The Neuropsychology of Dreams, pp. 10, 34.
  27. ^ Edward F. Pace-Schott, "REM sleep and dreaming", in Mallick et al, eds. (2011), p. 8. "A meta-analysis of 29 awakening studies by Nielsen (2000) revealed that about 82% of awakenings from REM result in recall of a dream whereas this frequency following NREM awakenings is lower at 42%."
  28. ^ 1 2 Ruth Reinsel, John Antrobus, & Miriam Wollman (1992), "Bizarreness in Dreams and Waking Fantasy", in Antrobus & Bertini (eds.), The Neuropsychology of Sleep and Dreaming.
  29. ^ Stephen LaBerge (1992), "Physiological Studies of Lucid Dreaming", in Antrobus & Bertini (eds.), The Neuropsychology of Sleep and Dreaming.
  30. ^ Markov D, Goldman M, Doghramji K (2012). "Normal Sleep and Circadian Rhythms: Neurobiological Mechanisms Underlying Sleep and Wakefulness". Sleep Medicine Clinics. 7: 417–426. doi:10.1016/j.jsmc.2012.06.015.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  31. ^ Ruth Reinsel, John Antrobus, & Miriam Wollman (1992), "Bizarreness in Dreams and Waking Fantasy", in Antrobus & Bertini (eds.), The Neuropsychology of Sleep and Dreaming.
  32. ^ Hobson JA (2009). "REM sleep and dreaming: towards a theory of protoconsciousness". Nature Reviews Neuroscience. 10 (11): 803–813. doi:10.1038/nrn2716. PMID 19794431. S2CID 205505278.
  33. ^ J. Alan Hobson & Robert W. McCarley, "The Brain as a Dream-State Generator: An Activation-Synthesis Hypothesis of the Dream Process", American Journal of Psychiatry 134.12, December 1977.
  34. ^ Delphine Ouidette et al. (2012), "Dreaming without REM sleep", Consciousness and Cognition 21.
  35. ^ Rasch & Born (2013), "About Sleep's Role in Memory", p. 688.
  36. ^ "Sleep inspires insight". Nature. 427 (6972): 352–5. 2004. Bibcode:2004Natur.427..352W. doi:10.1038/nature02223. PMID 14737168.
  37. ^ "REM, not incubation, improves creativity by priming associative networks". Proc Natl Acad Sci U S A. 106 (25): 10130–10134. 2009. Bibcode:2009PNAS..10610130C. doi:10.1073/pnas.0900271106. PMC 2700890. PMID 19506253.
  38. ^ "Cognitive flexibility across the sleep-wake cycle: REM-sleep enhancement of anagram problem solving". Brain Research. Cognitive Brain Research. 14 (3): 317–24. בנובמבר 2002. doi:10.1016/S0926-6410(02)00134-9. PMID 12421655. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Parmeggiani (2011), Systemic Homeostasis and Poikilostasis in Sleep, p. 9–11.
  40. ^ Parmeggiani (2011), Systemic Homeostasis and Poikilostasis in Sleep, p. 17.
  41. ^ Marcos G. Frank, "The ontogeny and function(s) of REM sleep", in Mallick et al, eds. (2011).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שנת_REM&oldid=31770628"