המערכת הלימבית
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגום של ערך לא עדכני מוויקיפדיה האנגלית. ראו נא en:Talk:Limbic system#This article is severely outdated. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
המערכת הלימבית (limbus בלטינית: קצה) כוללת את המבנים במוח האנושי המעורבים ברגש, מוטיבציה, והקשר בין רגש לזיכרון. המערכת הלימבית משפיעה על היווצרות זיכרון על ידי שילוב מצבים רגשיים עם זכרונות מאוחסנים של תחושה פיזית.
תוכן עניינים |
[עריכה] אנטומיה
המערכת הלימבית כוללת מבנים מוחיים קליפתיים ותת-קליפתיים רבים. להלן האזורים שבדרך כלל נחשבים לחלק מהמערכת הלימבית:
- אמיגדלה: מעורב באיתות לקליפת המוח על גירויים מניעים משמעותיים כמו אלו הקשורים בפחד או תגמול;
- היפוקמפוס: דרוש ליצירת זכרונות ארוכי טווח;
- גירוס הסינגולום: מסדיר פונקציות אוטונומיות - קצב לב ולחץ דם, כמו כן פעילות קוגניטיבית וריכוזית;
- הגירוס הכיפתי: אזור הכולל את הסינגולום, ההיפוקמפוס והגירוס הפארהיפוקמפי;
- היפותלמוס: מווסת את מערכת העצבים האוטונומית על ידי ייצור ושחרור הורמונים. משפיע על לחץ דם, קצב לב, רעב, צמא, עוררות מינית, ומחזור השינה;
- הגוף הפטמתי: חשוב להיווצרות זיכרון;
- גרעין האקומבנס: מעורב בתגמול, עונג והתמכרות;
- קורטקס אורביטופרונטלי: מעורב בקבלת החלטות;
- גירוס פארהיפוקמפאלי: חלק מההיפוקמפוס, ממלא תפקיד ביצירת זיכרון מרחבי;
- תלמוס: 'תחנת הממסר' לקליפת המוח;
[עריכה] תפקוד
המערכת הלימבית פועלת בעזרת השפעה על המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים האוטונומית. המערכת הלימבית קשורה הדדית היטב למבנה הידוע כגרעין האקומבנס, הנקרא לעתים מרכז העונג של המוח. לגרעין תפקיד בעוררות מינית וההשפעה המענגת של סמים פסיכואקטיביים מסוימים. התגובות האלה מווסתות על ידי הפרשות דופמינרגיות מהמערכת הלימבית. ב-1954, ניסוי הראה שחולדות עם אלקטרודות מתכתיות שהושתלו לגרעין האקומבנס שלהן לחצו שוב ושוב על ידית המפעילה את האזור, והעדיפו פעילות זו על אכילה ושתייה, עד שלבסוף מתו מתשישות[1].
המערכת הלימבית קשורה היטב גם לקורטקס הקדם חזיתי. מדענים מסוימים טוענים שקשר זה קשור לעונג המושג בפתירת בעיות. בעבר, כדי לפתור הפרעות רגשיות חמורות, היו קוטעים קשר זה בהליך ניתוחי שנקרא כריתת אונה קדם חזיתית (שם זה למעשה אינו הולם). מטופלים שעברו הליך זה לעתים קרובות נהיו פאסיביים ואיבדו כל מוטיבציה.
יש עדות נסיבתית לכך שהמערכת הלימבית מספקת גם תחזוקה של מצב הכרתי נורמלי ובריא.
[עריכה] אבולוציה
המערכת הלימבית, מבחינה התפתחותית, היא חלק ישן יותר של המוח. היא התפתחה על מנת לנהל תגובות הילחם או ברח ונחוצה לזוחלים כמו לאדם.
[עריכה] היסטוריה
הרופא הצרפתי פול ברוקה קרא לראשונה לחלק הזה של המוח "le grand lobe limbique" ב-1878 [2], אך ההבנה על תפקידו ברגש לא התפתחה עד 1937, כשהרופא האמריקאי ג'יימס פפז תיאר לראשונה את המודל האנטומי שלו לרגש, הנקרא עדיין מעגל פפז[3]. רעיונותיו של פפז, לאחר מכן, הורחבו על ידי פול ד. מקלין כדי לכלול מבנים נוספים ב'מערכת לימבית' מורחבת יותר[4]. הקונספט של מערכת לימבית מאז הורחב ופותח על ידי אחרים.
עם זאת, ישנם חוקרים חשובים, ובהם ג'וזף לדו, הכופרים לחלוטין בקיומה של המערכת הלימבית, והצורך בה לשם הסבר תהליכי הפקת חוויות רגשיות במוח. לדו מדגיש את פעולתם של גורמים מסוימים בלבד במערכת, כגון חשיבותה ומיידיותה של פעולת האמיגדלה[5].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Olds, J., Milner, P. 1954. Positive reinforcement produced by electrical stimulation of septal area and other regions of rat brain. J.Comp. Physiolo. Psycholo. 47, 419- 427
- ^ Broca, P. Anatomie comparée des circonvolutions cérébrales: le grand lobe limbique. Rev. Anthropol. 1878;1:385-498
- ^ Papez JW. A proposed mechanism of emotion. 1937. J Neuropsychiatry Clin Neurosci. 1995;7(1):103-12. PMID 7711480
- ^ Maclean, PD. Some psychiatric implications of physiological studies on frontotemporal portion of limbic system (visceral brain). Electroencephalogr Clin Neurophysiol 1952;4(4):407-18. PMID 12998590
- ^ ג'וזף לדו, "המוח הרגשי", עמודים 79-89
