קליפת המוח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קליפת המוח (באנגלית cerebral cortex) היא שכבה דקה ובעלת השטח הגדול ביותר במוח הגדול.
קליפת המוח אחראית על הפעולות הקוגניטיביות של המוח, כמו חשיבה וזיכרון. הקיפולים הרבים של הקליפה מגדילים מאוד את שטח הפנים הכולל שלה, מבלי להגדיל יתר על המידה את נפחו של המוח.
תוכן עניינים |
[עריכה] איי חומר אפור
מתחת לקליפת המוח, נמצאים איים רבים של חומר אפור. מבנים אלה, הנקראים גרעינים, מורכבים מגופיהם של תאי העצבים. נכללים בהם התלמוס הממוקם במרכז המוח, והגרעינים הבזליים המקיפים את התלמוס מכל עבריו.
[עריכה] תאי העצב של קליפת המוח
לתאי העצב צורות וגדלים שונים. חלק מבין תאי העצב אחראים בעיקר על שליחת דחפים חשמליים לאזורים אחרים של מערכת העצבים. תאים אחרים עוסקים בעיקר בקליטה של מידע נכנס. מספרם של התאים מהסוגים השונים, מתוך כלל התאים, משתנה מאזור לאזור בקליפת המוח, והוא תלוי בתפקידו הייחודי של כל אזור.
[עריכה] תיפקוד קליפת המוח
כיום אפשר להצביע בדייקנות על אזורים בקליפת המוח האחראים לתנועות רצוניות, לתחושות גופניות (כגון: מגע, כאב טמפרטורה), לשמיעה, לראייה, לריח, לטעם, וכן לעיבוד ולפירוד של מידע הנקלט במוח. בקליפת המוח נמצאים גם כל התפקודים השכלים הגבוהים, ובהם האינטלקט, הזיכרון, החשיבה, כישרונות שונים ורגשות.
אזורים אלה, שתפקודיהם ידועים נקראים "אזורים ראשוניים" של הקליפה. אזורים בקליפת המוח ששוכנים בסמוך לאזורים הראשוניים, נקראים אזורי אסוציאציה. שטחם של אזורים אלה הוא למעלה משלושה רבעים משטח קליפת המוח. אזורי אסוציאציה מעבדים ומפרישים את סוגי המידע השונים (כמו מגע וראייה) הנקלטים על ידי האזורים הראשוניים בקליפה, ומתרגמים את הגירויים השונים לתגובות תנועתיות רצוניות ובלתי-רצוניות. אזורי אסוציאציה גם מווסתים את התהליכים המורכבים הנמצאים ביסוד התפקודים המוחיים גבוהים יותר, כמו הזיכרון.
[עריכה] חקר קליפת המוח
דרכי פעולתם של האזורים השונים במוח נחקרו בעבר בשתי שיטות. בשיטה אחת בחנו את השפעתו של נזק שנגרם לאזור כלשהו במוח. בשיטה השנייה עקבו אחר השפעתם של גירויים חשמליים ישירים שניתנו לאזורים שונים במוח בעזרת אלקטרודות. כיום נמצאות בשימוש שיטות הדמיה כמו סריקה של פליטת פוזיטרונים (PET). בשיטה זו, הסורק הממוחשב ממפה את פעילות המוח בזמן שהנבדק חושב, מתבונן, מקשיב, מדבר, כותב או שר.
[עריכה] מפת המוח
- הקליפה הקדמית (פרה-פרונטלית) – אחראית על תפקודי חשיבה גבוהים. כאן נמצאים כישורי החשיבה, כגון היכולת להתרכז לפרקי זמן ארוכים, לתכנן את העתיד, לפתור בעיות ולשנות התנהגות.
- הקליפה הפרה-תנועתית – אזור זה של הקליפה מתאם תנועות מורכבות, או רצפים של תנועות מורכבות כמו נגינה על פסנתר.
- הקליפה התנועתית – אזור הקליפה התנועתית שולח פקודות לקבוצות שרירים שונות, ומאפשר תנועות רצוניות, כמו הבאת המזלג לפה.
- הקליפה הסומטו-סנסורית הראשונית - אזור זה מקבל מידע ישירות מחיישנים בעור ומסוגל להבחין בתחושות מסוגים שונים (כמו לחץ) הנקלטים בכל מקום בגוף.
- קליפת השמיעה הראשונית – אזור זה מבחין באיכויות של צלילים, כגון גובה הטונים, ובדרגות העוצמה שלהם.
- קליפת הראייה הראשונית - קליפת הראייה הראשונית מבחינה במרכיבים הפשוטים יותר של הראייה, כמו אור וצל, קווים וגבולות.
- קליפת האסוציאציה הסומטו-סנסורית.
קליפת האסוציאציה של הראייה.
- אזורי האסוציאציה של קליפת המוח עוסקים בעיבוד נוסף של מידע הנקלט באזורים הראשוניים. לדוגמה בעוד אזור השמיעה הראשוני מבחין רק בתכונות פשוטות של צלילים, כמו גובה ועוצמה, הרי אזור האסוציאציה השמיעתי מנתח את המידע הזה ומאפשר לאדם לזהות צלילים שלמים ומורכבים כמו מילים מדוברות או מנגינות.
- האזור על שם ברוקה – אזור ברוקה מפקח על הדיבור.
- האזור על שם ורניקה – אזור ורניקה אחראי לפענוח סוגים שונים של מידע שמיעתי המגיע למוח.
[עריכה] אזורי ברודמן
לועזית – brodman areas קליפת המוח מחולקת לאזורי ברודמן, וכן לאזורים תפקודיים, הכוללים את הקליפה המוטורית, הקליפה התחושתית ואזורי האסוציאציה.
אזורי ברודמן הם אזורים ממוספרים ( מ-1 עד 47 ) במפה של קליפת המוח. אזור 4 לדוגמה, תואם את הקליפה המוטורית הראשונית, ואזור 17 תואם את קליפת הראיה הראשונית.
