המערכת הלימבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגום של ערך לא עדכני מוויקיפדיה האנגלית. ראו נא en:Talk:Limbic system#This article is severely outdated.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מיקום המערכת הלימבית במוח האנושי.

המערכת הלימבית (limbus בלטינית: קצה) היא חלק ממערכת העצבים, הכולל מבנים במוח האנושי המעורבים ברגשות, מוטיבציה, זיכרון, למידה, הרחה והקשרים ביניהם.

החלקים העיקריים של המערכת הלימבית הם קליפת המוח הלימבית, האמיגדלה וההיפוקמפוס[1].

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת הלימבית היא המקור לרגש, לזיכרון וללמידה[2]. המערכת הלימבית משפיעה על היווצרות זיכרון על ידי שילוב מצבים רגשיים עם זכרונות מאוחסנים של תחושה פיזית. המערכת הלימבית קשורה ליכולת הוויסות הרגשית-חברתית‏[3].

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת ההתפתחות האבולוציונית המערכת הלימבית נחשבת לחלק פרמיטיבי וקדום יותר של המוח‏[4]. היא התפתחה על מנת לנהל תגובות הילחם או ברח ונחוצה לזוחלים כמו לאדם.

המערכת הלימבית מתפתחת לאורך חייו של האדם. בגילאי הינקות, המערכת הלימבית מתחילה להבין קשרי סיבתיות בין גירוי לתוצאה. בשלב זה הפעוט מסוגל לצפות קבלה או אובדן של חיזוק על פי רמזים מהסביבה[4].

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום האמיגדלה במוח

המערכת הלימבית כוללת מספר אזורים של קליפת המוח הלימבית ומבנים נוספים הנמצאים סביב הליבה של המוח הקדמי forebrain‏[1].

להלן האזורים שבדרך כלל נחשבים לחלק מהמערכת הלימבית:

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת הלימבית פועלת בעזרת השפעה על המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים האוטונומית. המערכת הלימבית קשורה הדדית היטב למבנה הידוע כגרעין האקומבנס, הנקרא לעתים מרכז העונג של המוח. לגרעין תפקיד בעוררות מינית וההשפעה המענגת של סמים פסיכואקטיביים מסוימים. התגובות האלה מווסתות על ידי הפרשות דופמינרגיות מהמערכת הלימבית.

המערכת הלימבית קשורה היטב גם לקורטקס הקדם חזיתי. מדענים מסוימים טוענים שקשר זה קשור לעונג המושג בפתירת בעיות. בעבר, כדי לפתור הפרעות רגשיות חמורות, היו קוטעים קשר זה בהליך ניתוחי שנקרא כריתת אונה קדם חזיתית (שם זה למעשה אינו הולם). מטופלים שעברו הליך זה לעתים קרובות נהיו פאסיביים ואיבדו כל מוטיבציה.

היסטוריה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרופא הצרפתי פול ברוקה קרא לראשונה לחלק הזה של המוח "le grand lobe limbique" ב-1878‏[5], אך ההבנה על תפקידו ברגש לא התפתחה עד 1937, כשהרופא האמריקאי ג'יימס פפז תיאר לראשונה את המודל האנטומי שלו לרגש, הנקרא עדיין מעגל פפז[6]. רעיונותיו של פפז, לאחר מכן, הורחבו על ידי פול ד. מקלין כדי לכלול מבנים נוספים ב'מערכת לימבית' מורחבת יותר‏[7]. הקונספט של מערכת לימבית מאז הורחב ופותח על ידי אחרים.

ב-1954, ניסוי הראה שחולדות עם אלקטרודות מתכתיות שהושתלו לגרעין האקומבנס שלהן לחצו שוב ושוב על ידית המפעילה את האזור, והעדיפו פעילות זו על אכילה ושתייה, עד שלבסוף מתו מתשישות‏[8].

עם זאת, ישנם חוקרים חשובים, ובהם ג'וזף לדו, הכופרים לחלוטין בקיומה של המערכת הלימבית, והצורך בה לשם הסבר תהליכי הפקת חוויות רגשיות במוח. לדו מדגיש את פעולתם של גורמים מסוימים בלבד במערכת, כגון חשיבותה ומיידיותה של פעולת האמיגדלה[9].

יש עדות נסיבתית לכך שהמערכת הלימבית מספקת גם תחזוקה של מצב הכרתי נורמלי ובריא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המערכת הלימבית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
  3. ^ Rueda, M., Checa, P., & Rothbart, M. K. (2010). Contributions of Attentional Control to Socioemotional and Academic Development. Early Education And Development, 21(5), 744-764.
  4. ^ 4.0 4.1 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  5. ^ Broca, P. Anatomie comparée des circonvolutions cérébrales: le grand lobe limbique. Rev. Anthropol. 1878;1:385-498
  6. ^ Papez JW. A proposed mechanism of emotion. 1937. J Neuropsychiatry Clin Neurosci. 1995;7(1):103-12. PMID 7711480
  7. ^ Maclean, PD. Some psychiatric implications of physiological studies on frontotemporal portion of limbic system (visceral brain). Electroencephalogr Clin Neurophysiol 1952;4(4):407-18. PMID 12998590
  8. ^ Olds, J., Milner, P. 1954. Positive reinforcement produced by electrical stimulation of septal area and other regions of rat brain. J.Comp. Physiolo. Psycholo. 47, 419- 427
  9. ^ ג'וזף לדו, "המוח הרגשי", עמודים 79-89